תפריט סגור

בזמן שהמלחמה בעזה הייתה בשיאה ומליוני עזתים איבדו בתיהם, ברמללה חגגו פתיחת קניון חדש. הייתה תלונה בעזה על זה שחגג בעת הקשה של זה.

פתיחת קניון ברמאללה בזמן המלחמה בעזה: מה זה חושף על הפיצול הפנים-פלסטיני

תקציר

בעיצומה של המלחמה בעזה, כאשר מאות אלפי עזתים איבדו את בתיהם ונאבקו על מזון ומחסה, ברמאללה נחנך קניון חדש ברוב פאר. התמונות ששודרו — ילדים משחקים במתקנים, הופעת ידוענים, חגיגות — עוררו זעם בקרב חלקים בעזה. האירוע הפך לסמל של הפער העמוק בין שני חלקי העם הפלסטיני: זה שבשליטת חמאס בעזה, וזה שבשליטת הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן ביהודה ושומרון.

1. הפיצול הפלסטיני: לא רק פוליטי — גם תרבותי, כלכלי ותודעתי

חמאס בעזה

חמאס הוא ארגון חמוש שמוגדר כארגון טרור על ידי מדינות רבות בעולם, ואחראי לפגיעה חמורה בחיי אדם ולפעולות אלימות רחבות היקף. שלטונו בעזה מבוסס על השקעה מאסיבית ביכולות צבאיות, מנהרות, רקטות, ומנגנוני שליטה פנימיים. התוצאה:

  • כלכלה מרוסקת

  • תשתיות הרוסות

  • תלות בסיוע חוץ

  • רמת חיים נמוכה מאוד

  • מחסור כרוני בחופש תנועה, תעסוקה ויציבות

הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן

הרשות בחרה לאורך שנים במסלול אחר:

  • שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל

  • השקעה בתשתיות אזרחיות

  • פיתוח כלכלה מקומית

  • יצירת מרחב חיים יציב יחסית לתושבים

הבחירה הזו לא נובעת מאהבת ישראל, אלא מהבנה פרגמטית: כלכלה יציבה מגינה על העם טוב יותר ממיליטריזציא מתמדת.

2. פתיחת הקניון כסמל: מה זה אומר על סדרי העדיפויות?

החגיגות ברמאללה בזמן שהעזה בוערת לא היו מקריות. הן משקפות:

א. סדר עדיפויות אזרחי

הרשות הפלסטינית מנסה להראות לתושביה שהיא מספקת עתיד, תעסוקה, צריכה, בילוי — חיים נורמליים.

ב. ניסיון לבדל את עצמה מחמאס

המסר הסמוי: "אנחנו לא חמאס. אנחנו לא מובילים את העם לאסון מתמשך."

ג. רצון לשמר יציבות פנימית

בעיצומה של מלחמה אזורית, הרשות חייבת לשדר לתושביה:

  • אין קריסה

  • אין הידרדרות

  • אין כניסה למעגל ההרס של עזה

3. הזעם בעזה: תחושת נטישה של "בני אותו עם"

בעזה רבים ראו בחגיגות ברמאללה:

  • חוסר סולידריות

  • ניתוק מהמציאות

  • בגידה רגשית

  • עדות לפער בלתי ניתן לגישור

התחושה: "אנחנו רעבים בבוץ — והם חוגגים בקניון."

זהו ביטוי לפיצול עמוק: שני חלקי העם הפלסטיני חיים במציאויות שונות לחלוטין, כמעט כמו שתי מדינות שונות.

4. האם אבו מאזן צדק בבחירה האסטרטגית שלו?

התוצאה בשטח ברורה

  • רמת החיים ביהודה ושומרון גבוהה משמעותית מזו שבעזה.

  • יש תעסוקה, תשתיות, מוסדות, מערכת בנקאית, תנועה יחסית חופשית.

  • אין השוואה בין איכות החיים של תושב רמאללה לבין תושב עזה.

ההיגיון האסטרטגי

אבו מאזן בחר במסלול של:

  • יציבות

  • כלכלה

  • מניעת מלחמות

  • שימור שלטון

  • הימנעות מהתגרות בישראל

במבחן התוצאה — זה שירת את תושביו.

5. האם חמאס ירצה "לסנכרן גורלות"?

זו נקודה רגישה ומורכבת.

ברור שהעין של חמאס על אבו מאזן. יש התכנות שחמאס ירצה לנקום.. יש התכנות שהוא יבצע פיגועי ראווה על הגדר כדי להתגרות בצהל שיכנס חזק ביהודה ושומרון, שיכרוך את גורל אבו מאזן עם גוראל חמאס., שיכרוך את תושבי רמאללה בגורל משותף עם גורל תושבי עזה. לסנכרן.. לתאם עמדות.

בהתאם להתנהלותו בעבר, חמאס עשוי לנסות:

  • לערער את יציבות הרשות

  • להראות שהוא "המגן של העם הפלסטיני"

  • לגרור את ישראל לעימות ביהודה ושומרון

  • ליצור תחושת גורל משותף בין עזה לרמאללה

  • להחליש את אבו מאזן ולהציגו כמשתף פעולה

כי יציבות ביהודה ושומרון היא איום על הנרטיב של חמאס: אם אפשר לחיות טוב בלי מלחמה — למה לבחור בחמאס?

6. האם תושבי רמאללה עלולים להיגרר לגורל דומה לזה של עזה?

אם חמאס יצליח לערער את היציבות, או אם תהיה הסלמה רחבה, תושבי הרשות עלולים למצוא עצמם במצב מסוכן יותר.