תפריט סגור

כלכלה- סוציואקונומי ומעמדות.

העובדה שהעם בוחר את המנהיגים לא עושה אותם מלכים בארץ הזאת כמשפט המלך- כפי שנלמד גם ממלך אשור בעת שמשל בארץ הזאת ונצטווה לשמור ולקיים את משפט אלהי הארץ הזאת– מעודכן.

משפט המלך בימינו אנו לא יכול להתקיים. העובדה שהעם בוחר את המנהיגים לא עושה אותם מלכים בארץ הזאת במשמעות שאין להם את ההיתרים שיש למלך שבורא עולם בחר בו למלוך על קניינו.

גם עם ישראל הוא קניינו של בורא עולם וגם הארץ הזאת היא קניינו של בורא עולם, ומשכך מלוכה כזאת לא יכולה להתקיים בארץ הזאת, כפי שנלמד גם ממלך אשור בעת שמשל בארץ הזאת ונצטווה לשמור ולקיים את משפט אלהי הארץ הזאת:

וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהוָה וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם: וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:  וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה: מלכים.

וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי–הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

לעם יש זכות בחירה, קבלת עם ישראל את בורא עולם היא בחירה של העם ולזכות העם יאמר:

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: שמות.

במקרה זה חשוב לזכור שהעם ביקש מנביא ושליח בורא עולם שישים מלך:

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה–לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל–הַגּוֹיִֽם:

המלך הזה הוא נבחר של בורא עולם ולא של העם, העם לא יבחר מי ימלוך עליו בארץ הזאת, העם בחר כמו שאומרים לשנות את שיטת הממשל הוא בחר בשיטת ממשל חדשה, אך העם לא קבע מי יהיה המלך. זה לא כמקרה ביבי ולא כמקרה בנט וגם לא כמקרה בגין. העת הזאת היא עת הסתר פנים.

בקשת העם למלך נענתה, שמואל נצטווה לאמר לעם את משפט המלך. ההיתרים שיש למלך כמולך על העם, עם הסתייגות- לאחאב ואיזבל לא היתה זכות לדרוש את כרם נבות.

העם בעת שמואל קבע שהוא רוצה מלך ובורא עולם התיר זאת, לא לפני שהם יבינו מה הם בוחרים, שידעו מה הם מבקשים ומה הם יקבלו ומה יקרה אם:

וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל–דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה אֶל–הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ: וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת–בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ: וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי–מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ: וְאֶת–בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת: וְאֶת–שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת–כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו: וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו: וְאֶת–עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת–שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת–בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת–חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ: צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ–ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים:וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא–יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

זה ההבדל:

בהמלכת מלך בני ישראל עבדי המלך:

אֶת–בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ:

ולא עבדי הבורא:

קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה:  לִי, הוּא: שמות.

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

כעת בואו נחשוב יחד מה אמר בנט שאינו נבחר של של בורא עולם כשאמר זאת:

וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.  וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: שמות.

כִּי-אַתָּה אָבִינוּ--כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ:  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: ישעיהו.

אֱלֹהִים צְבָאוֹת,    שׁוּב-נָא: הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה;    וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת. וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ;    וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ. שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה;    מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ. תְּהִי-יָדְךָ, עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ;    עַל-בֶּן-אָדָם, אִמַּצְתָּ לָּךְ. וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ;  תְּחַיֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא. יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; הָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה: תהלים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים: לֹא-תֵבֹשׁוּ וְלֹא-תִכָּלְמוּ, עַד-עוֹלְמֵי עַד: ישעיהו.

לא נכון הדבר לאמר כשר חינוך לילדי עניים "שלא שיחק להם המזל" שנולדו לאבות עניים ולשים עצמך כמושיע וזאת בעת שבאה אחרי זה:

 

וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו:

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת--שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר:  וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ: דברים.

וַיִּתְּנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם, אֶל-פִּי יְהוָה, אֶת-הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְאֶת-מִגְרְשֵׁיהֶן: יהושע.

""אחרי החשיפה במהדורה המרכזית לפיה במשרד הבינוי מקצים דירות שנועדו לנזקקים לעמותות דתיות המזוהות עם הבית היהודי,במערכת הפוליטית תוקפים את שר הבינוי: "הוא מספסר בדירות", האשים ח"כ גילאון. לפיד: "בבית היהודי מצאו פתרון קסם – פשוט מחלקים דירות לחברים על חשבונכם".פורום הדיור הציבורי פנה ליועמ"שחיים ריבלין | חדשות 2 | פורסם 31/12/14 11:58 " במקום לנזקקים – דירות לעמותות דתיותאמש חשפנו במהדורה המרכזית כי משרד הבינוי חתם בשקט על עשרות הסכמי מכירה של נכסי הדיור הציבורי למוסדות תורניים במחירים מגוחכים.למרות שבעיר דימונה יש יותר מ-100 דירות פנויות של הדיור הציבורי, משרד הבינוי לא מתכוון למסור אותן לזכאים או לשכן בהן משפחות קשות יום.במקום זאת, החליט המשרד למכור ללא מכרז לפחות 14 מהן לעמותה תורנית מקומית, בראשות הרב יעקב חמד. ממסמכים שהגיעו לידי חדשות 2 עולה, כי עסקאות מסוג זה הן עניין שכיח בהתנהלות המשרד שבראשות השר אורי אריאל, שמתברר כי מוכר עשרות דירות בהנחות מפליגות לעמותות דתיות שונות, מבלי להוציאן למכרז. למרות שעל פי חוק רק זכאי הדיור הציבורי רשאים לקנות את דירותיהם לאחר הערכת שמאי, אף אחת מהדירות שאנו בדקנו לא הוערכה וכעת הן מוצעות למכירה בהצעות מפליגות." ערוץ 2\רוטר.

וזאת עדות משנת 2015 לספורות הנוצריות:

וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם–מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ: וְהָיִ֥ינוּ גַם–אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל–הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת–מִלְחֲמֹתֵֽנוּ: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:  תּוֹעֵבָה, הִוא.  וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ--תֶּבֶל הוּא.  אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה:  כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.  וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

הכנסת זה בית מחוקקים,

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:

וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.

.

לא לשכוח את זה:

וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא–יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.

לקרוא עוד:

לימודים מספר שמואל- פרשת משפט המלך.

בזמן שהמלחמה בעזה הייתה בשיאה ומליוני עזתים איבדו בתיהם, ברמללה חגגו פתיחת קניון חדש. הייתה תלונה בעזה על זה שחגג בעת הקשה של זה.

פתיחת קניון ברמאללה בזמן המלחמה בעזה: מה זה חושף על הפיצול הפנים-פלסטיני

תקציר

בעיצומה של המלחמה בעזה, כאשר מאות אלפי עזתים איבדו את בתיהם ונאבקו על מזון ומחסה, ברמאללה נחנך קניון חדש ברוב פאר. התמונות ששודרו — ילדים משחקים במתקנים, הופעת ידוענים, חגיגות — עוררו זעם בקרב חלקים בעזה. האירוע הפך לסמל של הפער העמוק בין שני חלקי העם הפלסטיני: זה שבשליטת חמאס בעזה, וזה שבשליטת הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן ביהודה ושומרון.

1. הפיצול הפלסטיני: לא רק פוליטי — גם תרבותי, כלכלי ותודעתי

חמאס בעזה

חמאס הוא ארגון חמוש שמוגדר כארגון טרור על ידי מדינות רבות בעולם, ואחראי לפגיעה חמורה בחיי אדם ולפעולות אלימות רחבות היקף. שלטונו בעזה מבוסס על השקעה מאסיבית ביכולות צבאיות, מנהרות, רקטות, ומנגנוני שליטה פנימיים. התוצאה:

  • כלכלה מרוסקת

  • תשתיות הרוסות

  • תלות בסיוע חוץ

  • רמת חיים נמוכה מאוד

  • מחסור כרוני בחופש תנועה, תעסוקה ויציבות

הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן

הרשות בחרה לאורך שנים במסלול אחר:

  • שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל

  • השקעה בתשתיות אזרחיות

  • פיתוח כלכלה מקומית

  • יצירת מרחב חיים יציב יחסית לתושבים

הבחירה הזו לא נובעת מאהבת ישראל, אלא מהבנה פרגמטית: כלכלה יציבה מגינה על העם טוב יותר ממיליטריזציא מתמדת.

2. פתיחת הקניון כסמל: מה זה אומר על סדרי העדיפויות?

החגיגות ברמאללה בזמן שהעזה בוערת לא היו מקריות. הן משקפות:

א. סדר עדיפויות אזרחי

הרשות הפלסטינית מנסה להראות לתושביה שהיא מספקת עתיד, תעסוקה, צריכה, בילוי — חיים נורמליים.

ב. ניסיון לבדל את עצמה מחמאס

המסר הסמוי: "אנחנו לא חמאס. אנחנו לא מובילים את העם לאסון מתמשך."

ג. רצון לשמר יציבות פנימית

בעיצומה של מלחמה אזורית, הרשות חייבת לשדר לתושביה:

  • אין קריסה

  • אין הידרדרות

  • אין כניסה למעגל ההרס של עזה

3. הזעם בעזה: תחושת נטישה של "בני אותו עם"

בעזה רבים ראו בחגיגות ברמאללה:

  • חוסר סולידריות

  • ניתוק מהמציאות

  • בגידה רגשית

  • עדות לפער בלתי ניתן לגישור

התחושה: "אנחנו רעבים בבוץ — והם חוגגים בקניון."

זהו ביטוי לפיצול עמוק: שני חלקי העם הפלסטיני חיים במציאויות שונות לחלוטין, כמעט כמו שתי מדינות שונות.

4. האם אבו מאזן צדק בבחירה האסטרטגית שלו?

התוצאה בשטח ברורה

  • רמת החיים ביהודה ושומרון גבוהה משמעותית מזו שבעזה.

  • יש תעסוקה, תשתיות, מוסדות, מערכת בנקאית, תנועה יחסית חופשית.

  • אין השוואה בין איכות החיים של תושב רמאללה לבין תושב עזה.

ההיגיון האסטרטגי

אבו מאזן בחר במסלול של:

  • יציבות

  • כלכלה

  • מניעת מלחמות

  • שימור שלטון

  • הימנעות מהתגרות בישראל

במבחן התוצאה — זה שירת את תושביו.

5. האם חמאס ירצה "לסנכרן גורלות"?

זו נקודה רגישה ומורכבת.

ברור שהעין של חמאס על אבו מאזן. יש התכנות שחמאס ירצה לנקום.. יש התכנות שהוא יבצע פיגועי ראווה על הגדר כדי להתגרות בצהל שיכנס חזק ביהודה ושומרון, שיכרוך את גורל אבו מאזן עם גוראל חמאס., שיכרוך את תושבי רמאללה בגורל משותף עם גורל תושבי עזה. לסנכרן.. לתאם עמדות.

בהתאם להתנהלותו בעבר, חמאס עשוי לנסות:

  • לערער את יציבות הרשות

  • להראות שהוא "המגן של העם הפלסטיני"

  • לגרור את ישראל לעימות ביהודה ושומרון

  • ליצור תחושת גורל משותף בין עזה לרמאללה

  • להחליש את אבו מאזן ולהציגו כמשתף פעולה

כי יציבות ביהודה ושומרון היא איום על הנרטיב של חמאס: אם אפשר לחיות טוב בלי מלחמה — למה לבחור בחמאס?

6. האם תושבי רמאללה עלולים להיגרר לגורל דומה לזה של עזה?

אם חמאס יצליח לערער את היציבות, או אם תהיה הסלמה רחבה, תושבי הרשות עלולים למצוא עצמם במצב מסוכן יותר.

הפער בין עליות יוקר המחיה לעליית שכר בישראל מעמיק: עליית מחירי הדיור, המזון, התחבורה והשירותים יצרה מצב שבו משקי בית זקוקים להכנסה גבוהה בהרבה מזו הקיימת. הורדת מחירים עלולה לערער את היציבות הפיננסית, ולכן העלאת שכר היא הפתרון הבטוח והנדרש.

השכר בישראל בשנת 2025: מדוע העלאת שכר היא הכרח ולא מותרות – ניתוח יוקר המחיה, מחירי הדיור והסיכון למשבר אשראי:

 

השאלה האם השכר בישראל בשנת 2025 מאפשר רמת חיים דומה לזו של שנת 2000 אינה רק שאלה כלכלית טכנית – היא שאלה חברתית, משפחתית ואישית.היא נוגעת ליכולת של אנשים לחיות בכבוד, לחסוך, לרכוש דירה, לגדל ילדים ולתכנן עתיד.כדי להבין את עומק הפער בין השכר לבין יוקר המחיה, יש לבחון את השינוי בסל ההוצאות של משק בית ממוצע לאורך 25 השנים האחרונות,ולבדוק האם השכר עלה בקצב דומה. הניתוח מראה תמונה ברורה: סל ההוצאות התייקר בקצב מהיר בהרבה מהשכר, והפער הזה יוצר שחיקה מתמשכת ברמת החיים.יתרה מכך, הורדת מחירים – ובמיוחד הורדת מחירי הדיור – עלולה ליצור סיכון מערכתי למשק, בעוד העלאת שכר היא פתרון יציב, בריא ומבני.

מבנה סל ההוצאות בשנת 2000

בשנת 2000, משק בית ישראלי ממוצע חילק את הוצאותיו בקירוב כך:

  • דיור: 30%

  • מזון: 20%

  • תחבורה: 15%

  • שירותים (בריאות, חינוך, תקשורת, פנאי): 15%

  • שאר הוצאות (ביגוד, ריהוט, שונות): 20%

חלוקה זו משקפת את רמת המחירים ואת סדרי העדיפויות של משפחה ממוצעת באותה תקופה, לפני הזינוק הדרמטי במחירי הדיור וביוקר המחיה.

שיעורי ההתייקרות 2000–2025: סל ההוצאות התייקר פי 2.7

ההתייקרות שחלה מאז אינה אחידה בין הסקטורים. חלק מהתחומים עלו בקצב מתון יחסית, אך אחרים – ובעיקר דיור, מזון ותחבורה – עלו בקצב מהיר בהרבה מהשכר:

  • דיור: עלייה של פי 3–4 (נניח ממוצע של פי 3.5).

  • מזון: עלייה של כ־פי 2.5.

  • תחבורה: עלייה של כ־פי 2.5.

  • שירותים (בריאות, חינוך, תקשורת): עלייה של כ־פי 2.3.

  • שאר הוצאות: עלייה של כ־פי 2 (בדומה לאינפלציא המצטברת).

כאשר מחשבים את השינוי הכולל בסל ההוצאות לפי משקל כל רכיב, מתקבל מקדם יוקר מחיה של כ־2.67.כלומר, כדי לחיות היום כמו בשנת 2000 – משק בית צריך הכנסה הגבוהה בערך פי 2.7 מזו שהייתה לו אז.

השכר עלה רק פי 2: פער של כ־35%–40% ברמת החיים

השכר הממוצע בישראל עלה מאז שנת 2000 בערך פי 2 בלבד. בעוד סל ההוצאות התייקר פי 2.7, השכר עלה רק פי 2.הפער הזה – כ־35%–40% – הוא המקור המרכזי לשחיקה ברמת החיים, במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך ובינוני.

המשמעות היא שגם אם אדם מרוויח היום יותר מבעבר במונחים נומינליים, כוח הקנייה שלו – כלומר מה שהוא יכול לעשות עם הכסף –נמוך משמעותית ביחס לשנת 2000.

כמה השכר היה צריך להיות בשנת 2025 כדי לשמור על אותה רמת חיים?

כדי להעריך זאת, נשתמש בשכרי שנת 2000 ונכפיל במקדם יוקר המחיה שחישבנו (2.7). ההערכות לשנת 2000:

  • שכר מינימום: כ־3,700 ₪.

  • שכר חציוני: כ־5,000 ₪.

  • שכר ממוצע: כ־7,000 ₪.

לאחר התאמה ליוקר המחיה, מתקבלת הטבלה הבאה:

סוג שכר

שכר בשנת 2000 (משוער)

שכר דרוש ב‑2025 לשמירת רמת חיים

שכר מינימום

3,700 ₪

10,000 ₪

שכר חציוני

5,000 ₪

13,500 ₪

שכר ממוצע

7,000 ₪

19,000 ₪

הטבלה מראה בבירור: כדי לשמור על אותה רמת חיים שהייתה בשנת 2000, השכר הממוצע בישראל צריך להיות כ‑19 אלף שקלים,השכר החציוני כ‑13.5 אלף, ושכר המינימום כ‑10,000 שקלים. בפועל, השכר הממוצע עומד על כ‑14 אלף, החציוני נמוך בהרבה,ושכר המינימום רחוק מאוד מהסכום הדרוש.

מדוע הורדת מחירים – ובעיקר מחירי הדיור – עלולה להיות מסוכנת?

לכאורה, הפתרון ליוקר המחיה הוא פשוט: להוריד מחירים. אך הורדת מחירי הדיור, במיוחד ירידה חדה ומהירה, עלולה ליצורמשבר אשראי שיפגע במשקי הבית, בבנקים ובמשק כולו.

רוב משקי הבית בישראל מממנים את רכישת הדירה באמצעות משכנתא ארוכת טווח. כאשר מחירי הדירות עולים, ערך הנכס עולה יחד איתם,והמשכנתא נחשבת "מכוסה". אך אם מחירי הדירות ירדו ב‑20%–30%, יווצר מצב שבו:

  • ערך הדירה יהיה נמוך מהמשכנתא שנותרה לשלם (Negative Equity).

  • משקי בית יישאו חוב גבוה מערך הנכס שברשותם.

  • בנקים יישאו סיכון גבוה יותר ויחמירו תנאי אשראי.

  • משקי בית יתקשו למחזר משכנתאות או לקבל הלוואות נוספות.

  • ירידה חדה בערך הנכסים תפגע בצריכה, בהשקעות וביציבות הפיננסית.

מצב כזה דומה למשבר הסאב־פריים בארה״ב, שבו ירידת מחירי הבתים יצרה גל חדלות פירעון ופגיעה מערכתית בבנקים.

הקבלה לעולם העסקי: מחזור נמוך מההלוואות

המצב דומה לעסק שלקח הלוואות על בסיס מחזור מכירות גבוה. אם המחזור יורד ב‑30%, העסק מתקשה לעמוד בהחזרים,גם אם חלק מההוצאות שלו ירדו. כך גם משקי בית: ירידת ערך הנכס אינה מקטינה את גובה המשכנתא,ולכן הורדת מחירים אינה בהכרח מקלה עליהם – ולעיתים אף מחמירה את מצבם.

מדוע העלאת שכר היא פתרון יציב, בריא ומבני

העלאת שכר, בניגוד להורדת מחירים, אינה פוגעת בערך הנכסים ואינה יוצרת סיכון אשראי. היא:

  • מגדילה את יכולת ההחזר של משקי הבית.

  • מחזקת את הביקוש במשק.

  • מאפשרת חיסכון והשקעה.

  • מצמצמת את הפער בין עליית המחירים לבין ההכנסה.

  • משפרת את היציבות הפיננסית של משקי הבית והבנקים.

  • תורמת לצמיחה ארוכת טווח ולחוסן חברתי.

בנוסף, העלאת שכר מגדילה את בסיס המס, מחזקת את תקציב המדינה ומאפשרת השקעה בתשתיות, חינוך ובריאות –מה שמייצר צמיחה ארוכת טווח ולא רק "כיבוי שריפות" זמני.

סיכום: לא רק תחושה – המספרים מוכיחים שהשכר חייב לעלות

הנתונים מצביעים על כך שהשכר בישראל בשנת 2025 אינו מאפשר לשמור על רמת החיים של שנת 2000.סל ההוצאות התייקר פי 2.7, בעוד השכר עלה רק פי 2. הפער הזה יוצר שחיקה מתמשכת ברמת החיים,במיוחד בקרב בעלי שכר נמוך ובינוני.

הורדת מחירי הדיור אינה פתרון קסם – היא עלולה ליצור משבר אשראי מסוכן, שבו משכנתאות גבוהות מערך הדירה,בדומה לעסק שמחזיק הלוואות גבוהות ממחזור המכירות. לעומת זאת, העלאת שכר היא פתרון יציב, בריא ומבני,שמחזק את משקי הבית, את הבנקים ואת המשק כולו.

המסקנה ברורה: אם רוצים לשמור על רמת חיים דומה לזו של שנת 2000 – השכר בישראל חייב לעלות לרמות שלכ‑10,000 ₪ שכר מינימום, כ‑13,500 ₪ שכר חציוני וכ‑19,000 ₪ שכר ממוצע.

דו"ח מעודכן לנגישות לדיור- ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025, עם יחס של 13.9 שנות שכר לרכישת דירה – כמעט פי שניים מהממוצע במדינות OECD, העומד על 7.2 שנים בלבד. הנתונים מצביעים על משבר דיור מתמשך ומעמיק.

ישראל בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025

ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025, עם יחס של 13.9 שנות שכר לרכישת דירה –

כמעט פי שניים מהממוצע במדינות OECD, העומד על 7.2 שנים בלבד.

 

1. תמונת מצב בישראל – לפי נתוני הלמ"ס (2025)

• השכר החודשי הממוצע בישראל בשנת 2025: 13,995 ₪• השכר השנתי הממוצע: 167,940 ₪• מחיר דירה ממוצעת (לפי לוח 2.2): 2,340,300 ₪• נגישות לדיור: 13.9 שנות שכר

 

2. השוואה בינלאומית – OECD:

לפי מאגר הדיור של OECD, ממוצע שנות השכר לרכישת דירה במדינות מערביות עומד על 7.2 שנים בלבד. ישראל נמצאת בתחתית הדירוג.

טבלת השוואה – נגישות לדיור במדינות OECD (2025):

דירוג

מדינה

מחיר דירה ($)

שכר שנתי ($)

שנות שכר

1

גרמניה

320,000

55,000

5.8

2

פינלנד

290,000

50,000

5.8

3

צרפת

350,000

55,000

6.4

4

ארה"ב

420,000

65,000

6.5

5

הולנד

390,000

58,000

6.7

6

בלגיה

360,000

53,000

6.8

7

אוסטריה

370,000

54,000

6.9

8

דנמרק

430,000

62,000

6.9

9

שוודיה

470,000

60,000

7.8

10

פורטוגל

300,000

35,000

8.6

11

צ'כיה

280,000

30,000

9.3

12

ישראל

530,000

42,000

13.9

⚠ מסקנה

ישראל נמצאת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור.הפער בין 13.9 שנות שכר בישראל לבין 7.2 בממוצע OECD.

 

3. נגישות לדיור בישראל: 2000–2026

ב‑25 השנים האחרונות, ישראל עברה שינוי דרמטי:ממדינה עם נגישות סבירה לדיור — למדינה שבה רכישת דירה הפכה לשעבוד כלכלי.

טבלה: שנות שכר לרכישת דירה בישראל (2000–2026):

שנה

שכר חודשי (₪)

שכר שנתי (₪)

מחיר דירה (₪)

שנות שכר

2000

6,703

80,436

600,000

7.5

2001

6,845

82,140

610,000

7.4

2002

6,935

83,220

620,000

7.5

2003

7,015

84,180

630,000

7.5

2004

7,165

85,980

640,000

7.4

2005

7,285

87,420

650,000

7.4

2006

7,465

89,580

670,000

7.5

2007

7,785

93,420

720,000

7.7

2008

8,015

96,180

780,000

8.1

2009

8,015

96,180

850,000

8.8

2010

8,190

98,280

970,000

9.9

2011

8,500

102,000

1,050,000

10.3

2012

8,750

105,000

1,150,000

11.0

2013

9,000

108,000

1,250,000

11.6

2014

9,250

111,000

1,350,000

12.2

2015

9,500

114,000

1,400,000

12.3

2016

9,800

117,600

1,500,000

12.8

2017

10,100

121,200

1,600,000

13.2

2018

10,400

124,800

1,650,000

13.2

2019

10,700

128,400

1,700,000

13.2

2020

11,000

132,000

1,750,000

13.3

2021

11,400

136,800

1,800,000

13.2

2022

11,800

141,600

1,850,000

13.1

2023

12,200

146,400

1,900,000

13.0

2024

12,700

152,400

1,950,000

12.8

2025

13,995

167,940

2,340,300

13.9

2026 (ינואר)

13,566

162,792

2,340,300

14.37

📚 מקורות מידע

  • הלמ"ס – שכר ממוצע לפי ענף כלכלי, 2025
  • הלמ"ס – לוח 2.2 מחירי דירות ממוצעים, 2025
  • המוסד לביטוח לאומי – שכר ממוצע לפי סעיף 1, ינואר 2026
  • OECD Housing Affordability Database – 2025

דוח עוני תפקודי מול עוני רשמי – ישראל 2023–2025- דוח זה מציג את הנתונים הרשמיים של ביטוח לאומי לצד נתוני שטח המשקפים את העלות האמיתית של קיום בסיסי בישראל. בהיעדר פרסומים רשמיים לשנת 2025 מוצגת הערכה מקצועית המבוססת על מגמות כלכליות והוצאות מחיה בפועל.

עוני רשמי לעומת עוני תפקודי הערכת 2025

מבוא

דוח זה מציג תמונה כפולה של העוני בישראל: מצד אחד, הנתונים הרשמיים של המוסד לביטוח לאומי, המבוססים על קו העוני הרשמי; ומצד שני, נתוני השטח המראים את העלות האמיתית של קיום בסיסי בישראל. לאורך המאמר מוצגת השוואה בין שתי הגישות — הרשמית והתפקודית — הממחישה כיצד ההגדרה הרשמית מתעלמת מהוצאות מחיה חיוניות, בעוד המדידה התפקודית חושפת עוני סמוי נרחב שאינו מקבל הכרה או סיוע מותאם.

בהמשך לכך, ועל בסיס נתונים אלה, ולאור העובדה כי נכון להיום אין פרסומים רשמיים נוספים לשנת 2025, נבנתה הערכה מקצועית לשנת 2025. הערכה זו נשענת על מגמות כלכליות מוכחות, עליות ביוקר המחיה, נתוני הוצאות בפועל של משקי בית, ועל הפער המתמשך בין קו העוני הרשמי לבין העלות המינימלית הנדרשת לקיום בסיסי.

עיקר הרעיון: הדוח בוחן את הפער בין מה שהמדינה מגדירה כ"עוני" לבין מה שמשקי בית חווים בפועל בחיי היום־יום.

.

השוואת מספר העניים – רשמי מול תפקודי (2023–2025)

שנה

עניים לפי קו העוני הרשמי

עניים בפועל (עוני תפקודי)

פער

2023

≈ 1,980,000 (20.7%)

≈ 2,800,000 (כ־29%)

≈ +820,000

2024

≈ 2,750,000 (28.7%)

≈ 3,550,000 (כ־37%)

≈ +800,000

2025 (אומדן)

≈ 2,900,000 (≈ 30%)

≈ 3,700,000 (≈ 38%)

≈ +800,000

תובנה: הפער בין העוני הרשמי לעוני בפועל נשאר עצום ועקבי — כ־800 אלף ישראלים נוספים חיים בעוני תפקודי שאינו מוכר רשמית ולכן אינם זכאים לסיוע מותאם.

מסקנות

  • קו העוני הרשמי נמוך משמעותית מההוצאה המינימלית הנדרשת לקיום בסיסי.

  • עוני תפקודי קיים גם בקרב מי שמרוויחים מעל הקו הרשמי – שכירים, עצמאים, פנסיונרים וצעירים.

  • ההוצאה הגבוהה ביותר היא על דיור (30–40% מהתקציב החודשי).

  • הפער בין ההגדרה הרשמית למציאות חושף עוני סמוי נרחב – מאות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כעניים אך אינם מצליחים להתקיים בכבוד.

  • ב־2025 הפער אינו מצטמצם, משום שהוצאות המחיה עלו מהר יותר מהעדכון הרשמי של קו העוני.

 

הוצאה חודשית ממוצעת לפי סוג משק בית – 2023–2025

נתוני אמת לשנים 2023–2024, ואומדן מקצועי לשנת 2025.

סעיף הוצאה

יחיד (2023 / 2024 / 2025)

זוג (2023 / 2024 / 2025)

משפחה (5 נפשות) (2023 / 2024 / 2025)

דיור (שכירות/משכנתא)

2,500 / 2,800 / 3,050

3,500 / 3,900 / 4,250

4,800 / 5,500 / 6,100

מזון

1,250 / 1,400 / 1,520

1,950 / 2,200 / 2,380

3,800 / 4,300 / 4,650

חשמל, מים, ארנונה

500 / 600 / 650

850 / 950 / 1,050

1,200 / 1,400 / 1,550

תחבורה

270 / 320 / 350

550 / 600 / 650

900 / 1,050 / 1,150

תקשורת

170 / 200 / 220

320 / 350 / 380

450 / 500 / 550

בריאות

220 / 250 / 280

450 / 500 / 550

700 / 800 / 900

לבוש והיגיינה

230 / 260 / 290

270 / 300 / 330

500 / 550 / 600

חינוך ותרבות

180 / 200 / 230

350 / 400 / 450

850 / 950 / 1,050

סה״כ הוצאה חודשית

5,320 / ≈ 6,030 / ≈ 6,840

8,240 / ≈ 9,500 / ≈ 10,540

13,200 / ≈ 16,000 / ≈ 17,550

תובנה: ב־2025 ההוצאה המינימלית לקיום בסיסי עלתה בכ־8%–12% לעומת 2024 — הרבה מעבר לעדכון קו העוני הרשמי.

 

השוואה לקו העוני הרשמי – 2023–2025

סוג משק בית

קו עוני רשמי 2023

הוצאה בפועל 2023

פער

קו עוני רשמי 2024

הוצאה בפועל 2024

פער

קו עוני רשמי 2025 (אומדן)

הוצאה בפועל 2025

פער

יחיד

3,324 ₪

5,320 ₪

+1,996 ₪

4,105 ₪

≈ 6,030 ₪

+1,925 ₪

≈ 4,250 ₪

≈ 6,840 ₪

+2,590 ₪

זוג

6,648 ₪

8,240 ₪

+1,592 ₪

8,210 ₪

≈ 9,500 ₪

+1,290 ₪

≈ 8,500 ₪

≈ 10,540 ₪

+2,040 ₪

משפחה (5 נפשות)

12,465 ₪

13,200 ₪

+735 ₪

14,950 ₪

≈ 16,000 ₪

+1,050 ₪

≈ 15,400 ₪

≈ 17,550 ₪

+2,150 ₪

תובנה: ב־2025 הפער בין קו העוני הרשמי לבין ההוצאה המינימלית לקיום בסיסי גדל משמעותית, ומגדיל את מספר העניים התפקודיים שאינם מוכרים רשמית.

תמונת מצב 2025- סיכום.

בהתבסס על נתוני המדינה ועל מגמות השנים הקודמות, שנת 2025 מציגה המשך החמרה:

נתונים אלה משקפים מגמה רב‑שנתית של העמקת עוני, שחיקת הכנסה ופגיעה מתמשכת במשקי בית חלשים. האומדן לשנת 2025.

נכון לסוף שנת 2025 טרם פורסם דוח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי לשנה זו. עם זאת, נתוני מדינה רשמיים מאפשרים לבנות אומדן מקצועי‑למחצה לממדי העוני, המבוסס על נתוני אמת ועל מגמות רב‑שנתיות.

האומדן לשנת 2025 יתעדכן לאחר פרסום הדוח הרשמי.

דוח מקיף הבוחן את שחיקת השכר בישראל על בסיס השכר הממוצע במשק, תוך ניתוח מגמות 2021–2025, השוואת שכר נומינלי וריאלי, בחינת השפעת האינפלציה, והצגת עומק הפגיעה בכוח הקנייה של העובד הממוצע בשנת 2025.

דוח מקיף לשנת 2025 מציג תמונת עוני מחמירה בישראל: עלייה במספר העניים, שחיקת השכר הריאלי, גידול באבטלה, העמקת אי־ביטחון תזונתי ופערים מתרחבים בין מגזרים. הנתונים מבוססים על נתוני מדינה רשמיים ומגמות רב־שנתיות, ומשקפים משבר חברתי־כלכלי מתמשך.

דוח העוני – עדכון מלא לשנת 2025 לפי הספורות הנוצריות.

מבוא – תמונת מצב 2025

בהתבסס על נתוני המדינה ועל מגמות השנים הקודמות, שנת 2025 מציגה המשך החמרה:

  • מספר העניים מתקרב ל־3 מיליון

  • שיעור העוני לאחר תשלומי העברה מוערך בכ־30%

  • כמעט 40% מהילדים בישראל מוגדרים עניים

  • השכר הריאלי נשחק

  • האבטלה עלתה

  • קצבאות לא הדביקו את יוקר המחיה

  • אי‑השוויון בהכנסות העמיק

נתונים אלה משקפים מגמה רב‑שנתית של העמקת עוני, שחיקת הכנסה ופגיעה מתמשכת במשקי בית חלשים. האומדן לשנת 2025.

נכון לסוף שנת 2025 טרם פורסם דוח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי לשנה זו. עם זאת, נתוני מדינה רשמיים מאפשרים לבנות אומדן מקצועי‑למחצה לממדי העוני, המבוסס על נתוני אמת ועל מגמות רב‑שנתיות.

האומדן לשנת 2025 יתעדכן לאחר פרסום הדוח הרשמי.

השוואת נתוני עוני – ביטוח לאומי (2023–2025)

פרמטר

2023

2024

2025 (אומדן)

שינוי 24→25

סך נפשות עניות

1,980,000

2,750,000

≈ 2,900,000

↑ מתון

ילדים עניים

872,400

1,240,000

≈ 1,300,000

↑ קל

אזרחים ותיקים עניים

158,500

165,000

≈ 170,000

↑ קל

שיעור העוני – כלל האזרחים

20.7%

28.7%

≈ 30%

↑ 1.3 נק'

שיעור העוני – משפחות

20.1%

22.3%

≈ 23%

↑ קל

שיעור העוני – ילדים

27.9%

39.1%

≈ 40%

↑ קל

שיעור העוני – אזרחים ותיקים

12.8%

13.2%

≈ 13.5%

↑ קל

קו העוני ליחיד

3,324 ₪

4,105 ₪

≈ 4,250 ₪

↑ ~3%

קו העוני לזוג

6,648 ₪

8,210 ₪

≈ 8,500 ₪

↑ ~3%

קו העוני למשפחה עם 3 ילדים

12,465 ₪

14,950 ₪

≈ 15,400 ₪

↑ ~3%

השפעת תשלומי העברה

26.2%→20.7%

34.9%→28.7%

≈ 36%→30%

↓ אפקטיביות

הסבר: 2023–2024 נתוני ביטוח לאומי רשמיים. 2025 אומדן מבוסס נתוני מדינה + מגמת שנים קודמות.

תובנה: הנתונים מצביעים על המשך מגמת ההחמרה בעוני בישראל: מספר העניים גדל, שיעור העוני עולה בכל קבוצות האוכלוסייה, וקו העוני מתייקר בהתאם לעליית יוקר המחיה.

השפעת תשלומי העברה (2023–2025)

שנה

לפני תשלומי העברה

אחרי תשלומי העברה

צמצום

2023

26.2%

20.7%

↓ 5.5 נק'

2024

34.9%

28.7%

↓ 6.2 נק'

2025 (אומדן)

≈ 36%

≈ 30%

↓ ~6 נק'

הסבר: האומדן מבוסס על עדכוני קצבאות, נתוני גבייה ושכר מבוטחים.

תובנה: תשלומי העברה ממשיכים לצמצם את שיעור העוני, אך האפקטיביות שלהם נשחקת.

הגידול במספר העניים (2023–2025)

  • 2023: 1.98 מיליון

  • 2024: 2.75 מיליון

  • 2025 (אומדן): ≈ 2.9 מיליון

הסבר: האומדן מבוסס על גידול אוכלוסייה, שחיקת שכר ריאלי ונתוני קצבאות.

תובנה: העלייה במספר העניים בין 2024 ל־2025 מתונה יותר מהזינוק החריג בין 2023 ל־2024, אך עדיין מצביעה על המשך הידרדרות.

ביטחון תזונתי (2023–2025)

פרמטר

2023

2024

2025 (אומדן)

משפחות באי‑ביטחון תזונתי

250,000

968,000

≈ 1,050,000

נפשות

1,500,000

2,800,000

≈ 3,000,000

ילדים

900,000

1,000,000

≈ 1,050,000

מבוגרים

600,000

1,800,000

≈ 1,950,000

הסבר: דוח רשמי קיים עד 2024 בלבד. 2025 מבוססת על תקציבי רווחה, נתוני מחירים והכנסה פנויה.

תובנה: אי‑ביטחון תזונתי ממשיך לעלות ומשקף פגיעה ישירה ביכולת של משפחות לממן מזון בסיסי.

ביטחון תזונתי לפי מגזרים (2024–2025)

מגזר

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי (2024)

מספר נפשות (2024)

מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי (2025 – אומדן)

מספר נפשות (2025 – אומדן)

הערות

החברה הערבית

560,000

1,600,000

≈ 580,000

≈ 1,650,000

המגזר הפגיע ביותר; שיעורי עוני גבוהים לאורך שנים

החברה החרדית

150,000

500,000

≈ 155,000

≈ 520,000

תלות גבוהה בקצבאות; הכנסה מעבודה נמוכה

יתר האוכלוסייה

258,000

700,000

≈ 270,000

≈ 730,000

עלייה מתונה אך עקבית באי־ביטחון תזונתי

סה״כ

968,000

2,800,000

≈ 1,050,000

≈ 3,000,000

משקף החמרה רחבה בכלל האוכלוסייה

 הסבר: האומדן מבוסס על מגמות דמוגרפיות, תעסוקה ונתוני צריכה.

תובנה: הפערים בין מגזרים נשמרים ואף מתרחבים: החברה הערבית ממשיכה להיות הנפגעת ביותר.

הוצאה לאומית על רווחה לנפש (2023–2025)

שנה

ישראל ($ לנפש)

OECD

שינוי

2023

≈ 3,000

≈ 9,000

—

2024

≈ 6,800

≈ 9,000–10,000

↑ משמעותי

2025 (אומדן)

≈ 7,200

≈ 9,200

↑ קל

הסבר: האומדן מבוסס על תקציב המדינה ונתוני ביצוע חלקיים.

תובנה: למרות עלייה בהוצאה לנפש ב־2025, ישראל עדיין רחוקה מממוצע ה־OECD.

מקבלי קצבאות – חרדים מול כלל האוכלוסייה (2023–2025)

פרמטר

2023 חרדים

2023 כלל

2024 חרדים

2024 כלל

2025 חרדים

2025 כלל

חלקם באוכלוסייה

12.3%

100%

12.5%

100%

12.6%

100%

משקי בית שמקבלים קצבאות

25%

15–18%

27%

16–18%

28%

17–19%

חלק הקצבאות מההכנסה

26%

12%

28%

13%

29%

13–14%

מס לנפש

230 ₪

1,345 ₪

240 ₪

1,370 ₪

245 ₪

1,390 ₪

מס למשק בית

פי 11 פחות

—

פי 11.5 פחות

—

פי 12 פחות

—

חלקם מכוח העבודה

8%

100%

8%

100%

8%

100%

הסבר: האומדן מבוסס על נתוני קצבאות, גבייה ותעסוקה לפי מגזר.

תובנה: הנתונים מצביעים על תלות גוברת בקצבאות בקרב החברה החרדית ועל תרומה נמוכה יחסית במיסוי ישיר.

כיצד הפכה מפא״י, מפלגה שאינה קיימת כבר כמעט חמישים שנה, לשעיר לעזאזל נוח עבור פוליטיקאים ובוחרי ליכוד צעירים — וכיצד המיתוס הזה ממשיך לעצב את השיח העממי בישראל- שמקבע הפרדה בקרב העם.

בראיון שראיינו גואטה ובנימיני את מיקי זוהר שדיבר על רפורמת פרסי התרבות שנובעת מאיפה ואיפה לטובת "שמאלנים" כרעה חולה מפאייניקית אמר גואטה למיקי זוהר שהם בשלטון 20 שנה. אני אומרת יותר, המהפך היה ב- 77. והקדנציא הראשונה של ביבי הייתה ב- 96. וסך שנות שלטון הליכוד עד הנה הוא כ- 32 שנים.

1. מבוא: המפלגה שאיננה — והמיתוס שחי ובועט

למרות שמפא״י נעלמה מהמפה הפוליטית לפני עשרות שנים, היא ממשיכה לככב בשיח העממי כאילו היא עדיין מפעילה מנופים שלטוניים. המילה “מפא״י” הפכה לסמל טעון, שמאפשר להסביר כל בעיה עכשווית באמצעות עבר רחוק שכבר אינו רלוונטי. זה נוח, זה רגשי — וזה משרת אינטרסים פוליטיים.

2. מי באמת שלט בישראל — העובדות ההיסטוריות

לפני שמאשימים את מפא״י בבעיות של 2026, צריך להסתכל על המספרים.

2.1 טבלה השוואתית: שנות שלטון בישראל

מחנה פוליטי

מספר קדנציות

סך שנות שלטון

תקופות מרכזיות

מפא״י / המערך / מפלגת העבודה

14

36 שנים

בן‑גוריון, שרת, אשכול, גולדה, רבין, פרס, ברק

הליכוד

11

32 שנים

בגין, שמיר, נתניהו

2.2 מה המספרים אומרים.

  • מפא״י שלטה בעיקר ב־30 השנים הראשונות של המדינה — תקופה של בנייה, מלחמות וקליטת עליות.

  • מאז 1977, הליכוד שלט ברוב השנים ועיצב את המדיניות הכלכלית והחברתית של ישראל.

  • הפעם האחרונה שמפלגת העבודה הובילה את המדינה הייתה אהוד ברק ב־1999–2001 — לפני כ־24–25 שנים.

אז איך אפשר להאשים מפלגה שלא שלטה כאן כבר רבע מאה.

3. ישראל של מפא״י — מדינה אחרת לגמרי

3.1 תנאי הפתיחה

ישראל של שנות ה־50–70 הייתה מדינה ענייה, מוקפת אויבים, עם גלי עלייה עצומים ומחסור כמעט בכל תחום. זו הייתה תקופה של הישרדות, לא של שגשוג.

3.2 מה מפא״י בנתה

בתוך המציאות הקשה הזו הוקמו:

  • מערכת הבריאות הציבורית

  • מערכת החינוך

  • הביטוח הלאומי

  • תשתיות לאומיות

  • יישובים, כבישים ונמלים

  • מנגנוני קליטה לעליות ענק

אלו היו פעולות יסוד של מדינה צעירה.

3.3 טעויות ואפליות

היו טעויות, היו עוולות, הייתה אפליה — כמו בכל חברה צעירה ומורכבת. אבל הן אינן מסבירות את הפערים של 2026.

4. הפערים של היום — תוצר של מדיניות מודרנית

הפערים הכלכליים והחברתיים של ישראל כיום נובעים מהחלטות של העשורים האחרונים:

  • הפרטות

  • יוקר מחיה

  • משבר דיור

  • פערי מרכז–פריפריה

  • שינויים גלובליים

  • מדיניות תקציבית מודרנית

כל אלה התרחשו הרבה אחרי שמפא״י ירדה מהשלטון. להאשים אותה במצב הנוכחי זה כמו להאשים את בן‑גוריון במחירי הדירות במרכז.

השוואת שיעורי עוני: 1996 הקדנציא הראשונה של ביבי לעומת 2024 הקדנציא הנוכחית של ביבי.

שנה

שיעור עוני רשמי

מקור

1996

17.6%

דו״ח העוני של הביטוח הלאומי

2024

≈ 20–21%

דו״ח העוני 2023 (הנתון האחרון), משמש בסיס ל־2024

מה זה אומר

1996 — עוני נמוך יותר

שיעור העוני בישראל ב־1996 היה 17.6%, אחד הנתונים הנמוכים בעשורים האחרונים.

2024 — עוני גבוה יותר

לפי דו״ח העוני האחרון (2023), שיעור העוני עומד על 20.7%, ולכן 2024–2026 מוערכות סביב 20–21%.

5. למה מפא״י עדיין מואשמת — המנגנון הפוליטי־רגשי

5.1 הסחת אחריות

האשמת עבר רחוק מאפשרת להימנע מדיון במדיניות עכשווית.

5.2 יצירת “אנחנו מול הם”

המיתוס של “מפא״י הרעה” מייצר זהות פוליטית מגובשת, גם אם אינו מבוסס על עובדות.

5.3 המילה “מפא״י” ככפתור רגשי

המילה עצמה מפעילה רגשות — גם אצל מי שלא חיו בתקופתה.

6. הדור שלא היה שם — אבל יודע הכול

רוב בוחרי הליכוד הצעירים נולדו אחרי 1977, חלקם אפילו אחרי 1990 — ובכל זאת מגיבים למילה “מפא״י” כאילו חוו אותה אישית. זה בערך כמו להאשים את נפוליאון בפקקים באיילון.

אפילו פוליטיקאים שנולדו הרבה אחרי המהפך — כמו מיקי זוהר — מדברים על מפא״י כאילו היא עדיין מסתובבת במסדרונות הממשלה עם פנקסי פרוטקציות. כך הפכה מפא״י לרוח רפאים פוליטית: לא קיימת, אבל תמיד אשמה.

7. סיכום: הגיע הזמן להפסיק להילחם ברוחות רפאים

  • מפא״י לא בשלטון כבר כמעט 50 שנה.

  • מפלגת העבודה לא הובילה את המדינה כבר 25 שנה.

  • הליכוד שלט ברוב הזמן מאז 1977.

  • הפערים של היום הם תוצאה של מדיניות מודרנית, לא של החלטות מלפני 70 שנה.

הגיע הזמן לעסוק בהווה ובעתיד — ולא במפלגה שכבר מזמן אינה קיימת.

מבנה מערכתי חדש למוסדות החינוך מבני חצי שנה ועד שמונה עשרה– היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.

(נכתב בעזרת הרובוטית של בינג)

הכאב סביב האסון בירושלים יושב כבד, ובצדק. כשמערכת שלמה דוחקת הורים לפינות בלתי אפשריות – תוצאות קשות הופכות לבלתי נמנעות. ההצעה שלך מציגה תפיסה רחבה: לא רק פתרון נקודתי, אלא שינוי מבני שמטרתו להבטיח ביטחון, איכות וחוסן חברתי.

תוכנית לאומית לביטחון חינוכי ולתמיכה במשפחות בישראל

מודל כולל לחופשת לידה, מסגרות חינוך לגיל הרך, מסגרות משלימות ולמימון עממי בר-קיימא

1. מבוא: הצורך בשינוי מערכתי

  • עומס כלכלי על הורים צעירים דוחף למסגרות זולות ולא מפוקחות.

  • חופשת לידה קצרה מאלצת הורים לחזור לעבודה לפני שהתינוק בשל למסגרת.

  • היעדר פיקוח, מחסור בכוח אדם מקצועי ומבנים לא מותאמים יוצרים סכנה ממשית.

  • המטרה: יצירת מערכת חינוך לגיל הרך שהיא ציבורית, מפוקחת, נגישה ובטוחה, לצד תמיכה כלכלית יציבה למשפחות.

2. חופשת לידה בתשלום – חצי שנה

  • הארכת חופשת הלידה ל־6 חודשים בתשלום מלא.

  • מימון ביטוח לאומי לקיים ותוספת באמצעות קרן העושר.

  • תועלות: חיזוק הקשר הורה–תינוק, הפחתת הצורך במסגרות לפעוטות צעירים, שיפור בריאות והתפתחות.

3. מסגרות עממיות- מוסד מדינה, לגילאי חצי שנה עד 6

  • הקמת רשת גנים ופעוטונים עממיים, מפוקחים ומאוישים בכוח אדם מקצועי.

  • עלות להורה: 500 ש"ח לחודש.

  • שעות פעילות: 7:00–16:00 כולל ארוחת בוקר וצהריים.

  • שעות נוספות: 100 ש"ח לשעה.

  • מבנים תקניים, בטיחותיים ומותאמים לגיל הרך.

  • פיקוח הדוק על יחס מטפלות–ילדים, הכשרה מקצועית וסטנדרטים תברואתיים.

4. מסגרות משלימות בבתי הספר (יסודי וחטיבת ביניים)

  • פעילות עד 16:00, כולל ארוחת בוקר וצהריים.

  • עלות לילד: 300 ש"ח לחודש.

  • תכנים:

    • ספורט ופעילות גופנית

    • חוגים חברתיים

    • תמיכה לימודית לילדים מתקשים

    • סדנאות למיומנויות חיים

  • מטרה: הפחתת חשיפה לא מבוקרת לרשתות חברתיות, חיזוק קהילה בית-ספרית, מתן מענה להורים עובדים.

5. ביטול קצבאות הילדים והפניית התקציב למערכת החינוך הציבורית

  • ביטול קצבת הילדים במתכונתה הנוכחית.

  • הפניית התקציב לטובת מסגרות ציבוריות איכותיות לכל ילד.

  • יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי – כל ילד מקבל שירות זהה, ללא תלות במצב הכלכלי של הוריו.

6. ביטול התוספת לחינוך האפור

  • איחוד כל המסגרות תחת מערכת מפוקחת אחת.

  • ביטול תשלומים פרטיים שמייצרים פערים.

  • הפיכת החינוך האפור לחינוך ציבורי שקוף ומפוקח.

7. טבלת תוכנית – מבנה, עלויות ותועלות

תחום

גילאים

שירות

עלות להורה

מימון  קופת האוצר.

תועלת מרכזית

חופשת לידה

לידת התינוקות–6 חודשים

חופשת לידה בתשלום מלא

0

קרן העושר

חיזוק התפתחות התינוק, הפחתת צורך במסגרות

פעוטונים וגנים עממיים

6 חודשים–6 שנים

מסגרת מלאה עד 16:00 + ארוחות

500 ש"ח

קרן העושר + תקציב מדינה

בטיחות, איכות, נגישות

שעות נוספות

6 חודשים–6 שנים

הארכת יום

100 ש"ח לשעה

ללא

גמישות להורים עובדים

מסגרות משלימות

יסודי–חט"ב

פעילות עד 16:00 + ארוחות

300 ש"ח

תקציב מדינה + קרן העושר

הפחתת חשיפה לרשתות, תמיכה לימודית

ביטול קצבאות

כל הגילאים

הפניית התקציב למסגרות העממיות

—

תקציב קיים

שוויון הזדמנויות

ביטול חינוך אפור

כל הגילאים

איחוד מסגרות

—

תקציב מדינה

צמצום פערים

8. המימון: השתתפות עצמית + ביטול קצבת הילדים (חלוקה מלאה מגיל חצי שנה עד י"ב).

כדי לבסס את מודל המימון על נתוני אמת, יש להבחין בין קבוצות הגיל השונות במערכת החינוך ובגיל הרך. לפי נתוני הלמ"ס ומשרד החינוך, בישראל יש כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון:

  • חצי שנה–3: כ־450,000 ילדים

  • 3–6 (טרום חובה + חובה): כ־535,000 ילדים

  • א'–יב': כ־2,023,000 תלמידים

המודל קובע השתתפות עצמית של:

  • 500 ש"ח לחודש לגילאי חצי שנה–6

  • 300 ש"ח לחודש לכיתות א'–יב'

8.1 הכנסות מהשתתפות עצמית – לפי כל קבוצות הגיל

קבוצת גיל

מספר ילדים

תשלום חודשי

הכנסה חודשית למדינה

הכנסה שנתית למדינה

חצי שנה–3

450,000

500 ₪

225 מיליון ₪

2.7 מיליארד ₪

3–6

535,000

500 ₪

267.5 מיליון ₪

3.21 מיליארד ₪

א'–יב'

2,023,000

300 ₪

606.9 מיליון ₪

7.28 מיליארד ₪

סה"כ

3,008,000

—

1.0994 מיליארד ₪

13.19 מיליארד ₪

המשמעות: ההורים משתתפים בסכום נמוך יחסית, אך בשל מספר הילדים הגדול — המערכת מייצרת מעל 13 מיליארד ש"ח בשנה.

8.2 חיסכון מביטול קצבת הילדים

קצבת הילדים הממוצעת עומדת על כ־200 ש"ח לחודש לילד (חישוב טכני לצורך סדר גודל). בהנחה של כ־3 מיליון ילדים עד גיל 18:

פרמטר

ערך

מספר ילדים

3,008,000

קצבה ממוצעת לחודש

200 ₪

חיסכון חודשי למדינה

≈ 600 מיליון ₪

חיסכון שנתי למדינה

≈ 7.2 מיליארד ₪

8.3 טבלה מסכמת – כלל מקורות המימון:

מקור מימון

סכום חודשי

סכום שנתי

השתתפות עצמית של ההורים

≈ 1.0994 מיליארד ₪

13.19 מיליארד ₪

חיסכון מביטול קצבת הילדים

≈ 600 מיליון ₪

7.2 מיליארד ₪

סה"כ מימון זמין למערכת

≈ 1.6994 מיליארד ₪

≈ 20.39 מיליארד ₪

המודל המוצע נשען על נתוני אמת: כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון. שילוב ההשתתפות העצמית המינימלית עם ביטול קצבת הילדים מייצר מסגרת תקציבית של למעלה מ־20 מיליארד שקלים בשנה, המאפשרת להפעיל מערכת חינוך עממית איכותית, מפוקחת ושוויונית מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון — ללא העלאת מסים וללא העמסת עלויות כבדות על משפחות.

9. מימון משלים: שימוש בקרן העושר ועוד

  • הפניית חלק מהרווחים ממשאבי הטבע למימון מערך החינוך והמשפחות.

  • יצירת מנגנון יציב, רב-שנתי, שאינו תלוי בתקציב השנתי.

  • השקעה בילדים כבסיס לצמיחה כלכלית עתידית.

  • אפשר להעזר במתנדבים כמו הסבים והסבתות שיצאו לפנסיא שיהיו כח עזר, אפשר לרתום תיכוניסטים להיות מדריכים ילדי בית ספר יסודי ועוד.

  • אפשר לשלב את החרדים לשירות לאומי במוסדות של חרדים לחסוך מהתקציבים הניתנים להם.

  • אפשר לשלם חרדיות וחרדים בשרות לאומי למפעל ההזנה לחסוך מהתקציבים המופנים למטרה זאת.

  • זאת מסגרת ממוסדת שאפשר לשלב בה שרות לאומי.

10. סיכום

התוכנית מציעה שינוי עומק: מעבר ממערכת מפוררת, יקרה ומסוכנת – למערכת עממית, מפוקחת ושוויונית. היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.

השפעת העלאת שכר המינימום ב־1,000 ש״ח על זרימת הכספים למערכת הפנסיונית: ניתוח גידול ההפרשות של מיליון עובדים והמשמעויות לחברות הביטוח, לשוק ההון ולמבנה החיסכון ארוך הטווח בישראל.

העלאת שכר המינימום בישראל אינה מסתכמת רק בשיפור הכנסתם הישירה של העובדים. לכל שינוי בשכר יש השפעה רחבה על מערכות כלכליות שלמות, ובמיוחד על מערכת החיסכון הפנסיוני. כאשר מיליון עובדים מקבלים תוספת של 1,000 ש"ח לשכרם, מנגנון ההפרשות לפנסיה – הן מצד העובד והן מצד המעסיק – מגדיל באופן אוטומטי את הזרמת הכספים לקרנות הפנסיא, קופות הגמל וביטוחי המנהלים. המשמעות היא גידול משמעותי בהיקף הכספים שמנהלות חברות הביטוח הפנסיוני, מה שמעצים את כוחן בשוק ההון ומגדיל את דמי הניהול שהן גובות מהצבירה. במאמר זה נבחן את היקף הגידול בהעברות הפנסיוניות הנובע מהעלאה כזו, ונציג את המספרים בצורה ברורה ומדויקת.

הדבר גם יכול להיות תרופה למכה לפני שסמוטריץ' מוריד העמלות.

טבלה: גידול בהעברות לחברות ביטוח פנסיוני:

רכיב

שיעור מהשכר

גידול חודשי לעובד (ש"ח)

גידול חודשי לכלל העובדים (ש"ח)

גידול שנתי לכלל העובדים (ש"ח)

הפרשת עובד לפנסיה

6%

60

60,000,000

720,000,000

הפרשת מעסיק לפנסיה

6.5%

65

65,000,000

780,000,000

הפרשת מעסיק לפיצויים

6%

60

60,000,000

720,000,000

סה"כ העברות לפנסיה

18.5%

185

185,000,000

2,220,000,000

פירוש מספרים – מה בעצם קורה כאן:

  • העובדים עצמם מעבירים עוד 60 מיליון ש"ח בחודש לקרנות הפנסיא שלהם (720 מיליון בשנה).

  • המעסיקים מעבירים עוד 125 מיליון ש"ח בחודש (פנסיא + פיצויים), שהם 1.5 מיליארד ש"ח בשנה.

  • מבחינת חברות הפנסיא/ביטוח – זה גידול משמעותי בצבירה, שמשפיע גם על דמי הניהול שהן גובות (באחוזים מהצבירה), ועל כוח ההשקעה שלהן בשוק ההון.

  • צריך גם לחשוב על הדבר שמבחינת חברות הביטוח הרווח הוא נקי לפני מס לנוכח העובדה שההוצאות התפעוליות לא ישתנו.

  • וכמובן כל המוסיף מוסיפים לו, יש לחשוב מה יקרה אם שכר המינימום יעלה ב- 2000 שקל.

במילים פשוטות: העלאה של 1,000 ש"ח בשכר המינימום למיליון עובדים יכולה להגדיל את הזרימה השנתית לחברות הפנסיא והביטוח בכ־2.22 מיליארד ש"ח, רק דרך מנגנון ההפרשות הפנסיוניות.

הסתייגויות ודיוק חשוב:

כדי שזה יהיה הוגן ואמיתי, צריך גם לציין:

  • לא כל העובדים בדיוק בשכר מינימום, חלק מעל/מתחת, חלק עובדים חלקית – המספרים כאן אידיאליים לצורך המחשה.

  • יש תקרות ושונות בין סוגי מוצרים (קרן פנסיא, ביטוח מנהלים, קופת גמל), אבל ברמת מאקרו ההיגיון דומה: שכר גבוה יותר → הפרשות גבוהות יותר.

  • יש מעסיקים שלא מיישמים במדויק את כל ההפרשות לפי החוק (בעיקר בשוק הפרטי ובאזורי פריפריה), ולכן בפועל המספר יכול להיות נמוך יותר.

  • מצד שני, לא הכנסנו לאפשרות עובדים בשכר חציוני עד מינימום, כך שבמציאות המספר יכול גם להיות גבוה יותר אם העלאת שכר המינימום תשפיע על עובדים שמרוויחים קצת מעל המינימום היום.

ברור שבמקביל גם ההפרשות לביטוח לאומי וגם ההפרשות לביטוח בריאות יגדלו.

אפשר לחשוב על זה כאפקט דומינו הפוך.