תפריט סגור

אפרים לפני מנשה: ברכת יעקב לבני יוסף, מעמד הבכורה, חלוקת נחלת מנשה והשתקפות נבואת "אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ" בדורות ישראל

פרשת אחרי המגפה: אפרים ומנשה – הבכורה, הברכה והתגשמותה בדורות.

בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם:

בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי: אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי: וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי: וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי: וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה: אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת: פרשת אחרי המגפה.

אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי: וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי: אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם: פרשת אחרי המגפה.

במניין השני שנערך בערבות מואב, לקראת הכניסה לארץ, מונה התורה את שבטי ישראל על פי משפחותיהם. כאשר מגיעה התורה לשבט יוסף, היא אינה מונה שבט אחד בלבד, אלא שני שבטים נפרדים:

"בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם:"

ולאחר מכן מפרטת התורה את משפחות מנשה:

"בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי…"

ומסיימת:

"אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת:"

ולאחר מכן את משפחות אפרים:

"אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי:"

ומסכמת:

"אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם:"

יש כאן דבר מיוחד שאין כדוגמתו בשאר השבטים. יוסף זכה ששני בניו, מנשה ואפרים, הפכו כל אחד לשבט בפני עצמו. בכך קיבל יוסף חלק כפול בתוך ישראל, כאשר שני בניו נחשבים לשני שבטים נפרדים בירושת הארץ ובמניין ישראל.


ברכת יעקב לאפרים ולמנשה

וַיַּרְא יוֹסֵף כִּֽי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּֽׁה:  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹֽא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִֽינְךָ עַל רֹאשֽׁוֹ:  וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִֽהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִֽהְיֶה מְלֹֽא הַגּוֹיִֽם: בראשית.

שורש הדבר מצוי עוד בברכת יעקב לבני יוסף.

וַיַּרְא יוֹסֵף כִּֽי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּֽׁה:  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹֽא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִֽינְךָ עַל רֹאשֽׁוֹ:  וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִֽהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִֽהְיֶה מְלֹֽא הַגּוֹיִֽם: בראשית.

מנשה היה הבכור, ואפרים היה הצעיר. משום כך סבר יוסף כי על יעקב להניח את יד ימינו על ראש מנשה.

אולם התורה מספרת:

"וַיַּרְא יוֹסֵף כִּֽי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרָיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:"

ולכן אמר לאביו:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִֽינְךָ עַל רֹאשׁוֹ:"

אולם יעקב לא שינה את ידיו:

"וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִֽהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִֽהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם:"

יעקב ידע היטב שמנשה הוא הבכור לפי הלידה, ואף על פי כן הקדים את אפרים בברכה. אין מדובר בטעות אלא במעשה מכוון.

"יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי"

יעקב מודיע ליוסף כי הוא מודע לדבר אך הוא רואה כי בעתיד אפרים יגדל מאחיו  מנשה:

דברי יעקב:

"וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ"

מעמידים את אפרים במעמד הבכורה בתוך בית יוסף.


חלוקת מנשה והתגשמות הברכה

בהמשך תולדות ישראל התרחש דבר מיוחד בשבט מנשה.

בעת ההתנחלות ביקש חלק מן השבט לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי, יחד עם שבט ראובן ושבט גד. כך נמצא ששבט מנשה נחלק לשני חלקים:

חלק אחד נשאר ממזרח לירדן.

וחלק אחר עבר את הירדן ונחל בארץ כנען.

לעומת זאת, אפרים ישב כולו בארץ המובטחת והיה לאחד השבטים המרכזיים בארץ ישראל.

מתוך כך ניתן לראות כיצד דברי יעקב הולכים ומתממשים בתולדות של שבטי יוסף. מנשה אמנם גדול במספרו ונכבד במקומו, אך אפרים תופס מקום מרכזי יותר בהנהגת בית יוסף ובהנהגת ישראל.


סיכום

פרשת אחרי המגפה מזכירה לנו כי יוסף זכה לדבר שלא ניתן לאחיו: שני שבטים יצאו ממנו, אפרים ומנשה.

אולם כבר בראשית קבע יעקב סדר מיוחד ביניהם. אף שמנשה היה הבכור בלידה, יעקב הניח את ימינו על אפרים ואמר:

"וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ"

בהמשך הדורות ראינו כי אפרים אכן תפס מקום מרכזי בבית יוסף, בעוד ששבט מנשה נחלק לשני חלקים משני עברי הירדן.

מכאן עולה כי ברכת יעקב לא הייתה רק ברכה לשעתה, אלא גם גילוי של העתיד לבוא. יעקב ראה את אשר עתיד להיות בבית יוסף, ועל כן הקדים את אפרים למנשה אף כנגד סדר הלידה הרגיל.

ומתוך מניין השבטים בפרשת אחרי המגפה ניתן לראות כיצד ממשיכים דברי הברכה להופיע גם בדור העומד להיכנס אל הארץ, כאשר בני יוסף נמנים כשני שבטים נפרדים, והדרך שהתווה יעקב אבינו ממשיכה להתקיים בדורות הבאים.