נולדתי על רכבת זמן רב לאחר שזו עזבה את תחנתה הראשונה בדרכה למסלול קבוע מראש שתחנתו הסופית נקבעה עוד לפני לידתי- סקיצה לשיר חדש.

רכבת הזמן- שיר מאת העלמה מיכל כהן.

נולדתי על רכבת,
זמן רב לאחר שעזבה
את תחנתה הראשונה,

בדרכה על מסלול קבוע מראש,
אל תחנה סופית
שנקבעה עוד לפני לידתי.

ועדיין לא הגענו
אל אותה תחנה סופית,

אך הרכבת נראית
כאילו היא מאיצה,

כאילו היא חפצה,
בדומה לאותה רכבת
שנסעה פעם לטרבלינקה,

להגיע אל התחנה הסופית
לפני המועד שנקבע.

I was born aboard a train, long after it had departed its first station, bound to a predetermined route whose final stop had been fixed even before my birth. We have not yet reached that terminal station, yet the train seems to be gathering speed, as though eager, like that train that once ran to Treblinka, to arrive at its destined end before its appointed time.