תפריט סגור

דוחות- מידע בטבלאות- לא רק בתחום כלכלה.

דוח מקיף לשנת 2025 מציג תמונת עוני מחמירה בישראל: עלייה במספר העניים, שחיקת השכר הריאלי, גידול באבטלה, העמקת אי־ביטחון תזונתי ופערים מתרחבים בין מגזרים. הנתונים מבוססים על נתוני מדינה רשמיים ומגמות רב־שנתיות, ומשקפים משבר חברתי־כלכלי מתמשך.

דוח העוני – עדכון מלא לשנת 2025 לפי הספורות הנוצריות.

מבוא – תמונת מצב 2025

בהתבסס על נתוני המדינה ועל מגמות השנים הקודמות, שנת 2025 מציגה המשך החמרה:

  • מספר העניים מתקרב ל־3 מיליון

  • שיעור העוני לאחר תשלומי העברה מוערך בכ־30%

  • כמעט 40% מהילדים בישראל מוגדרים עניים

  • השכר הריאלי נשחק

  • האבטלה עלתה

  • קצבאות לא הדביקו את יוקר המחיה

  • אי‑השוויון בהכנסות העמיק

נתונים אלה משקפים מגמה רב‑שנתית של העמקת עוני, שחיקת הכנסה ופגיעה מתמשכת במשקי בית חלשים. האומדן לשנת 2025.

נכון לסוף שנת 2025 טרם פורסם דוח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי לשנה זו. עם זאת, נתוני מדינה רשמיים מאפשרים לבנות אומדן מקצועי‑למחצה לממדי העוני, המבוסס על נתוני אמת ועל מגמות רב‑שנתיות.

האומדן לשנת 2025 יתעדכן לאחר פרסום הדוח הרשמי.


השוואת נתוני עוני – ביטוח לאומי (2023–2025)

פרמטר

2023

2024

2025 (אומדן)

שינוי 24→25

סך נפשות עניות

1,980,000

2,750,000

≈ 2,900,000

↑ מתון

ילדים עניים

872,400

1,240,000

≈ 1,300,000

↑ קל

אזרחים ותיקים עניים

158,500

165,000

≈ 170,000

↑ קל

שיעור העוני – כלל האזרחים

20.7%

28.7%

≈ 30%

↑ 1.3 נק'

שיעור העוני – משפחות

20.1%

22.3%

≈ 23%

↑ קל

שיעור העוני – ילדים

27.9%

39.1%

≈ 40%

↑ קל

שיעור העוני – אזרחים ותיקים

12.8%

13.2%

≈ 13.5%

↑ קל

קו העוני ליחיד

3,324 ₪

4,105 ₪

≈ 4,250 ₪

↑ ~3%

קו העוני לזוג

6,648 ₪

8,210 ₪

≈ 8,500 ₪

↑ ~3%

קו העוני למשפחה עם 3 ילדים

12,465 ₪

14,950 ₪

≈ 15,400 ₪

↑ ~3%

השפעת תשלומי העברה

26.2%→20.7%

34.9%→28.7%

≈ 36%→30%

↓ אפקטיביות

הסבר: 2023–2024 נתוני ביטוח לאומי רשמיים. 2025 אומדן מבוסס נתוני מדינה + מגמת שנים קודמות.

תובנה: הנתונים מצביעים על המשך מגמת ההחמרה בעוני בישראל: מספר העניים גדל, שיעור העוני עולה בכל קבוצות האוכלוסייה, וקו העוני מתייקר בהתאם לעליית יוקר המחיה.


השפעת תשלומי העברה (2023–2025)

שנה

לפני תשלומי העברה

אחרי תשלומי העברה

צמצום

2023

26.2%

20.7%

↓ 5.5 נק'

2024

34.9%

28.7%

↓ 6.2 נק'

2025 (אומדן)

≈ 36%

≈ 30%

↓ ~6 נק'

הסבר: האומדן מבוסס על עדכוני קצבאות, נתוני גבייה ושכר מבוטחים.

תובנה: תשלומי העברה ממשיכים לצמצם את שיעור העוני, אך האפקטיביות שלהם נשחקת.


הגידול במספר העניים (2023–2025)

  • 2023: 1.98 מיליון

  • 2024: 2.75 מיליון

  • 2025 (אומדן): ≈ 2.9 מיליון

הסבר: האומדן מבוסס על גידול אוכלוסייה, שחיקת שכר ריאלי ונתוני קצבאות.

תובנה: העלייה במספר העניים בין 2024 ל־2025 מתונה יותר מהזינוק החריג בין 2023 ל־2024, אך עדיין מצביעה על המשך הידרדרות.


ביטחון תזונתי (2023–2025)

פרמטר

2023

2024

2025 (אומדן)

משפחות באי‑ביטחון תזונתי

250,000

968,000

≈ 1,050,000

נפשות

1,500,000

2,800,000

≈ 3,000,000

ילדים

900,000

1,000,000

≈ 1,050,000

מבוגרים

600,000

1,800,000

≈ 1,950,000

הסבר: דוח רשמי קיים עד 2024 בלבד. 2025 מבוססת על תקציבי רווחה, נתוני מחירים והכנסה פנויה.

תובנה: אי‑ביטחון תזונתי ממשיך לעלות ומשקף פגיעה ישירה ביכולת של משפחות לממן מזון בסיסי.


ביטחון תזונתי לפי מגזרים (2024–2025)

מגזר

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי (2024)

מספר נפשות (2024)

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי (2025 – אומדן)

מספר נפשות (2025 – אומדן)

הערות

החברה הערבית

560,000

1,600,000

≈ 580,000

≈ 1,650,000

המגזר הפגיע ביותר; שיעורי עוני גבוהים לאורך שנים

החברה החרדית

150,000

500,000

≈ 155,000

≈ 520,000

תלות גבוהה בקצבאות; הכנסה מעבודה נמוכה

יתר האוכלוסייה

258,000

700,000

≈ 270,000

≈ 730,000

עלייה מתונה אך עקבית באי־ביטחון תזונתי

סה״כ

968,000

2,800,000

≈ 1,050,000

≈ 3,000,000

משקף החמרה רחבה בכלל האוכלוסייה

 הסבר: האומדן מבוסס על מגמות דמוגרפיות, תעסוקה ונתוני צריכה.

תובנה: הפערים בין מגזרים נשמרים ואף מתרחבים: החברה הערבית ממשיכה להיות הנפגעת ביותר.


הוצאה לאומית על רווחה לנפש (2023–2025)

שנה

ישראל ($ לנפש)

OECD

שינוי

2023

≈ 3,000

≈ 9,000

2024

≈ 6,800

≈ 9,000–10,000

↑ משמעותי

2025 (אומדן)

≈ 7,200

≈ 9,200

↑ קל

הסבר: האומדן מבוסס על תקציב המדינה ונתוני ביצוע חלקיים.

תובנה: למרות עלייה בהוצאה לנפש ב־2025, ישראל עדיין רחוקה מממוצע ה־OECD.


מקבלי קצבאות – חרדים מול כלל האוכלוסייה (2023–2025)

פרמטר

2023 חרדים

2023 כלל

2024 חרדים

2024 כלל

2025 חרדים

2025 כלל

חלקם באוכלוסייה

12.3%

100%

12.5%

100%

12.6%

100%

משקי בית שמקבלים קצבאות

25%

15–18%

27%

16–18%

28%

17–19%

חלק הקצבאות מההכנסה

26%

12%

28%

13%

29%

13–14%

מס לנפש

230 ₪

1,345 ₪

240 ₪

1,370 ₪

245 ₪

1,390 ₪

מס למשק בית

פי 11 פחות

פי 11.5 פחות

פי 12 פחות

חלקם מכוח העבודה

8%

100%

8%

100%

8%

100%

הסבר: האומדן מבוסס על נתוני קצבאות, גבייה ותעסוקה לפי מגזר.

תובנה: הנתונים מצביעים על תלות גוברת בקצבאות בקרב החברה החרדית ועל תרומה נמוכה יחסית במיסוי ישיר.

דוח מקיף הבוחן את שחיקת השכר בישראל על בסיס השכר הממוצע במשק, תוך ניתוח מגמות 2021–2025, השוואת שכר נומינלי וריאלי, בחינת השפעת האינפלציא, והצגת עומק הפגיעה בכוח הקנייה של העובד הממוצע בשנת 2025.

מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס)

מבוא – שחיקת השכר בישראל בשנים 2021–2025 לפי הספורות הנוצריות.

במהלך השנים 2022–2025 השכר הממוצע במשק אמנם עלה נומינלית, אך כוח הקנייה של העובדים נשחק.האינפלציא הגבוהה, לצד עליות שכר שאינן מדביקות את קצב עליית המחירים, הובילו לשחיקה ריאלית מצטברת.

על פי ניתוח המבוסס על ממוצע שנתי של השכר, השחיקה המצטברת בכוח הקנייה בין השנים 2022–2025מגיעה לכ־330 ₪ ביחס לשנת הבסיס 2021.במילים אחרות: השכר הממוצע בשנת 2025 עושה בפועל פחות מהשכר הממוצע בשנת 2021 בכ־330 ₪,כך שמבחינה ריאלית השכר במקביל ירד.

טבלה השוואתית – מד שחיקת שכר ממוצע שנתי במשק (2021–2025)

שנה

ממוצע שנתי של השכר (₪)

שינוי נומינלי

שינוי ריאלי

שחיקה מצטברת בכוח הקנייה (₪)

הערות

2021

11,773

יציב

0

שנת התאוששות מקורונה

2022

12,214

+3.7%

−2%

236

אינפלציא גבוהה ושחיקה ראשונית בכוח הקנייה

2023

12,741

+4.3%

+1%

118

התייצבות חלקית והפחתה חלקית של השחיקה

2024

13,267

+4.1%

−0.5%

177

עליית מחירים מואצת ושחיקה נוספת

2025

13,935

+5.0%

−1.3%

330

שחיקה מצטברת רב־שנתית לעומת 2021

הסבר לטבלה

הטבלה מציגה את השכר הממוצע השנתי ואת השינוי הריאלי בכל שנה.למרות עליות שכר נומינליות, האינפלציא הגבוהה בשנים 2022 ו־2025 גרמה לכך שכוח הקנייה נשחק בהדרגה.בסיכום רב־שנתי, השכר הממוצע בשנת 2025 שווה מבחינה ריאלית פחות מהשכר הממוצע בשנת 2021 בכ־330 ₪,כלומר השכר הריאלי ירד.

טבלה שנתית – שכר נומינלי וריאלי במהלך 2025 (ינואר–דצמבר)

חודש

שכר נומינלי (₪)

CPI מצטבר

שכר ריאלי (₪)

שחיקה חודשית (₪)

שינוי ריאלי מול חודש קודם

ינואר 2025

13,419

+1.0%

13,285

−134

−135

פברואר 2025

13,773

+1.3%

13,595

−178

+310

מרץ 2025

13,850

+1.6%

13,630

−220

+35

אפריל 2025

13,905

+2.0%

13,627

−278

−3

מאי 2025

14,000

+2.2%

13,690

−310

+63

יוני 2025

14,219

+2.5%

13,865

−354

+175

יולי 2025

14,300

+2.7%

13,910

−390

+45

אוגוסט 2025

13,935

+2.5%

13,600

−335

−310

ספטמבר 2025

13,761

+2.7%

13,420

−341

−180

אוקטובר 2025

13,623

+3.0%

13,230

−393

−190

נובמבר 2025

13,588

+3.1%

13,180

−408

−50

דצמבר 2025

14,677

+3.3%

14,200

−477

+1,020

הסבר לטבלה

הטבלה מציגה את השינויים החודשיים בשכר הנומינלי והריאלי במהלך שנת 2025.למרות עליות נקודתיות בשכר, האינפלציה גורמת לכך שבמרבית החודשים כוח הקנייה נשחק.בסיכום שנתי, השחיקה המצטברת במהלך 2025 בלבד מגיעה לכ־3,938 ₪ בכוח הקנייה.

הנתון 14,677 ₪ הוא נתון רשמי של הלמ״ס מתוך סקר השכר החודשי (Monthly Wages Survey). זהו השכר הנומינלי הממוצע במשק בחודש דצמבר 2025, והוא גבוה משמעותית משאר חודשי השנה בגלל:

בונוסים שנתיים

מענקי סוף שנה

תשלומים חד־פעמיים במגזר העסקי

השלמות שכר ועמלות שמדווחות בדצמבר

כל שנה דצמבר הוא החודש הגבוה ביותר בשכר — ולכן הוא לא משמש להשוואות שנתיות, אלא רק להצגת תמונת מצב חודשית.

מילון מונחים מקצועיים

שכר נומינלי: השכר כפי שמופיע בתלוש, ללא התאמות למדד.

שכר ריאלי: השכר לאחר התאמתו לאינפלציה – המדד האמיתי לכוח הקנייה.

CPI – מדד המחירים לצרכן: מדד שמודד את שינוי המחירים בסל הצריכה של משקי הבית.

שחיקה ריאלית: מצב שבו המחירים עולים מהר יותר מהשכר, ולכן אותו סכום כסף קונה פחות.

שחיקה מצטברת: סכום אובדן כוח הקנייה לאורך מספר שנים, ביחס לשנת בסיס (כאן: 2021).

מבנה מערכתי חדש למוסדות החינוך מבני חצי שנה ועד שמונה עשרה– היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.

(נכתב בעזרת הרובוטית של בינג)

הכאב סביב האסון בירושלים יושב כבד, ובצדק. כשמערכת שלמה דוחקת הורים לפינות בלתי אפשריות – תוצאות קשות הופכות לבלתי נמנעות. ההצעה שלך מציגה תפיסה רחבה: לא רק פתרון נקודתי, אלא שינוי מבני שמטרתו להבטיח ביטחון, איכות וחוסן חברתי.

תוכנית לאומית לביטחון חינוכי ולתמיכה במשפחות בישראל

מודל כולל לחופשת לידה, מסגרות חינוך לגיל הרך, מסגרות משלימות ולמימון עממי בר-קיימא

1. מבוא: הצורך בשינוי מערכתי

  • עומס כלכלי על הורים צעירים דוחף למסגרות זולות ולא מפוקחות.

  • חופשת לידה קצרה מאלצת הורים לחזור לעבודה לפני שהתינוק בשל למסגרת.

  • היעדר פיקוח, מחסור בכוח אדם מקצועי ומבנים לא מותאמים יוצרים סכנה ממשית.

  • המטרה: יצירת מערכת חינוך לגיל הרך שהיא ציבורית, מפוקחת, נגישה ובטוחה, לצד תמיכה כלכלית יציבה למשפחות.

2. חופשת לידה בתשלום – חצי שנה

  • הארכת חופשת הלידה ל־6 חודשים בתשלום מלא.

  • מימון ביטוח לאומי לקיים ותוספת באמצעות קרן העושר.

  • תועלות: חיזוק הקשר הורה–תינוק, הפחתת הצורך במסגרות לפעוטות צעירים, שיפור בריאות והתפתחות.

3. מסגרות עממיות- מוסד מדינה, לגילאי חצי שנה עד 6

  • הקמת רשת גנים ופעוטונים עממיים, מפוקחים ומאוישים בכוח אדם מקצועי.

  • עלות להורה: 500 ש"ח לחודש.

  • שעות פעילות: 7:00–16:00 כולל ארוחת בוקר וצהריים.

  • שעות נוספות: 100 ש"ח לשעה.

  • מבנים תקניים, בטיחותיים ומותאמים לגיל הרך.

  • פיקוח הדוק על יחס מטפלות–ילדים, הכשרה מקצועית וסטנדרטים תברואתיים.

4. מסגרות משלימות בבתי הספר (יסודי וחטיבת ביניים)

  • פעילות עד 16:00, כולל ארוחת בוקר וצהריים.

  • עלות לילד: 300 ש"ח לחודש.

  • תכנים:

    • ספורט ופעילות גופנית

    • חוגים חברתיים

    • תמיכה לימודית לילדים מתקשים

    • סדנאות למיומנויות חיים

  • מטרה: הפחתת חשיפה לא מבוקרת לרשתות חברתיות, חיזוק קהילה בית-ספרית, מתן מענה להורים עובדים.

5. ביטול קצבאות הילדים והפניית התקציב למערכת החינוך הציבורית

  • ביטול קצבת הילדים במתכונתה הנוכחית.

  • הפניית התקציב לטובת מסגרות ציבוריות איכותיות לכל ילד.

  • יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי – כל ילד מקבל שירות זהה, ללא תלות במצב הכלכלי של הוריו.

6. ביטול התוספת לחינוך האפור

  • איחוד כל המסגרות תחת מערכת מפוקחת אחת.

  • ביטול תשלומים פרטיים שמייצרים פערים.

  • הפיכת החינוך האפור לחינוך ציבורי שקוף ומפוקח.

7. טבלת תוכנית – מבנה, עלויות ותועלות

תחום

גילאים

שירות

עלות להורה

מימון  קופת האוצר.

תועלת מרכזית

חופשת לידה

לידת התינוקות–6 חודשים

חופשת לידה בתשלום מלא

0

קרן העושר

חיזוק התפתחות התינוק, הפחתת צורך במסגרות

פעוטונים וגנים עממיים

6 חודשים–6 שנים

מסגרת מלאה עד 16:00 + ארוחות

500 ש"ח

קרן העושר + תקציב מדינה

בטיחות, איכות, נגישות

שעות נוספות

6 חודשים–6 שנים

הארכת יום

100 ש"ח לשעה

ללא

גמישות להורים עובדים

מסגרות משלימות

יסודי–חט"ב

פעילות עד 16:00 + ארוחות

300 ש"ח

תקציב מדינה + קרן העושר

הפחתת חשיפה לרשתות, תמיכה לימודית

ביטול קצבאות

כל הגילאים

הפניית התקציב למסגרות העממיות

תקציב קיים

שוויון הזדמנויות

ביטול חינוך אפור

כל הגילאים

איחוד מסגרות

תקציב מדינה

צמצום פערים

8. המימון: השתתפות עצמית + ביטול קצבת הילדים (חלוקה מלאה מגיל חצי שנה עד י"ב).

כדי לבסס את מודל המימון על נתוני אמת, יש להבחין בין קבוצות הגיל השונות במערכת החינוך ובגיל הרך. לפי נתוני הלמ"ס ומשרד החינוך, בישראל יש כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון:

  • חצי שנה–3: כ־450,000 ילדים

  • 3–6 (טרום חובה + חובה): כ־535,000 ילדים

  • א'–יב': כ־2,023,000 תלמידים

המודל קובע השתתפות עצמית של:

  • 500 ש"ח לחודש לגילאי חצי שנה–6

  • 300 ש"ח לחודש לכיתות א'–יב'

8.1 הכנסות מהשתתפות עצמית – לפי כל קבוצות הגיל

קבוצת גיל

מספר ילדים

תשלום חודשי

הכנסה חודשית למדינה

הכנסה שנתית למדינה

חצי שנה–3

450,000

500 ₪

225 מיליון ₪

2.7 מיליארד ₪

3–6

535,000

500 ₪

267.5 מיליון ₪

3.21 מיליארד ₪

א'–יב'

2,023,000

300 ₪

606.9 מיליון ₪

7.28 מיליארד ₪

סה"כ

3,008,000

1.0994 מיליארד ₪

13.19 מיליארד ₪

המשמעות: ההורים משתתפים בסכום נמוך יחסית, אך בשל מספר הילדים הגדול — המערכת מייצרת מעל 13 מיליארד ש"ח בשנה.

8.2 חיסכון מביטול קצבת הילדים

קצבת הילדים הממוצעת עומדת על כ־200 ש"ח לחודש לילד (חישוב טכני לצורך סדר גודל). בהנחה של כ־3 מיליון ילדים עד גיל 18:

פרמטר

ערך

מספר ילדים

3,008,000

קצבה ממוצעת לחודש

200 ₪

חיסכון חודשי למדינה

≈ 600 מיליון ₪

חיסכון שנתי למדינה

≈ 7.2 מיליארד ₪

8.3 טבלה מסכמת – כלל מקורות המימון:

מקור מימון

סכום חודשי

סכום שנתי

השתתפות עצמית של ההורים

≈ 1.0994 מיליארד ₪

13.19 מיליארד ₪

חיסכון מביטול קצבת הילדים

≈ 600 מיליון ₪

7.2 מיליארד ₪

סה"כ מימון זמין למערכת

≈ 1.6994 מיליארד ₪

≈ 20.39 מיליארד ₪

המודל המוצע נשען על נתוני אמת: כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון. שילוב ההשתתפות העצמית המינימלית עם ביטול קצבת הילדים מייצר מסגרת תקציבית של למעלה מ־20 מיליארד שקלים בשנה, המאפשרת להפעיל מערכת חינוך עממית איכותית, מפוקחת ושוויונית מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון — ללא העלאת מסים וללא העמסת עלויות כבדות על משפחות.

9. מימון משלים: שימוש בקרן העושר ועוד

  • הפניית חלק מהרווחים ממשאבי הטבע למימון מערך החינוך והמשפחות.

  • יצירת מנגנון יציב, רב-שנתי, שאינו תלוי בתקציב השנתי.

  • השקעה בילדים כבסיס לצמיחה כלכלית עתידית.

  • אפשר להעזר במתנדבים כמו הסבים והסבתות שיצאו לפנסיא שיהיו כח עזר, אפשר לרתום תיכוניסטים להיות מדריכים ילדי בית ספר יסודי ועוד.

  • אפשר לשלב את החרדים לשירות לאומי במוסדות של חרדים לחסוך מהתקציבים הניתנים להם.

  • אפשר לשלם חרדיות וחרדים בשרות לאומי למפעל ההזנה לחסוך מהתקציבים המופנים למטרה זאת.

  • זאת מסגרת ממוסדת שאפשר לשלב בה שרות לאומי.

10. סיכום

התוכנית מציעה שינוי עומק: מעבר ממערכת מפוררת, יקרה ומסוכנת – למערכת עממית, מפוקחת ושוויונית. היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.

המשך הפללת הקנאביס בישראל יוצר שוק שחור שמושך פורצי גבול ומבזבז אלפי שעות אכיפה; הסדרה חוקית תפנה שוטרים למשימות ביטחון לאומי שהתערער לאחרונה, תקטין פשיעה ותאפשר למדינה ליהנות מהכנסות מס גדולים יותר להטיב עם העם.

כתובה מעודכנת:

מבוא:

למרות אכיפת המשטרה והאיסור החוקי, מיליוני אנשים בישראל ובעולם מעשנים קנאביס כבר עשרות שנים. המציאות מוכיחה כי האיסור לא מונע את השימוש בפועל, אלא רק דוחף אותו לשוק שחור בלתי מפוקח. אם כך, עולה השאלה: מדוע לא להסדיר את השוק, להוציאו מהצללים, וליהנות מהכנסות מס משמעותיות, פיקוח בריאותי.

כמו כן אם יאשרו את הקנאביס למבריחים פורצי הגבול לא יהיה טעם להמשיך לעשות זאת וכמובן תפנה שוטרים וזמן למשימות ביטחון לאומי שהתערער לאחרונה.

נתוני מדינות מתירות קנאביס:

מדינה

שיעור שימוש באוכלוסייה

צריכה פר נפש (דולר/שנה)

פדיון כולל (מיליארד דולר)

צריכה במשקל (טון/שנה)

אורוגוואי

~14.6%

269

~0.9

~25

קנדה

~26%

~260

~7.5

~700

מקסיקו

~10%

240

~3.0

~400

מלטה

~4%

193

~0.1

~3

לוקסמבורג

~14.2%

49

~0.03

~1

גרמניה

~9.8%

~150

~12.0

~500

דרום אפריקה

~7%

98

~0.7

~100

ממוצע כולל

~12%

180

3.9

247

פוטנציאל בישראל (על בסיס ממוצע OECD):

מדינה

שיעור שימוש באוכלוסייה

צריכה פר נפש (₪/שנה)

פדיון כולל (מיליארד ₪)

צריכה במשקל (טון/שנה)

הכנסות ממסים (מיל׳ ₪)

ישראל (פוטנציאל)

~12%

≈ 650 ₪

≈ 6.2

≈ 250

2.3–2.9

חישובי מס בישראל:

  • פדיון כולל: ≈ 6.2 מיליארד ₪.

  • מע״מ (17%): ≈ 1.05 מיליארד ₪.

  • מס בלו/קנייה (20–30%): 1.2–1.8 מיליארד ₪.

  • סה״כ הכנסות ממסים: ≈ 2.3–2.9 מיליארד ₪ לשנה.

מקומות עבודה חדשים:

  • פדיון כולל 6.2 מיליארד ₪ → כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים.

  • סה״כ שכר שנתי לעובדים החדשים: ≈ 893 מיליון ₪.

  • מס הכנסה וביטוח לאומי (≈ 25% בממוצע): ≈ 223 מיליון ₪ נוספים לשנה.

מסקנות והמלצות:

  • שוק קנאביס חוקי בישראל צפוי להגיע ל‑6.2 מיליארד ₪ בשנה.

  • ההכנסות ממסים ישירים יעמדו על 2.3–2.9 מיליארד ₪ בשנה, בנוסף ל‑223 מיליון ₪ ממסי שכר.

  • יתווספו כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים, עם תרומה משמעותית למשק ולתעסוקה.

  • מעבר להכנסות ישירות, קיימים יתרונות עקיפים: חיסכון בהוצאות אכיפה, יצירת מקומות עבודה נוספים בשרשרת אספקה, והכנסות מתיירות.

  • נתוני OECD מצביעים על כך שישראל צפויה להשתלב בממוצע האירופי מבחינת שיעור שימוש, ולכן התחזית מבוססת היטב על ניסיון בינלאומי.

אני כבר הצעתי את ההצעה הזאת. בהצעתי הצעתי שעם אישור החוק הסוחרים בתחום הזה יהיו אסירים משוחררים שישבו בכלא על סחר בקנאביס, וזאת כחלק מתהליך שיקום אסירים אלה. קודם כל להם לתת רשיון ורק לאחר מכן לשאר.

בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל הפך לגורם כלכלי משמעותי, כאשר עלותו השנתית, המוערכת בכ־2–3 מיליארד ₪, מהווה בין 2% ל־3.5% ממחזור המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019– הצעה לשיפור..

מבוא:

מערך הכשרות בישראל הוא חלק בלתי נפרד ממבנה שוק המזון המקומי, אך נטל העלויות שלו הולך וגדל לאורך השנים. כדי להבין את המשמעות הכלכלית, יש לבחון את היחס בין עלות מערך הכשרות לבין מחזור המכירות של שוק המזון לצריכה פרטית.

בשנים 2020–2021 סך ההוצאה לצריכה פרטית בישראל הוערך בכ־800 מיליארד ₪, כאשר שוק המזון לצריכה פרטית הסתכם בכ־70 מיליארד ₪ – כלומר כ־8.7% מהצריכה הכוללת. נתון זה שימש בסיס לחישוב יחסיות לשנים הבאות.

בשנת 2024 סך ההוצאה לצריכה פרטית עלה לכ־976 מיליארד ₪. אם נשמור על אותה יחסיות של 8.7%, הרי ששוק המזון לצריכה פרטית מוערך בכ־85 מיליארד ₪. במקביל, עלות מערך הכשרות באותה שנה הוערכה בכ־2–3 מיליארד ₪.

בהשוואה למחזור המזון:

  • עלות של 2 מיליארד ₪ מהווה כ־2.3% משוק המזון.

  • עלות של 3 מיליארד ₪ מהווה כ־3.5% משוק המזון.

יש הערכות שהשוק הכשרות היקפו בין 2- 4 מליארד החישוב נעשה על הגבול הנמוך והממוצע.

כלומר, בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל מהווה בין 2% ל־3.5% משוק המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019 (כאשר שוק המזון היה כ־70 מיליארד ₪ ועלות הכשרות כ־1.2 מיליארד ₪).

המשמעות היא שהיקף ההוצאה על מערך הכשרות גדל באופן יחסי לשוק המזון עצמו, והפך מגורם שולי יחסית לגורם בעל משקל כלכלי משמעותי יותר. נתון זה מחדד את הצורך לבחון את מבנה מערך הכשרות, את יעילותו ואת השפעתו על מחירי המזון לצרכן.

חלוקת עסקים בעלי תעודת כשרות בישראל לפי תחום ותתי־קטגוריות (דו"ח 2019)

תחום ראשי

תת־קטגוריה

מספר עסקים (הערכה)

אחוז מכלל העסקים

מאפייני פעילות

חנויות מזון

מכולות

~1,000

~7%

מכירת מוצרים ארוזים, ביקורים קצרים

ירקניות

~600

~4%

תוצרת טרייה, בדיקת חרקים

מעדניות

~500

~3%

גבינות, נקניקים, מוצרים מוגמרים

קצביות

~552

~4%

בשר טרי, פיקוח הדוק

סיכום חנויות מזון

~2,652

~18%

חנויות קטנות עם צורך בהשגחה מינימלית

מפעלי מזון

מפעלי בשר

~900

~6%

שחיטה, אריזה

מאפיות

~1,200

~8%

לחמים, עוגות

מפעלי חלב

~600

~4%

מוצרי חלב, גבינות

מפעלי משקאות

~500

~3%

שתייה קלה, בירה

מפעלי מזון יבש

~502

~3%

פסטות, קטניות, מוצרים ארוזים

סיכום מפעלי מזון

~3,702

~26%

תעשייה עם צורך בהשגחה רציפה

ענף ההסעדה

דוכנים/קיוסקים מזון

~1,200

~8%

מכירה פשוטה, ללא בישול מורכב

בתי קפה קטנים

~1,600

~11%

מאפים, שתייה

מסעדות קטנות

~2,400

~17%

מטבח פעיל, תפריט מצומצם

מסעדות בינוניות

~1,600

~11%

מטבח מלא, תפריט רחב

מסעדות גדולות

~800

~6%

נפח גבוה, כמה משמרות

אולמות אירועים

~400

~3%

פעילות לפי אירועים

מלונות (מטבח ראשי)

~156

~1%

בופה/חדר אוכל, פעילות יומית

סיכום ענף ההסעדה

~8,156

~56%

רוב העסקים בעלי תעודת כשרות בישראל

סה"כ כלל העסקים

14,423

100%

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

חישוב: 11,000 משגיחים ÷ 14,423 עסקים

דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019 לפי הספורות הנוצריות.

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2019:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

מקור: דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2024:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,000 (דומה ל־2019)

מספר משגיחים בפועל

~11,000 (הערכה, לא פורסם מספר חדש רשמי)

תקנים רשמיים

~5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש (ללא שינוי מהותי)

עלות כוללת שנתית

~2–3 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.78

מקור: דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2024

תובנות מההשוואה:

  • מספר העסקים נותר יציב סביב 14 אלף.

  • מספר המשגיחים בפועל לא השתנה מהותית – סביב 11 אלף.

  • העלות הכוללת כמעט הוכפלה בין 2019 ל־2024.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים (מפעלים ומלונות מקבלים יותר, חנויות קטנות פחות).

הנה טבלה שלישית מסכמת, שמציגה בצורה תמציתית את ההבדלים המרכזיים בין דו"ח 2019 לבין דו"ח 2024, כולל שורת ממוצע משגיחים לכל עסק.

 השוואה מסכמת בין 2019 ל־2024:

פרמטר

דו"ח 2019

דו"ח 2024

שינוי מרכזי

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

~14,000

יציבות במספר העסקים

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

~11,000 (הערכה)

ללא שינוי מהותי

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

~5,000

יציבות

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

~9,300 ₪ לחודש

ללא שינוי

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

~2–3 מיליארד ₪

עלייה משמעותית

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

~0.78

כמעט זהה

מקורות:

  • דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2019)

  • דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024)

תובנות:

  • מספר העסקים והמשגיחים נותר יציב, אך התקציב כמעט הוכפל.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים.

  • הרפורמה החוקית מ־2021 לא יושמה, ולכן רוב הבעיות שהיו קיימות ב־2019 נמשכות גם ב־2024.

הצעה לשיפור מערך הכשרות:

הקדמה:

הכשרות בישראל אינה רק דרישה הלכתית אלא גם מנוע כלכלי משמעותי. "כשר" הוא מותג שמקדם מכירות, מעניק אמון לצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם – שרבים מהם רוצים לאכול כשר וגם למכור כשר. כך שיש רצון וברור שיש יכולת.

כדי לשמור על אמינות המערכת, ניתן לבנות מערך פיקוח יעיל, שקוף ומבוקר, שבו כל עסק מקבל הדרכה לשמירה על מטבח וחנות כשרה, וכל משגיח אחראי על מספר עסקים בביקורי פתע קבועים.

עקרונות המערך:

  • הדרכה ראשונית: כל עסק עובר הכשרה בסיסית לשמירה על מטבח כשר, ניהול מלאי, והפרדה בין בשר וחלב. בדיקה ראשונית אישור ראשוני , תעודה והלאה.

  • פיקוח שוטף: משגיחים מבצעים ביקורי פתע קבועים, כאשר כל ביקור נמשך שעה–שעתיים בהתאם לסוג העסק.

  • חלוקת עומסים: כל משגיח יכול לטפל במספר עסקים, בהתאם לתדירות הביקורים הנדרשת.

  • מניעת סטיות תקן: ביקורים מתוזמנים מראש לפי סוג העסק, כדי להבטיח אחידות ושקיפות.

חלוקת שעות השגחה לפי סוגי עסקים:

תחום העסק

מספר עסקים (הערכה)

תדירות ביקור

ממוצע שעות ביקור

סה"כ שעות שבועיות

משרות נדרשות (סה"כ/40)

מכולות

~1,000

פעם בחודש

1 שעה

~250

~6

ירקניות

~600

פעם בחודש

1 שעה

~150

~4

מעדניות

~500

פעמיים בחודש

1 שעה

~250

~6

קצביות

~552

פעמיים בחודש

1 שעה

~276

~7

מפעלי מזון

3,702

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~22,212

~555

בתי קפה קטנים

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות קטנות

~2,400

פעמיים בשבוע

1 שעה

~4,800

~120

מסעדות בינוניות

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות גדולות

~800

פעמיים בשבוע

1 שעה

~1,600

~40

אולמות אירועים

~400

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~2,400

~60

מלונות (מטבח ראשי)

~156

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~936

~23

סה"כ

14,423

39,474

~987

המשמעות:

המודל המעודכן מצביע על צורך בכ־39,474 שעות השגחה שבועיות, המתורגמות לכ־987 משגיחים במשרה מלאה. במקום כ- 11,000.

טבלה השוואתית – אגרות ושכר משגיחים:

מרכיב

סכום שנתי (₪)

אגרה קבועה לתעודת כשרות שנתית (כיום)

~100–120 מיליון ₪

שכר משגיחים במודל מוצע (987 משרות מלאות)

~118 מיליון ₪

שכר משגיחים כיום (אלפי משגיחים בפועל)

~2–2.9 מיליארד ₪

 המשמעות:

  • האגרה הקבועה כיום (~100–120 מיליון ₪) היא רק חלק קטן מהמערך הכלכלי.

  • שכר המשגיחים במודל המוצע (~118 מיליון ₪) נמצא באותו סדר גודל של ההכנסות מאגרות, ולכן ניתן להפעיל מערך יעיל ושקוף בעלות דומה להכנסות הקיימות.

  • בפועל, שכר המשגיחים כיום מגיע ל־מיליארדי שקלים בשנה, משום שמועסקים אלפי משגיחים בתדירות גבוהה בהרבה מהמודל המוצע.

  • המשמעות היא פוטנציאל לחיסכון של פי 20–30 בעלויות הכוללות אם יעבור למודל החדש.

המשמעות הכלכלית ברורה: ניתן לשמור על רמת כשרות גבוהה תוך חיסכון משמעותי בכוח אדם ובהוצאות, באמצעות תכנון נכון של תדירות ומשך הביקורים. כך "כשר" נשאר מותג אמין שמקדם מכירות, מגן על הצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם.

**המועדים על פי הספורות הנוצריות.

אולי יעניין אותך/אותך:

דו"ח דוסים.

כיצד לוטו שנולד בחטא יכול להפוך למנגנון תרומה הוגן באמצעות כרטיס אישי המגביל הימורים, מאחד את כל ההגרלות, מונע התמכרות ומשיב את האחריות החברתית למדינה– כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

לוטו: הטבה שנולדת בחטא — והדרך לתקן אותה

מפעל הפיס הוא אחד המוסדות המבלבלים ביותר שהמדינה מפעילה. מצד אחד, הוא עטוף בשפה של תרומה, קהילה, חינוך ותרבות. מצד שני, הוא מבוסס על מנגנון שמפיק רווחים אדירים דווקא מהשכבות הפגיעות ביותר בעם. זהו פרדוקס מוסרי עמוק: המדינה מטיבה — אך ההטבה הזו נולדת בחטא.

ההבטחה המפתה: “הכסף חוזר לעם”

שלטי החוצות מציגים גני ילדים חדשים, מרכזי תרבות ומגרשי ספורט שנבנו מכספי ההגרלות. המסר פשוט: כל טופס לוטו הוא תרומה למדינה, מעשה טוב עטוף בתקווה.

אבל מאחורי הנרטיב הזה מסתתרת אמת מטרידה: הכסף שמממן את אותם מבנים ציבוריים מגיע בעיקר מכיסם של אנשים שמתקשים לסגור את החודש. מחקרים מראים שההוצאות על הימורים גבוהות במיוחד בעשירונים התחתונים — כלומר, מי שיש לו פחות, משלם יותר.

המדינה יודעת זאת היטב. ובכל זאת, היא ממשיכה להפעיל את המנגנון הזה, לעודד אותו, ולמסגר אותו כ"בידור".

התקווה שמנצלת את הייאוש:

הסיכוי לזכות בפרס הגדול בלוטו הוא כמעט אפסי — לעיתים 1 ל־8 מיליון. ובכל זאת, אנשים ממשיכים להמר. למה? כי הלוטו אינו מוצר כלכלי; הוא מוצר רגשי. הוא מוכר תקווה.

התקווה הזו חזקה במיוחד אצל מי שנמצא במצוקה כלכלית. עבורם, טופס לוטו אינו משחק — הוא פתח מילוט. המדינה, במקום להציע פתרונות אמיתיים לעוני, מציעה חלום. ובתשלום.

מוסד מדינה שמעמיק פערים:

כאן טמון הפסול העמוק: המדינה, שאמורה להגן על אזרחיה, מפעילה מנגנון שמנצל חולשה אנושית בסיסית. היא הופכת הימורים לנורמליים, חוקיים, ממותגים, עטופים בפרסומות צבעוניות ובשפה חיובית. היא קוראת לזה “הזדמנות”.

אבל זו אינה הזדמנות — זו מלכודת.

במקום לצמצם פערים, הלוטו מעמיק אותם. במקום להיטיב עם העם, הוא מטיל עליו נטל נוסף. במקום להגן על החלשים, הוא מממן את עצמו מהם.

מי הם המהמרים הכבדים בישראל:

הנתונים בישראל חלקיים, אך המחקרים הקיימים מציירים תמונה ברורה: מיעוט קטן של מהמרים כבדים מייצר את רוב ההכנסות — ורבים מהם מגיעים מהשכבות החלשות.

קטגוריה

אחוז מהאוכלוסייה

מאפיינים עיקריים

מהמרים כפייתיים (התמכרות קלינית)

1%–3%

חובות, פגיעה משפחתית, צורך בטיפול

מהמרים בסיכון גבוה

5%–7%

הוצאות גבוהות, דפוסי הימור חוזרים

מהמרים “כבדים” (לא מכורים אך מוציאים סכומים גבוהים)

כ־10%–15% מהמהמרים

מאות ואלפי שקלים בחודש

שכבות חלשות (עשירונים 1–3)

שיעור הוצאה גבוה במיוחד

מהווים חלק גדול מהכנסות מפעל הפיס

הבהרה חשובה: מה זה אומר “10% מהמהמרים”:

בישראל יש כ־7 מיליון בגירים, ומתוכם כ־3.5 מיליון משתתפים בהגרלות לפחות פעם בשנה. לכן:

  • 10% מהמהמרים = כ־350,000 אנשים

  • 15% מהמהמרים = כ־525,000 אנשים

כלומר, בין 350 אלף ל־525 אלף ישראלים מוגדרים כ"מהמרים כבדים" — אנשים שמוציאים סכומים גבוהים מאוד מאות ואלפי שקלים באופן קבוע.

זהו מספר עצום, והוא מסביר מדוע מפעל הפיס כמעט ואינו מפרסם נתונים רשמיים על פילוח ההוצאות: המערכת נשענת על מיעוט קטן שמממן את הרוב.

הפתרון: לוטו כתרומה — לא כהימור

הבעיה אינה בעצם קיומו של הלוטו. הלוטו ביסודו הוא רעיון טוב: מנגנון שמאפשר לאנשים לתרום למדינה, ובתמורה לקבל סיכוי לפרס. הבעיה היא במבנה — לא במהות.

כיום, המבנה מעודד הימורים, התמכרות, הוצאות מופרזות וחוסר שליטה. אבל אפשר להפוך את הלוטו למנגנון מוסרי, שקוף ומוגן.

הנה ההצעה:

1. כרטיס לוטו אישי/משפחתי — כמו כרטיס תרומה (על רעיון הרבקו שיודע לזהות כמה האדם הפקיד וכמה נשאר לו,  במקרה מה התקרה לתרום וכמה נשאר עד לחסימה)

לכל תא משפחתי (או אדם יחיד) יונפק כרטיס לוטו אישי. הכרטיס יהיה מחובר להכנסות המשפחה — בדיוק כמו שמס הכנסה יודע לחשב.

2. הגבלת הוצאה: עד 5% מההכנסה

הכרטיס יאפשר “תרומה” ללוטו עד עשרה אחוזים מהכנסות המשפחה או היחיד. זהו גבול שמאזן בין חופש אישי לבין הגנה מפני התמכרות.

3. כל סוגי ההגרלות נספרים יחד — בלי התחכמויות

הכרטיס יכלול את כל סוגי ההגרלות של מפעל הפיס:

  • לוטו

  • דאבל לוטו

  • חיש־גד

  • קינו

  • צ’אנס

  • פיס

  • כל טופס, כל כרטיס, כל משחק מזל — ללא יוצא מן הכלל

כל רכישה מכל סוג תיספר לאותה תקרה חודשית. כך לא ניתן “לעקוף” את המערכת על ידי קניית חיש־גד במקום לוטו, או פיצול בין סוגי טפסים.

4. כל רכישה תירשם בכרטיס ובטופס

כל טופס או כרטיס ייסרק לכרטיס האישי. המערכת תדע בדיוק כמה הוציא כל אדם.

5. הגעה לתקרה = חסימה אוטומטית

ברגע שהאדם הגיע לתקרה החודשית — הכרטיס יחסם אוטומטית עד לחודש הבא.

בלי ויכוחים. בלי “אולי עוד טופס אחד”. בלי ניצול של חולשה אנושית.

6. שכנוע: איך המודל החדש יכול להפוך מתנגדים לתומכים

אחת הביקורות המרכזיות על הלוטו כיום מגיעה דווקא מאנשים מוסריים, אחראים, שמבינים היטב את הסכנה שבהימורים. רבים מהם נמנעים מלהשתתף בהגרלות לא בגלל שהם מתנגדים לתרומה למדינה — אלא משום שהם אינם רוצים להיות חלק ממנגנון שעלול להוביל להתמכרות, לפגיעה כלכלית ולניצול של אוכלוסיות מוחלשות.

המודל החדש משנה את כללי המשחק.

כאשר הלוטו הופך למנגנון תרומה מוגן, שקוף ומוגבל — כזה שמונע מראש התמכרות, מגביל הוצאות, מאחד את כל סוגי ההגרלות לתקרה אחת, וחוסם אוטומטית חריגה — הוא מפסיק להיות הימור ומתחיל להיות פעולה חברתית אחראית.

במצב כזה, אנשים שנמנעו עד היום מהשתתפות מסיבות מוסריות עשויים לשנות את עמדתם. הם יוכלו לראות בלוטו לא איום אלא כלי תרומה מבוקר, כזה שמאפשר לקחת חלק בעשייה ציבורית בלי לפגוע באיש.

במילים אחרות: המודל החדש לא רק מצמצם נזק — הוא גם פותח את הדלת בפני קהל חדש של משתתפים, אנשים שהיו “נגד” ועשויים להפוך ל“בעד”, משום שהמערכת סוף־סוף מתנהלת באחריות ןמשכך להגדיל את מחזור התרומות.

לסיכום: לוטו מוסרי הוא אפשרי

המדינה יכולה להמשיך ליהנות מהכנסות, להמשיך לבנות גני ילדים ומרכזי תרבות — אבל בלי לפגוע באנשים החלשים ביותר.

לוטו יכול להיות מנגנון של תרומה, תקווה ומשחק — ולא מנגנון של ניצול, התמכרות ופגיעה.

הפתרון קיים. הבחירה — בידי המדינה.

מקורות מידע:

מקורות:

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס): סקר הוצאות משקי בית; שנתון סטטיסטי לישראל; הסקר החברתי.

  • מבקר המדינה: דו״ח על מפעל הפיס (2018); דו״ח על התמכרויות (2022).

  • הרשות הלאומית להתמכרויות: דוחות שנתיים ומחקרים על הימורים פתולוגיים.

  • דוחות שנתיים ופרסומי שקיפות של מפעל הפיס.

  • מחקרים אקדמיים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב והאוניברסיטה העברית בנושא התמכרות להימורים.

  • World Lottery Association (WLA); OECD; American Psychiatric Association (APA).

דיור עממי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים- עדכון.

נכתב: 10.11.2025 08:26 

עודכן: 02.12.2025

"חמשת אלפים שורדי שואה ממתינים לקבל דירה בדיור הציבורי, כך פורסם לראשונה היום (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, בכאן רשת ב'. רוב הניצולים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רבים מהם ללא פנסיה וללא מעטפת משפחתית. הבוקר יתקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא.

בחמש השנים האחרונות הלכו לעולמם כ-2,500 שורדים בעודם ממתינים בתור לדירה. יושבת ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לשורדי שואה, יסמין סאקס פרידמן מ"יש עתיד", אמרה כי יש לפעול מיד למצוא פתרונות דיור לשורדים.

"הנתונים קשים מאוד מאוד, ולמה אנחנו מחכים? ממוצע גילאים הוא 87. אני מבינה שהמדינה כשלה והיא גם לא תוכל לייצר פתרונות של דיור מיידי לניצולי השואה"" כאן חדשות.

ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):

חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:

 טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים– יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202136% / 12.5%12% / 9.5%24% / 55%28% / 23%100%
202238% / 12.8%12% / 9.7%22% / 54.5%28% / 23%100%
202339% / 13.0%12.5% / 9.9%21% / 54%27.5% / 23.1%100%
202440% / 13.2%13% / 10.0%20% / 53.5%27% / 23.3%100%
202541% / 13.3%13.5% / 10.0%18.5% / 53.7%27% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.

 טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202123% / 12.5%11% / 9.5%41% / 55%25% / 23%100%
202224% / 12.8%11% / 9.7%40% / 54.5%25% / 23%100%
202325% / 13.0%11.5% / 9.9%39% / 54%24.5% / 23.1%100%
202426% / 13.2%12% / 10.0%38% / 53.5%24% / 23.3%100%
202527% / 13.3%12.5% / 10.0%36.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.

 טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202130% / 12.5%12% / 9.5%33% / 55%25% / 23%100%
202231% / 12.8%12% / 9.7%32% / 54.5%25% / 23%100%
202332% / 13.0%12.5% / 9.9%31% / 54%24.5% / 23.1%100%
202433% / 13.2%13% / 10.0%30% / 53.5%24% / 23.3%100%
202534% / 13.3%13.5% / 10.0%28.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.

חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל

 טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
20216% / 12.5%20% / 9.5%72% / 55%2% / 23%100%
20226.5% / 12.8%21% / 9.7%72% / 54.5%0.5% / 23%100%
20237% / 13.0%22% / 9.9%72% / 54%0.5% / 23.1%100%
20247.5% / 13.2%22.5% / 10.0%72% / 53.5%0.5% / 23.3%100%
20258% / 13.3%23% / 10.0%70% / 53.7%1% / 23%100%

 סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.

 טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).

קבוצהחלק מהדירות בפועלחלק מהאוכלוסייהפער (באחוזים)יחס הקצאה
חרדים46–50%13.3%+33% עד +37%פי 3.5–4
דתיים לאומייםלא פורסם10.0%לא ידועלא ידוע
ישראלים – יהודים (כולל חרדים)50–54%53.7%−0% עד −3%תואם פחות או יותר
אזרחי ישראל – לא יהודים0.5–1%23.0%−22% עד −22.5%כמעט אפס

 הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.

למחשבה:

 השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:

מאפייןדיור ציבוריסיוע למשתכן (דירה בהנחה)
סוג הסיועדירה בבעלות המדינההנחה ברכישת דירה בשוק הפרטי
תשלום חודשישכר דירה מסובסד (לעיתים סמלי)תשלום משכנתא מלא
צורך בהון עצמיכמעט אפסנדרש הון עצמי ומשכנתא
יציבות מגוריםגבוהה – לרוב לכל החייםתלוי ביכולת כלכלית
אפשרות לרכישת הדירהקיימת במחיר מופחת לאחר שניםרכישה מיידית במחיר מוזל
נגישות לאוכלוסיות מוחלשותגבוהה מאודנמוכה יחסית – דורש יכולת רכישה
מגזר מועדף בפועלחרדים – פי 2.5–3 מחלקם באוכלוסייהחרדים – פי 3.5–4 מהחלק היחסי (2025)

 סיכום:

  • דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.

  • סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.

  • בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.

למחשבה:

 תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):

פרמטר

חרדים

כלל האוכלוסייה

יחס לחלקם באוכלוסייה

חלקם בגילי העבודה (20–64)

כ־14%

100%

חלקם בתשלומי מסים ישירים

כ־4%

100%

פחות משליש

תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע)

≈ 230 ₪ לחודש

≈ 1,345 ₪ לחודש

פי 5.8 פחות

תשלום מס הכנסה למשק בית

פי 11 פחות מחילוני

פער משמעותי מאוד

 הסיבות לפער:

  • שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.

  • שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.

  • משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.

  • פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.

ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.

עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

טבלת מקורות – סיוע בדיור בישראל:

החישובים על פי ניתוח נתונים ממקורות אלה גם על פי פילוח ישובים שעשה הרובוט:

תחום

מקור

סוג

קישור / הפניה

דיור ציבורי ושכר דירה

משרד הבינוי והשיכון – סיוע מוגדל בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי

רשמי

gov.il – סיוע מוגדל

דיור ציבורי ושכר דירה

מסמך מחקר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה

רשמי

PDF הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

דף מידע נוסף באתר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה

רשמי

אתר הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

מאגר מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – חיפוש לפי נושא "חרדים"

רשמי

מאגר הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

רשימת יישובים המזכים בסיוע מוגדל בשכר דירה

רשמי

gov.il – יישובים עם סיוע מוגדל

דיור ציבורי ושכר דירה

דיור ציבורי בישראל – דף מרכזי

רשמי

gov.il – דיור ציבורי

דיור ציבורי ושכר דירה

סיוע בשכר דירה – דף מרכזי

רשמי

gov.il – סיוע בשכר דירה

דיור ציבורי ושכר דירה

מעוף לדיור – מרכזי שירות מטעם משרד הבינוי והשיכון

רשמי

מעוף לדיור

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

מדריך להשתתפות בתוכניות "דירה בהנחה"

רשמי

gov.il – מדריך דירה בהנחה

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

אתר ההרשמה להגרלות "דירה בהנחה"

רשמי

dira.moch.gov.il

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

דף מרכזי בנושא "דירה בהנחה"

רשמי

gov.il – דירה בהנחה

הקצאה לחרדים

כאן חדשות (דצמבר 2024) – דיווח: 50% מהדירות בהגרלה האחרונה יועדו לחרדים (7% מבתי האב בישראל). שר השיכון גולדקנופף: "צמצום פערים בדיור לציבור החרדי".

עיתונאי

כאן חדשות

הקצאה לחרדים

מעריב (ינואר 2025) – כתבה: מחצית מהמגרשים המסובסדים בתוכנית "מחיר למשתכן" לחרדים (11% מהאוכלוסייה).

עיתונאי

מעריב

הקצאה לחרדים

כלכליסט (יוני 2023) – חשיפה: מענק ייחודי לרכישת דירה מיד שנייה (50 אלף ש"ח) מותאם ליישובים חרדיים.

עיתונאי

כלכליסט

הקצאה לחרדים

סרוגים (מרץ 2025) – דיווח על מסמך ממ״מ בכנסת: החרדים נהנים מהטבות בדיור גם ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות.

עיתונאי

סרוגים

הקצאה לחרדים

ערוץ 14 (מרץ 2025) – דיון בכנסת: רבים ממשקי הבית החרדים זכאים לסיוע בשכר דירה למרות ש־75% מהם בעלי דירה.

עיתונאי

ערוץ 14

הדוח על פי הספורות הנוצריות.

אתמול הבטתי מהחלון וראיתי דוס שמן מתפלל. והמשכתי לשוחח עם הרובוטית על תזונה, תת־תזונה ומשקל– מדובר פה בהרבה מאוד כסף שלעתים לא מגיע לאנשים שצריך שיגיע אליהם אני טוענת שיש צורך להתנות סיוע במזון בבדיקת דם ומשקל.

מאמר: משקל, בדיקות דם וסלי מזון:

אתמול הסתכלתי מהחלון וראיתי אדם שמן מתפלל בעמידה בישיבה, וחשבתי שאולי אנשים שמנים לא צריכים לקבל סל מזון:

למה זה בעייתי להתנות סיוע לפי משקל:

  • בריאות מול עוני: עוני עצמו הוא גורם סיכון להשמנה ולמחלות כרוניות – בגלל מחסור במזון בריא, פעילות גופנית או טיפול רפואי.

נקודת מבט רחבה יותר:

במקום לחשוב על "התניית סל מזון לפי משקל", אפשר לשאול:

  • איך מחלקים סלי מזון בצורה מכבדת?

  • האם אפשר להוסיף לסלים מוצרים בריאים יותר (פירות, ירקות, קטניות)?

  • איך מחזקים את הקהילה הנזקקת כך שאנשים לא יזדקקו לסלי מזון מלכתחילה?

 משקל ובדיקות דם:

  • משקל הוא מדד חלקי בלבד.

  • בדיקות דם נותנות תמונה אמיתית יותר: סוכר, שומנים, תפקודי כבד וכליות, ספירת דם, ויטמינים ומינרלים.

  • השילוב: רופאים בוחנים את מכלול הנתונים – לא רק משקל, אלא גם בדיקות דם ואורח חיים.

 טבלה משולבת: משקל מינימום + בדיקות דם תזונתיות:

גובה (ס"מ)

משקל מינימום (ק"ג)

טולרנס +10%

בדיקות דם תזונתיות

חריגה תזונתית אפשרית:

150

41.6

45.8

Hb (המוגלובין)

נמוך → מחסור בברזל/B12/חומצה פולית

160

47.4

52.1

ברזל (Iron)

נמוך → תזונה דלה בברזל

170

53.5

58.9

פריטין (Ferritin)

נמוך → מחסור במאגרי ברזל

180

59.9

65.9

ויטמין B12

נמוך → תזונה דלה במקורות חיוניים

190

66.9

73.6

חומצה פולית (Folate)

נמוך → תזונה דלה בירקות ירוקים/קטניות

200

74.0

81.4

ויטמין D

נמוך → חוסר חשיפה לשמש/תזונה דלה

כל גובה

מותאם אישית

לפי BMI

סידן, כולסטרול LDL, טריגליצרידים, חלבון

סידן נמוך → בעיות עצם; LDL/טריגליצרידים גבוהים → תזונה עתירת שומן/סוכר; חלבון נמוך → תזונה דלה בחלבון

מסקנה:

מדובר פה בהרבה מאוד כסף שלעתים לא מגיע לאנשים שצריך שיגיע אליהם אני טוענת שיש צורך להתנות סיוע במזון בשתי הבדיקות האלה.

לפי מה שאני רואה שהם אוכלים בישיבה לא נראה לי שמגיע להם סל מזון.

לקחת את השמנת מהחתול- די לסחטנות הפוליטית- הפתרון לאי-שוויון ולפגיעה בנכים, ניצולי שואה, עניים וילדים רעבים הוא רשות רווחה א-פוליטית נפרדת. הגיע הזמן שמנהיגות הרווחה תיבחר בבחירה ישירה של העם ותנוהל בנאמנות.

 עצמאות מוסדות הרווחה – המענה לסחטנות פוליטית ואי-שוויון חברתי:

 מבוא:

מערכות הרווחה בישראל, המופקדות על הבטחת קיום בכבוד לאוכלוסיות החלשות – נכים, קשישים, משפחות מעוטות יכולת, ונפגעי צה"ל – הן הליבה המוסרית של החברה. עם זאת, קיים חשש ציבורי גובר כי מערכות אלו, בהיותן כפופות ישירות לניהול פוליטי-ממשלתי, הפכו לכלי מיקוח פוליטי בידי קבוצות כוח סקטוריאליות. תופעה זו, הנתפסת כסחטנות פוליטית, מעוותת את עקרון השוויון ומביאה לכך שהקצאת המשאבים אינה מבוססת תמיד על צורך אמיתי, אלא על עוצמה פוליטית.

 הבעיה: כספי רווחה כבני ערובה פוליטיים ועיוותי הקצאה:

  • עיוות הקצאה מוסרי ופגיעה באוכלוסייה הרחבה: כספי ציבור נאלצים לעבור הקצאה מחודשת תחת לחץ פוליטי. הדבר יוצר אי-צדק משווע, כאשר נכים שאינם נכי צה"ל, משפחות עניות וכלל האוכלוסיות המקבלות קצבאות נאלצות להתמודד עם קיצוצים, סחבת ואי-וודאות. כתוצאה מכך, קיימת פגיעה ישירה בביטחון התזונתי, הן של העניים והן של ילדים בסיכון תזונתי, בעוד קבוצות מאורגנות פוליטית נהנות מתקציבים מועדפים.

  • הזנחת ניצולי שואה ונפגעי צה"ל: הסחטנות הפוליטית והמחסור התקציבי משפיעים קשות על האוכלוסיות הפגיעות ביותר. ניצולי שואה רבים אינם מקבלים את הסיוע החיוני, ונכי צה"ל ופגועי פוסט-טראומה סובלים ממחסור בתקציבי שיקום – עד כדי קטיעת רצף טיפולי ומקרי התאבדות.

  • העברת אחריות לגופים סקטוריאליים: חלוקת סלי מזון ושירותי רווחה מועברת לעמותות בעלות זיקה פוליטית במקום לגופי הרווחה הממלכתיים והאובייקטיביים. בכך המדינה מפקיעה את אחריותה ופוגעת בעיקרון האוניברסליות.

  • פערי מיסוי ותמיכה: קבוצות אוכלוסייה מסוימות אינן משתתפות באופן מלא במימון מערכות המדינה דרך מיסוי, אך נהנות מהקצאות יתר. הדבר יוצר חוסר בקופה הציבורית ומוביל לקיפוח של אוכלוסיות חלשות אחרות.

 השוואה בינלאומית:

במדינות רבות קיימים מודלים שמונעים שימוש פוליטי במשאבי רווחה:

מדינה

מודל

מאפיינים

תועלת

 שבדיה

קרנות ביטוח סוציאליות עצמאיות

ניהול מקצועי בלתי תלוי בממשלה

חלוקה שוויונית, אמון ציבורי גבוה

 גרמניה

מוסדות ביטוח לאומי משולבים

שיתוף ממשלה-מעסיקים-עובדים

יציבות תקציבית, מניעת סחטנות

 קנדה

קרנות פדרליות לניהול קצבאות

תקצוב קבוע מתוך תקציב המדינה, עם פיקוח פרלמנטרי

שקיפות, חלוקה לפי קריטריונים מקצועיים

 הולנד

רשות עצמאית לניהול ביטוחי בריאות ורווחה

בחירה ציבורית של הנהלה מקצועית

מניעת שימוש פוליטי במשאבים

 ההצעה: הפרדת מוסדות הרווחה מהניהול הפוליטי ובחירה ישירה של מנהיגות הרווחה

כדי להבטיח שמשאבי הרווחה יחולקו בהגינות, בשקיפות ועל בסיס צורך בלבד, מוצע להקים רשות עצמאית לניהול כספי רווחה. רשות זו תפעל על פי מודל של נאמנות ציבורית, אך תוך חיזוק האחריות העממית באמצעות בחירה ישירה.

עקרונות הרשות העצמאית:

  • ניתוק פוליטי – כספי הביטוח הלאומי, קרנות הסיוע והתקציבים המיועדים לרווחה יוזרמו לרשות זו, והיא תהיה האמונה היחידה על ניהולם וחלוקתם.

  • מנדט ישיר וקבוע – ראש הרשות ייבחר על ידי הציבור בבחירות ישירות לתקופת כהונה ארוכה (למשל, עשר שנים), שאינה חופפת למחזור הבחירות הפוליטי.

  • קריטריונים אובייקטיביים – הרשות תפעל אך ורק על פי קריטריונים מקצועיים, שקופים ואחידים שייקבעו מראש על ידי מומחים בתחום הכלכלה והרווחה.

  • בקרה ופיקוח – הרשות תהיה כפופה לביקורת מבקר המדינה ולוועדה מקצועית של הכנסת, אך לא להחלטות אד-הוק של הממשלה.

 יישום ההצעה: צעדים מעשיים:

  1. חקיקה – חוק חדש יגדיר את "הרשות הלאומית לנאמנות הרווחה", יעגן את מעמדה העצמאי ויקבע את מקורות המימון שלה (אחוז קבוע מהתמ"ג/מסים ייעודיים).

  2. בחירה ישירה – קביעת מנגנון בחירות עצמאי ובלתי תלוי לבחירת ראש הרשות.

  3. קביעת מדדים – מדדי זכאות אובייקטיביים וקפדניים על ידי אנשי מקצוע, המבוססים על נטל מס, צורך אמיתי ויכולת השתכרות.

  4. ניתוק תקציבי – ביטול סעיפי תקציב קואליציוניים בתחום הרווחה, כדי להבטיח שכל הפעולות מתבצעות תחת מטריה אחידה ושוויונית.

 מסקנה:

הפרדת ניהול כספי הרווחה מידי המערכת הפוליטית, יחד עם הפקדת הכוח בידי העם בבחירה ישירה של מנהיגות הרווחה, היא צעד הכרחי לשיקום אמון העם במערכת המדינית ולהבטחת צדק חברתי. הקמת רשות עצמאית שתפעל בנאמנות לכלל האזרחים על בסיס קריטריונים מקצועיים תצמצם את הכוח הפוליטי לסחוט משאבים חיוניים. רק שינוי מבני כזה יבטיח שהכספים הציבוריים המיועדים לסיוע לאנשים במצוקה ישמשו אך ורק למטרה שלשמה נועדו: הבטחת רשת ביטחון סוציאלית אמינה ושוויונית לכל אזרחי המדינה.