תפריט סגור

היקף התמותה מזיהומים שנרכשו בבתי החולים בישראל: כ־4000-6000 מקרי מוות בשנה- נוהל קבוע לעטיית מסכות בבתי חולים יכול להציל חיים.

בתי החולים נועדו להעניק טיפול רפואי, להציל חיים ולסייע לחולים להחלים. אולם דווקא במקום שבו נמצאים אנשים שמערכת החיסון שלהם עלולה להיות מוחלשת, ושבהם מתקיימים מפגשים קרובים בין חולים, צוותים רפואיים ומבקרים, קיימת גם סכנה להידבקות במחלות נוספות.

תקופת הקורונה המחישה עד כמה אמצעי הגנה פשוטים, ובהם עטיית מסכות, יכולים להיות חלק ממערך שמצמצם את התפשטותן של מחלות נשימתיות. לאחר שהוסרו ההגבלות, חזרו בתי החולים במידה רבה להתנהלות שקדמה למגפה. אך נשאלת השאלה: האם נכון לוותר לחלוטין על המסכות, או שמא ראוי להשאיר אותן כחלק משגרת ההגנה בבתי החולים?

הדיון אינו צריך להיות מוגבל לקורונה. שפעת, נגיפי נשימה אחרים וזיהומים הנגרמים במהלך אשפוז עלולים לסכן חולים, ובייחוד קשישים, חולים כרוניים, מטופלים לאחר ניתוח ואנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.

 

זיהומים בבתי החולים – סכנה שאינה נעלמת

זיהומים הנרכשים במהלך אשפוז הם בעיה רפואית מוכרת. הם עלולים להאריך את משך האשפוז, לסבך את הטיפול הרפואי, לגרום לנכות ואף להוביל למוות.

הסכנה אינה נובעת רק מנגיפים המועברים באוויר. בבתי החולים קיימים גם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וזיהומים שעלולים לעבור באמצעות מגע, ציוד רפואי, משטחים או טיפול רפואי. לכן מסכה אינה יכולה למנוע את כלל הזיהומים, והיא אינה תחליף להיגיינת ידיים, לחיטוי, לעיקור ציוד, לניקיון ולנהלים למניעת זיהומים.

עם זאת, כאשר מדובר במחלות המועברות בדרכי הנשימה, למסכה יש תפקיד חשוב בצמצום החשיפה לטיפות ולחלקיקים נשימתיים. היא עשויה להגן הן על המטופל והן על האדם הנמצא בקרבתו.

 

מה אפשר ללמוד מתקופת הקורונה?

בתקופת הקורונה הונהגו בבתי החולים ובמערכת הבריאות אמצעי הגנה רבים: עטיית מסכות, שימוש בציוד מגן, הקפדה מוגברת על היגיינה, בידוד חולים, צמצום מפגשים ושינוי נהלי העבודה.

באותה תקופה נרשמה ירידה בתחלואה ממחלות נשימתיות מסוימות. מחקר ישראלי שבחן אשפוזי ילדים בשל מחלות נשימה הציג את הנתונים הבאים:

עונת החורף

מספר האשפוזים

2018–2019

632

2019–2020

701

2020–2021

155

כלומר, בעונת החורף 2020–2021 נרשמה ירידה של כ־78% במספר האשפוזים לעומת החורף שקדם לה. באותה עונה לא נרשמו אשפוזים בשל שפעת, ונרשם מקרה אחד של אשפוז בשל נגיף RSV.

המחקר מצביע על קשר אפשרי בין צעדי המניעה שננקטו בתקופת המגפה לבין הירידה בתחלואה. עם זאת, מכיוון שננקטו כמה צעדים במקביל, אי אפשר לקבוע שהמסכות לבדן היו הגורם לירידה. גם ריחוק חברתי, היגיינה, בידוד ושינויים בהתנהגות האוכלוסייה השפיעו על התוצאות.

הנתונים בכל זאת ממחישים נקודה חשובה: כאשר מקפידים על אמצעי מניעה, אפשר לצמצם את התפשטותן של מחלות נשימתיות.

 

מחקר מבית החולים רמב"ם: תמונה מורכבת של הזיהומים

מחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת הרפואי BMC Infectious Diseases בחן את שיעורי הזיהומים שנרכשו במהלך אשפוז בבית החולים רמב"ם בחיפה, בשנים 2016–2021. החוקרים השוו בין התקופה שקדמה למגפת הקורונה לבין תקופת המגפה.

בכמה מסוגי הזיהומים שנבדקו נרשמה ירידה בתקופת הקורונה:

סוג הזיהום

לפני הקורונה

בתקופת הקורונה

שינוי

MRSA – חיידק סטפילוקוק עמיד

6.9

4.2

ירידה של כ־39%

CRAB – חיידק אצינטובקטר עמיד

3.1

2.2

ירידה של כ־29%

זיהום C. difficile

4.6

3.0

ירידה של כ־35%

CRE – חיידקים עמידים לקרבפנמים

2.7

4.6

עלייה של כ־70%

זיהומים חיידקיים בדם

27.3

29.7

עלייה של כ־9%

השיעורים במחקר מוצגים למספר ימי אשפוז שנקבע לכל מדד; אין מדובר במספר החולים הכולל.

הנתונים מציגים תמונה שאינה חד־משמעית: חלק מהזיהומים פחתו, אך אחרים דווקא עלו. החוקרים ציינו כי הירידה עשויה להיות קשורה לשילוב של גורמים, ובהם שימוש בציוד מגן, ניקיון סביבתי מוגבר, מודעות גבוהה יותר למניעת זיהומים ונהלי עבודה שהשתנו בתקופת המגפה. שיעור ההקפדה על היגיינת ידיים, למשל, נותר דומה בשתי התקופות.

חשוב להדגיש: המחקר אינו מוכיח שהמסכות לבדן הביאו לירידה בזיהומים. הוא כן מראה שבתקופת המגפה, שבה הוקפדו אמצעי הגנה רבים, חלה ירידה בחלק מסוגי הזיהומים שנבדקו. לצד זאת, העלייה בזיהומים אחרים מזכירה שמסכות אינן פתרון לכל סוגי ההדבקה.

האם יש הצדקה להשאיר את המסכות בבתי החולים?

מסכה אינה אמצעי הגנה מורכב או יקר במיוחד, אך היא עשויה לצמצם חשיפה למחלות נשימתיות. בבית חולים, שבו מטופלים אנשים פגיעים במיוחד, גם הפחתה חלקית של סיכון להדבקה יכולה להיות משמעותית.

השאלה אינה אם המסכה יכולה למנוע כל זיהום. היא אינה יכולה. השאלה היא אם יש הצדקה לוותר על אמצעי שעשוי לצמצם את הסיכון להדבקה נשימתית, דווקא במקום שבו נמצאים אנשים שהדבקה נוספת עלולה להחמיר את מצבם.

 

סיכום: לא צריך לחכות למגפה כדי להגן על החולים

בדוח מבקר המדינה משנת 2013 הוצגה הערכה קשה של היקף התמותה מזיהומים שנרכשו בבתי החולים בישראל:  כ־4000-6000 מקרי מוות בשנה, ומתוכם הוערך כי 1,000–4,500 מקרי מוות עשויים היו להימנע אילו נשמרו כללי היגיינה בסיסיים.

חשוב להבהיר שמדובר בהערכה ישנה, שפורסמה לפני יותר מעשור, ולא בנתון עדכני או בספירה שנתית של מקרי מוות שנגרמו בוודאות מזיהומים. ובכל זאת, הדוח הצביע כבר אז על ממדי הבעיה ועל החשיבות של מניעת זיהומים במערכת האשפוז.

תקופת הקורונה הראתה שאמצעי הגנה פשוטים יכולים להיות חלק ממערך רחב שמפחית תחלואה. המחקרים שהוצגו כאן אינם מוכיחים כי המסכות לבדן מנעו זיהומים בבתי החולים, אך הם מצביעים על ירידה בתחלואה נשימתית ובחלק מסוגי הזיהומים בתקופה שבה הונהגו אמצעי הגנה מוגברים.

בתי החולים אינם צריכים להמתין למגפה הבאה כדי להיזכר בחשיבותה של מניעת הדבקה. ראוי לשקול מדיניות קבועה ומדורגת של שימוש במסכות, בעיקר בעונות שבהן יש תחלואה נשימתית ובמחלקות שבהן מאושפזים חולים בסיכון גבוה.

כאשר אדם מגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול במחלה או בפציעה, עליו להיות מוגן ככל האפשר מפני חשיפה למחלות נוספות. מניעת זיהומים אינה תוספת שולית לטיפול הרפואי; היא חלק בלתי נפרד ממנו.

 

הערה אישית

העניין שלי בנושא נובע גם מניסיון אישי. אבי הגיע לבית החולים בעקבות מכה ברגל, אך במהלך אשפוזו חלה בדלקת ריאות ונפטר. אינני יודעת אם נדבק בבית החולים, ואין לי דרך לקבוע זאת. המקרה עורר בי את הרצון לבדוק את היקף ההדבקות בבתי החולים ואת האפשרות למנוע אותן. בעיניי, יש לעשות כל שניתן כדי שאדם שמגיע לקבל טיפול רפואי לא ייחשף למחלות נוספות במהלך שהותו שם.

לקרוא עוד