מבוא
פרשת דוד ויהונתן בשמואל מתארת את אחד המשברים החריפים בחצר המלוכה: שאול מבקש להמית את דוד, יהונתן מגלה זאת ומזהיר את דוד, ולאחר מכן מנסה להניא את אביו ממעשיו. שאול נשבע שלא יפגע בדוד — אך שבועתו אינה עומדת, ורוח רעה חוזרת אליו והוא שוב מבקש להמית את דוד. הפרשה מלמדת על נאמנות, סכנה, קנאה, ועל המתח בין שליחותו של דוד לבין מצבו הנפשי של שאול.
שאול מבקש להמית את דוד
הפרשה נפתחת כך: "וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶל־יוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶת־דָּוִ֑ד" שאול מודיע לבנו ולעבדיו כי הוא מבקש להמית את דוד.
יהונתן, שאהבתו לדוד עמוקה: "וִיהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל חָפֵץ בְּדָוִד מְאֹד"
מזהיר את דוד: "מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ… הִשָּׁמֶר־נָא בַבֹּקֶר… וְנַחְבֵּאתָ"
יהונתן מבטיח לעמוד בשדה ליד אביו, לדבר על לבו ולגלות לדוד את אשר יראה.
יהונתן מפייס את שאול
יהונתן מדבר טוב על דוד לפני אביו ומזכיר לו:
-
דוד לא חטא לשאול
-
מעשיו טובים מאוד למלך
-
הוא סיכן את נפשו והכה את הפלישתי
-
בזכותו עשה בורא עולם תשועה גדולה לישראל
-
שאול עצמו ראה ושמח
ולכן הוא שואל: "לָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת־דָּוִד חִנָּם?"
שאול שומע בקול יהונתן ונשבע: "חַי־יְהוָה אִם־יוּמָת" שבועה בשם בורא עולם — התחייבות מוחלטת.
דוד חוזר לחצר המלוכה
יהונתן מודיע לדוד על נסיגת שאול מהחלטתו ומביא אותו לפני המלך: "וַיְהִי לְפָנָיו כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
המלחמה מתחדשת ורוח רעה חוזרת אל שאול
דוד יוצא למלחמה, מכה את הפלישתים מכה גדולה והם נסו מפניו. אך מיד לאחר מכן: "וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל־שָׁאוּל"
כאן נמצא אחד הרגעים המטלטלים בפרשה:
שאול יושב בביתו וחניתו בידו, ודוד מנגן — כפי שהיה בתחילת דרכו בחצר המלך, עוד לפני שנוסף מטען הקנאה של שאול בדוד.
תחשבו על דוד: רגע לפני כן הוא נמלט על נפשו מפני שאול, ורגע לאחר מכן הוא שב לנגן לפניו, להרגיע את רוחו הרעה — אותה רוח המבקשת להמית את דוד עצמו.
זהו מצב אנושי קשה מאוד: דוד מנגן למלך שמנסה להרגו. הוא ממלא את תפקידו, למרות הסכנה הממשית. וזאת יש לזכור: בתחילת דרכו בחצר המלוכה זה היה תפקידו — לנגן לשאול כשהייתה עליו רוח רעה — וזאת עוד לפני שנוסף המטען שהביא את שאול לשנוא את דוד, מטען הקנאה והידיעה שדוד הוא הבא אחריו ולא בנו.
הפעם הנגינה אינה מפייסת את שאול: "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד" דוד נמלט: "וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה"
שאול שובר את שבועתו ושב לרדוף את דוד.
וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא:
סיכום:
הפרשה מלמדת כמה נקודות יסודיות:
-
נאמנותו של יהונתן: הוא עומד לצד דוד ומגן עליו בנאמנות מוחלטת.
-
קנאת שאול: שאול נאבק ברוחו הרעה ובקנאה שהתווספה בהמשך דרכו של דוד.
-
דוד בין סכנה לשליחות: מנגן למלך המבקש להמיתו — תפקיד שהיה שלו עוד בתחילת דרכו.
-
שבועה שאינה עומדת: שאול נשבע בשם הבורא, אך אינו עומד בדבריו.
-
הגנב מהבורא' על דוד: למרות הסכנות, דוד ניצל שוב ושוב.
הפרשה מציבה מולנו מלך הנאבק בעצמו, בן נאמן המבקש שלום, ודוד ההולך ומתעלה מתוך מצבים קשים — עד שיתברר כי דרכו היא הדרך שנבחרה לו מלמעלה.
לקרוא עוד:
|