מזמור שלושה ושמונים.

שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף:

אֱלֹהִ֥ים אַל-דֳּמִי-לָ֑ךְ אַל-תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל-תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל:

כִּֽי-הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ:

עַֽל-עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל-צְפוּנֶֽיךָ:

אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא-יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם-יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד:

כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ:

אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים:

גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם-יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר:

גַּם-אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי-ל֣וֹט סֶֽלָה:

עֲשֵֽׂה-לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן:

נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין-דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה:

שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל-נְסִיכֵֽמוֹ:

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים:

אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי-רֽוּחַ:

כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר-יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים:

כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם:

מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה:

יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי-עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ:

וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי-אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ:

לימודים:

כִּֽי-הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ:

עַֽל-עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל-צְפוּנֶֽיךָ:

אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא-יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם-יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד:

כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ:

אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים:

גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם-יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר:

גַּם-אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי-ל֣וֹט סֶֽלָה:

עֲשֵֽׂה-לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן:

היתה חברה נגד ישראל, חבירה להכחדה שלא צלחה.

החוברים:

אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים:

גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם-יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר:

גַּם-אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי-ל֣וֹט סֶֽלָה:

נשאלת השאלה איך אנחנו נלחמים באלה:

העת הזאת היא עת אסף ולא עת דוד, עת המלכים, שהיה חטא בישראל.

וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה = וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד–מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים- לימודים מספר שופטים- פרשת גדעון.

על כל מה שמשתמע מכך.

כדי להבין שמלחמה זאת ככל המלחמות ולא מלחמת הכחדה, בין גויים האלה יש גויים מאברהם,

ישמעאל, אדום, בני לוט, מדין, אשור.

על מדין תוכלו לקרוא פה:

יש מדין ויש מדין, הדרוזים הם מיתרו כהן מדין.

על אדום בני לוט שהם מואב ועמון- פה:

פרשת ירושת הארץ- ירושת ישראל, עשיו ובני לוט.

על אשור תוכלו לקרוא פה:

וּמַטֶּה הוּא, בידם זעם ובידם גם רחמים- בין פרשת כרו"נ לבין פרשת משא בבל.

וישמעאל:

על משל מצרים, ששם בורא עולם הכה מאוד חזק, בסופו של יום היה משך לפרעה, בת פרעה התחתנה עם שלמה ומצרים עשתה תשובה:

וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ:  וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם: בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל: ישעיהו.

לנוכח שלא הכחיד ולנוחכח מה שנאמר על זה, ברור שלא מלחמת הכחדה משני הכיוונים.

להכחיד מותר רק כפי שבורא עולם אומר לך להכחיד ואלה הגויים להכחדה:

רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:  כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ: דברים.

לא ישמעאל לא עשיו לא עמון ולא אשור, גם עשיו וגם בני לוט יורשים את אלה.

כתובת חודש שנים עשר:

אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים:

גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם-יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר:

גַּם-אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי-ל֣וֹט סֶֽלָה:

מואב הוא נמצא במקום אשור- בוא נאמר שחיזבאלה הוא אשור כזרוע של מואב נגד ישראל.

ישמעאל , אנחנו יודעים מי הוא,

בוא נאמר שחמאס ואבו מאזן הוא ישמעאל הזה בדור הזה.

יש רמיזה שהצפרטיסטים (אפרטהייד באוקראינה) כמו אלה באוקראינה , כמו אלה בדרום אפריקה, הם מואב של בלאק בן ציפור.

אדום נמצא בהרבה מקומות, הוא גם נמצא באמריקה, גם באנגליא על פי מעשיו רואים אותו גם בישראל בתחפושת. גם באיזור ארם/חלאב/חומס שם ישב הדד שהוקם כשטן למלכות שלמה, חלאב זה מקום של אדום,

בוא נאמר שהמורדים באסאד שבוש הריץ אותם הם אדום. להזכירכם בוש ציווה על אולמרט ופרס לא להענות להצעת השלום של אסאד יען כי הוא כבר התחיל בתהליך להוריד את אסאד כי הוא בעיניו אויב הדמוקרטיא.

עכשיו תחשבו שיש חבירה כזאת שעם הכח שלה מבקשת להוליך את ישראל לכיוון מערב- ים ולא לכיוון מזרח ירושלים מהמקום שנמצא ישראל היום. שמובילים את ישראל אחורה ולא קדימה, אן הלאה מערבה מכאן.

כנען גורש מישראל בגלל מעשיו, חלק ממעשיו הם משכב זכר.

אֱלֹהִ֥ים אַל-דֳּמִי-לָ֑ךְ אַל-תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל-תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל:

כִּֽי-הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ:

עַֽל-עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל-צְפוּנֶֽיךָ:

אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא-יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם-יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד:

כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ: תהלים- מזמור שלושה ושמונים.

כפי שלמדנו גם משירתו של דוד, שיש בני אדם שנם אויבי הבורא.

עם ישראל הוא עם של בורא עולם ובורא עולם הוא קדוש ישראל ויוצרו.

לעתים שונאי הבורא תוקפים את ישראל מהמקום הזה.

זה בדיוק כמו הומו שבתורתנו בורא עולם אמר שאנשים אלה הם תועבה ואסור שיהיה להם חלק או קיום בקרב ישראל.

ומתוך המקום הזה הם אויבי ישראל שלעיתים גם מכפישים את תורת ישראל כדי שהעמים לא יקבלו תורה זאת כי בתורה זאת אין מקום להומואים בקרב מאמינים בבורא עולם.

יש מצב שאדם כזה ירצה להרוס את ישראל מתוך רצונו שתורה זאת לא  תתקבל על ידי העמים. כדי שהעמים לא יפנו נגדם.

ברור שמושל כמו בנט שלמד תורה ומתעקש שבממשלתו יהיו שרים הומואים, והומואים יצעדו בסמוך למועד חורבן הבית בירושלים, עושה פעולה עוינות לבורא עולם בירושלים מתוך מקום מודע שזה אסור בתכלית  לעשות תועבות אלה בקרב ישראל והוא עושה זאת בחסות ירושת יהודה.

ברור שבנט שלמד תורה רועה את ישראל כצאן למוות רוחני, לאובדן זכויות הירושה שלו, ברור שבנט יודע שהוא מוליך את ישראל לבגוד בבורא עולם שהוא דוחף קדימה את ההומואים בממשלתו על ישראל.

ברור שבנט אויב ישראל.

שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל-נְסִיכֵֽמוֹ:

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים:

אֱֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי-רֽוּחַ:

כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר-יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים:

כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם:

מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה:

יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי-עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ:

וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי-אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ:  תהלים- מזמור שלושה ושמונים.

התפילה הזאת היא תפילה שיש בה תלונה ותחינה לתשועה מכוחות כאלה שפעלו על ישראל בימי קדם.

ההבדל בין ימי קדם לימנו אנו שבימי קדם היתה מודעות לכוח הזה שפעל עליהם, הם לא היו רדומים לדבר.

יהודה הלוי כתב- יטו נתיבי מנתיבותיך, או מנתיב מעגליך..  אך הרעיון מובן שיש הטיית דרך מדרך תורתנו.

בעת הזאת, ישמעאל מאמין באלהי ישראל וגם מוחמד אמר לישמעאלים- אם יש לך ספק בספר שהורד אליך, לך לבני ישראל כי הם קיבלו ולמדו את הספר לפניך.

אם יש משהו שאתה לא מבין בקוראן ישראל הם הרב שתעשה לך.

וגם בקוראן אסור משכב זכר.

אז אין בעיה עם ישמעאל בענין זה, ברור שגם אצל הישמעאלים יש מיעוט סוטה מנתיב האיסלאם בדבר זה.

בשורה התחתונה, נכון לאמר יש לך מכתב בתיבה. ולא יש לך מכתב בדואר.

כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ:

אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים:

גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם–יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר:

גַּם–אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי–ל֣וֹט סֶֽלָה: תהלים- מזמור שלושה ושמונים.

בני לוט:

וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָֽיו: וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָֽרֶץ: לְכָה נַשְׁקֶה אֶת-אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵֽאָבִינוּ זָֽרַע: וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת-אָבִיהָ וְלֹֽא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָֽהּ: וַֽיְהִי מִֽמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה הֵן-שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת-אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם-הַלַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵֽאָבִינוּ זָֽרַע: וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת-אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹֽא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָֽהּ:  וַתַּֽהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנֽוֹת-לוֹט מֵֽאֲבִיהֶֽן: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִֽי-מוֹאָב עַד-הַיּֽוֹם: וְהַצְּעִירָה גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵֽי-עַמּוֹן עַד-הַיּֽוֹם: בראשית.

בלק בו ציפור היה מואב.

עֲשֵֽׂה–לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן:

נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין–דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה: תהלים- מזמור שלושה ושמונים.

צריך לבדוק אם יש כוונה לקיים את הדואר כמו נחל הקישון כמחנה השמדה. 

לאחר הפלת  אשמה שמחילה את דין  ההשמדה במקומות אלה.

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד: תהלים ללמידה ביום השישה עשר לחודש.

שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל-נְסִיכֵֽמוֹ:

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים: תהלים- מזמור שלושה ושמונים.

יש נדיבים:

ויש נדיבים: