בימים אלה מתקיים דיון עולמי  סביב הסרט נז"א- בין המרגלים במדבר והנביא יחזקאל לבין יוצרי הסרט. הן מבחינת התקופה והן מבחינת הנסיבות.

וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת-הָעָ֖ם אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַֽעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי-יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ: וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר-עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַֽעֲל֣וֹת אֶל-הָעָ֑ם כִּֽי-חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ:  וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא וְכָל-הָעָ֛ם אֲשֶׁר-רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת: וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת-הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן-הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵֽינֵיהֶֽם: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

בעת שאין מלך בארץ, ובורא עולם מסתיר פניו מעמנו והמלך אינו מלך שנמשח על ידי נביא הבורא לא ניתן להחיל משפט הוצאת דיבת הארץ (יש אנשים המתלוננים שטובות הארץ אינם מגיעות אליהם שנכון היה שיגיעו והם צודקים, אך הדבר לא מטיל דופי בטוב הארץ) כמשפט הזה:

בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּ֣ם אֶת-הָאָ֘רֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ יוֹם לַשָּׁנָ֞ה יוֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת-עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת-תְּנֽוּאָתִֽי: אֲנִ֣י יְהֹוָה֘ דִּבַּ֒רְתִּי֒ אִם-לֹ֣א | זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל-הָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּֽוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ: וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר-שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת-הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת-כָּל-הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל-הָאָֽרֶץ: וַיָּמֻ֨תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מֽוֹצִאֵ֥י דִבַּת-הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

מֽוֹצִאֵ֥י דִבַּת-הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה

חשוב להדגיש שהמרגלים לא הוציאו את דיבת הארץ מבחינת טובותיה, הם אמרו ככה:

הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙:

מהבחינה הזאת:

וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת-הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן-הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵֽינֵיהֶֽם:

וכלב הסה אותם ואמר:

וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת-הָעָ֖ם אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַֽעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי-יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ:

הם הטילו ספק בדרך הזאת שהם חשבו שלא נוכל לרשת אותה וזאת הארץ שבורא עולם הבטיח לישראל.

בדרך הזאת הם הוציאו את דיבת הארץ רעה.

לזכות ישראל יאמר שבימים אלה שאויבינו קמו עלינו להשמידינו עם ישראל שוב הוכיח שהוא עם כלביא, ראינו את בחורי ובחורות ישראל קמים כלביא כגור אריה לעמוד איתנים מול אויבנו בגבורה גדולה ובאומץ לב.

כִּֽי-יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ:

מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם; לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ- בעת הזאת לרוב לא יוצא לחם מעשב הארץ ובהתאמה עבודה לאדם מן הארץ.

יש הבדל בין הוצאת דיבת הארץ לבין מוציאי דיבת העם.

בימים אלה מתקיים דיון עולמי  סביב הסרט נז"א, ורבים רואים ביוצריו אנשים שהוציאו את דיבת העם רעה בפני העולם. ברור שיש הבדל בין המרגלים במדבר לבין יוצרי הסרט, הן מבחינת התקופה והן מבחינת הנסיבות. אך יש נקודת דמיון רעיונית שראוי להתבונן בה.

נראה שרבים שכחו שאיראן היא זו החותרת להשמדת ישראל. נראה גם שנשכח שחמאס, חיזבאללה והחות'ים הם שותפיהם במאבק הזה. בעוד שרוב הרקטות ששוגרו לעבר ישראל כוונו לעבר אזרחים, ובעוד שב־7 באוקטובר נרצחו ונחטפו בעיקר נשים, ילדים, קשישים ומשפחות, נדמה שחלקים מן העולם בוחרים להתעלם מעובדות אלה ולהפנות את כל האשמה כלפי ישראל.

שום מדינה לא הייתה מקבלת את רצח אזרחיה מבלי להגן על עצמה. חמאס השקיע במשך שנים משאבים עצומים בבניית מערך צבאי, במנהרות, ברקטות ובמחנות אימונים, במקום בבניית בתים, פיתוח הכלכלה, החקלאות והתשתיות האזרחיות בעזה. במהלך אותן שנים לא נבנו מקלטים לאוכלוסייא האזרחית ולא הוכנו מלאי מזון וציוד מספקים לשעת חירום. איננו אחראים לכך שמי שיורים עלינו רקטות לא סיפקו מקלטים לאזרחים  שלהם. איננו אחראים לכך שחמאס לא אפשר לאזרחים להיכנס למנהרות שבנה. בעיניי, זו אחת הסיבות המרכזיות למספרם הגבוה של הנפגעים הפלסטינים. תחשבו על זה מתחת לעזה עיר תחתית ענקית של עשרות קילומטרים ובעוד חילי חמאס מתחבאים במנהרות וזורקים טילים לעבר ישראל, תושבי עזה  לא הורשו לתפוס מחסה במנהרות כדי שמותם ישמש כתעמולה נגד ישראל.

על רקע זה ראוי להתבונן בדברי הנביא יחזקאל. בפרשת המרגלים אנו פוגשים אנשים שהוציאו את דיבת הארץ רעה. בנבואת יחזקאל מופיע ביטוי דומה: "וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם". הנביא מתאר מצב שבו ארץ ישראל ועם ישראל הופכים יעד לחרפות, להשמצות וללעג מצד אומות העולם.

וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֖א אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃  כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָֽאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמֽוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃ לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָֽמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיֽוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּ֥עֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן וְדִבַּת־עָֽם׃  לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶֽהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָֽאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּֽאָי֗וֹת וְלֶֽחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְמוֹת֙ וְלֶֽעָרִ֣ים הַנֶּֽעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃  לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־אֶת־אַרְצִ֣י ׀ לָ֠הֶם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת כָּל־לֵבָב֙ בִּשְׁאָ֣ט נֶ֔פֶשׁ לְמַ֥עַן מִגְרָשָׁ֖הּ לָבַֽז׃ לָכֵ֕ן הִנָּבֵ֖א עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָֽמַרְתָּ֡ לֶֽהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָעוֹת לָֽאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּֽאָי֜וֹת כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י בְקִנְאָתִ֤י וּבַֽחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃ לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־יָדִ֑י אִם־לֹ֤א הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃  וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵֽרְב֖וּ לָבֽוֹא׃ כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְנֶֽעֱבַדְתֶּ֖ם וְנִזְרַעְתֶּֽם׃  וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶֽעָרִ֔ים וְהֶֽחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה׃  וְהִרְבֵּיתִ֧י עֲלֵיכֶ֛ם אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהֽוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵיטִֽבֹתִי֙ מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃  וְהֽוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם אָדָ֜ם אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִֽירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַֽחֲלָ֑ה וְלֹֽא־תוֹסִ֥ף ע֖וֹד לְשַׁכְּלָֽם׃ יחזקאל.