דוח העוני – עדכון מלא לשנת 2025 לפי הספורות הנוצריות.

מבוא – תמונת מצב 2025

בהתבסס על נתוני המדינה ועל מגמות השנים הקודמות, שנת 2025 מציגה המשך החמרה:

• מספר העניים מתקרב ל־3 מיליון

• שיעור העוני לאחר תשלומי העברה מוערך בכ־30%

• כמעט 40% מהילדים בישראל מוגדרים עניים

• השכר הריאלי נשחק

• האבטלה עלתה

• קצבאות לא הדביקו את יוקר המחיה

• אי‑השוויון בהכנסות העמיק

נתונים אלה משקפים מגמה רב‑שנתית של העמקת עוני, שחיקת הכנסה ופגיעה מתמשכת במשקי בית חלשים. האומדן לשנת 2025.

נכון לסוף שנת 2025 טרם פורסם דוח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי לשנה זו. עם זאת, נתוני מדינה רשמיים מאפשרים לבנות אומדן מקצועי‑למחצה לממדי העוני, המבוסס על נתוני אמת ועל מגמות רב‑שנתיות.

האומדן לשנת 2025 יתעדכן לאחר פרסום הדוח הרשמי.

השוואת נתוני עוני – ביטוח לאומי (2023–2025)

הסבר: 2023–2024 נתוני ביטוח לאומי רשמיים. 2025 אומדן מבוסס נתוני מדינה + מגמת שנים קודמות.

תובנה: הנתונים מצביעים על המשך מגמת ההחמרה בעוני בישראל: מספר העניים גדל, שיעור העוני עולה בכל קבוצות האוכלוסייה, וקו העוני מתייקר בהתאם לעליית יוקר המחיה.

השפעת תשלומי העברה (2023–2025)

הסבר: האומדן מבוסס על עדכוני קצבאות, נתוני גבייה ושכר מבוטחים.

תובנה: תשלומי העברה ממשיכים לצמצם את שיעור העוני, אך האפקטיביות שלהם נשחקת.

הגידול במספר העניים (2023–2025)

• 2023: 1.98 מיליון

• 2024: 2.75 מיליון

• 2025 (אומדן): ≈ 2.9 מיליון

הסבר: האומדן מבוסס על גידול אוכלוסייה, שחיקת שכר ריאלי ונתוני קצבאות.

תובנה: העלייה במספר העניים בין 2024 ל־2025 מתונה יותר מהזינוק החריג בין 2023 ל־2024, אך עדיין מצביעה על המשך הידרדרות.

ביטחון תזונתי (2023–2025)

הסבר: דוח רשמי קיים עד 2024 בלבד. 2025 מבוססת על תקציבי רווחה, נתוני מחירים והכנסה פנויה.

תובנה: אי‑ביטחון תזונתי ממשיך לעלות ומשקף פגיעה ישירה ביכולת של משפחות לממן מזון בסיסי.

ביטחון תזונתי לפי מגזרים (2024–2025)

 הסבר: האומדן מבוסס על מגמות דמוגרפיות, תעסוקה ונתוני צריכה.

תובנה: הפערים בין מגזרים נשמרים ואף מתרחבים: החברה הערבית ממשיכה להיות הנפגעת ביותר.

הוצאה לאומית על רווחה לנפש (2023–2025)

הסבר: האומדן מבוסס על תקציב המדינה ונתוני ביצוע חלקיים.

תובנה: למרות עלייה בהוצאה לנפש ב־2025, ישראל עדיין רחוקה מממוצע ה־OECD.

מקבלי קצבאות – חרדים מול כלל האוכלוסייה (2023–2025)

הסבר: האומדן מבוסס על נתוני קצבאות, גבייה ותעסוקה לפי מגזר.

תובנה: הנתונים מצביעים על תלות גוברת בקצבאות בקרב החברה החרדית ועל תרומה נמוכה יחסית במיסוי ישיר.

מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס)

מבוא – שחיקת השכר בישראל בשנים 2021–2025 לפי הספורות הנוצריות.

במהלך השנים 2022–2025 השכר הממוצע במשק אמנם עלה נומינלית, אך כוח הקנייה של העובדים נשחק.האינפלציא הגבוהה, לצד עליות שכר שאינן מדביקות את קצב עליית המחירים, הובילו לשחיקה ריאלית מצטברת.

על פי ניתוח המבוסס על ממוצע שנתי של השכר, השחיקה המצטברת בכוח הקנייה בין השנים 2022–2025מגיעה לכ־330 ₪ ביחס לשנת הבסיס 2021.במילים אחרות: השכר הממוצע בשנת 2025 עושה בפועל פחות מהשכר הממוצע בשנת 2021 בכ־330 ₪,כך שמבחינה ריאלית השכר במקביל ירד.

טבלה השוואתית – מד שחיקת שכר ממוצע שנתי במשק (2021–2025)

הסבר לטבלה

הטבלה מציגה את השכר הממוצע השנתי ואת השינוי הריאלי בכל שנה.למרות עליות שכר נומינליות, האינפלציא הגבוהה בשנים 2022 ו־2025 גרמה לכך שכוח הקנייה נשחק בהדרגה.בסיכום רב־שנתי, השכר הממוצע בשנת 2025 שווה מבחינה ריאלית פחות מהשכר הממוצע בשנת 2021 בכ־330 ₪,כלומר השכר הריאלי ירד.

טבלה שנתית – שכר נומינלי וריאלי במהלך 2025 (ינואר–דצמבר)

הסבר לטבלה

הטבלה מציגה את השינויים החודשיים בשכר הנומינלי והריאלי במהלך שנת 2025.למרות עליות נקודתיות בשכר, האינפלציה גורמת לכך שבמרבית החודשים כוח הקנייה נשחק.בסיכום שנתי, השחיקה המצטברת במהלך 2025 בלבד מגיעה לכ־3,938 ₪ בכוח הקנייה.

הנתון 14,677 ₪ הוא נתון רשמי של הלמ״ס מתוך סקר השכר החודשי (Monthly Wages Survey). זהו השכר הנומינלי הממוצע במשק בחודש דצמבר 2025, והוא גבוה משמעותית משאר חודשי השנה בגלל:

בונוסים שנתיים

מענקי סוף שנה

תשלומים חד־פעמיים במגזר העסקי

השלמות שכר ועמלות שמדווחות בדצמבר

כל שנה דצמבר הוא החודש הגבוה ביותר בשכר — ולכן הוא לא משמש להשוואות שנתיות, אלא רק להצגת תמונת מצב חודשית.

מילון מונחים מקצועיים

שכר נומינלי: השכר כפי שמופיע בתלוש, ללא התאמות למדד.

שכר ריאלי: השכר לאחר התאמתו לאינפלציה – המדד האמיתי לכוח הקנייה.

CPI – מדד המחירים לצרכן: מדד שמודד את שינוי המחירים בסל הצריכה של משקי הבית.

שחיקה ריאלית: מצב שבו המחירים עולים מהר יותר מהשכר, ולכן אותו סכום כסף קונה פחות.

שחיקה מצטברת: סכום אובדן כוח הקנייה לאורך מספר שנים, ביחס לשנת בסיס (כאן: 2021).

(נכתב בעזרת הרובוטית של בינג)

הכאב סביב האסון בירושלים יושב כבד, ובצדק. כשמערכת שלמה דוחקת הורים לפינות בלתי אפשריות – תוצאות קשות הופכות לבלתי נמנעות. ההצעה שלך מציגה תפיסה רחבה: לא רק פתרון נקודתי, אלא שינוי מבני שמטרתו להבטיח ביטחון, איכות וחוסן חברתי.

תוכנית לאומית לביטחון חינוכי ולתמיכה במשפחות בישראל

מודל כולל לחופשת לידה, מסגרות חינוך לגיל הרך, מסגרות משלימות ולמימון עממי בר-קיימא

1. מבוא: הצורך בשינוי מערכתי

• עומס כלכלי על הורים צעירים דוחף למסגרות זולות ולא מפוקחות.

• חופשת לידה קצרה מאלצת הורים לחזור לעבודה לפני שהתינוק בשל למסגרת.

• היעדר פיקוח, מחסור בכוח אדם מקצועי ומבנים לא מותאמים יוצרים סכנה ממשית.

• המטרה: יצירת מערכת חינוך לגיל הרך שהיא ציבורית, מפוקחת, נגישה ובטוחה, לצד תמיכה כלכלית יציבה למשפחות.

2. חופשת לידה בתשלום – חצי שנה

• הארכת חופשת הלידה ל־6 חודשים בתשלום מלא.

• מימון ביטוח לאומי לקיים ותוספת באמצעות קרן העושר.

• תועלות: חיזוק הקשר הורה–תינוק, הפחתת הצורך במסגרות לפעוטות צעירים, שיפור בריאות והתפתחות.

3. מסגרות עממיות- מוסד מדינה, לגילאי חצי שנה עד 6

• הקמת רשת גנים ופעוטונים עממיים, מפוקחים ומאוישים בכוח אדם מקצועי.

• עלות להורה: 500 ש"ח לחודש.

• שעות פעילות: 7:00–16:00 כולל ארוחת בוקר וצהריים.

• שעות נוספות: 100 ש"ח לשעה.

• מבנים תקניים, בטיחותיים ומותאמים לגיל הרך.

• פיקוח הדוק על יחס מטפלות–ילדים, הכשרה מקצועית וסטנדרטים תברואתיים.

4. מסגרות משלימות בבתי הספר (יסודי וחטיבת ביניים)

• פעילות עד 16:00, כולל ארוחת בוקר וצהריים.

• עלות לילד: 300 ש"ח לחודש.

• תכנים:

  • ספורט ופעילות גופנית

  • חוגים חברתיים

  • תמיכה לימודית לילדים מתקשים

  • סדנאות למיומנויות חיים

• מטרה: הפחתת חשיפה לא מבוקרת לרשתות חברתיות, חיזוק קהילה בית-ספרית, מתן מענה להורים עובדים.

5. ביטול קצבאות הילדים והפניית התקציב למערכת החינוך הציבורית

• ביטול קצבת הילדים במתכונתה הנוכחית.

• הפניית התקציב לטובת מסגרות ציבוריות איכותיות לכל ילד.

• יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי – כל ילד מקבל שירות זהה, ללא תלות במצב הכלכלי של הוריו.

6. ביטול התוספת לחינוך האפור

• איחוד כל המסגרות תחת מערכת מפוקחת אחת.

• ביטול תשלומים פרטיים שמייצרים פערים.

• הפיכת החינוך האפור לחינוך ציבורי שקוף ומפוקח.

7. טבלת תוכנית – מבנה, עלויות ותועלות

8. המימון: השתתפות עצמית + ביטול קצבת הילדים (חלוקה מלאה מגיל חצי שנה עד י"ב).

כדי לבסס את מודל המימון על נתוני אמת, יש להבחין בין קבוצות הגיל השונות במערכת החינוך ובגיל הרך. לפי נתוני הלמ"ס ומשרד החינוך, בישראל יש כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון:

• חצי שנה–3: כ־450,000 ילדים

• 3–6 (טרום חובה + חובה): כ־535,000 ילדים

• א'–יב': כ־2,023,000 תלמידים

המודל קובע השתתפות עצמית של:

• 500 ש"ח לחודש לגילאי חצי שנה–6

• 300 ש"ח לחודש לכיתות א'–יב'

8.1 הכנסות מהשתתפות עצמית – לפי כל קבוצות הגיל

8.2 חיסכון מביטול קצבת הילדים

קצבת הילדים הממוצעת עומדת על כ־200 ש"ח לחודש לילד (חישוב טכני לצורך סדר גודל). בהנחה של כ־3 מיליון ילדים עד גיל 18:

8.3 טבלה מסכמת – כלל מקורות המימון:

המודל המוצע נשען על נתוני אמת: כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון. שילוב ההשתתפות העצמית המינימלית עם ביטול קצבת הילדים מייצר מסגרת תקציבית של למעלה מ־20 מיליארד שקלים בשנה, המאפשרת להפעיל מערכת חינוך עממית איכותית, מפוקחת ושוויונית מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון — ללא העלאת מסים וללא העמסת עלויות כבדות על משפחות.

9. מימון משלים: שימוש בקרן העושר ועוד

• הפניית חלק מהרווחים ממשאבי הטבע למימון מערך החינוך והמשפחות.

• יצירת מנגנון יציב, רב-שנתי, שאינו תלוי בתקציב השנתי.

• השקעה בילדים כבסיס לצמיחה כלכלית עתידית.

• אפשר להעזר במתנדבים כמו הסבים והסבתות שיצאו לפנסיא שיהיו כח עזר, אפשר לרתום תיכוניסטים להיות מדריכים ילדי בית ספר יסודי ועוד.

• אפשר לשלב את החרדים לשירות לאומי במוסדות של חרדים לחסוך מהתקציבים הניתנים להם.

• אפשר לשלם חרדיות וחרדים בשרות לאומי למפעל ההזנה לחסוך מהתקציבים המופנים למטרה זאת.

• זאת מסגרת ממוסדת שאפשר לשלב בה שרות לאומי.

10. סיכום

התוכנית מציעה שינוי עומק: מעבר ממערכת מפוררת, יקרה ומסוכנת – למערכת עממית, מפוקחת ושוויונית. היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.

כתובה מעודכנת:

מבוא:

למרות אכיפת המשטרה והאיסור החוקי, מיליוני אנשים בישראל ובעולם מעשנים קנאביס כבר עשרות שנים. המציאות מוכיחה כי האיסור לא מונע את השימוש בפועל, אלא רק דוחף אותו לשוק שחור בלתי מפוקח. אם כך, עולה השאלה: מדוע לא להסדיר את השוק, להוציאו מהצללים, וליהנות מהכנסות מס משמעותיות, פיקוח בריאותי.

כמו כן אם יאשרו את הקנאביס למבריחים פורצי הגבול לא יהיה טעם להמשיך לעשות זאת וכמובן תפנה שוטרים וזמן למשימות ביטחון לאומי שהתערער לאחרונה.

נתוני מדינות מתירות קנאביס:

פוטנציאל בישראל (על בסיס ממוצע OECD):

חישובי מס בישראל:

• פדיון כולל: ≈ 6.2 מיליארד ₪.

• מע״מ (17%): ≈ 1.05 מיליארד ₪.

• מס בלו/קנייה (20–30%): 1.2–1.8 מיליארד ₪.

• סה״כ הכנסות ממסים: ≈ 2.3–2.9 מיליארד ₪ לשנה.

מקומות עבודה חדשים:

• פדיון כולל 6.2 מיליארד ₪ → כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים.

• סה״כ שכר שנתי לעובדים החדשים: ≈ 893 מיליון ₪.

• מס הכנסה וביטוח לאומי (≈ 25% בממוצע): ≈ 223 מיליון ₪ נוספים לשנה.

מסקנות והמלצות:

• שוק קנאביס חוקי בישראל צפוי להגיע ל‑6.2 מיליארד ₪ בשנה.

• ההכנסות ממסים ישירים יעמדו על 2.3–2.9 מיליארד ₪ בשנה, בנוסף ל‑223 מיליון ₪ ממסי שכר.

• יתווספו כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים, עם תרומה משמעותית למשק ולתעסוקה.

• מעבר להכנסות ישירות, קיימים יתרונות עקיפים: חיסכון בהוצאות אכיפה, יצירת מקומות עבודה נוספים בשרשרת אספקה, והכנסות מתיירות.

• נתוני OECD מצביעים על כך שישראל צפויה להשתלב בממוצע האירופי מבחינת שיעור שימוש, ולכן התחזית מבוססת היטב על ניסיון בינלאומי.

אני כבר הצעתי את ההצעה הזאת. בהצעתי הצעתי שעם אישור החוק הסוחרים בתחום הזה יהיו אסירים משוחררים שישבו בכלא על סחר בקנאביס, וזאת כחלק מתהליך שיקום אסירים אלה. קודם כל להם לתת רשיון ורק לאחר מכן לשאר.

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

לוטו: הטבה שנולדת בחטא — והדרך לתקן אותה

מפעל הפיס הוא אחד המוסדות המבלבלים ביותר שהמדינה מפעילה. מצד אחד, הוא עטוף בשפה של תרומה, קהילה, חינוך ותרבות. מצד שני, הוא מבוסס על מנגנון שמפיק רווחים אדירים דווקא מהשכבות הפגיעות ביותר בעם. זהו פרדוקס מוסרי עמוק: המדינה מטיבה — אך ההטבה הזו נולדת בחטא.

ההבטחה המפתה: “הכסף חוזר לעם”

שלטי החוצות מציגים גני ילדים חדשים, מרכזי תרבות ומגרשי ספורט שנבנו מכספי ההגרלות. המסר פשוט: כל טופס לוטו הוא תרומה למדינה, מעשה טוב עטוף בתקווה.

אבל מאחורי הנרטיב הזה מסתתרת אמת מטרידה: הכסף שמממן את אותם מבנים ציבוריים מגיע בעיקר מכיסם של אנשים שמתקשים לסגור את החודש. מחקרים מראים שההוצאות על הימורים גבוהות במיוחד בעשירונים התחתונים — כלומר, מי שיש לו פחות, משלם יותר.

המדינה יודעת זאת היטב. ובכל זאת, היא ממשיכה להפעיל את המנגנון הזה, לעודד אותו, ולמסגר אותו כ"בידור".

התקווה שמנצלת את הייאוש:

הסיכוי לזכות בפרס הגדול בלוטו הוא כמעט אפסי — לעיתים 1 ל־8 מיליון. ובכל זאת, אנשים ממשיכים להמר. למה? כי הלוטו אינו מוצר כלכלי; הוא מוצר רגשי. הוא מוכר תקווה.

התקווה הזו חזקה במיוחד אצל מי שנמצא במצוקה כלכלית. עבורם, טופס לוטו אינו משחק — הוא פתח מילוט. המדינה, במקום להציע פתרונות אמיתיים לעוני, מציעה חלום. ובתשלום.

מוסד מדינה שמעמיק פערים:

כאן טמון הפסול העמוק: המדינה, שאמורה להגן על אזרחיה, מפעילה מנגנון שמנצל חולשה אנושית בסיסית. היא הופכת הימורים לנורמליים, חוקיים, ממותגים, עטופים בפרסומות צבעוניות ובשפה חיובית. היא קוראת לזה “הזדמנות”.

אבל זו אינה הזדמנות — זו מלכודת.

במקום לצמצם פערים, הלוטו מעמיק אותם. במקום להיטיב עם העם, הוא מטיל עליו נטל נוסף. במקום להגן על החלשים, הוא מממן את עצמו מהם.

מי הם המהמרים הכבדים בישראל:

הנתונים בישראל חלקיים, אך המחקרים הקיימים מציירים תמונה ברורה: מיעוט קטן של מהמרים כבדים מייצר את רוב ההכנסות — ורבים מהם מגיעים מהשכבות החלשות.

הבהרה חשובה: מה זה אומר “10% מהמהמרים”:

בישראל יש כ־7 מיליון בגירים, ומתוכם כ־3.5 מיליון משתתפים בהגרלות לפחות פעם בשנה. לכן:

• 10% מהמהמרים = כ־350,000 אנשים

• 15% מהמהמרים = כ־525,000 אנשים

כלומר, בין 350 אלף ל־525 אלף ישראלים מוגדרים כ"מהמרים כבדים" — אנשים שמוציאים סכומים גבוהים מאוד מאות ואלפי שקלים באופן קבוע.

זהו מספר עצום, והוא מסביר מדוע מפעל הפיס כמעט ואינו מפרסם נתונים רשמיים על פילוח ההוצאות: המערכת נשענת על מיעוט קטן שמממן את הרוב.

הפתרון: לוטו כתרומה — לא כהימור

הבעיה אינה בעצם קיומו של הלוטו. הלוטו ביסודו הוא רעיון טוב: מנגנון שמאפשר לאנשים לתרום למדינה, ובתמורה לקבל סיכוי לפרס. הבעיה היא במבנה — לא במהות.

כיום, המבנה מעודד הימורים, התמכרות, הוצאות מופרזות וחוסר שליטה. אבל אפשר להפוך את הלוטו למנגנון מוסרי, שקוף ומוגן.

הנה ההצעה:

1. כרטיס לוטו אישי/משפחתי — כמו כרטיס תרומה (על רעיון הרבקו שיודע לזהות כמה האדם הפקיד וכמה נשאר לו,  במקרה מה התקרה לתרום וכמה נשאר עד לחסימה)

לכל תא משפחתי (או אדם יחיד) יונפק כרטיס לוטו אישי. הכרטיס יהיה מחובר להכנסות המשפחה — בדיוק כמו שמס הכנסה יודע לחשב.

2. הגבלת הוצאה: עד 5% מההכנסה

הכרטיס יאפשר “תרומה” ללוטו עד עשרה אחוזים מהכנסות המשפחה או היחיד. זהו גבול שמאזן בין חופש אישי לבין הגנה מפני התמכרות.

3. כל סוגי ההגרלות נספרים יחד — בלי התחכמויות

הכרטיס יכלול את כל סוגי ההגרלות של מפעל הפיס:

• לוטו

• דאבל לוטו

• חיש־גד

• קינו

• צ’אנס

• פיס

• כל טופס, כל כרטיס, כל משחק מזל — ללא יוצא מן הכלל

כל רכישה מכל סוג תיספר לאותה תקרה חודשית. כך לא ניתן “לעקוף” את המערכת על ידי קניית חיש־גד במקום לוטו, או פיצול בין סוגי טפסים.

4. כל רכישה תירשם בכרטיס ובטופס

כל טופס או כרטיס ייסרק לכרטיס האישי. המערכת תדע בדיוק כמה הוציא כל אדם.

5. הגעה לתקרה = חסימה אוטומטית

ברגע שהאדם הגיע לתקרה החודשית — הכרטיס יחסם אוטומטית עד לחודש הבא.

בלי ויכוחים. בלי “אולי עוד טופס אחד”. בלי ניצול של חולשה אנושית.

6. שכנוע: איך המודל החדש יכול להפוך מתנגדים לתומכים

אחת הביקורות המרכזיות על הלוטו כיום מגיעה דווקא מאנשים מוסריים, אחראים, שמבינים היטב את הסכנה שבהימורים. רבים מהם נמנעים מלהשתתף בהגרלות לא בגלל שהם מתנגדים לתרומה למדינה — אלא משום שהם אינם רוצים להיות חלק ממנגנון שעלול להוביל להתמכרות, לפגיעה כלכלית ולניצול של אוכלוסיות מוחלשות.

המודל החדש משנה את כללי המשחק.

כאשר הלוטו הופך למנגנון תרומה מוגן, שקוף ומוגבל — כזה שמונע מראש התמכרות, מגביל הוצאות, מאחד את כל סוגי ההגרלות לתקרה אחת, וחוסם אוטומטית חריגה — הוא מפסיק להיות הימור ומתחיל להיות פעולה חברתית אחראית.

במצב כזה, אנשים שנמנעו עד היום מהשתתפות מסיבות מוסריות עשויים לשנות את עמדתם. הם יוכלו לראות בלוטו לא איום אלא כלי תרומה מבוקר, כזה שמאפשר לקחת חלק בעשייה ציבורית בלי לפגוע באיש.

במילים אחרות: המודל החדש לא רק מצמצם נזק — הוא גם פותח את הדלת בפני קהל חדש של משתתפים, אנשים שהיו “נגד” ועשויים להפוך ל“בעד”, משום שהמערכת סוף־סוף מתנהלת באחריות ןמשכך להגדיל את מחזור התרומות.

לסיכום: לוטו מוסרי הוא אפשרי

המדינה יכולה להמשיך ליהנות מהכנסות, להמשיך לבנות גני ילדים ומרכזי תרבות — אבל בלי לפגוע באנשים החלשים ביותר.

לוטו יכול להיות מנגנון של תרומה, תקווה ומשחק — ולא מנגנון של ניצול, התמכרות ופגיעה.

הפתרון קיים. הבחירה — בידי המדינה.

מקורות מידע:

מקורות:

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס): סקר הוצאות משקי בית; שנתון סטטיסטי לישראל; הסקר החברתי.

• מבקר המדינה: דו״ח על מפעל הפיס (2018); דו״ח על התמכרויות (2022).

• הרשות הלאומית להתמכרויות: דוחות שנתיים ומחקרים על הימורים פתולוגיים.

• דוחות שנתיים ופרסומי שקיפות של מפעל הפיס.

• מחקרים אקדמיים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב והאוניברסיטה העברית בנושא התמכרות להימורים.

• World Lottery Association (WLA); OECD; American Psychiatric Association (APA).

נכתב: 10.11.2025 08:26 

עודכן: 02.12.2025

"חמשת אלפים שורדי שואה ממתינים לקבל דירה בדיור הציבורי, כך פורסם לראשונה היום (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, בכאן רשת ב'. רוב הניצולים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רבים מהם ללא פנסיה וללא מעטפת משפחתית. הבוקר יתקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא.

בחמש השנים האחרונות הלכו לעולמם כ-2,500 שורדים בעודם ממתינים בתור לדירה. יושבת ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לשורדי שואה, יסמין סאקס פרידמן מ"יש עתיד", אמרה כי יש לפעול מיד למצוא פתרונות דיור לשורדים.

"הנתונים קשים מאוד מאוד, ולמה אנחנו מחכים? ממוצע גילאים הוא 87. אני מבינה שהמדינה כשלה והיא גם לא תוכל לייצר פתרונות של דיור מיידי לניצולי השואה"" כאן חדשות.

ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):

חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:

 טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:

 סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.

 טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים

 סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.

 טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

 סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.

חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל

 טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

 סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.

 טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).

 הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.

למחשבה:

 השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:

 סיכום:

• דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.

• סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.

• בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.

למחשבה:

 תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):

 הסיבות לפער:

• שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.

• שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.

• משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.

• פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.

ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.

עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

טבלת מקורות – סיוע בדיור בישראל:

החישובים על פי ניתוח נתונים ממקורות אלה גם על פי פילוח ישובים שעשה הרובוט:

מאמר: משקל, בדיקות דם וסלי מזון:

אתמול הסתכלתי מהחלון וראיתי אדם שמן מתפלל בעמידה בישיבה, וחשבתי שאולי אנשים שמנים לא צריכים לקבל סל מזון:

למה זה בעייתי להתנות סיוע לפי משקל:

• בריאות מול עוני: עוני עצמו הוא גורם סיכון להשמנה ולמחלות כרוניות – בגלל מחסור במזון בריא, פעילות גופנית או טיפול רפואי.

נקודת מבט רחבה יותר:

במקום לחשוב על "התניית סל מזון לפי משקל", אפשר לשאול:

• איך מחלקים סלי מזון בצורה מכבדת?

• האם אפשר להוסיף לסלים מוצרים בריאים יותר (פירות, ירקות, קטניות)?

• איך מחזקים את הקהילה הנזקקת כך שאנשים לא יזדקקו לסלי מזון מלכתחילה?

 משקל ובדיקות דם:

• משקל הוא מדד חלקי בלבד.

• בדיקות דם נותנות תמונה אמיתית יותר: סוכר, שומנים, תפקודי כבד וכליות, ספירת דם, ויטמינים ומינרלים.

• השילוב: רופאים בוחנים את מכלול הנתונים – לא רק משקל, אלא גם בדיקות דם ואורח חיים.

 טבלה משולבת: משקל מינימום + בדיקות דם תזונתיות:

מסקנה:

מדובר פה בהרבה מאוד כסף שלעתים לא מגיע לאנשים שצריך שיגיע אליהם אני טוענת שיש צורך להתנות סיוע במזון בשתי הבדיקות האלה.

לפי מה שאני רואה שהם אוכלים בישיבה לא נראה לי שמגיע להם סל מזון.