נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָֽתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו– על פי תורת ישראל מי הוא הנביא, המלך, הכהנים והמשיח הנביאים ומבחני אמיתות ואמינות:

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן(דברים)

כך מלמד בורא עולם את ישראל בספר דברים.

מיד לאחר שהתורה מזהירה מפני קוסמים, מעוננים, מנחשים ודורשי מתים, היא מלמדת כיצד ינהיג בורא עולם את עמו: דרך נביא אשר יקים מקרב ישראל.

באותה פרשה מלמדת התורה גם על המלך שימלוך בישראל, על הכוהנים והלויים, ועל הדרך להבחין בין נביא אמת לנביא שקר.

מי הוא מלך, מי הוא נביא וגם אודות כהונה ומשיחה.

מהו משיח

משיח הוא משורש המילה מ.ש.ח.

משיח הוא אדם שנמשח במשחה מיוחדת. המשחה איננה שמן רגיל אלא רקיחה מיוחדת אשר הכין בורא עולם לצורך קידוש ומינוי לתפקיד.

המושח איננו בהכרח משיח בעצמו.

לפיכך, כדי להבין מיהו המשיח, יש לבחון תחילה את המשוחים והמושחים בתורת ישראל.

הכוהנים

משיחת הכוהנים היא משיחת עולם.

משה הוא זה שמשח את אהרן ואת בניו, אלעזר ואיתמר.

כך נאמר:

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי… חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. (שמות)

וכן:

וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ… וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם. (שמות)

וכן:

וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם… אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. (שמות)

משיחה זו ניתנה לאהרן ולזרעו כחוקת עולם.

משיחה שבהמשך לאהרן, אלעזר ואיתמר היא המשך זרע הכהונה.

לעומת הכהונה, משיחת המלך איננה מבוססת על עצם היותו בן למשפחה מסוימת. היסוד הראשון במלכות הוא בחירתו של בורא עולם.

מלך ישראל

כך נאמר בתורה:

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. (דברים

שלושה יסודות מפורשים כאן:

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ.

לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.

בהמשך מלמדת התורה שהמלך חייב להיות כפוף לתורה:

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר… וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו… לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול. (דברים)

המלך בישראל איננו מעל התורה. הוא כפוף לה.

מי מושח את המלך

לאחר פרשת המלך באה פרשת הנביא.

התורה מלמדת:

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. (דברים)

וכן:

נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. (דברים)

מי מושח את המלך?

נביאים וכוהנים.

כך משח שמואל את שאול.

כך משח שמואל את דוד.

כך משחו צדוק הכהן ונתן הנביא את שלמה.

מי הוא הנביא

על שמואל נאמר:

וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ. (שמואל)

ובהמשך:

וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה: וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה. (שמואל)

שמואל נודע לישראל כנביא.

לא נאמר שמעטים ידעו.

לא נאמר שקבוצה אחת האמינה בכך.

נאמר:

וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל.

אותות הנביא

על תקופה שאין בה נבואה נאמר:

אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה. (תהלים )

מה הם אותם אותות?

כאשר משה חשש שלא יאמינו לו ישראל, נתן לו בורא עולם אותות:

וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. (שמות)

וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. (שמות)

וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת. (שמות)

ותכליתם הייתה:

לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם. (שמות)

זה הנביא.

זה מלך משיח

כך היה אצל שאול.

תחילה גילה בורא עולם לשמואל:

כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. (שמואל)

ולאחר מכן:

וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ… הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהֹוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד. (שמואל)

ושוב, כדבר בורא עולם בספר דברים:

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.

כך היה אצל דוד.

תחילה נאמר:

מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ… כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ. (שמואל)

ובהמשך:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. (שמואל)

ולבסוף:

וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. (שמואל

כך היה אצל שלמה.

וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא… וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה. (מלכים)

בכל המקרים חוזר אותו סדר:

נביא.

בחירת בורא עולם.

משיחה.

ידיעה.

זה הנביא.

זה מלך משיח.

שאלת המשיח בעת הזאת

לאחר העיון בתורה ובנביאים עולה שאלה פשוטה.

כיצד ניתן לדעת על אדם שהוא משיח אם לא נודעה בחירתו בדרך המתוארת בתורה:

כיצד ניתן לדעת על אדם שהוא משיח אם לא הועמד לפני ישראל באופן שבו הועמדו שאול, דוד ושלמה:

כיצד ניתן לדעת על אדם שהוא משיח אם לא התקיימה לגביו הדרך שהתורה עצמה מתארת:

יש אנשים המאמינים כי אישים שונים בדורות האחרונים הם המשיח.

יש הממתינים לשובו של מנהיג כזה או אחר.

אולם התורה והנביאים מציגים דגם ברור של נביא, של מלך ושל משיחה.

ראוי לבחון כל טענה למשיחיות לאור אותו דגם.

סיכום

צמאונו של דוד לבורא עולם בא לידי ביטוי במזמור:

מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה: אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. (תהלים)

מן התורה ומן הנביאים עולה כי משיח איננו תואר של כבוד בלבד.

משיח הוא מי שנבחר על ידי בורא עולם, נודע באמצעות נביא אמת, ונמשח לתפקידו.

לפיכך, שאלת המשיח איננה שאלה שולית. למשיח שנבחר בידי בורא עולם ניתנת סמכות גדולה מאוד. משום כך יש חשיבות רבה לבחון כל טענה למשיחיות על פי הקריטריונים שהתורה והנביאים עצמם קבעו, ולא על פי מסורת מאוחרת, הערכה אישית או אמונת חסידים בלבד.

זהו סדר הדברים שקבע בורא עולם בתורה, ועל פיו ראוי לבחון כל טענה בדבר משיח ישראל.