כלכלה- סוציואקונומי ומעמדות.

תראה, הכסף המופקד בביטוח לאומי הוא כסף שלנו.

השכר לעובדת הסיעוד מטעם ביטוח לאומי הוא שכר שהמפקיד לביטוח לאומי משלם ממה שהוא הפקיד לסועד אותו.

משלם השכר שמגיע לו כ- שלוש עשרה שעות בשבוע עזרה  יקבע כמה שעות הוא רוצה להעסיק אותו ולתת לו שכר של שלוש עשרה שעות. מהכסף שלו הוא יכול להגדיל את שכר המינימום באם ירצה. המשלם בעבור השרות יכול לקבוע שאיכות השירות שווה לשלם בעבור שעה שכר של שעתיים.

הכסף המשולם לבטוח לאומי הוא אינו כסף ששיך למדינה הוא שיך למפקיד הכספים לביטוח לאומי, מקופת תשלומיו הוא צורך עזרה כדי לא להיות לנטל על החברה. או להיות זקוק לתרומות. ושימוש המפקיד גם בדרך כזו היא אינה מעל בכסף של העם. וכסף זה הוא אינו שלל חרם, שדבר כזה מחשיב אותו כמועל בחרם כמו השוטר שהחרים גראס ומכר אותו בטלגראס. 

או כמו עמלות יתר שאישרו השרים למנהלי הפנסיות שלכם.

או כמו אי דרישת ערבות אישית להלוואות שנותן המבורגר לטייקונים מכספים אלה.

הכסף שמנהל המבורגר הוא אינו כסף שלו. הזקן שצורך שרותי סיעוד משלם מכספו שלו.

כִּֽי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְֽהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹֽא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָֽאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצֽוֹר:  רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַֽאֲכָל הוּא אֹתוֹ

תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּֽהּ: דברים.

רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַֽאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ

מפה כנראה נולד המושג העבודה משחררת.

פרס אמר זאת וגם היטלר אמר זאת.

אדם שאינו עובד, אותו אתה מבקש לכרות.

ומה אני אומרת, במשל עץ השדה,

לנוכח ההסללה שאדם שהעץ שלו מצמיח פירות  נוגנים ושרים, או פירות מנהיגים, הוסללו במוסדות המדינה לא להיות כמינם,  אתה  לא יכול להאשים אדם לא עובד כי מישהו מבקש אותו להצמיח פירות שהוא לא יכול להצמיח אותם.

עצם ההסללה מבקשת לעשות את הכריתה. אתה מבקש לכרות על ידי הסללה.

זה כמו להשקות עץ עם חומצה, ברור שהוא לא יגדל ברור שפרותיו יהיו רקובים.

גם בהפוך, ברור שגם אדם מועדף שהוסלל כמועדף להנהגה וניהול יהיה פרי רקוב, מושחת כפי שכולם מלינים בעת הזאת..

(הציני יאמר ודאי- תלוי מאיפה מסתכלים על כך. גם אני אומרת ככה, יש עין מעל העין.. כך שתלוי מאיפה מסתכלים על זה..).

נקודה למחשבה.

דיברתי עם רופא ערבי בוולפסון והוא אמר לי שהוא למד במזרח ארופה רפואה והתקבל ללימודים ללא פסיכומטרי. במקום בו הוא למד אין את מחסום המבחן הפסיכומטרי.

לאחר לימודיו הוא התקבל לעבודה כרופא בבית החולים.

אם אתה מקבל רופא שהצליח לקבל תעודת רופא בישראל מבלי שהוא עשה פסיכומטרי, אין צורך במבחנים אלה שמשמשים ככלי לסלקציא.

בחנתי מעט את המפגרים והאוטיסטים.

אני טוענת שיש הרבה מקצועות שאוטיסט או מפגר יכול לספק עבודה מאה אחוז, כמו- מנקה רחובות, מתדלק, ממין תפוזים, וכן גם שליח במכולת. הנטיה היום להוציא אנשים אלה מחוץ למחנה, הם לא משתלבים בחברה. יש חממות תעסוקה לקבוצה זאת, שגם משלמים שכר מאוד נמוך, כאילו הם עושים להם טובה..

אוטיסט שמספק 100 אחוז עבודה כמתדלק צריך לקבל לפחות שכר מינימום כמו כולם והוא לא מחוץ למחנה , זה דבר שיכול להטיב עם מצבו של האוטיסט גם מבחינה נפשית וגם מבחינה תפקודית והערכה עצמית.

ברור לכולם,

שהשרים בכלל ושר הכללה בפרט, סותרים עצמם כשהם לא מאשרים תחבורה של אגד ודן בשבת (לפי הספורות) ומניעים חיילים משוחררים לעבוד בשבת בתחנת הדלק של בינו\פז, טן, ושרון יצחק תשובה\דלק, ואלון דור, כעבודה מועדפת עליה הם מקבלים מענק שחרור מהצבא.כמו שהשרים יודעים למנוע עבודה בשבת (לפי הספורות) של עובדי אגד ודן, הם יכולים להתנות את המענק לעסקים שאינם עובדים בשבת לפי הספורות (אין אדם שיודע אם היום שבת לפי ספורות הבריאה, אין דרך מדעית לדעת זאת).השרים שמחוקקים חוק שבת בתחבורה של אגד ודן ולא מחוקקים חוק שבת בעבודה המזכה חיילים במענק, נושאים באשמה ובדין.ברור לכולנו שהזוכים הם בעלי חברות הדלק שזוכים באפשרות להעסיק עובדים בשכר נמוך לזמן ארוך ועושה רושם שגם בלתי מוגבל, וזאת על חשבון משלמי המיסים בישראל- יהודים וגרים.

ההבדל בין בעל עסק שבוחר לעבוד בשבת, לבין החיל המשוחרר הוא שלעובד אין בחירה, המדינה העמידה את מגרש תחנות הדלק כמקום עבודה שבו הם יכולים לקבל את מענק השחרור.

ברור לכולנו שההתיחסות לעסקיו של שרון יצחק תשובה כעסקים  חיוניים למשק ומשכך עבודה במקומותיו היא צו השעה שמעמידים לרשותו חיילים משוחררים שרק אם יעבדו אצלו יקבלו את המענק זה לעג למקבלי ההחלטות, עדיף להעמיד את החיילים המשוחררים למען עסקים קטנים שהעסקים הגדולים טורפים אותם... עדיף שהחייל המשוחרר יעבוד בפיצוציא השכונתית מאשר בפיצוציות של מנט"ה של שרון יצחק תשובה..

תראה,

אני טוענת שבגלל שלא ידוע מתי השבת כל בן אדם יכול לקבוע לעצמו לעבוד שישה ימים בשבוע תוך שהוא שומר לנהל מחזור שבע שביום השביעי הוא נח, מתוך המקום הזה יכולים להפעיל מרכבה עממית שהעובדים שלה עובדים עד שישה ימים בשבוע, כשהעסק עובד שבעה ימים בשבוע. העסק לא צריך להנפש, העובדים צריכים להנפש..

השבתות המקובלים על כולם הם שבתות החגים, שהם לפי היום בחודש ולא לפי היום בשבוע, אחרי מעשה בראשית לא מוזכרים בתורה מועדים לפי היום בשבוע..

ניכר הדבר שהמדינות החזקות נפגעו יותר ממגפת הקורונה, מדינות מאופיינות סדר וניקיון ערים כולל מערכות ביוב מתקדמות יותר, מדינות עם פחות צפיפות בערים , נפגעו יותר.

המשל הנכון הוא פלסטין וישראל. למרות שפלסטין וישראל יושבות באותו מגרש הפגיעה בישראל חזקה יותר.

יש הגיון לחשוב שגם בגלל שלפלסטין יש פחות קשר עם העמים מבחינת תיירות. לישראל יש יותר קשר עם סין, שידוע שתיירים מסין הדביקו בני אדם במדינות שהם בקרו בהם. סביר לחשוב שתושבים ממדינות עניות פחות נוסעים לחוץ לארץ ולכן לא היתה את ההדבקה גם מתושבים חוזרים מחוץ לארץ למדינות עניות.

מ- WIKIPEDIA.

https://he.wikipedia.org/wiki/התפרצות_נגיף_הקורונה_בישראל.

https://he.wikipedia.org/wiki/התפרצות_נגיף_הקורונה_בשטחי_הרשות_הפלסטינית.

כולנו יודעים שהיו אותות מלחמה לפני שפרצה המגפה. והמגפה דכאה את היכולת להקים מלחמה. כך שבכל מקרה המשק היה מושבת בעת מלחמה, והילדים והעובדים היו נשארים בבית.

גם במקרה במקרה מלחמה וגם במקרה המגפה  החיל שעובד בחופש מהצבא, לא יכול לעבוד, ויש מצב שגם במקרה המגפה החיל לא יוכל לשלם את חשבון הטלפון ואלוביץ' ודרהי ינתקו לו את הטלפון, במקרה המגפה אם החיל שתתקשר לבנה ובנה לא יענה, אם החיל לא תהיה מודאגת כמו שהיא דאגה בעת צוק איתן שבנה לא ענה לטלפון.  

בסין המגפה נמשכת כ- ארבעה חודשים, כך שאפשר לאמוד את משך הסגר. עם הסתייגות, רק בורא עולם יודע מתי תגמר המגפה.

בארצות הברית יש כמעט פי שלוש יותר הרוגים מבאסון התאומים.

מ- WIKIPEDIA.

אגב ,

לעובדים הסודנים יותר בטוח בסודאן.

לסודנים לא נכון לתת אישור כניסה לסודנים העובדים בישראל.

צריך לבדוק מה קורה עם העובדים הזרים והפליטים שפוטרו.

האם ביטוח לאומי משלם גם להם בעבור אבטלה.

האם קבלן כח האדם ששכר להם בית ממשיך לשלם את שכירות הדירה.

ואם ביטוח לאומי לא משלם להם אבטלה האם קבלן כח האדם שגובה מהם מס כל חודש מבטיח להם שכר במקרה זה.

במקרה זה, אין הבדל בין עשירים לעניים:

חיידקי הקורונה לא מבדילים בין העשיר לעני.

ואמריקה לא יכולה להיות מקלט לעשירים...

תראה,

במלחמת המפרץ היה איום כימיקאלי על ישראל שהוא כמעט כמו מתקפת הקורונה, ההבדל בין הקורונה לאיום הכימי מעיראק הוא, שבעת הזאת לעשירים עם האזרחיות הכפולות אין טעם לברוח לאמריקה.

אם משפחת זילברשטיין רוצה לעשות מה שעשתה במלחמת המפרץ, נראה לי שסודאן היא מדינה בטוחה בשבילכם.

יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים: וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: יהושע- פרשת בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם-יְהוָ֤ה | לֹא-יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא | עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם-יְהוָ֥ה לֹֽא-יִשְׁמָר-עִ֝֗יר שָׁ֤וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר: תהלים ל- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים: וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכָל–יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים: וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לְכָל–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם: רְאוּ֩ הִפַּ֨לְתִּי לָכֶ֜ם אֶֽת–הַ֠גּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנַחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם מִן–הַיַּרְדֵּ֗ן וְכָל–הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְרַ֔תִּי וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ: וַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם ה֚וּא יֶהְדֳּפֵ֣ם מִפְּנֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ישׁ אֹתָ֖ם מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּם֙ אֶת–אַרְצָ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לָכֶֽם: וַחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַעֲשׂ֔וֹת אֵ֚ת כָּל–הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר–מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול: לְבִלְתִּי–בוֹא֙ בַּגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹהֵיהֶ֤ם לֹא–תַזְכִּ֙ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם: כִּ֛י אִם–בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּדְבָּ֑קוּ כַּאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיּ֤וֹרֶשׁ יְהוָה֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם גּוֹיִ֖ם גְּדֹלִ֣ים וַעֲצוּמִ֑ים וְאַתֶּ֗ם לֹא–עָ֤מַד אִישׁ֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: אִישׁ–אֶחָ֥ד מִכֶּ֖ם יִרְדָּף–אָ֑לֶף כִּ֣י | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם ה֚וּא הַנִּלְחָ֣ם לָכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם: וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת–יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: כִּ֣י | אִם–שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם: יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת–הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד–אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם: יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת–מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת–אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר–עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת–אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת–יְהוָֽה: וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת–יְהוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים: כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶת–אֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶת–הָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכָל–הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם: וַיְגָ֨רֶשׁ יְהוָ֜ה אֶת–כָּל–הָעַמִּ֗ים וְאֶת–הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם–אֲנַ֙חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֔ה כִּי–ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ:וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת–יְהוָ֔ה כִּֽי–אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵֽל–קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹֽא–יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם: כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר–הֵיטִ֥יב לָכֶֽם: וַיֹּ֥אמֶר הָעָ֖ם אֶל–יְהוֹשֻׁ֑עַ לֹ֕א כִּ֥י אֶת–יְהוָ֖ה נַעֲבֹֽד: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בָּכֶ֔ם כִּֽי–אַתֶּ֞ם בְּחַרְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אֶת–יְהוָ֖ה לַעֲבֹ֣ד אוֹת֑וֹ וַיֹּאמְר֖וּ עֵדִֽים: וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת–אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת–לְבַבְכֶ֔ם אֶל–יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל–יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת–יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ נַעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע: וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם: וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת–הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהוָֽה: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–כָּל–הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה–בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּֽי–הִ֣יא שָׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כָּל–אִמְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן–תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם: וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת–הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ: יהושע- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

נקודה למחשבה:

שרי אריסון קמה יום אחד בבוקר והורידה 7.5 אחוז משכר עובדי הקבלן שעבדן בבנק פועלים.

מה זאת אומרת.

שרי אריסון או נציג מטעמה התקשר לקבלן כח האדם כמו ניר גלבוע והודיעה לו שהיא מורידה 7.5 אחוז מהכסף שהיא נותנת לו בעבור כל ראש שהוא מספק לה.

לאחר הודעה זאת סוחר הראשים הוריד לכל ראש 7.5 אחוז.

ברור שהקבלן לא הוריד מרווחיו בעבור כל ראש שהוא מספק סוחר העבדים לשרי אריסון בבנק פועלים.

אגב בחברות שמעסיקות עובדי קבלן מתייחסים לקבלנים כמו כל הספקים שמספקים להם סחורות.