תפריט סגור

עשור חלף מאז שבריטניא בחרה לעזוב את האיחוד האירופי: איך החלטה אחת שינתה את הכלכלה הבריטית — המטבע, הצמיחה, היצוא, התקנים, שוק העבודה ויוקר המחיה.

עשור חלף מאז שבריטניא בחרה לעזוב את האיחוד האירופי. הברקזיט הוצג כהחזרת שליטה, עצמאות רגולטורית ופתיחת דלתות חדשות לכלכלה הבריטית. אבל כשמסתכלים על הנתונים, על השווקים ועל החיים עצמם — מתברר שהמציאות הייתה מורכבת הרבה יותר.

הלירה הבריטית נחלשה, היצוא נפגע, התקנים השתנו, שוק העבודה התכווץ, יוקר המחיה עלה — והצמיחה הבריטית נותרה מאחור ביחס לאירופה ולארה״ב.

זהו סיפורו של עשור שבו כלכלת בריטניה שילמה מחיר כבד על שינוי היסטורי.

הלירה הבריטית: מטבע שנושא על גבו את מחיר הברקזיט

הלירה הבריטית הייתה בעבר אחד המטבעות החזקים בעולם. אבל מאז הברקזיט היא הפכה למטבע תנודתי, רגיש לכל משבר, ופחות יציב מול מטבעות מובילים.

המשקיעים דרשו “פרמיית סיכון” על בריטניא — כלומר, הם ראו בה מדינה פחות יציבה כלכלית. התוצאה הייתה ירידה עקבית בערך הלירה מול כמעט כל מטבע משמעותי בעולם.

טבלת ירידות של הלירה הבריטית והיורו מול 10 מטבעות מובילים (2016–2026)

*הלירה נפגעה יותר מהיורו — מול כל מטבע ומכל כיוון.

מטבע יעד

ירידת לירה בריטית (GBP)

ירידת יורו (EUR)

דולר אמריקאי (USD)

15%–20%−

8%–12%−

שקל ישראלי (ILS)

12%–15%−

10%–13%−

פרנק שווייצרי (CHF)

18%–22%−

10%–14%−

ין יפני (JPY)

10%–14%−

5%–8%−

יואן סיני (CNY)

8%–12%−

4%–7%−

דולר קנדי (CAD)

10%–13%−

6%–9%−

דולר אוסטרלי (AUD)

9%–12%−

5%–8%−

דולר ניו־זילנדי (NZD)

8%–11%−

5%–7%−

כתר נורווגי (NOK)

7%–10%−

4%–6%−

כתר שוודי (SEK)

6%–9%−

4%–6%−

הצמיחה הבריטית: האטה מתמשכת

הברקזיט פגע בצמיחה הבריטית בכמה דרכים:

  • ירידה בהשקעות זרות

  • עלייה בעלויות תפעול לעסקים

  • אי־ודאות רגולטורית

  • פגיעה בפריון

  • האטה ביצוא

התוצאה: הצמיחה הבריטית הייתה נמוכה יותר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ולארה״ב לאורך רוב העשור.

היצוא הבריטי: מכשולים חדשים בכל גבול

היצוא הבריטי נפגע בצורה משמעותית בגלל היציאה מהשוק המשותף.

המשמעות בפועל:

  • מכסים חדשים

  • בדיקות גבול

  • תקנים שונים

  • ניירת מורכבת

  • עיכובים בנמלים

ענפים כמו מזון, רכב ותרופות ספגו את המכה הקשה ביותר. חברות קטנות ובינוניות — שהיו עמוד השדרה של היצוא הבריטי — התקשו לעמוד בעלויות החדשות.

תקנים שונים: למה בכלל היה צורך לשנות אותם?

לפני הברקזיט, בריטניא הייתה חלק ממערכת תקינה אחידה של האיחוד האירופי. כל מוצר בריטי היה תקני אוטומטית בכל אירופה.

אחרי הברקזיט:

  • בריטניא כבר לא הייתה חלק מהמערכת

  • לא יכלה להשתמש בתקנים האירופיים ללא הסכמים

  • הייתה חייבת להקים מערכת תקינה משלה

  • נדרשה להנפיק אישורים חדשים (UKCA במקום CE)

המשמעות: חברות צריכות לייצר שתי גרסאות של אותו מוצר — אחת לבריטניא ואחת לאירופה. הכפילות הזו יקרה, מסובכת ופוגעת ביצוא.

שוק העבודה: מחסור בעובדים למרות עלייה בהגירה

אחד השינויים הדרמטיים ביותר היה בשוק העבודה.

הברקזיט עצר את זרימת העובדים החופשית מאירופה לבריטניא — זרימה שהייתה קריטית לענפים כמו:

  • בריאות

  • חקלאות

  • בנייה

  • מסעדנות

  • תחבורה

נכון שיש היום הרבה מהגרים לבריטניא, אבל רובם מגיעים ממדינות שאינן אירופיות — ולא ממלאים את התפקידים שהמשק הבריטי היה תלוי בהם.

התוצאה:

  • מחסור בעובדים מיומנים

  • ירידה בפריון

  • עלייה בשכר (לא בגלל צמיחה, אלא בגלל לחץ)

  • פגיעה בייצור ובשירותים

  • עיכובים לוגיסטיים שפגעו ביצוא ובסחר

יוקר המחיה: עלייה חדה יותר מאשר באירופה

יוקר המחיה בבריטניא עלה בצורה חדה בגלל:

  • עלייה בעלויות יבוא

  • פיחות הלירה הבריטית

  • עלייה במחירי אנרגיא

  • מחסור בעובדים שהעלה את עלויות השירותים

  • רגולציא חדשה שהכבידה על עסקים

הבריטים משלמים יותר על מזון, חשמל, דלק ושירותים בסיסיים — יותר מאשר במדינות רבות באירופה.

מה אמרו בבלומברג על הברקזיט?

בלומברג עקבו אחרי הלירה והכלכלה הבריטית לאורך העשור, והמסר שלהם היה עקבי:

  • הלירה הפכה למטבע “תחת לחץ מתמיד”

  • המשקיעים דורשים “פרמיית סיכון” על בריטניא

  • הלירה לא הצליחה לחזור לרמות שלפני הברקזיט

  • ההשוואה מול היורו לא מחמיאה ללירה

  • כל התחזקות זמנית של הלירה נבעה מגורמים חיצוניים — לא מהברקזיט

לפי בלומברג, הברקזיט הפך את הלירה הבריטית למטבע שנושא על גבו את מחיר היציאה — והמחיר הזה עדיין לא שולם עד הסוף.

השפעת הברקזיט על המסחר בין בריטניה לישראל

הברקזיט יצר לבריטניא צורך לחתום מחדש על הסכמי סחר עם מדינות רבות, כולל ישראל. בפועל, שתי המדינות חתמו על הסכם סחר דו־צדדי חדש, שמחליף את ההסכם שהיה בתוקף דרך האיחוד האירופי. ההסכם שמר על רציפות מסחרית, ולכן לא נוצרה פגיעה משמעותית בזרימת הסחורות בין ישראל לבריטניא.

עם זאת, יש כמה השפעות עקיפות:

  • עלויות יבוא מבריטניא עלו בגלל מכסים ובדיקות גבול שהבריטים מתמודדים איתם מול אירופה, מה שהשפיע על מחירי מוצרים בריטיים בישראל.

  • חברות ישראליות שמייצאות לבריטניא נדרשו להתאים חלק מהתקנים הבריטיים החדשים (UKCA), במקום התקנים האירופיים שהיו מוכרים בעבר.

  • הפיחות בלירה הבריטית הפך חלק מהיבוא הבריטי לזול יותר עבור ישראל, אך גם הקשה על יצואנים ישראלים שמקבלים תשלום בלירה.

  • האי־ודאות הכלכלית בבריטניה האטה חלק מההשקעות הבריטיות בישראל, בעיקר בתחומי טכנולוגיא ושירותים פיננסיים.

בסך הכול, המסחר בין ישראל לבריטניא נמשך, אך הפך מורכב יותר מבחינה רגולטורית, והושפע מהחולשה הכלכלית הבריטית ומהשינויים בתקינה ובשערי המטבע.

סיכום: עשור לברקזיט — עשור של מחיר כלכלי

עשור אחרי הברקזיט, התמונה ברורה:

  • הלירה הבריטית נחלשה מול העולם

  • הצמיחה הבריטית האטה

  • היצוא נפגע

  • התקנים הפכו למכשול

  • שוק העבודה התכווץ למרות עלייה בהגירה

  • יוקר המחיה עלה

  • והכלכלה הבריטית נותרה מאחור ביחס לאירופה

הברקזיט היה מהלך דרמטי — אבל מבחינת הכלכלה הבריטית, הוא היה מהלך יקר מאוד.