תפריט סגור

דוחות- מידע בטבלאות- לא רק בתחום כלכלה.

דוח שכר ינואר–ספטמבר 2024 מול ינואר–ספטמבר 2025– שכר נומינאלי וראלי– שחיקת שכר מצטברת– פערי השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים- ניתוח שכר עובדים זרים כולל חלקו של קבלן כח אדם: עלות עובד למעסיק.

דוח השוואת התפלגות שכר (2025 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות)

1. תקציר ממצאים והשוואה:

  • שכר ממוצע נומינלי 2025: 13,761 ₪ (שכר נומינלי = השכר כפי שהוא משולם בפועל, ללא התאמות למדד המחירים לצרכן. כלומר, "המספר הגולמי" שמופיע בתלוש).

  • שכר ממוצע נומינלי 2024: 13,193 ₪

  • שכר ממוצע ריאלי 2024: כ־12,870 ₪ (שכר ריאלי = השכר לאחר ניכוי השפעת האינפלציה, כלומר כמה כוח קנייה אמיתי יש לשכר. אם המחירים עולים, השכר הריאלי יכול לרדת גם אם הנומינלי עלה).

  • שכר ממוצע ריאלי 2025: כ־13,373 ₪ (חישוב ריאלי נעשה באמצעות מדד המחירים לצרכן = מדד שמודד את השינוי הממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים. ניכוי המדד מהשכר הנומינלי נותן את ערך השכר במונחי כוח קנייה).

  • שינוי נומינלי ממוצע כללי: +4.3% (השינוי באחוזים בין השכר הנומינלי של שתי השנים, ללא קשר לאינפלציה).

  • פער ריאלי ממוצע: +1.5% (השינוי בכוח הקנייה האמיתי של העובדים, כלומר כמה השכר באמת "שווה" אחרי שמחירי המוצרים והשירותים נלקחו בחשבון).

  • ממצא בולט: העלייה הריאלית מתונה, אך מתרכזת בעיקר בקבוצות השכר הנמוכות והחציוניות (כלומר, דווקא העובדים בעלי שכר נמוך–בינוני נהנו יותר מהשיפור בכוח הקנייה, לעומת העובדים בשכר גבוה).

2. נתוני יסוד והנחות עבודה

  • מקור הנתונים: פרסומי הלמ״ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

  • אינפלציה ממוצעת לתקופה: 2.8% (אינפלציה = עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק. כאשר יש אינפלציה, ערך הכסף נשחק – כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים ושירותים).

  • חישוב ריאלי: ניכוי מדד המחירים לצרכן מהשכר הנומינלי (כך ניתן לראות את השכר במונחי כוח קנייה אמיתי ולא רק במספרים מוחלטים).

3. טבלת השוואת התפלגות שכר נומינלית וריאלית (ינואר–ספטמבר)

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

אחוזון

שכר נומינלי 2024 (₪)

שכר ריאלי 2024 (₪)

שכר נומינלי 2025 (₪)

שכר ריאלי 2025 (₪)

פער נומינלי (%+)

פער ריאלי (%+/-)

1

0–5%

2,200

2,145

2,300

2,237

+4.5%

+1.5%

2

5–10%

3,950

3,851

4,100

3,988

+3.8%

+1.0%

3

10–15%

4,800

4,680

5,050

4,912

+5.2%

+2.2%

4

15–20%

5,600

5,460

5,900

5,739

+5.4%

+2.4%

5

20–25%

6,150

6,000

6,400

6,225

+4.1%

+1.3%

6

25–30%

6,850

6,679

7,000

6,809

+2.2%

-0.6%

7

30–35%

7,400

7,215

7,650

7,441

+3.4%

+0.3%

8

35–40%

8,200

8,000

8,350

8,122

+1.8%

-1.0%

9

40–45%

8,800

8,580

9,000

8,754

+2.3%

-0.5%

10

45–50%

9,700

9,460

9,750

9,484

+0.5%

-2.3%

11

50–55%

10,500

10,238

10,600

10,311

+0.9%

-1.9%

12

55–60%

11,500

11,213

11,650

11,332

+1.3%

-1.5%

13

60–65%

12,700

12,393

12,850

12,500

+1.2%

-1.6%

14

65–70%

14,450

14,114

14,550

14,153

+0.7%

-2.1%

15

70–75%

16,100

15,698

16,400

15,953

+1.9%

-0.9%

16

75–80%

18,450

18,000

18,750

18,239

+1.6%

-1.2%

17

80–85%

21,700

21,157

22,300

21,692

+2.8%

+0.1%

18

85–90%

26,450

25,789

26,900

26,167

+1.7%

-1.1%

19

90–95%

33,900

33,052

34,600

33,657

+2.1%

-0.7%

20

95–100%

58,100+

56,648+

58,900+

57,295+

+1.4%

-1.4%

4. תובנות מהשוואה בין-שנתית:

  • שכר מינימום (עשרימונים 3–5): נהנים מעלייה ריאלית של 1.2%–2.4% בזכות עדכון אפריל 2025.

  • מעמד ביניים (עשריםונים 8–16): שחיקה ריאלית של עד -2.3%, בעיקר סביב השכר החציוני.

  • שכר חציוני (עשריםונים 10-11): סביב 10,600 ₪, עלייה נומינלית זעירה (0.9%) מול אינפלציה – שחיקה ריאלית של -1.9%.

  • עשריםונים עליונים (עשריםונים 17–20): ירידה ריאלית מתונה (בין -0.7% ל--1.4%).

  • אומרים שהחציוני הוא מדד יותר מדוייק,  אך צריך לשים לב לפער בין עשירונים- 10-11 לעומת 4-6 שגם הם כנראה עובדים משרה מלאה, החלוקה הזאת ממחישה את הפערים.

  • נראה שעשרימונים 1-3 לא עובדים משרה מלאה.

5. סיכום

בינואר–ספטמבר 2025 נרשמה עלייה נומינלית של 4.3% לעומת התקופה המקבילה ב־2024, אך לאחר ניכוי אינפלציה – העלייה הריאלית מתכנסת ל־1.5% בלבד.

מעמד הביניים בישראל ספג את הפגיעה הריאלית הקשה ביותר, בעוד שהשכר הנמוך נהנה מהגנה בזכות עדכון שכר המינימום.

6. שחיקת שכר: אובדן / רווח שנתי ומצטבר לכיסו של העובד הבודד (₪)

נתונים חודשיים ושנתיים (₪) לפי קבוצת שכר (וינטיל) - בהנחת אינפלציה 2.8%

תקציר:

  • שחיקה (חיובי): כמה כסף נגרע מכיס העובד כדי לשמור על כוח הקנייה של 2024.

  • רווח ריאלי (שלילי): השכר הנומינלי עלה מהר יותר מהאינפלציה.

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

שכר נומינלי ממוצע 2025 (₪)

שחיקה / רווח חודשי למשרה (₪)

שחיקה / רווח שנתי למשרה (₪) (x12)

משמעות (אובדן / רווח)

קבוצה 1

2,300

-22

+264

רווח ריאלי (השכר עלה מהר יותר מהאינפלציה)

קבוצה 2

4,100

1

-12

שוויון כוח קנייה (שחיקה זניחה)

קבוצה 3

5,050

-90

+1,080

רווח ריאלי ניכר

קבוצה 4

5,900

-129

+1,548

רווח ריאלי משמעותי

קבוצה 5

6,400

-73

+876

רווח ריאלי

קבוצה 6

7,000

38

-456

אובדן כוח קנייה

קבוצה 7

7,650

-9

+108

רווח ריאלי מינורי

קבוצה 8

8,350

98

-1,176

אובדן כוח קנייה

קבוצה 9

9,000

62

-744

אובדן כוח קנייה

קבוצה 10

9,750

218

-2,616

אובדן כוח קנייה משמעותי

קבוצה 11

10,600

233

-2,796

אובדן כוח קנייה משמעותי (חציון)

קבוצה 12

11,650

187

-2,244

אובדן כוח קנייה

קבוצה 13

12,850

208

-2,496

אובדן כוח קנייה משמעותי

קבוצה 14

14,550

323

-3,876

אובדן כוח קנייה חמור (שכר ממוצע)

קבוצה 15

16,400

200

-2,400

אובדן כוח קנייה

קבוצה 16

18,750

266

-3,192

אובדן כוח קנייה

קבוצה 17

22,300

66

-792

אובדן כוח קנייה מועט

קבוצה 18

26,900

324

-3,888

אובדן כוח קנייה חמור

קבוצה 19

34,600

313

-3,756

אובדן כוח קנייה חמור

קבוצה 20

58,900+

878+

-10,536

אובדן כוח קנייה קיצוני

מסקנות עיקריות (השחיקה בכיס הפרטי - סיכום שנתי)

  1. סה"כ למשק (אובדן כוח קנייה שנתי): השחיקה המצטברת בכוח הקנייה, הפרוסה על פני כל 4 מיליון משרות שכיר, מסתכמת בכ-7.42 מיליארד ₪ בשנה. סכום זה מייצג את הפער הכולל הדרוש לעובדים כדי לשמר את רמת החיים הריאלית של 2024.

  2. הנפגעים הקשים ביותר (₪ - בראייה שנתית):

    • עשרימון 20 (הקצה העליון): אובדן של מעל 10,536 ₪ בשנה למשרת שכיר, שנגרעים מכוח הקנייה.

    • עשרימון 14 (סביבת השכר הממוצע): עובדים אלו הפסידו כמעט 3,876 ₪ בשנה.

    • עשרימון 10-13 (ליבת מעמד הביניים): הפסד שנתי של 2,244 ₪ עד 2,796 ₪ למשרה.

  3. מרוויחי שכר המינימום: העובדים בקבוצה 4 (סביבת שכר מינימום) הרוויחו ריאלית כ-1,548 ₪ בשנה. זהו הגידול הריאלי הגדול ביותר בכיס הפרטי מכל קבוצה.

7) דוח השוואת שכר מבנית (2025): עובדים ישראלים מול עובדים זרים רשומים (מודל מעודכן)

ניתוח פערים לפי קבוצות שכר (וינטילים) - ינואר- ספטמבר.

תאריך הדוח: נובמבר 2025 מקור הנתונים: אומדנים על בסיס נתוני הלמ"ס הכלליים והתפלגות תעסוקת עובדים זרים. הנחת יסוד לצורך המודל: העובדים הזרים הרשומים מהווים כ-3.66% מסך משרות השכיר, בהתבסס על נתון מדויק של 146,508.

1. תקציר ממצאים והנחות יסוד

דוח זה משווה את טווח השכר החודשי הממוצע של עובדים אזרחי ישראל אל מול עובדים זרים רשומים, כדי להדגים את הפערים המבניים והשפעתם על סטטיסטיקת השכר הכללית במשק.

  • ממוצע שכר כולל במשק (לצורך השוואה): 13,600 ₪.

  • אומדן שכר ממוצע - אזרחי ישראל: כ-14,800 ₪.

  • אומדן שכר ממוצע - עובדים זרים רשומים (ברוטו): כ-7,500 ₪.

  • סה"כ משרות שכיר במשק: 4,000,000 משרות.

  • סה"כ עובדים זרים רשומים (3.66% אומדן מודל): 146,508 משרות (נתון יסוד לצורך המודל).

  • סה"כ אזרחי ישראל (96.34%): 3,853,492 משרות.

  • הערת שוליים חשובה: נתון זה אינו כולל כ-27,702 עובדים זרים בלתי חוקיים, אשר אינם נספרים בסטטיסטיקות השכר הרשמיות, אך משפיעים על שוק העבודה הכללי.

  • הממצא הבולט: העובדים הזרים הרשומים מרוכזים ב-50% התחתונים של טבלת השכר, ובמדרגות השכר הנמוכות הפערים נוגעים לכמעט פי שניים.

2. טבלת השוואת שכר ממוצע: ישראלים מול זרים רשומים (₪, נומינלי) והתפלגות משרות:

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

מספר משרות משוער

עובדים זרים רשומים (אומדן)

אזרחי ישראל (אומדן)

שכר ממוצע אזרחי ישראל (₪)

שכר ברוטו לעובד זר רשום (₪)

עלות שכר כוללת לקבלן (אומדן) (₪)*

סטטוס עלות למעסיק

קבוצה 1

200,000

26,371

173,629

2,450

1,100

1,375

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 2

200,000

29,302

170,698

4,300

2,500

3,125

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 3

200,000

21,976

178,024

5,300

4,150

5,188

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 4

200,000

14,651

185,349

6,200

5,700

7,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 5

200,000

11,721

188,279

6,750

6,300

7,875

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 6

200,000

10,256

189,744

7,400

6,500

8,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 7

200,000

7,325

192,675

8,000

7,200

9,000

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 8

200,000

5,860

194,140

8,750

7,800

9,750

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 9

200,000

4,395

195,605

9,400

8,400

10,500

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 10

200,000

2,930

197,070

10,250

9,100

11,375

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 11

200,000

1,465

198,535

11,200

10,000

12,500

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 12

200,000

1,465

198,535

12,400

11,000

13,750

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 13

200,000

1,465

198,535

13,600

12,000

15,000

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 14

200,000

1,465

198,535

15,500

13,500

16,875

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 15

200,000

733

199,267

17,500

14,500

18,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 16

200,000

733

199,267

20,000

16,000

20,000

שוויון (0)

קבוצה 17

200,000

733

199,267

24,000

18,000

22,500

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 18

200,000

733

199,267

29,000

20,000

25,000

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 19

200,000

733

199,267

37,000

25,000

31,250

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 20

200,000

732

199,268

62,000+

35,000+

43,750+

האזרח יקר יותר (-)

סה"כ משרות

4,000,000

146,508

3,853,492

** העמודה "עלות שכר כוללת לקבלן" מחשבת את השכר ברוטו לעובד זר * 1.25. *** הבהרה ל"סטטוס עלות למעסיק": ההערה מתייחסת לעלות העסקת האזרח ביחס לעלות הקבלן (שכר זר + עמלות). פער שלילי (-) בעמודת הפער משמעותו שהאזרח זול יותר למעסיק הסופי.

3. ניתוח הפערים וההתפלגות

א. ריכוז העובדים הזרים הרשומים בשכר הנמוך והפער הנסתר

הטבלה מציגה את העובד הממוצע בכל קבוצה. יש לזכור כי רובם המכריע של העובדים הזרים הרשומים נופלים ב-50% התחתונים של ההתפלגות.

  • גודל הקבוצות (הבהרה מתודולוגית): כל אחת מ-20 קבוצות השכר מייצגת כ-200,000 משרות שכיר במשק הישראלי. מה שמשתנה הוא התמהיל הפנימי בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים בתוך אותן 200,000 משרות.

  • ריכוז העובדים הזרים הרשומים: כ-92% מהעובדים הזרים הרשומים (כ-135,000 מתוך 146,508) מרוכזים ב-10 הקבוצות התחתונות, כאשר הקבוצות הקיצוניות 1 ו-2 (שכר עד כ-4,300 ₪) מכילות יחד כ-55,673 עובדים זרים רשומים.

  • הפער הדרמטי בנטל המעסיק (השוואה לעלות קבלן): העמודה המעודכנת של הפער (ישראלי מול עלות קבלן) חושפת תובנה מרכזית:

    • ** בקבוצות השכר הנמוכות (1-3) והגבוהות (17-20):** השכר הממוצע של האזרח גבוה יותר מהעלות הכוללת שהמעסיק משלם לקבלן עבור הזר הרשום. לכן, בטווחים אלו האזרח יקר יותר (-) למעסיק הסופי.

    • ** בקבוצות 4 עד 15 (הליבה הממוצעת):** עלות העסקת עובד זר רשום דרך קבלן גבוהה יותר מהשכר הממוצע המשולם לאזרח ישראלי באותה מדרגת שכר. עלות הקבלן גבוהה בעד כ-1,400 ₪ (וינטיל 13), ומסומנת כ"האזרח זול יותר (+)***.

ב. הפער באחוזים (השוואה לשכר ברוטו של הזר הרשום)

  • הפער הקיצוני בקצה התחתון: בעשרימון 1, השכר של האזרח גבוה ב-122.7% משכר העובד הזר הרשום.

  • התכנסות זמנית: הפער מצטמצם דרמטית לקבוצות סביב שכר המינימום (עשרימונים 4-5), שם השכר של האזרח גבוה ב-7.1% עד 8.8% בלבד.

  • גידול מחודש בדרגים הגבוהים: בדרגי הניהול וההייטק (עשרימונים 17-20), הפער באחוזים שוב מזנק, ומגיע ל-77.1%+ בעשרימון העליון.

ג. סיכום ומסקנה

חלוקת השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים ממחישה את הפיצול המבני בשוק העבודה. קיומה של אוכלוסיית העובדים הזרים הרשומים "מושכת" למטה את נתון השכר הממוצע הכללי, אך באופן פרדוקסלי גם מחזיקה את השכר של האזרחים בקבוצות הנמוכות יחסית יציב על רצפת שכר המינימום. ללא העובדים הזרים, השכר הממוצע של אזרחי ישראל היה גבוה יותר משמעותית (כ-14,800 ₪, לעומת 13,600 ₪ הממוצע הכללי).

שכר ממוצע בספטמבר 2025 עמד על 13,761 ₪ – עלייה של 4.3 אחוז לעומת ספטמבר 2024. עם זאת, העובד/ת הממוצע/ת חווה שחיקה מצטברת בכוח הקנייה בסך ‎2,660 ₪, שככל הנראה תורגמה לצריכת אשראי מוגברת.

דוח שכר ממוצע – כלל המשק (אוגוסט 2024 עד ספטמבר 2025)

נתוני הלמ״ס

  • אוגוסט 2024: השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על ‎13,267 ₪.

  • אוגוסט 2025: השכר הממוצע עלה ל־‎13,935 ₪ → עלייה נומינלית של ‎668 ₪ ≈ ‎5.0%.

  • ספטמבר 2024: השכר הממוצע היה ‎13,193 ₪

  • ספטמבר 2025: (אומדן הלמ"ס- לא סופי) השכר הממוצע עלה ל־‎13,761 ₪ → עלייה נומינלית של ‎568 ₪ ≈ ‎4.3%.

  • שכר ריאלי: לאחר התאמת מדד המחירים לצרכן, השכר עלה רק ב־2.1%–2.5%.

  • שחיקה מצטברת בכוח הקנייה: כ־‎2,319 ₪ עד אוגוסט 2025, והגיעה לכ־‎2,660 ₪ בספטמבר 2025.

טבלה חודשית – שכר נומינלי וריאלי (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

חודש

שכר נומינלי (₪)

מדד עליות (CPI ביחס לאוגוסט 24)

שכר ריאלי (₪)

שחיקה חודשית (₪)

שינוי ריאלי מול חודש קודם (₪)

אוגוסט 2024

‎13,267

–

‎13,267

‎0

–

ספטמבר 2024

‎13,193

‎+0.1%

‎13,193

‎0

‎−74

אוקטובר 2024

‎13,270

‎+0.2%

‎13,270

‎0

‎+77

נובמבר 2024

‎13,400

‎+0.3%

‎13,360

‎−40

‎+90

דצמבר 2024

‎13,500

‎+0.6%

‎13,420

‎−80

‎+60

ינואר 2025

‎13,419

‎+1.0%

‎13,285

‎−134

‎−135

פברואר 2025

‎13,773

‎+1.3%

‎13,595

‎−178

‎+310

מרץ 2025

‎13,850

‎+1.6%

‎13,630

‎−220

‎+35

אפריל 2025

‎13,905

‎+2.0%

‎13,627

‎−278

‎−3

מאי 2025

‎14,000

‎+2.2%

‎13,690

‎−310

‎+63

יוני 2025

‎14,219

‎+2.5%

‎13,865

‎−354

‎+175

יולי 2025

‎14,300

‎+2.7%

‎13,910

‎−390

‎+45

אוגוסט 2025

‎13,935

‎+2.5%

‎13,600

‎−335

‎−310

ספטמבר 2025

‎13,761

‎+2.7%

‎13,420

‎−341

‎−180

טבלת שחיקה חודשית ומצטברת (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

חודש

שחיקה חודשית (₪)

שחיקה מצטברת (₪)

אוגוסט 2024

‎0

‎0

ספטמבר 2024

‎0

‎0

אוקטובר 2024

‎0

‎0

נובמבר 2024

‎−40

‎−40

דצמבר 2024

‎−80

‎−120

ינואר 2025

‎−134

‎−254

פברואר 2025

‎−178

‎−432

מרץ 2025

‎−220

‎−652

אפריל 2025

‎−278

‎−930

מאי 2025

‎−310

‎−1,240

יוני 2025

‎−354

‎−1,594

יולי 2025

‎−390

‎−1,984

אוגוסט 2025

‎−335

‎−2,319

ספטמבר 2025

‎−341

‎−2,660

המשמעות הכלכלית:

  • השכר הנומינלי עלה ב־5% באוגוסט וב־4.3% בספטמבר, אך השכר הריאלי עלה רק ב־2.1%–2.5%.

  • העובד הממוצע איבד יכולת רכישה של כ־2,660 ₪ עד ספטמבר 2025.

  • העלייה בתלוש אינה משקפת את המציאות הכלכלית – כוח הקנייה נשחק, והעובדים נאלצים להסתמך על חסכונות או אשראי כדי לשמור על אותה רמת חיים.

מקור רשמי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני שכר ממוצע

(המועדים לפי הספורות הנוצריות)

לצד בחינת הפדיון הנומינלי, חשוב להתייחס לפדיון הריאלי, המנוכה מעליות מדד המחירים, ממדדי יצוא ומשינויים בשערי מטבעות. בשנת 2025 נרשמה עלייה ריאלית זעירה ביצוא של 0.2% בלבד מול ירידה חריפה של 6.5% במכירות המקומיות.

 פדיון המשק הישראלי 2022–2025 לפי הספורות הנוצריות- עלייה נומינלית מול ירידה ריאלית:

 הסבר על בחינת מצב המשק לפי פדיון:

כאשר בוחנים את מצב המשק דרך נתוני פדיון, חשוב להבחין בין פדיון נומינלי לבין פדיון ריאלי.

  • פדיון נומינלי משקף את סך ההכנסות הכספיות – כמה כסף התקבל ממכירת סחורות ושירותים. לעיתים נראה שהפדיון גדל, אך זהו גידול כספי בלבד.

  • במקרים של עליות מחירים, הפדיון הנומינלי אכן גדל, אך הדבר לא בהכרח מעיד על מכירת יותר סחורות בפועל. לדוגמה: אם חברה כמו שטראוס מעלה מחירים, המחזור הכספי שלה גדל, אך אין בכך הוכחה שנמכרו יותר מוצרים מבחינת כמות.

לכך יש השלכות משמעותיות:

  • על העובדים – שכן ירידה בכמות הסחורות הנמכרות עשויה להשפיע על היקף הייצור, על מקומות עבודה ועל יציבות תעסוקתית.

  • על הצרכנים – שמרגישים את שחיקת כוח הקנייה, גם אם הנתונים הכספיים מציגים עלייה.

לכן, לצד בחינת הפדיון הנומינלי, יש חשיבות רבה להתייחס גם לנתוני פדיון ריאלי – כלומר, נתונים שמנוכים מעליות מדד המחירים, ממדדי יצוא ומשינויים בשערי מטבעות. רק כך ניתן להבין דה־פקטו מה באמת קרה בשטח: האם נמכרו יותר סחורות ושירותים, או שמדובר בעלייה מלאכותית שמייצרת "בועה" כספית ללא גידול אמיתי בפעילות הכלכלית.

 בשורה אחת: פדיון נומינלי מספר כמה כסף התקבל, אך פדיון ריאלי מגלה אם באמת נמכרו יותר מוצרים ושירותים – וזה ההבדל בין נתון כספי לבין תמונת מצב אמיתית של המשק.

 יצוא לפי חודשים (ינואר–ספטמבר 2025):

חודשפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינלימדד יצוא / שערי חליפיןשינוי ריאלי
ינואר~43↑ 1.0%↑ 0.8%↑ 0.2%
פברואר~41↓ 0.5%↑ 1.0%↓ 1.5%
מרץ~42↑ 0.7%↑ 1.2%↓ 0.5%
אפריל~40↓ 2.0%↑ 1.1%↓ 3.1%
מאי~39↓ 1.5%↑ 1.0%↓ 2.5%
יוני~44↑ 0.8%↑ 0.9%↓ 0.1%
יולי~43↓ 0.6%↑ 1.0%↓ 1.6%
אוגוסט~42↓ 0.4%↑ 0.9%↓ 1.3%
ספטמבר~46↑ 1.5%↑ 1.2%↑ 0.3%

הסבר: במהלך 2025 היצוא מציג תנודתיות חודשית, אך בסך הכול שמירה על יציבות. יש חודשים עם ירידה ריאלית (כמו אפריל ומאי), אך בספטמבר נרשמה התאוששות קלה.

 מכירות מקומיות לפי חודשים (ינואר–ספטמבר 2025):

חודשפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינליעליית מדד המחירים (CPI)שינוי ריאלי
ינואר~92↑ 0.3%↑ 2.6%↓ 2.3%
פברואר~91↓ 1.2%↑ 2.7%↓ 3.9%
מרץ~92↑ 0.5%↑ 2.9%↓ 2.4%
אפריל~91↓ 2.5%↑ 2.8%↓ 5.3%
מאי~91↓ 1.7%↑ 2.9%↓ 4.6%
יוני~91↑ 0.2%↑ 2.7%↓ 2.5%
יולי~91↓ 0.8%↑ 2.8%↓ 3.6%
אוגוסט~91↓ 0.6%↑ 2.6%↓ 3.2%
ספטמבר~94↑ 1.0%↑ 2.9%↓ 1.9%

הסבר: במהלך 2025 המכירות המקומיות מציגות ירידה ריאלית כמעט בכל חודש. גם כאשר נרשמה עלייה נומינלית קלה (כמו ביוני או ספטמבר), היא לא הצליחה לכסות את עליית מדד המחירים ולכן בפועל נרשמה ירידה בצריכה.

 יצוא רב־שנתי (שלושת הרבעונים הראשונים בכל שנה):

שנהפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינלימדד יצוא / שערי חליפיןשינוי ריאלי
2022~360—↑ 5.3%↓ 0.8%
2023~372↑ 3.3%↑ 3.0%↑ 0.3%
2024~374↑ 0.5%↑ 3.2%↓ 2.7%
2025~385↑ 2.9%↑ 2.7%↑ 0.2%

הסבר: ב־2023 יש עלייה נומינלית של 3.3% לעומת 2022, וריאלית עלייה מתונה של 0.3%. ב־2024 יש עלייה נומינלית זעירה של 0.5% לעומת 2023, אך ריאלית ירידה של 2.7%. ב־2025 יש עלייה נומינלית של 2.9% לעומת 2024, וריאלית התאוששות קלה של 0.2%.

 מכירות מקומיות רב־שנתי (שלושת הרבעונים הראשונים בכל שנה)

שנהפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינליעליית מדד המחירים (CPI)שינוי ריאלי
2022‎850—↑ 5.3%↓ 0.8%
2023‎872↑ 2.6%↑ 3.0%↓ 0.4%
2024‎862↓ 1.1%↑ 3.2%↓ 4.3%
2025‎829↓ 3.8%↑ 2.7%↓ 6.5%

הסבר: ב־2023 יש עלייה נומינלית של 2.6% לעומת 2022, אך ריאלית ירידה של 0.4%. ב־2024 יש ירידה נומינלית של 1.1% לעומת 2023, וריאלית ירידה חדה של 4.3%. ב־2025 יש ירידה נומינלית של 3.8% לעומת 2024, וריאלית ירידה חריפה של 6.5%.

 מסקנה ברורה על פדיון 2025:

  • מבנה הפדיון: הפדיון מהיצוא קטן משמעותית מהפדיון מהמכירות המקומיות. לכן, גם אם היצוא עולה מעט, הוא לא מסוגל לקזז ירידה גדולה בביקוש המקומי.

  • 2025 לעומת 2024 (שלושת הרבעונים הראשונים):

    • יצוא – ריאלי: ↑ 0.2% בלבד.

    • מכירות מקומיות – ריאלי: ↓ 6.5%.

  • משמעות כוללת: יש ירידה בפדיון הריאלי הכולל של המשק בשנת 2025. העלייה הקטנה ביצוא אינה מאזנת את הירידה החדה בצריכה המקומית, ולכן התמונה הכוללת היא של התכווצות בפעילות הכלכלית הריאלית.

השלכות מרכזיות

  • לחברות הפועלות בארץ: לחץ על מכירות, מלאים ותזרים; סיכון לקיצוץ השקעות ותעסוקה בענפים מבוססי ביקוש מקומי.

  • למשקי הבית: שחיקת כוח הקנייה ממשיכה להכביד, גם כשכותרות על “עלייה בפדיון” מגיעות מהיצוא.

  • למשק כולו: תלות גוברת ביצוא ושירותי הייטק; רגישות גבוהה יותר לתנודות גלובליות ושערי מטבע.

עוד מידע על שנים שלמות מבחינה זאת בלי שנת 25:

 יצוא שנים שלמות (2022–2024):

שנהפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינלימדד יצוא / שערי חליפיןשינוי ריאלי
2022~480—↑ 5.3%↓ 0.8%
2023~495↑ 3.1%↑ 3.0%↑ 0.1%
2024~502↑ 1.4%↑ 3.2%↓ 1.8%

הסבר: ב־2023 יש עלייה נומינלית של 3.1% לעומת 2022, וריאלית עלייה זעירה של 0.1%. ב־2024 יש עלייה נומינלית של 1.4% לעומת 2023, אך ריאלית ירידה של 1.8%.

 מכירות מקומיות שנים שלמות (2022–2024):

שנהפדיון נומינלי (מיליארדי ₪)שינוי נומינליעליית מדד המחירים (CPI)שינוי ריאלי
2022‎730—↑ 5.3%↓ 0.8%
2023‎749↑ 2.6%↑ 3.0%↓ 0.4%
2024‎734↓ 2.0%↑ 3.2%↓ 5.0%

הסבר: ב־2023 יש עלייה נומינלית של 2.6% לעומת 2022, אך ריאלית ירידה של 0.4%. ב־2024 יש ירידה נומינלית של 2.0% לעומת 2023, וריאלית ירידה חדה של 5.0%.

 

דוח העוני- ביטוח לאומי- הגידול במספר העניים לאחר תשלומי העברה בין 2023 ל־2024 מצביע על עלייה של כ־39% במספר העניים, תוספת של 770 אלף נפשות, משבר חברתי־כלכלי מתמשך, ופגיעה קשה בילדים – כמעט 40% מהם עניים.

 השוואת נתוני עוני – ביטוח לאומי (2023 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות):

פרמטר

2023

2024

שינוי

סך נפשות עניות

1,980,000

2,750,000

↑ גידול חד

ילדים עניים

872,400

1,240,000

↑ עלייה של ~42%

אזרחים ותיקים עניים

158,500

165,000

↑ עלייה מתונה

שיעור העוני- כל האזרחים.

20.7%

28.7%

↑ +8 נקודות אחוז

שיעור העוני בקרב משפחות

20.1%

22.3%

↑ עלייה מתונה

שיעור העוני בקרב ילדים

27.9%

39.1%

↑ עלייה חריפה

שיעור העוני בקרב אזרחים ותיקים

12.8%

13.2%

↑ עלייה קלה

קו העוני ליחיד

3,324 ₪

4,105 ₪

↑ עלייה של ~23%

קו העוני לזוג

6,648 ₪

8,210 ₪

↑ עלייה של ~23%

קו העוני למשפחה עם 3 ילדים

12,465 ₪

14,950 ₪

↑ עלייה של ~20%

השפעת תשלומי העברה

מ־26.2% ל־20.7%

מ־34.9% ל־28.7%

עדיין מצמצמים, אך פחות אפקטיביים

מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות:

 המשמעות של ההבדלים:

  • החמרה משמעותית: מספר העניים גדל בכ־770 אלף נפשות בשנה אחת.

  • ילדים נפגעים במיוחד: כמעט 40% מהילדים בישראל מוגדרים עניים ב־2024, לעומת 28% ב־2023.

  • תשלומי העברה עדיין מצמצמים את שיעור העוני, אך הפערים גדלו והאפקטיביות שלהם פחתה.

 השפעת תשלומי העברה – ביטוח לאומי 23 לעומת 24:

שנה

שיעור העוני לפני תשלומי העברה

שיעור העוני אחרי תשלומי העברה

צמצום בזכות תשלומי העברה

2023

26.2%

20.7%

↓ 5.5 נקודות אחוז

2024

34.9%

28.7%

↓ 6.2 נקודות אחוז

מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות.

 הגידול במספר העניים לאחר תשלומי העברה 24 לעומת 23.

  • 2023: 1.98 מיליון נפשות עניות (20.7% מהאוכלוסייה)

  • 2024: 2.75 מיליון נפשות עניות (28.7% מהאוכלוסייה)

  • הגידול: תוספת של כ־770 אלף נפשות עניות בשנה אחת

  • במונחים יחסיים: עלייה של כ־39% במספר העניים לעומת השנה הקודמת:

 המשמעות:

  • תשלומי העברה ממשיכים להוריד את שיעור העוני, אך אינם מצליחים למנוע את ההחמרה.

  • העלייה החדה מ־20.7% ל־28.7% מצביעה על משבר חברתי־כלכלי מתמשך.

  • ילדים נפגעים במיוחד – כמעט 40% מהם מוגדרים עניים ב־2024.

תשלומי העברה הם כספים שמעבירה המדינה לאזרחים ללא תמורה ישירה, כלומר בלי שהאזרח נותן שירות או מוצר בתמורה. מדובר בכלים מרכזיים במדיניות רווחה שמטרתם לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.

💸 סוגי תשלומי העברה בישראל:

סוג התשלום

דוגמה

מי מקבל

קצבאות ביטוח לאומי

קצבת ילדים, קצבת נכות, קצבת זקנה

משפחות, נכים, אזרחים ותיקים

מענקים ממשלתיים

מענק קורונה, מענק חימום

כלל הציבור או קבוצות יעד

סיוע בדיור

סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי

משפחות מוחלשות

הנחות בארנונה או חשמל

תעריף מופחת

זכאים לפי מבחן הכנסה

מלגות וסיוע לסטודנטים

מלגות סוציו-אקונומיות

צעירים ממשפחות מוחלשות

 למה זה חשוב בדוח העוני?

  • תשלומי העברה מצמצמים את שיעור העוני:

  • הם מאפשרים קיום בסיסי לאוכלוסיות מוחלשות.

  • הם משקפים את מחויבות המדינה לרווחה חברתית.

 השוואת נתוני ביטחון תזונתי – דוחות ביטוח לאומי (2024 לעומת 2023):

פרמטר

דוח 2023

דוח 2024

הערות

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי

250,000

968,000

ב־2024 המספר גבוה בהרבה מהדוח הקודם.

מספר נפשות באי־ביטחון תזונתי

1,500,000

2,800,000

עלייה משמעותית במספר הכולל.

מספר ילדים באי־ביטחון תזונתי

900,000 (הערכה)

1,000,000

ב־2024 המספר הרשמי הגיע למיליון.

מספר מבוגרים באי־ביטחון תזונתי

600,000

1,800,000

ב־2024 המספר גדל מאוד.

מסקנות:

  • ב־2023 כ־10% מהמשפחות וכ־15% מכלל אזרחי ישראל (כ- 9.7 מליון) חיו באי־ביטחון תזונתי. מתוכם כ־900 אלף ילדים – שהם בערך 9% מכלל מכלל בני האדם.

    ב־2024 הנתון זינק לכ־40% מהמשפחות וכ־28% (כ- 2.8 מליון) מכלל אזרחי ישראל (כ- 10.27 מליון) מתוכם מיליון ילדים – שהם כ־10% מכלל אזרחי ישראל.

 ביטחון תזונתי לפי מגזרים – ישראל 2024:

מגזר

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי

מספר נפשות באי־ביטחון תזונתי

הערות

החברה הערבית

≈ 560,000

≈ 1,600,000

רוב המשפחות הערביות (58%) מתמודדות עם מחסור תזונתי.

החברה החרדית

≈ 150,000

≈ 500,000

שיעור גבוה (25%), אך נמוך מהחברה הערבית.

יתר האוכלוסייה (שאר ישראל)

≈ 258,000

≈ 700,000

כולל משפחות יהודיות לא־חרדיות ויתר קבוצות.

סה״כ

≈ 968,000

≈ 2,800,000

הנתון הכולל של הדוח לשנת 2024.

 מסקנות

  • החברה הערבית היא הנפגעת ביותר – מעל חצי מיליון משפחות וכ־1.6 מיליון נפשות.

  • החברה החרדית גם בסיכון גבוה – כ־150 אלף משפחות וכ־500 אלף נפשות.

  • יתר האוכלוסייה (שאר ישראל) מהווה כ־258 אלף משפחות וכ־700 אלף נפשות.

  • בסך הכול מדובר בכ־968 אלף משפחות וכ־2.8 מיליון נפשות שחיות באי־ביטחון תזונתי. לידיעה:

 השוואת ההוצאה הלאומית על רווחה לנפש (ב־$ לנפש לשנה):

שנה / מדינה

ישראל

OECD (ממוצע)

הערות

2023

≈ 3,000 דולר

≈ 9,000 דולר

פער של פי 3 לטובת מדינות הרווחה

2024

≈ 6,800 דולר

≈ 9,000–10,000 דולר

עלייה בישראל, אך עדיין נמוכה משמעותית

מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות.

 המשמעות

  • ב־2023 ההוצאה לנפש בישראל הייתה נמוכה מאוד – כשליש מהממוצע במדינות OECD.

  • ב־2024 נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה לנפש, בעיקר עקב הוצאות חריגות בעקבות המלחמה (סיוע לנכים, מפונים, דיור ציבורי, מענקים מיוחדים).

  • למרות העלייה, ההוצאה לנפש בישראל עדיין נמוכה ביחס בינלאומי, מה שמסביר את הפערים החברתיים והעוני הגבוה.

 מקבלי קצבאות – חרדים מול כלל האוכלוסייה (2023 מול 2024):

פרמטר

2023 – חרדים

2023 – כלל האוכלוסייה

2024 – חרדים

2024 – כלל האוכלוסייה

שינוי

חלקם באוכלוסייה הכללית

≈ 12.3%

100%

≈ 12.5%

100%

יציבות

שיעור משקי בית שמקבלים קצבאות

≈ 25%

≈ 15–18%

≈ 27%

≈ 16–18%

↑ עלייה בקרב חרדים

חלק הקצבאות מתוך ההכנסה הכוללת

≈ 26%

≈ 12%

≈ 28%

≈ 13%

↑ גידול יחסי

חלקם בגילי העבודה (20–64)

≈ 14%

100%

≈ 14.2%

100%

יציבות

חלקם בתשלומי מסים ישירים

≈ 4%

100%

≈ 4.2%

100%

↑ קל

תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע)

≈ 230 ₪ לחודש

≈ 1,345 ₪ לחודש

≈ 240 ₪ לחודש

≈ 1,370 ₪ לחודש

↑ קל

תשלום מס הכנסה למשק בית

פי 11 פחות מחילוני

—

פי 11.5 פחות מחילוני

—

פער גדל

מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות.

 המשמעות:

  • ב־2023: החרדים היוו כ־12.3% מהאוכלוסייה, אך שיעור משקי הבית שלהם שמקבלים קצבאות היה גבוה פי 2 מהחלק היחסי שלהם.

  • ב־2024: הפער אף גדל – יותר חרדים תלויים בקצבאות, והקצבאות מהוות חלק גדול יותר מהכנסתם.

  • תרומת המסים הישירים של החברה החרדית נותרה נמוכה מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה, מה שמעמיק את הפערים הכלכליים.

  • המשמעות היא שהחברה החרדית נשענת יותר על תשלומי העברה, בעוד תרומתה הפיסקלית נמוכה יחסית.

 תשלומי מסים, עובדים במשק– פערים בין חרדים לכלל האזרחים- (2023 מול 2024):

פרמטר

2023 – חרדים

2023 – כלל האוכלוסייה

2024 – חרדים

2024 – כלל האוכלוסייה

שינוי

חלקם בתשלומי מסים ישירים

≈ 4%

*

≈ 4.2%

*

עלייה קלה

תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע)

≈ 230 ₪ לחודש

≈ 1,345 ₪ לחודש

≈ 240 ₪ לחודש

≈ 1,370 ₪ לחודש

עלייה קלה

תשלום מס הכנסה למשק בית

פי 11 פחות מחילוני

—

פי 11.5 פחות מחילוני

—

הפער גדל

סך עובדים מכלל עובדי המשק

≈ 8%

100%

≈ 8%

100%

יציבות – החרדים מהווים רק חלק קטן מהעובדים

 תובנה:

  • החרדים מהווים כ־12.5% מהאוכלוסייה, אך רק 8% מכלל העובדים במשק.

  • תרומתם למסים ישירים נמוכה מאוד ביחס לחלקם הדמוגרפי.

  • הפערים בין 2023 ל־2024 לא הצטמצמו – להפך, הם אף גדלו מעט.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

דוח עוני- 24- הפער בין קו העוני הרשמי לבין המציאות- ההגדרה הרשמית מתעלמת מהוצאות קיום בסיסיות, בעוד ההגדרה התפקודית חושפת עוני סמוי נרחב. כ־800,000 ישראלים נוספים חיים בעוני בפועל — ללא הכרה, וללא סיוע מותאם.

 דוח עוני תפקודי מול עוני רשמי – ישראל 2023–2024 לפי הספורות הנוצריות.

השוואת מספר העניים הרשמי מול מספר העניים בפועל:

שנה

עניים לפי קו העוני הרשמי

עניים בפועל (עוני תפקודי)

פער

2023

≈ 1,980,000 (20.7%)

≈ 2,800,000 (כ־29%)

≈ +820,000

2024

≈ 2,750,000 (28.7%)

≈ 3,550,000 (כ־37%)

≈ +800,000

 מסקנות:

  • קו העוני הרשמי נמוך משמעותית מההוצאה המינימלית הנדרשת לקיום בסיסי.

  • עוני תפקודי קיים גם בקרב מי שמרוויחים מעל הקו הרשמי – שכירים, עצמאים, פנסיונרים וצעירים.

  • ההוצאה הגבוהה ביותר היא על דיור (30–40% מהתקציב החודשי).

  • הפער בין ההגדרה הרשמית למציאות חושף עוני סמוי נרחב – מאות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כעניים אך אינם מצליחים להתקיים בכבוד.

הסבר:

 הוצאה חודשית ממוצעת לפי סוג משק בית – נתוני אמת:

סעיף הוצאה

יחיד (₪)

זוג (₪)

משפחה (5 נפשות)

דיור (שכירות/משכנתא)

2,500 (2023) / 2,800 (2024)

3,500 (2023) / 3,900 (2024)

4,800 (2023) / 5,500 (2024)

מזון

1,250 / 1,400

1,950 / 2,200

3,800 / 4,300

חשמל, מים, ארנונה

500 / 600

850 / 950

1,200 / 1,400

תחבורה

270 / 320

550 / 600

900 / 1,050

תקשורת

170 / 200

320 / 350

450 / 500

בריאות

220 / 250

450 / 500

700 / 800

לבוש והיגיינה

230 / 260

270 / 300

500 / 550

חינוך ותרבות

180 / 200

350 / 400

850 / 950

סה״כ הוצאה חודשית

5,320 / ≈ 6,030

8,240 / ≈ 9,500

13,200 / ≈ 16,000

 השוואה לקו העוני הרשמי:

סוג משק בית

קו עוני רשמי 2023

הוצאה בפועל 2023

פער

קו עוני רשמי 2024

הוצאה בפועל 2024

פער

יחיד

3,324 ₪

5,320 ₪

+1,996 ₪

4,105 ₪

≈ 6,030 ₪

+1,925 ₪

זוג

6,648 ₪

8,240 ₪

+1,592 ₪

8,210 ₪

≈ 9,500 ₪

+1,290 ₪

משפחה (5 נפשות)

12,465 ₪

13,200 ₪

+735 ₪

14,950 ₪

≈ 16,000 ₪

+1,050 ₪

מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת; הסרת חסם התשלום תצמצם אי־שוויון חברתי, תמשוך כישרונות חדשים ותגדיל את מספר האמנים הפעילים בעיר, ובכך תחזק את תרומתה לתרבות הישראלית כולה.

 בחינת מגמת המוזיקה בקריית שרת מול תלמה ילין 1995-2025 לפי הספורות הנוצריות– עלות מול תועלת והצעות לעתיד:

מבוא:

מגמות המוזיקה בתיכונים נועדו לטפח כישרון אמנותי, לפתח יצירתיות ולהכשיר תלמידים לקריירה מקצועית. אולם כאשר מדובר ב"חינוך אפור" – כלומר השתתפות כספית נוספת מצד ההורים – עולה השאלה האם התועלת מצדיקה את העלות, במיוחד כאשר שיעור הבוגרים הפעילים נמוך יחסית.

טבלה להבנה:

בית ספר

בוגרי מגמות מוזיקה (30 שנה)

מתפרנסים מלא מהמוזיקה

אחוז מתוך כלל הבוגרים

קריית שרת חולון

~600–900

~20–30

~3–5%

תלמה ילין גבעתיים

~1,200–1,500

~200–250

~15–20%

 ניתוח עלות מול תועלת:

קריית שרת חולון:

  • תועלת מקצועית: רק אחוז קטן מהבוגרים מצליחים להפוך את המוזיקה לקריירה מלאה.

תלמה ילין:

  • תקצוב ציבורי רחב יותר: בית ספר ארצי לאמנויות, מתוקצב באופן מלא.

  • תועלת חינוכית: גבוהה מאוד, רוב התלמידים מתמקדים באמנות.

  • תועלת תרבותית: תרומה משמעותית לחיי התרבות בישראל.

  • תועלת מקצועית: מאות בוגרים מתפרנסים מהמוזיקה, שיעור גבוה בהרבה.

מסקנה:

  • קריית שרת: המגמה מעניקה ערך חינוכי לתלמיד, אך התועלת המקצועית נמוכה ביחס לעלות.

  • תלמה ילין: מוכיח את עצמו כמוסד שמייצר באופן עקבי אמנים פעילים ומתפרנסים מהמוזיקה.

הצעות לעתיד:

  1. בדיקה מחודשת של הצדקת ההפעלה: יש לבחון אם התועלת המצומצמת מצדיקה את המשך ההשקעה במגמה בקריית שרת.

  2. הסרת חסם התשלום הנוסף: פתיחת הלימודים לכלל התלמידים ללא תשלום תאפשר נגישות רחבה יותר ותצמצם אי־שוויון.

  3. משיכת כישרונות חדשים: ביטול תוספת התשלום יאפשר לתלמידים מוכשרים מחולון להצטרף על בסיס כישרון בלבד, ובכך יגדיל את הסיכוי ליותר אמנים פעילים שייצאו מהמגמה.

  4. הגדלת התקצוב העירוני: השקעה ממשלתית ועירונית תאפשר למגמה להכשיר יותר תלמידים איכותיים.

  5. חיזוק הקשר עם מוסדות מקצועיים ותלמידים כשרונים: שיתופי פעולה עם בתי ספר גבוהים למוזיקה יבטיחו מסלול אמיתי לקריירה.

סיכום:

מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון היא מסגרת בעלת ערך חינוכי ותרבותי, אך כיום היא מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת. הסרת חסם התשלום לא רק תצמצם את פערי האי־שוויון, אלא גם תביא כישרונות חדשים למגמה – מה שיגדיל את מספר האמנים הפעילים מחולון ויחזק את תרומתה לתרבות הישראלית.

השקעות בשוק ההון מתבצעות בסביבה שבה ההיגיון הכלכלי לעיתים מתערער- כוחות מוסדיים, רגולטוריים ותקשורתיים משפיעים על השוק, ויוצרים לעיתים מציאות שאינה תואמת את ההיגיון הפיננסי- בעריכה.

 הגופים המוסדיים והשפעתם על שוק ההון בישראל:

 ניתוח מבנה השוק המוסדי בישראל:

גוף מוסדי

סוג גוף

נכסים מנוהלים (מיליארד ₪)

תחומי פעילות עיקריים

אלטשולר שחם

בית השקעות

כ-330

גמל, פנסיה, קרנות

הראל ביטוח ופיננסים

חברת ביטוח

כ-310

ביטוח, השקעות

מגדל ביטוח

חברת ביטוח

כ-290

פנסיה, גמל

כלל ביטוח

חברת ביטוח

כ-270

ביטוח, השתלמות

מנורה מבטחים

חברת ביטוח

כ-260

ביטוח, פנסיה

מיטב דש

בית השקעות

כ-220

ניהול תיקים

פסגות

בית השקעות

כ-180

קרנות נאמנות

מור גמל ופנסיה

בית השקעות

כ-120

קופות גמל

בנק לאומי

בנק

כ-100

השקעות מוסדיות

בנק הפועלים

בנק

כ-95

ניהול תיקים

השוק נשלט על ידי גופים שמנהלים מאות מיליארדי שקלים — כוח שמסוגל להזיז מדדים, להשפיע על מחירים, וליצור מגמות.

 השקעות בעולם שבו הלוגיקה לא תמיד פועלת:

שוק ההון אמור לפעול לפי עקרונות רציונליים: חברות רווחיות אמורות לעלות, חברות כושלות אמורות לרדת. אך בפועל, הלוגיקה הכלכלית נשחקת מול כוחות מוסדיים, רגולטוריים ותקשורתיים שמעצבים את המציאות באופן שונה.

 למה הלוגיקה לא תמיד מספיקה:

  • השקעות מוסדיות ענקיות יכולות להקפיץ מניות בלי קשר לביצועים אמיתיים.

  • כניסה למדדים יוצרת ביקוש אוטומטי — גם אם החברה לא ראויה לכך עסקית.

  • הייפ תקשורתי או רגולטורי מושך משקיעים פרטיים למניות "חמות" — בזמן שהן כבר מנופחות.

  • מסחר אלגוריתמי מגיב לשינויים טכניים, לא מהותיים.

  • תיאום מוסדי עקיף יוצר תנועות שוק לא רציונליות.

במילים אחרות: הלוגיקה הכלכלית קיימת — אך היא לא תמיד מניעה את השוק. לפעמים היא נדרסת על ידי כוחות גדולים יותר.

 מסקנה למשקיע הפרטי:

המשקיע הפרטי חייב להבין: השוק לא תמיד פועל לפי ההיגיון הבריא. לכן, חשוב לפתח עצמאות מחשבתית, להטיל ספק במגמות, ולבסס החלטות על ניתוחים מהותיים — לא על תחושות או רעש תקשורתי.

 עיוותים שחשוב להכיר:

  • השפעה על מחירים: רכישות גדולות יוצרות תנודות לא טבעיות.

  • כניסה למדדים: ביקוש אוטומטי שאינו משקף ערך אמיתי.

  • מסחר אלגוריתמי: מגביר תנודתיות, לעיתים ללא קשר לחדשות או ביצועים.

  • עדר מוסדי: תיאום עקיף בין גופים — יוצר תנועות שוק לא רציונליות.

 איך המשקיע הפרטי יכול להתגונן:

  • ניתוח שווי אמיתי: לא להסתמך רק על גרף — לבדוק תזרים, רווחיות, חוב.

  • מעקב אחר תנועות מוסדיות: דוחות ציבוריים, שינויי החזקות.

  • הבנת מבנה המדדים: מי נכנס, למה, ואיך זה משפיע.

  • פיזור השקעות: בין מגזרים, מחוץ למדדים, גם לחו"ל.

  • חשיבה ביקורתית: לא לרוץ אחרי "מניה חמה" בלי לבדוק מה עומד מאחוריה.

 השקעה חכמה בעולם מעוות:

  • השקעה לפי ערך (Value Investing): לזהות חברות undervalued.

  • פיזור סיכונים: לא לרכז במדדים או במניות "פופולריות".

  • סבלנות: השקעה לטווח ארוך, לא מגיב לפאניקה או אופנות.

  • הבנה מערכתית: להבין את הדינמיקה המוסדית והרגולטורית.

 כלים לניתוח מניה:

  • האם היא באמת שווה את המחיר?

  • האם יש תנועות מוסדיות חריגות?

  • האם היא נכנסה למדד לאחרונה?

  • האם יש סיכונים חבויים בדוחות?

שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי מקיף של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים, תוך בחינת הקשר בין רמת העוני לבין מספר הפושעים שהורשעו ונמצאים במאסר בפועל.

 שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)

מבוא:

שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.

לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.

 טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):

מס'מדינהכליאה ל־100,000אחוז כלואיםשיעור עוני (%)
1יפן380.038%15.7
2איסלנד390.039%8.8
3פינלנד500.050%11.9
4דנמרק630.063%12.4
5נורווגיה650.065%9.8
6גרמניה770.077%16.5
7שווייץ820.082%8.2
8שוודיה920.092%14.8
9הולנד940.094%13.2
10אוסטריה990.099%13.9
11צרפת1040.104%17.4
12דרום קוריאה1060.106%17.4
13איטליה1080.108%20.1
14אירלנד1120.112%13.6
15בלגיה1150.115%15.4
16ניו זילנד1200.120%10.9
17פורטוגל1230.123%18.2
18ספרד1260.126%21.0
19סלובניה1320.132%12.5
20צ'כיה1380.138%9.7
21ישראל1500.150%20.7
22אוסטרליה1580.158%13.6
23מקסיקו1640.164%26.0
24טורקיה1800.180%21.7
25סלובקיה1850.185%11.2
26קולומביה1980.198%27.3
27פולין2040.204%13.1
28ליטא2100.210%15.6
29לטביה2180.218%16.2
30הונגריה2250.225%12.9
31יוון2320.232%20.5
32צ'ילה2810.281%23.4
33קוסטה ריקה2980.298%21.9
34אסטוניה3120.312%14.2
35קנדה3300.330%12.1
36לוקסמבורג3400.340%10.3
37בריטניה3700.370%18.6
38ארצות הברית5050.505%17.0

 תובנות:

  • יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.

  • שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).

  • ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.

  • מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.

  •  הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב

    • בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.

    • חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).

    • שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.

     מדיניות טראמפ בנושא:

    • הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:

      • בניית חומה בגבול הדרומי.

      • הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.

      • צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.

    • מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.

     הבחנה חשובה:

    • מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.

    • לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.

השמנה הפכה לגורם תמותה מרכזי בעולם, עם כ-4.89 מיליון מקרי מוות בשנת 2024 בלבד. בישראל מתו באותה שנה כ־3600 בני אדם ממחלות הקשורות להשמנה – יותר מקורונה, ועם מגמת עלייה מדאיגה בעשור האחרון.

 טבלה 1: תמותה הקשורה להשמנת יתר בעולם (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות):

כוללת עמודה נפרדת לארה"ב + אמריקה ללא ארה"ב (קנדה, אמריקה הלטינית והדרומית)

שנה

אירופה (אלפים)

ארה"ב (אלפים)

אמריקה ללא ארה"ב (אלפים)

אסיה (אלפים)

אפריקה (אלפים)

סה"כ לפי אזורים (אלפים)

2015

1,000

300

900

800

500

3,500

2016

1,050

310

940

820

520

3,640

2017

1,100

320

980

850

540

3,790

2018

1,150

330

1,020

880

560

3,940

2019

1,200

340

1,060

900

580

4,080

2020

1,250

350

1,100

920

600

4,220

2021

1,300

360

1,140

950

620

4,370

2022

1,350

370

1,180

980

640

4,520

2023

1,400

380

1,220

1,000

660

4,660

2024

1,450

390

1,260

1,020

680

4,800

סה"כ

12,250

3,450

10,860

9,120

6,400

42,080

טבלה 2-- ישראל: תמותה הקשורה להשמנת יתר בישראל (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות)

שנה

תמותה מהשמנה (הערכה, נפטרים)

2015

2,700

2016

2,800

2017

2,900

2018

3,000

2019

3,100

2020

3,200

2021

3,300

2022

3,400

2023

3,500

2024

3,600

סה״כ

31,500

 השמנה – מגפה שקטה שמובילה לתמותה עולמית:

רקע

בעשורים האחרונים, השמנה הפכה לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם. בניגוד למגפות חריפות כמו קורונה, השמנה היא מגפה שקטה, מתמשכת, ולעיתים קרובות בלתי נראית – אך השפעתה הרסנית.

השוואה עולמית

הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ־4.8 מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם כתוצאה ממחלות הקשורות להשמנת יתר – עלייה של כמעט 40% בתוך עשור. ביבשת אמריקה (כולל ארה"ב, קנדה ואמריקה הלטינית) נרשמו מעל 1.6 מיליון מקרי מוות, ובאירופה מעל 1.4 מיליון. גם באסיה ובאפריקה ניכרת עלייה עקבית, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן שינויי תזונה ואורח חיים מגבירים את הסיכון להשמנה ולתחלואה נלווית.

ישראל – תמונת מצב מדאיגה

בישראל, כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל או השמנה. ההערכה היא שכ־3,600 ישראלים מתו בשנת 2024 כתוצאה מהשמנה – עלייה של 33% תוך עשור. השמנה חולנית פוגעת בכ־3.8% מהאוכלוסייה, עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, סוכרת וסרטן.

השלכות בריאותיות וכלכליות

השמנה אינה רק בעיה רפואית – היא גם נטל כלכלי. בישראל בלבד, העלות השנתית של השמנה מוערכת בכ־10 מיליארד ש"ח. בעולם, מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

מסקנה

השמנה היא מגפה עולמית שדורשת התערבות מערכתית, חינוכית ורפואית. בעוד שקורונה גרמה לזעזוע עולמי בטווח קצר, השמנה ממשיכה לגבות מחיר כבד בטווח הארוך – ולעיתים קרובות מתחת לרדאר הציבורי.

 מקורות ממשלתיים רשמיים:

בעולם:

  • ארגון הבריאות העולמי (WHO) – גוף ממשלתי בינלאומי של האו"ם, מפרסם דוחות שנתיים על השמנה, תחלואה ותמותה.

  • OECD Health Division – ארגון בין-ממשלתי הכולל את מדינות ה־OECD, מפרסם נתונים השוואתיים על בריאות הציבור, כולל השמנה ותמותה.

  • CDC – Centers for Disease Control and Prevention (ארה"ב) – סוכנות פדרלית של ממשלת ארה"ב, מפרסמת נתוני תמותה והשמנה בארה"ב.

בישראל:

  • משרד הבריאות הישראלי – מפרסם סקרי בריאות לאומיים, נתוני תחלואה ותמותה, ומדדים הקשורים להשמנה.

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) – גוף ממשלתי האחראי על איסוף וניתוח נתונים סטטיסטיים, כולל תמותה לפי סיבות.

  • ועדת הבריאות של הכנסת – מקיימת דיונים ומפרסמת מסמכים רשמיים על השמנה, תזונה ותחלואה בישראל.