דוח שכר ממוצע – כלל המשק (אוגוסט 2024 עד ספטמבר 2025)

נתוני הלמ״ס

• אוגוסט 2024: השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על ‎13,267 ₪.

• אוגוסט 2025: השכר הממוצע עלה ל־‎13,935 ₪ → עלייה נומינלית של ‎668 ₪ ≈ ‎5.0%.

• ספטמבר 2024: השכר הממוצע היה ‎13,193 ₪

• ספטמבר 2025: (אומדן הלמ"ס- לא סופי) השכר הממוצע עלה ל־‎13,761 ₪ → עלייה נומינלית של ‎568 ₪ ≈ ‎4.3%.

• שכר ריאלי: לאחר התאמת מדד המחירים לצרכן, השכר עלה רק ב־2.1%–2.5%.

• שחיקה מצטברת בכוח הקנייה: כ־‎2,319 ₪ עד אוגוסט 2025, והגיעה לכ־‎2,660 ₪ בספטמבר 2025.

טבלה חודשית – שכר נומינלי וריאלי (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

טבלת שחיקה חודשית ומצטברת (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

המשמעות הכלכלית:

• השכר הנומינלי עלה ב־5% באוגוסט וב־4.3% בספטמבר, אך השכר הריאלי עלה רק ב־2.1%–2.5%.

• העובד הממוצע איבד יכולת רכישה של כ־2,660 ₪ עד ספטמבר 2025.

• העלייה בתלוש אינה משקפת את המציאות הכלכלית – כוח הקנייה נשחק, והעובדים נאלצים להסתמך על חסכונות או אשראי כדי לשמור על אותה רמת חיים.

מקור רשמי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני שכר ממוצע

(המועדים לפי הספורות הנוצריות)

 דוח עוני תפקודי מול עוני רשמי – ישראל 2023–2024 לפי הספורות הנוצריות.

השוואת מספר העניים הרשמי מול מספר העניים בפועל:

 מסקנות:

• קו העוני הרשמי נמוך משמעותית מההוצאה המינימלית הנדרשת לקיום בסיסי.

• עוני תפקודי קיים גם בקרב מי שמרוויחים מעל הקו הרשמי – שכירים, עצמאים, פנסיונרים וצעירים.

• ההוצאה הגבוהה ביותר היא על דיור (30–40% מהתקציב החודשי).

• הפער בין ההגדרה הרשמית למציאות חושף עוני סמוי נרחב – מאות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כעניים אך אינם מצליחים להתקיים בכבוד.

הסבר:

 הוצאה חודשית ממוצעת לפי סוג משק בית – נתוני אמת:

 השוואה לקו העוני הרשמי:

 בחינת מגמת המוזיקה בקריית שרת מול תלמה ילין 1995-2025 לפי הספורות הנוצריות– עלות מול תועלת והצעות לעתיד:

מבוא:

מגמות המוזיקה בתיכונים נועדו לטפח כישרון אמנותי, לפתח יצירתיות ולהכשיר תלמידים לקריירה מקצועית. אולם כאשר מדובר ב"חינוך אפור" – כלומר השתתפות כספית נוספת מצד ההורים – עולה השאלה האם התועלת מצדיקה את העלות, במיוחד כאשר שיעור הבוגרים הפעילים נמוך יחסית.

טבלה להבנה:

 ניתוח עלות מול תועלת:

קריית שרת חולון:

• תועלת מקצועית: רק אחוז קטן מהבוגרים מצליחים להפוך את המוזיקה לקריירה מלאה.

תלמה ילין:

• תקצוב ציבורי רחב יותר: בית ספר ארצי לאמנויות, מתוקצב באופן מלא.

• תועלת חינוכית: גבוהה מאוד, רוב התלמידים מתמקדים באמנות.

• תועלת תרבותית: תרומה משמעותית לחיי התרבות בישראל.

• תועלת מקצועית: מאות בוגרים מתפרנסים מהמוזיקה, שיעור גבוה בהרבה.

מסקנה:

• קריית שרת: המגמה מעניקה ערך חינוכי לתלמיד, אך התועלת המקצועית נמוכה ביחס לעלות.

• תלמה ילין: מוכיח את עצמו כמוסד שמייצר באופן עקבי אמנים פעילים ומתפרנסים מהמוזיקה.

הצעות לעתיד:

1. בדיקה מחודשת של הצדקת ההפעלה: יש לבחון אם התועלת המצומצמת מצדיקה את המשך ההשקעה במגמה בקריית שרת.

2. הסרת חסם התשלום הנוסף: פתיחת הלימודים לכלל התלמידים ללא תשלום תאפשר נגישות רחבה יותר ותצמצם אי־שוויון.

3. משיכת כישרונות חדשים: ביטול תוספת התשלום יאפשר לתלמידים מוכשרים מחולון להצטרף על בסיס כישרון בלבד, ובכך יגדיל את הסיכוי ליותר אמנים פעילים שייצאו מהמגמה.

4. הגדלת התקצוב העירוני: השקעה ממשלתית ועירונית תאפשר למגמה להכשיר יותר תלמידים איכותיים.

5. חיזוק הקשר עם מוסדות מקצועיים ותלמידים כשרונים: שיתופי פעולה עם בתי ספר גבוהים למוזיקה יבטיחו מסלול אמיתי לקריירה.

סיכום:

מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון היא מסגרת בעלת ערך חינוכי ותרבותי, אך כיום היא מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת. הסרת חסם התשלום לא רק תצמצם את פערי האי־שוויון, אלא גם תביא כישרונות חדשים למגמה – מה שיגדיל את מספר האמנים הפעילים מחולון ויחזק את תרומתה לתרבות הישראלית.

 שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)

מבוא:

שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.

לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.

 טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):

 תובנות:

• יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.

• שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).

• ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.

• מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.

•  הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב

  • בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.

  • חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).

  • שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.

   מדיניות טראמפ בנושא:

  • הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:

    • בניית חומה בגבול הדרומי.

    • הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.

    • צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.

  • מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.

   הבחנה חשובה:

  • מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.

  • לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.

גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:

מבוא:

לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.

נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:

• מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.

• מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.

• העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.

תופעה חבויה – גדולה מההערכות:

משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.

היעדר מענים ייעודיים:

• אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.

• פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.

סיכום:

לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.

מבוא:

צריכת תרבות, בידור וספורט לנפש היא מדד חשוב להבנת רמת החיים, איכות הפנאי והנגישות לתרבות במדינה. בישראל, נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה מינורית אך עקבית בהוצאה לנפש על תחומים אלו, במיוחד בקרב חמישונים נמוכים. כאשר משווים את הנתונים למדינות אירופאיות החברות ב־OECD, הפערים הופכים בולטים יותר ומעלים שאלות על מדיניות ציבורית, נגישות תרבותית ושוויון הזדמנויות.

צריכת תרבות בישראל לפי חמישונים – השוואה בין 2022 ל־2024 לפי הספורות הנוצריות:

השוואה בינלאומית – ישראל מול מדינות OECD באירופה:

תחומים הכלולים בצריכה התרבותית:

ההוצאה כוללת את כל תחומי התרבות, האמנות והפנאי:

• תרבות ואמנות: מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, מופעי מחול ומוזיקה, ספרים, פסטיבלים, יצירה אמנותית.

• בידור ופנאי: סטרימינג, טלוויזיא, רדיו, משחקים דיגיטליים, חוגים, סדנאות, פארקים.

• ספורט וחינוך בלתי פורמלי: חדרי כושר, חוגי ספורט, כרטיסים לאירועי ספורט, ציוד ספורט, חוגים חינוכיים.

תובנות וסיכום:

• הירידה בצריכה התרבותית בישראל בין 2022 ל־2024 היא מינורית במספרים אך משמעותית בהשפעה.

• הפערים בין חמישונים מעידים על אי־שוויון גישה לתרבות.

• ישראל נמצאת בתחתית ההוצאה לנפש על תרבות ביחס למדינות OECD באירופה.

• יש מקום למדיניות ציבורית שתשקם את ההשקעה בתרבות, תרחיב את הנגישות ותצמצם פערים.

נכתב ב- 7.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.

היום הלכתי ברחוב בחולון והלך מולי קבצן ובהליכה הוא ניגש אלי עם היד מבקשת נדבה.

ואמרתי לעצמי מיכל, האדם הזה מקבל קצבה וגם בית מעמידר, הוא לא משלם שכירות, הוא לא הומלס ולעומתו אני מקבלת קצבה אך משלמת שכירות, המדינה לא עוזרת לי בהטבות משמעותיות כמו שלו, אז למה לתרום לאדם שמצבו הכלכלי טוב יותר משלי.

היה  לי מקרה מצחיק שניגשה אלי אישה וביקשה ממני נדבה, אז אמרתי לה מצבך הכלכלי טוב משלי, אמרתי לה את ואני מקבלות קצבה ואין הגיון שאתן תרומה, אז תביני. אז מה היא אמרה לי, החודש מעלים מאתיים חמישים שקל בקצבה. אמרתי לה אחלה.

ללא קשר לזאת. יש שיר של גולדברג- וכל קבצנייך אחים. אני גם ראיתי את אלה, קבצני הפרוטקשן ראיתי את הפחד בעיניים של בעל החנות שהקבצן הזה בא לבקש נדבה.

היו ימים שהייתי מקבלת את הקצבה החודשית דרך הדואר. אתה יודע. אני מכירה חלק מהאנשים האלה.

בהתבסס על נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנה טבלה שמציגה את מספר המועסקים ואחוזם מכלל העובדים במשק לפי גודל העסק:

טבלת חלוקת מועסקים לפי גודל העסק בישראל:

העסקים הקטנים והבינוניים: מנועי הצמיחה של המשק הישראלי:

העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים שמאחורי הקלעים. הם מחזיקים את המשק, מעסיקים את רוב העובדים בישראל, ומהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. למרות זאת, הם אינם זוכים להכרה הראויה או לתמיכה מספקת מהמדינה.

לפי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ־60% מהמועסקים במשק עובדים בעסקים אלה – כלומר, כ־2.5 מיליון איש. מדובר בכ־60% מהצרכנים הפעילים במשק, מה שמעיד על השפעתם הישירה על הביקוש, הצריכה, והצמיחה הכלכלית.

למרות חשיבותם, עסקים קטנים מתקשים לשלם שכר תחרותי, במיוחד בהשוואה לעסקים גדולים שנהנים מהקלות מס, מענקי מדען, ותמריצים ממשלתיים. אין הגיון כלכלי להעניק הטבות לעסקים שמרוויחים מאות מיליונים או מיליארדים בשנה, בעוד שעסקים קטנים נאבקים לשרוד.

אם המדינה תתמוך בעסקים הקטנים – בתנאי שיגדילו את שכר העובדים – התוצאה תהיה רווחית לכלל המשק:

• עובדים ירוויחו יותר ויצרכו יותר.

• עסקים יגדילו את מחזור המכירות.

• הצמיחה הכלכלית תואץ.

• ייווצרו מקומות עבודה חדשים.

• המדינה תרוויח מהכנסות מס מוגברות.

• קרנות הפנסיה ייהנו מהפרשות גבוהות יותר.

מדיניות כלכלית חכמה צריכה לכלול מענקים לעסקים שמעלים שכר, הקלות מס לעסקים שמרחיבים את מצבת העובדים, ותמיכה בחדשנות והכשרות מקצועיות. כך ניתן לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם פערים חברתיים, ולעודד יזמות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.

ההשקעה בעסקים הקטנים והבינוניים היא השקעה באזרחי המדינה, בצרכנים, ובמנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה. הגיע הזמן להעניק להם את הבמה שמגיעה להם – לא רק מתוך צדק חברתי, אלא מתוך ראייה כלכלית אסטרטגית.

עוד כמה נתונים שהצלחתי לחלץ מהרובוטית- הערכה, אך אפשר להבין את רוח הדברים:

סך המסים המשולמים (אומדן):

חלוקה לפי גודל העסק:

• עסקים קטנים ובינוניים תורמים יותר מסים בפועל – למרות שיש להם פחות כוח כלכלי.

• עסקים גדולים נהנים ממבנה מס אפקטיבי נמוך יותר, ולכן משלמים פחות יחסית למחזור המכירות שלהם.

• השקעה בעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הארוך – דרך שיפור שכר, תעסוקה, וצריכה.

17% על 50% מהפדיון– הכוונה היא שרק מחצית מהפדיון הכולל של עסקים קטנים ובינוניים חייבת במע"מ בפועל. למה? כי: חלק מהמכירות פטורות ממע"מ (למשל: חינוך, תרופות, יצוא). יש קיזוזים – עסקים מקזזים את המע"מ ששילמו על רכישות מול המע"מ שגבו על מכירות. לא כל ההכנסות הן ממכירה – חלקן ממענקים, השקעות, או הכנסות אחרות שלא חייבות במע"מ.

חלוקת התוצר וההכנסות ממסים לפי גודל העסק:

 תובנות מרכזיות:

• עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר ממחצית התמ"ג, אך אינם זוכים לתמיכה מספקת מהמדינה.

• מדיניות כלכלית חכמה יכולה לשנות את התמונה: אם המדינה תעניק הקלות לעסקים קטנים בתמורה להעלאת שכר והרחבת תעסוקה – ההכנסות ממסים עשויות לגדול בטווח הארוך.