פינוי־בינוי כמערך הגנה לאומי: הגיע הזמן לצו שעה עירוני

בימים שבהם ישראל מתקרבת לסיומה של עוד מלחמה קשה, ובזמן שהעורף עדיין מתאושש מהטלטלה, עולה שאלה אחת שאסור לדחות: איך ייראה היום שאחרי — והאם נמשיך לחיות בבניינים שאינם מסוגלים להגן עלינו?

המלחמה האחרונה חשפה שוב את הפער העצום בין האיומים על המדינה לבין מצב הבנייה הישנה בישראל. מאות אלפי דירות ללא ממ״ד, שכונות שלמות שנשארו חשופות, ומשפחות שנאלצו לבלות ימים שלמים במסדרון או בחדר מדרגות. המציאות הזו אינה גזירת גורל — היא תוצאה של עיכובים, בירוקרטיה, התנגדויות דיירים, ומערכת תכנון שלא מותאמת למציאות ביטחונית של 2026.

כאן נכנסת הדרישה החדשה: להפוך את פינוי־בינוי ותמ״א ממנגנון תכנוני — לכלי חירום לאומי.

ממ״ד הוא לא מותרות — הוא קו ההגנה הראשון של העיר

במשך שנים התייחסו לממ״ד כאל תוספת נוחה, שדרוג לדירה, או חלק מפרויקט נדל״ן. אבל המציאות הביטחונית השתנתה: האיומים מדויקים יותר, הטווחים ארוכים יותר, והעורף הוא זירה מרכזית.

במצב כזה, ממ״ד הוא לא “שדרוג”. הוא תשתית ביטחונית לכל דבר — כמו מקלט עממי, כמו כביש גישה לכוחות חירום, כמו מערכת כיבוי אש עירונית.

ולכן, בנייה מחדש של בניינים ישנים אינה רק אינטרס נדל״ני. היא אחריות ביטחונית של ראשי הערים.

הגיע הזמן לצו שעה עירוני: ראשי הערים חייבים להוביל

העם מצפה היום מראשי הערים להיות לא רק מנהלי תשתיות — אלא מנהיגים ביטחוניים. מי שמנהל עיר בישראל מנהל למעשה את קו החזית האזרחי.

לכן נדרש שינוי גישה:

1. מסלול חירום עירוני לפינוי־בינוי בבניינים ללא ממ״ד

העירייא מגדירה בניינים ישנים ללא ממ״ד כמתקנים בסיכון ביטחוני. המשמעות: הליכי תכנון מואצים, לוחות זמנים קשיחים, והפחתת חסמים.

2. צמצום יכולת העיכוב של דיירים

התנגדויות שאינן תכנוניות או בטיחותיות — לא יכולות לעכב פרויקט שמטרתו הצלת חיים.

3. התחייבות עירונית לאי־עיכוב

ראש עיר לא יכול להרשות לעצמו לעכב פרויקט ממ״דים בגלל שיקולים פוליטיים, תקציביים או קהילתיים. הביטחון קודם לכול.

4. שיתוף פעולה עם הממשלה

העירייא יכולה לדרוש תקצוב ייעודי, מסלול חירום, או סמכויות מיוחדות — אבל היא חייבת להיות זו שמובילה את הדרישה.

המלחמה הבאה תהיה קשה יותר — והערים חייבות להיות מוכנות

הלקח מהמלחמה האחרונה ברור: העורף הוא לא “זירה משנית”. הוא זירת הלחימה המרכזית.

אם לא ניערך עכשיו, נמצא את עצמנו שוב במציאות שבה משפחות שלמות חשופות, בניינים ישנים מתפוררים תחת עומס, וראשי ערים נאלצים להסביר למה לא פעלו בזמן.

העם לא יקבל את זה שוב. והאמת? גם ראשי הערים לא צריכים לקבל את זה.

קריאה לראשי הערים: זה הרגע שלכם להוביל

העם מחפש מנהיגות אמיצה. מנהיגות שמבינה שהיום שאחרי מתחיל היום. מנהיגות שמבינה שממ״ד הוא לא פריבילגיא — הוא זכות בסיסית של כל תושב.

פינוי־בינוי ותמ״א אינם עוד פרויקט תכנוני. הם מערך הגנה לאומי. ומי שמוביל אותו הוא לא רק הממשלה — אלא ראשי הערים.

ההיסטוריא תזכור מי פעל בזמן — ומי דחה את ההחלטות עד שהמציאות הכריחה אותו.

פינוי־בינוי כמערך הגנה לאומי — וגם כמנוע צמיחה כלכלי לעיר

המלחמה האחרונה חשפה את חולשת העורף הישראלי בתחום הזה, אבל היא חשפה גם משהו נוסף: הערים בישראל יושבות על פוטנציאל כלכלי עצום שלא ממומש — ההתחדשות העירונית.

הפיכת פינוי־בינוי ותמ״א לכלי חירום לאומי אינה רק מהלך ביטחוני; היא גם מהלך כלכלי שמסוגל לשנות את פני העיר, להגדיל הכנסות, לייצר מקומות עבודה ולפתור מצוקות דיור.

נתונים רשמיים: ההתחדשות העירונית היא כבר מנוע מרכזי במשק

76,000 יחידות דיור חדשות אושרו בשנת 2025

על פי דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2025: 186 תוכניות פינוי־בינוי אושרו, הכוללות 75,925 יחידות דיור חדשות — שיא כל הזמנים.

התחדשות עירונית מהווה 35% מכלל יחידות הדיור שאושרו בישראל

כלומר: יותר משליש מהבנייה החדשה בישראל מגיעה מהתחדשות עירונית — לא מקרקעות חדשות.

כ־29,000 דירות קיבלו היתר בנייה ב־2025 במסגרת התחדשות עירונית

זהו נתון שמייצג 28% מכלל התחלות הבנייה בישראל.

ב־2023 אושרו 40,928 יחידות דיור חדשות בהתחדשות עירונית

מתוכן 22,722 דירות תוספתיות — כלומר, תוספת אמיתית לשוק.

תועלות כלכליות ישירות לעיר

1. הגדלת היצע הדיור — והכנסות מארנונה

הוספת אלפי דירות חדשות בעיר מגדילה את בסיס ההכנסות העירוני. ב־2024 היו בישראל 6.92 מיליון דירות, עלייה של 2.1% משנה קודמת — אך הביקוש גבוה בהרבה. פינוי־בינוי מאפשר לעיר להגדיל את ההיצע בלי להרחיב שטחים פתוחים.

2. פתרון לדיירים תקועים

דיירים בבניינים ישנים ללא ממ״ד מתקשים למכור את דירתם. פינוי־בינוי מעניק להם דירה חדשה בעלת ערך גבוה — ומחזיר אותם לשוק הנדל״ן.

3. יצירת מקומות עבודה

כל פרויקט גדול מייצר מאות מקומות עבודה: מהנדסים, אדריכלים, קבלנים, ספקים, פועלים, עסקים מקומיים. המשק המקומי נהנה מהזרמת כספים משמעותית.

4. עלייה בערך הקרקע ושיפור תדמית העיר

שכונות חדשות מושכות אוכלוסיות חזקות, משקיעים ועסקים. העיר מרוויחה:

• עלייה בערך נכסים

• חיזוק מרכזי מסחר

• שיפור איכות החיים

• צמצום פערים חברתיים

5. חיסכון בעלויות חירום

בניינים חדשים עם ממ״ד מפחיתים:

• צורך בפינוי אוכלוסייא

• הפעלת מקלטים

• טיפול בנזקי מבנים ישנים

זהו חיסכון תקציבי משמעותי לטווח ארוך.

תוספת היצע אדירה: פי 4 דירות במקום בניינים ישנים

הכרזות חדשות לשנת 2026 מציגות את הפוטנציאל הכלכלי:

• 14,540 דירות חדשות ייבנו במקום 3,448 דירות ישנות — יחס של פי 4.

דוגמאות בולטות:

• אשקלון: מ־425 דירות ישנות ל־2,660 חדשות

• ראשון לציון: מ־905 ל־2,816

• רמלה: מ־39 (!) ל־2,000

אלה מספרים שמייצרים שינוי עירוני וכלכלי דרמטי.

פתרון למצוקת הקבלנים: השכרת דירות חדשות לדיירים מפונים

אחד המשברים הפחות מדובר בהם בשוק הנדל״ן הוא מצוקת הקבלנים: אלפי דירות חדשות עומדות ריקות חודשים ארוכים משום שהשוק מתקשה לספוג את המחירים, והריבית הגבוהה מקשה על משקי בית לרכוש דירה חדשה.

פינוי־בינוי מציע פתרון ישיר ויעיל לבעיה הזו:

• דיירים שמפונים מבתיהם זקוקים לדירה זמנית לתקופת הבנייה.

• קבלנים מחזיקים מלאי גדול של דירות שלא נמכרות.

• העירייה יכולה לתווך בין הצדדים ולייצר שוק השכרה מוסדר ומפוקח.

התוצאה:

• הקבלנים מקבלים הכנסה שוטפת במקום דירות ריקות.

• הדיירים מקבלים דירות חדשות, בטוחות ונוחות לתקופת הבנייה.

• העירייה מפחיתה מצוקה חברתית ומונעת פיזור אוכלוסייה מחוץ לעיר.

• השוק מתייצב, והלחץ על מחירי הדירות יורד.

זהו מהלך שמייצר win‑win‑win: למשק, לקבלנים, ולתושבים.

המסר לראשי הערים: זו לא רק חובה ביטחונית — זו הזדמנות כלכלית

הנתונים הרשמיים מציגים תמונה ברורה:

• ההתחדשות העירונית היא כבר 35% מהבנייה החדשה בישראל

• כל פרויקט מוסיף פי 3–4 דירות לשוק

• עשרות אלפי דירות חדשות מאושרות מדי שנה

• אלפי מקומות עבודה נוצרים בכל עיר שמשתתפת במהלך

פינוי־בינוי הוא לא רק הגנה על התושבים — הוא הזדמנות כלכלית עצומה.

ראש עיר שמקדם התחדשות עירונית היום, בונה עיר בטוחה יותר, חזקה יותר ומשגשגת יותר.