גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:

מבוא:

לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.

נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:

• מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.

• מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.

• העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.

תופעה חבויה – גדולה מההערכות:

משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.

היעדר מענים ייעודיים:

• אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.

• פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.

סיכום:

לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.

 מעקב תחלואה שבועי – ישראל, 11/25 לפי הספורות הנוצריות.

מאת מערכת עת השלום | עודכן: 13.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.

שיעורי תמותה מקורונה בישראל (2020–2025):

בשנת 2025 שיעור התמותה מקורונה בישראל עמד על 1.06% – גבוה יותר מ־0.83% בשנת 2020 ו־0.63% בשנת 2021.

• מדובר בעלייה של כ־27.7% לעומת 2020

• ועלייה של כ־68.3% לעומת 2021

הפערים הללו מדגישים כי למרות ירידה במספר המאובחנים, שיעור התמותה בשנת 2025 היה גבוה יותר – ככל הנראה בשל ריכוז התחלואה בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. משרד הבריאות צריך לתת הוראה לבתי החולים לחדש נוהל מגפה בבתי החולים גם לנוכח החצבת, אין כניסה לבתי החולים ללא מסכה ואני אומרת, אפילו אם משרד הבריאות לא נותן הוראה, עשו זאת. במיוחד נשים בהריון.

 קורונה בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)

 הערכה- קורונה עד סוף נובמבר 2025 (בהתאם לקצב של 13 ימים):

 הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם למזג אוויר או מדיניות בריאות.

במקביל  לקורונה יש התפרצות של חצבת , כמו עם הקורונה אפשר לראות שגם החצבת תוקפת בעיקר את הדוסים:

 חצבת בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)

• משרד הבריאות – עולם הדאטה

• מאגר המידע הממשלתי – data.gov.il

• נתונים סטטיסטיים – gov.il

 מבט קדימה

• הדוח יתעדכן אחת לשבוע אם יהיו שינויים משמעותיים אעדכן כמה פעמים בשבוע.

 למחשבה:

הפגנות המוניות עלולות לגרום להתפרצות מחלות כמו חצבת, בדומה לקורונה שפגעה קשה במגזר החרדי. לפי הערכות, 15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו חרדים, אף שחלקם באוכלוסייה עמד על 12.5% בלבד.

 השוואה בינלאומית – דמי ניהול פנסיה בפועל:

הטבלה הבאה מציגה השוואה בין 20 מדינות לפי גובה דמי הניהול בפועל, עם הבחנה בין דמי ניהול מההפקדות לבין דמי ניהול מהצבירה:

מסקנות:

• ישראל נמצאת בצמרת דמי הניהול בעולם, בעיקר בשל גבייה כפולה ועמלות עקיפות.

• רוב המדינות המפותחות גובות דמי ניהול רק מהצבירה, בשיעורים נמוכים יותר.

• מערכות ציבוריות או מקצועיות מצליחות לשמור על עלויות נמוכות בזכות ניהול קולקטיבי וללא מטרות רווח.

• יש צורך ברפורמה נוספת בישראל שתשפר את השקיפות, תצמצם את העמלות, ותעודד ניהול ציבורי או קולקטיבי.

הסבר:

 דמי ניהול פנסיוניים בישראל: השוואה בינלאומית והשלכות רפורמת ועדת בכר

רקע כללי:

דמי ניהול פנסיוניים הם העמלות שגופים מוסדיים גובים עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. הם נגבים בשתי דרכים עיקריות:

• מההפקדות – אחוז מהסכום שמופקד מדי חודש.

• מהצבירה – אחוז מהסכום הכולל שנצבר בקרן לאורך השנים.

בישראל, דמי הניהול מוגבלים בחוק, אך בפועל החוסך משלם גם עמלות עקיפות שאינן מדווחות בדו"ח השנתי – כמו עמלות השקעה חיצוניות ועמלות הפצה לסוכנים.

ועדת בכר – נקודת מפנה רגולטורית:

בשנת 2005, ועדת בכר הובילה לרפורמה מקיפה בשוק ההון, שבמסגרתה:

• הועבר ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים.

• הוגברה התחרות בין גופים מוסדיים, מתוך מטרה לשפר את השירות ולהוזיל עלויות.

• נוצרו מנגנונים חדשים לגביית עמלות, כולל:

  • עמלות הפצה – תשלום לסוכני ביטוח ויועצים.

  • עמלות השקעה חיצוניות – תשלום לגופים חיצוניים שמנהלים את ההשקעות בפועל.

למרות הכוונה לשפר את יעילות השוק, בפועל נוצר מצב שבו החוסך משלם יותר – לעיתים מבלי לדעת זאת.

דמי ניהול בישראל – תקרה חוקית מול מציאות בפועל:

לפי הערכות ביקורתיות, העלות הכוללת לחוסך – כולל עמלות עקיפות – עשויה להגיע ל־20–25% מהתשואה השנתית, מה שמציב את ישראל בראש הדירוג העולמי.

במקרה זה, דיעה אישית:

הבעיה היא לא בחברות הביטוח, הם מנהלי עסקים וטבעו של זה כמה שיותר זה בסדר ונכון, ואם נותנים לו ברור שייקח חייב להרוויח ולשלם שכר, במקרה זה, ריווחי יתר לכן הבעיה היא המנהיגים הנבחרים שיהיו חזקים מספיק להציב גבולות נכונים יותר. זאת הבעיה ופה הפתרון.

על משל הסוס שאם לא תרסן הוא ידהר כמו מטורף.. גם במקרה צריך לרסן.

נראה מפה שסמוטריץ גבר גבר מול האיראנים או הפלסטינאים, שמדובר בטייקון הוא מפחד להתמודד מול זה..

יכול להיות שאין לו רצון.. זה כבר סרט אחר.

מבוא:

צריכת תרבות, בידור וספורט לנפש היא מדד חשוב להבנת רמת החיים, איכות הפנאי והנגישות לתרבות במדינה. בישראל, נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה מינורית אך עקבית בהוצאה לנפש על תחומים אלו, במיוחד בקרב חמישונים נמוכים. כאשר משווים את הנתונים למדינות אירופאיות החברות ב־OECD, הפערים הופכים בולטים יותר ומעלים שאלות על מדיניות ציבורית, נגישות תרבותית ושוויון הזדמנויות.

צריכת תרבות בישראל לפי חמישונים – השוואה בין 2022 ל־2024 לפי הספורות הנוצריות:

השוואה בינלאומית – ישראל מול מדינות OECD באירופה:

תחומים הכלולים בצריכה התרבותית:

ההוצאה כוללת את כל תחומי התרבות, האמנות והפנאי:

• תרבות ואמנות: מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, מופעי מחול ומוזיקה, ספרים, פסטיבלים, יצירה אמנותית.

• בידור ופנאי: סטרימינג, טלוויזיא, רדיו, משחקים דיגיטליים, חוגים, סדנאות, פארקים.

• ספורט וחינוך בלתי פורמלי: חדרי כושר, חוגי ספורט, כרטיסים לאירועי ספורט, ציוד ספורט, חוגים חינוכיים.

תובנות וסיכום:

• הירידה בצריכה התרבותית בישראל בין 2022 ל־2024 היא מינורית במספרים אך משמעותית בהשפעה.

• הפערים בין חמישונים מעידים על אי־שוויון גישה לתרבות.

• ישראל נמצאת בתחתית ההוצאה לנפש על תרבות ביחס למדינות OECD באירופה.

• יש מקום למדיניות ציבורית שתשקם את ההשקעה בתרבות, תרחיב את הנגישות ותצמצם פערים.

בהתבסס על נתוני משרד הבריאות לשנת 2025, הנה טבלה מסכמת והשוואתית בין הקורונה לחצבת בישראל:

 השוואת תחלואה ותמותה – קורונה מול חצבת בישראל 11/24–11/25 לפי הספורות הנוצריות:

סיכום:

למרות שחצבת היא מחלה מדבקת מאוד, הקורונה בעת הזאת מסוכנת יותר מחצבת – עם פי 35 יותר מקרי תמותה בשנה זאת.

אפשר גם לראות בדוח שיש עליה של 30 אחוז בתמותה בקורונה בשנה 2025 לעומת 2024.

עד סוף אוקטובר 2025 דווחו בישראל 3,765 מקרי חצבת ו-8 מקרי תמותה. הנתונים מעלים שאלות על רמת הסיכון, ומובילים לחשיבה מחודשת על נחיצות החיסון והצורך במדיניות מותאמת יותר.

צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד. יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת. כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם. בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן: לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.

 כלב – פירוט ההוצאות החודשיות הממוצעות:

 חתול – פירוט ההוצאות החודשיות הממוצעות:

 הערות חשובות

• חתול בדרך כלל זול יותר מכלב, בעיקר בגלל גודלו, צרכיו הפיזיים והיעדר צורך בטיולים.

• הוצאות בלתי צפויות כמו ניתוחים, מחלות או בעיות התנהגות עלולות להקפיץ את העלויות למאות ואף אלפי שקלים בחודש.

• אימוץ חיה מעמותה כולל לעיתים טיפולים ראשוניים, מה שמוזיל את ההוצאה השנתית.

 חישוב ההוצאה החודשית הכוללת בישראל

השוואת תקציבים: עמותות בעלי חיים מול עמותות לחסרי בית (2025)

• התקציב לעמותות בעלי חיים מוגדר, מרוכז ומנוהל על ידי משרד אחד.

• התקציב לעמותות חסרי בית מפוזר, לא תמיד מובנה, ותלוי בגורמים רבים.

דוח שעשיתי משנת 2015 או 2014 לפי הספורות הנוצריות:

בהתבסס על נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנה טבלה שמציגה את מספר המועסקים ואחוזם מכלל העובדים במשק לפי גודל העסק:

טבלת חלוקת מועסקים לפי גודל העסק בישראל:

העסקים הקטנים והבינוניים: מנועי הצמיחה של המשק הישראלי:

העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים שמאחורי הקלעים. הם מחזיקים את המשק, מעסיקים את רוב העובדים בישראל, ומהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. למרות זאת, הם אינם זוכים להכרה הראויה או לתמיכה מספקת מהמדינה.

לפי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ־60% מהמועסקים במשק עובדים בעסקים אלה – כלומר, כ־2.5 מיליון איש. מדובר בכ־60% מהצרכנים הפעילים במשק, מה שמעיד על השפעתם הישירה על הביקוש, הצריכה, והצמיחה הכלכלית.

למרות חשיבותם, עסקים קטנים מתקשים לשלם שכר תחרותי, במיוחד בהשוואה לעסקים גדולים שנהנים מהקלות מס, מענקי מדען, ותמריצים ממשלתיים. אין הגיון כלכלי להעניק הטבות לעסקים שמרוויחים מאות מיליונים או מיליארדים בשנה, בעוד שעסקים קטנים נאבקים לשרוד.

אם המדינה תתמוך בעסקים הקטנים – בתנאי שיגדילו את שכר העובדים – התוצאה תהיה רווחית לכלל המשק:

• עובדים ירוויחו יותר ויצרכו יותר.

• עסקים יגדילו את מחזור המכירות.

• הצמיחה הכלכלית תואץ.

• ייווצרו מקומות עבודה חדשים.

• המדינה תרוויח מהכנסות מס מוגברות.

• קרנות הפנסיה ייהנו מהפרשות גבוהות יותר.

מדיניות כלכלית חכמה צריכה לכלול מענקים לעסקים שמעלים שכר, הקלות מס לעסקים שמרחיבים את מצבת העובדים, ותמיכה בחדשנות והכשרות מקצועיות. כך ניתן לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם פערים חברתיים, ולעודד יזמות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.

ההשקעה בעסקים הקטנים והבינוניים היא השקעה באזרחי המדינה, בצרכנים, ובמנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה. הגיע הזמן להעניק להם את הבמה שמגיעה להם – לא רק מתוך צדק חברתי, אלא מתוך ראייה כלכלית אסטרטגית.

עוד כמה נתונים שהצלחתי לחלץ מהרובוטית- הערכה, אך אפשר להבין את רוח הדברים:

סך המסים המשולמים (אומדן):

חלוקה לפי גודל העסק:

• עסקים קטנים ובינוניים תורמים יותר מסים בפועל – למרות שיש להם פחות כוח כלכלי.

• עסקים גדולים נהנים ממבנה מס אפקטיבי נמוך יותר, ולכן משלמים פחות יחסית למחזור המכירות שלהם.

• השקעה בעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הארוך – דרך שיפור שכר, תעסוקה, וצריכה.

17% על 50% מהפדיון– הכוונה היא שרק מחצית מהפדיון הכולל של עסקים קטנים ובינוניים חייבת במע"מ בפועל. למה? כי: חלק מהמכירות פטורות ממע"מ (למשל: חינוך, תרופות, יצוא). יש קיזוזים – עסקים מקזזים את המע"מ ששילמו על רכישות מול המע"מ שגבו על מכירות. לא כל ההכנסות הן ממכירה – חלקן ממענקים, השקעות, או הכנסות אחרות שלא חייבות במע"מ.

חלוקת התוצר וההכנסות ממסים לפי גודל העסק:

 תובנות מרכזיות:

• עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר ממחצית התמ"ג, אך אינם זוכים לתמיכה מספקת מהמדינה.

• מדיניות כלכלית חכמה יכולה לשנות את התמונה: אם המדינה תעניק הקלות לעסקים קטנים בתמורה להעלאת שכר והרחבת תעסוקה – ההכנסות ממסים עשויות לגדול בטווח הארוך.

 הרכב מחיר דלק (בנזין) – כולל כל המיסים | מדינות OECD (2025, USD):

• בישראל, "דלק" = בנזין – אין הבחנה בין המונחים במחיר לצרכן.

• המחיר הסופי בישראל מהגבוהים בעולם, בעיקר בגלל מס בלו גבוה ומע"מ על כל רכיבי המחיר.

• מס פחמן בישראל מגולם בתוך מס הבלו, כמו ברוב מדינות אירופה.

• חשוב מאוד להבין שמע"מ הוא לא על המחיר הבסיסי, למחיר הבסיסי מוסיפים את הבלו וגם על הבלו מחשבים מע"מ. אתה משלם מע"מ על המס בלו.וזה לא יפה לעשות לעם ישראל לאחר 2000 שנות גלות. אין הגיו לגבות מע"מ מס על מס הבלו שהוא כ- 50 אחוז מהמחיר הסופי זאת אומרת שאפשר מבלי להוריד את מס הבלו להוריד במחיר הסופי 16 סנט. בשקלים- 0.54 ש' להבנה העליה האחרונה היתה 0.16 ש'

 ישראל: מחיר בסיסי נמוך – מחיר לצרכן גבוה:

יחס תלמידי ישיבות נתמכים מתוך כלל היהודים בישראל- 2025 לפי הספורות הנוצריות:

הנתון של 221,306 תלמידי ישיבות נתמכים מבוסס על דיווח משרד הדתות לחודש דצמבר 2024.

תלמידי הישיבה שמקבלים קצבאות, כולל רווקים ונשואים.

טבלה יחסית – לויים פקודים מול כלל ישראל במדבר: