וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת–יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן–פּוּאָ֛ה בֶּן–דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא–יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם: וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת וַיִּקָּבֵ֥ר בְּשָׁמִֽיר: וַיָּ֣קָם אַחֲרָ֔יו יָאִ֖יר הַגִּלְעָדִ֑י וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה: וַֽיְהִי–ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל–שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ | חַוֹּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד: וַיָּ֣מָת יָאִ֔יר וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקָמֽוֹן: וַיֹּסִ֣פוּ | בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בְּעֵינֵ֣י יְהוָה֒ וַיַּעַבְד֣וּ אֶת–הַבְּעָלִ֣ים וְאֶת–הָעַשְׁתָּר֡וֹת וְאֶת–אֱלֹהֵ֣י אֲרָם֩ וְאֶת–אֱלֹהֵ֨י צִיד֜וֹן וְאֵ֣ת | אֱלֹהֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ אֱלֹהֵ֣י בְנֵי–עַמּ֔וֹן וְאֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיַּעַזְב֥וּ אֶת–יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עֲבָדֽוּהוּ: וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד–פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת–כָּל–בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד: וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי–עַמּוֹן֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם–בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד: וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל–יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וְכִ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת–אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽנַּעֲבֹ֖ד אֶת–הַבְּעָלִֽים: וַ֥יֹּאמֶר יְהוָ֖ה אֶל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ וּמִן–הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן–בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן–פְּלִשְׁתִּֽים: וְצִידוֹנִ֤ים וַֽעֲמָלֵק֙ וּמָע֔וֹן לָחֲצ֖וּ אֶתְכֶ֑ם וַתִּצְעֲק֣וּ אֵלַ֔י וָאוֹשִׁ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם מִיָּדָֽם: וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י וַתַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא–אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם: לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל–הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָרַתְכֶֽם: וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל–יְהוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה–אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל–הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיָּסִ֜ירוּ אֶת–אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת–יְהוָ֑ה וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה: וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל–רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד:וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן–אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת–יִפְתָּֽח: וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת–גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי–הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת–יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא–תִנְחַ֣ל בְּבֵית–אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן–אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה: וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ ט֑וֹב וַיִּֽתְלַקְּט֤וּ אֶל–יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔ים וַיֵּצְא֖וּ עִמּֽוֹ: וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑ים וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי–עַמּ֖וֹן עִם–יִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁר–נִלְחֲמ֥וּ בְנֵֽי–עַמּ֖וֹן עִם–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּֽלְכוּ֙ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד לָקַ֥חַת אֶת–יִפְתָּ֖ח מֵאֶ֥רֶץ טֽוֹב: וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕ה וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑ין וְנִֽלָּחֲמָ֖ה בִּבְנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אוֹתִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם: וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל–יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיִ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד: וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל–זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם–מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ: וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי–גִלְעָ֖ד אֶל–יִפְתָּ֑ח יְהוָ֗ה יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֙עַ֙ בֵּֽינוֹתֵ֔ינוּ אִם–לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה: וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם–זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת–כָּל–דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה:וַיִּשְׁלַ֤ח יִפְתָּח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל–מֶ֥לֶךְ בְּנֵֽי–עַמּ֖וֹן לֵאמֹ֑ר מַה–לִּ֣י וָלָ֔ךְ כִּֽי–בָ֥אתָ אֵלַ֖י לְהִלָּחֵ֥ם בְּאַרְצִֽי: וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵי–עַמּ֜וֹן אֶל–מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח כִּֽי–לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת–אַרְצִי֙ בַּעֲלוֹת֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם מֵאַרְנ֥וֹן וְעַד–הַיַּבֹּ֖ק וְעַד–הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ן בְּשָׁלֽוֹם: וַיּ֥וֹסֶף ע֖וֹד יִפְתָּ֑ח וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל–מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא–לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וְאֶת–אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: כִּ֖י בַּעֲלוֹתָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיֵּ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל בַּמִּדְבָּר֙ עַד–יַם–ס֔וּף וַיָּבֹ֖א קָדֵֽשָׁה: וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים | אֶל–מֶלֶךְ֩ אֱד֨וֹם | לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה–נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙ מֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וְגַ֨ם אֶל–מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ: וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר וַיָּ֜סָב אֶת–אֶ֤רֶץ אֱדוֹם֙ וְאֶת–אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֤א מִמִּזְרַח–שֶׁ֙מֶשׁ֙ לְאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַֽיַּחֲנ֖וּן בְּעֵ֣בֶר אַרְנ֑וֹן וְלֹא–בָ֙אוּ֙ בִּגְב֣וּל מוֹאָ֔ב כִּ֥י אַרְנ֖וֹן גְּב֥וּל מוֹאָֽב: וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל–סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ–הָאֱמֹרִ֖י מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל נַעְבְּרָה–נָּ֥א בְאַרְצְךָ֖ עַד–מְקוֹמִֽי: וְלֹא–הֶאֱמִ֨ין סִיח֤וֹן אֶת–יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻל֔וֹ וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחוֹן֙ אֶת–כָּל–עַמּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם עִם–יִשְׂרָאֵֽל: וַ֠יִּתֵּן יְהוָ֨ה אֱלֹהֵֽי–יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת–סִיח֧וֹן וְאֶת–כָּל–עַמּ֛וֹ בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּכּ֑וּם וַיִּירַשׁ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚ת כָּל–אֶ֣רֶץ הָאֱמֹרִ֔י יוֹשֵׁ֖ב הָאָ֥רֶץ הַהִֽיא: וַיִּ֣ירְשׁ֔וּ אֵ֖ת כָּל–גְּב֣וּל הָאֱמֹרִ֑י מֵֽאַרְנוֹן֙ וְעַד–הַיַּבֹּ֔ק וּמִן–הַמִּדְבָּ֖ר וְעַד–הַיַּרְדֵּֽן: וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה | אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הוֹרִישׁ֙ אֶת–הָ֣אֱמֹרִ֔י מִפְּנֵ֖י עַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֑ל וְאַתָּ֖ה תִּירָשֶֽׁנּוּ: הֲלֹ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר יוֹרִֽישְׁךָ֛ כְּמ֥וֹשׁ אֱלֹהֶ֖יךָ אוֹת֥וֹ תִירָ֑שׁ וְאֵת֩ כָּל–אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֜ישׁ יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אוֹת֥וֹ נִירָֽשׁ: וְעַתָּ֗ה הֲט֥וֹב טוֹב֙ אַתָּ֔ה מִבָּלָ֥ק בֶּן–צִפּ֖וֹר מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב הֲר֥וֹב רָב֙ עִם–יִשְׂרָאֵ֔ל אִם–נִלְחֹ֥ם נִלְחַ֖ם בָּֽם: בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּ֨וֹן וּבִבְנוֹתֶ֜יהָ וּבְעַרְע֣וֹר וּבִבְנוֹתֶ֗יהָ וּבְכָל–הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל–יְדֵ֣י אַרְנ֔וֹן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא–הִצַּלְתֶּ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא: וְאָֽנֹכִי֙ לֹֽא–חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֞ה עֹשֶׂ֥ה אִתִּ֛י רָעָ֖ה לְהִלָּ֣חֶם בִּ֑י יִשְׁפֹּ֨ט יְהוָ֤ה הַשֹּׁפֵט֙ הַיּ֔וֹם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְלֹ֣א שָׁמַ֔ע מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֶל–דִּבְרֵ֣י יִפְתָּ֔ח אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֖ח אֵלָֽיו: וַתְּהִ֤י עַל–יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת–הַגִּלְעָ֖ד וְאֶת–מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ אֶת–מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד עָבַ֖ר בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַיִּדַּ֨ר יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם–נָת֥וֹן תִּתֵּ֛ן אֶת–בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן בְּיָדִֽי: וְהָיָ֣ה הַיּוֹצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁל֖וֹם מִבְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיָה֙ לַֽיהוָ֔ה וְהַעֲלִיתִ֖הוּ עוֹלָֽה: וַיַּעֲבֹ֥ר יִפְתָּ֛ח אֶל–בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֽוֹ: וַיַּכֵּ֡ם מֵעֲרוֹעֵר֩ וְעַד–בּוֹאֲךָ֙ מִנִּ֜ית עֶשְׂרִ֣ים עִ֗יר וְעַד֙ אָבֵ֣ל כְּרָמִ֔ים מַכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּכָּֽנְעוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיָּבֹ֨א יִפְתָּ֣ח הַמִּצְפָּה֮ אֶל–בֵּיתוֹ֒ וְהִנֵּ֤ה בִתּוֹ֙ יֹצֵ֣את לִקְרָאת֔וֹ בְתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹל֑וֹת וְרַק֙ הִ֣יא יְחִידָ֔ה אֵֽין–ל֥וֹ מִמֶּ֛נּוּ בֵּ֖ן אוֹ–בַֽת: וַיְהִי֩ כִרְאוֹת֨וֹ אוֹתָ֜הּ וַיִּקְרַ֣ע אֶת–בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֲהָ֤הּ בִּתִּי֙ הַכְרֵ֣עַ הִכְרַעְתִּ֔נִי וְאַ֖תְּ הָיִ֣יתְ בְּעֹֽכְרָ֑י וְאָנֹכִ֗י פָּצִ֤יתִי–פִי֙ אֶל–יְהוָ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָשֽׁוּב: וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אָבִי֙ פָּצִ֤יתָה אֶת–פִּ֙יךָ֙ אֶל–יְהוָ֔ה עֲשֵׂ֣ה לִ֔י כַּאֲשֶׁ֖ר יָצָ֣א מִפִּ֑יךָ אַחֲרֵ֡י אֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְךָ֙ יְהוָ֧ה נְקָמ֛וֹת מֵאֹיְבֶ֖יךָ מִבְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל–אָבִ֔יהָ יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה הַרְפֵּ֨ה מִמֶּ֜נִּי שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וְאֵֽלְכָה֙ וְיָרַדְתִּ֣י עַל–הֶֽהָרִ֔ים וְאֶבְכֶּה֙ עַל–בְּתוּלַ֔י אָנֹכִ֖י (ורעיתי)וְרֵעוֹתָֽי: וַיֹּ֣אמֶר לֵ֔כִי וַיִּשְׁלַ֥ח אוֹתָ֖הּ שְׁנֵ֣י חֳדָשִׁ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וְרֵ֣עוֹתֶ֔יהָ וַתֵּ֥בְךְּ עַל–בְּתוּלֶ֖יהָ עַל–הֶהָרִֽים: וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ | שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וַתָּ֙שָׁב֙ אֶל–אָבִ֔יהָ וַיַּ֣עַשׂ לָ֔הּ אֶת–נִדְר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר נָדָ֑ר וְהִיא֙ לֹא–יָדְעָ֣ה אִ֔ישׁ וַתְּהִי–חֹ֖ק בְּיִשְׂרָאֵֽל: מִיָּמִ֣ים | יָמִ֗ימָה תֵּלַ֙כְנָה֙ בְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל לְתַנּ֕וֹת לְבַת–יִפְתָּ֖ח הַגִּלְעָדִ֑י אַרְבַּ֥עַת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה:וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ | עָבַ֣רְתָּ | לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי–עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ: וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי–עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא–הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם: וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי–אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל–בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי: וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת–כָּל–אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת–אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת–אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה: וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת–מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי–גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר | לֹֽא: וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר–נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל–מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף: וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד: וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם: וַיְהִי–ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן–הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם: וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים: וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן: וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן–הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי: וַיְהִי–ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל–שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים: וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן–הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי: |
פרשת תולע- לא מנוקד.י,א ויקם אחרי אבימלך להושיע את-ישראל, תולע בן-פואה בן-דודו–איש יששכר; והוא-ישב בשמיר, בהר אפרים. י,ב וישפט, את-ישראל, עשרים ושלש, שנה; וימת, ויקבר בשמיר. {פ}י,ג ויקם אחריו, יאיר הגלעדי; וישפט, את-ישראל, עשרים ושתים, שנה. י,ד ויהי-לו שלשים בנים, רכבים על-שלשים עירים, ושלשים עירים, להם; להם יקראו חות יאיר, עד היום הזה, אשר, בארץ הגלעד. י,ה וימת יאיר, ויקבר בקמון. {פ}י,ו ויסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה, ויעבדו את-הבעלים ואת-העשתרות ואת-אלהי ארם ואת-אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני-עמון, ואת אלהי פלשתים; ויעזבו את-יהוה, ולא עבדוהו. י,ז ויחר-אף יהוה, בישראל; וימכרם, ביד-פלשתים, וביד, בני עמון. י,ח וירעצו וירצצו את-בני ישראל, בשנה ההיא: שמנה עשרה שנה, את-כל-בני ישראל אשר בעבר הירדן–בארץ האמרי, אשר בגלעד. י,ט ויעברו בני-עמון את-הירדן, להלחם גם-ביהודה ובבנימין ובבית אפרים; ותצר לישראל, מאד. י,י ויזעקו בני ישראל, אל-יהוה לאמר: חטאנו לך–וכי עזבנו את-אלהינו, ונעבד את-הבעלים. {פ}י,יא ויאמר יהוה, אל-בני ישראל: הלא ממצרים ומן-האמרי, ומן-בני עמון ומן-פלשתים. י,יב וצידונים ועמלק ומעון, לחצו אתכם; ותצעקו אלי, ואושיעה אתכם מידם. י,יג ואתם עזבתם אותי, ותעבדו אלהים אחרים; לכן לא-אוסיף, להושיע אתכם. י,יד לכו, וזעקו אל-האלהים, אשר בחרתם, בם: המה יושיעו לכם, בעת צרתכם. י,טו ויאמרו בני-ישראל אל-יהוה, חטאנו–עשה-אתה לנו, ככל-הטוב בעיניך: אך הצילנו נא, היום הזה. י,טז ויסירו את-אלהי הנכר, מקרבם, ויעבדו, את-יהוה; ותקצר נפשו, בעמל ישראל. {פ}י,יז ויצעקו בני עמון, ויחנו בגלעד; ויאספו בני ישראל, ויחנו במצפה. י,יח ויאמרו העם שרי גלעד, איש אל-רעהו, מי האיש, אשר יחל להלחם בבני עמון–יהיה לראש, לכל ישבי גלעד. {פ}יא,א ויפתח הגלעדי, היה גבור חיל, והוא, בן-אשה זונה; ויולד גלעד, את-יפתח. יא,ב ותלד אשת-גלעד לו, בנים; ויגדלו בני-האשה ויגרשו את-יפתח, ויאמרו לו לא-תנחל בבית-אבינו–כי בן-אשה אחרת, אתה. יא,ג ויברח יפתח מפני אחיו, וישב בארץ טוב; ויתלקטו אל-יפתח אנשים ריקים, ויצאו עמו. {פ}יא,ד ויהי, מימים; וילחמו בני-עמון, עם-ישראל. יא,ה ויהי, כאשר-נלחמו בני-עמון עם-ישראל; וילכו זקני גלעד, לקחת את-יפתח מארץ טוב. יא,ו ויאמרו ליפתח–לכה, והייתה לנו לקצין; ונלחמה, בבני עמון. יא,ז ויאמר יפתח, לזקני גלעד, הלא אתם שנאתם אותי, ותגרשוני מבית אבי; ומדוע באתם אלי, עתה, כאשר, צר לכם. יא,ח ויאמרו זקני גלעד אל-יפתח, לכן עתה שבנו אליך, והלכת עמנו, ונלחמת בבני עמון; והיית לנו לראש, לכל ישבי גלעד. יא,ט ויאמר יפתח אל-זקני גלעד, אם-משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון, ונתן יהוה אותם, לפני–אנכי, אהיה לכם לראש. יא,י ויאמרו זקני-גלעד, אל-יפתח: יהוה, יהיה שמע בינותינו–אם-לא כדברך, כן נעשה. יא,יא וילך יפתח עם-זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין; וידבר יפתח את-כל-דבריו לפני יהוה, במצפה. {פ}יא,יב וישלח יפתח מלאכים, אל-מלך בני-עמון לאמר: מה-לי ולך, כי-באת אלי להלחם בארצי. יא,יג ויאמר מלך בני-עמון אל-מלאכי יפתח, כי-לקח ישראל את-ארצי בעלותו ממצרים, מארנון ועד-היבק, ועד-הירדן; ועתה, השיבה אתהן בשלום. יא,יד ויוסף עוד, יפתח; וישלח, מלאכים, אל-מלך, בני עמון. יא,טו ויאמר לו, כה אמר יפתח: לא-לקח ישראל את-ארץ מואב, ואת-ארץ בני עמון. יא,טז כי, בעלותם ממצרים; וילך ישראל במדבר עד-ים-סוף, ויבא קדשה. יא,יז וישלח ישראל מלאכים אל-מלך אדום לאמר אעברה-נא בארצך, ולא שמע מלך אדום, וגם אל-מלך מואב שלח, ולא אבה; וישב ישראל, בקדש. יא,יח וילך במדבר, ויסב את-ארץ אדום ואת-ארץ מואב, ויבא ממזרח-שמש לארץ מואב, ויחנון בעבר ארנון; ולא-באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב. יא,יט וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחון מלך-האמרי מלך חשבון; ויאמר לו ישראל, נעברה-נא בארצך עד-מקומי. יא,כ ולא-האמין סיחון את-ישראל, עבר בגבלו, ויאסף סיחון את-כל-עמו, ויחנו ביהצה; וילחם, עם-ישראל. יא,כא ויתן יהוה אלהי-ישראל את-סיחון ואת-כל-עמו, ביד ישראל–ויכום; ויירש, ישראל, את כל-ארץ האמרי, יושב הארץ ההיא. יא,כב ויירשו, את כל-גבול האמרי–מארנון, ועד-היבק, ומן-המדבר, ועד-הירדן. יא,כג ועתה יהוה אלהי ישראל, הוריש את-האמרי, מפני, עמו ישראל; ואתה, תירשנו. יא,כד הלא את אשר יורישך, כמוש אלהיך–אותו תירש; ואת כל-אשר הוריש יהוה אלהינו, מפנינו–אותו נירש. יא,כה ועתה, הטוב טוב אתה, מבלק בן-צפור, מלך מואב: הרוב רב עם-ישראל, אם-נלחם נלחם בם. יא,כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל-הערים אשר על-ידי ארנון, שלש מאות, שנה–ומדוע לא-הצלתם, בעת ההיא. יא,כז ואנכי, לא-חטאתי לך, ואתה עשה אתי רעה, להלחם בי: ישפט יהוה השפט, היום, בין בני ישראל, ובין בני עמון. יא,כח ולא שמע, מלך בני עמון, אל-דברי יפתח, אשר שלח אליו. {פ}יא,כט ותהי על-יפתח רוח יהוה, ויעבר את-הגלעד ואת-מנשה; ויעבר, את-מצפה גלעד, וממצפה גלעד, עבר בני עמון. יא,ל וידר יפתח נדר ליהוה, ויאמר: אם-נתון תתן את-בני עמון, בידי. יא,לא והיה היוצא, אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום, מבני עמון–והיה, ליהוה, והעליתיהו, עלה. {פ}יא,לב ויעבר יפתח אל-בני עמון, להלחם בם; ויתנם יהוה, בידו. יא,לג ויכם מערוער ועד-באך מנית עשרים עיר, ועד אבל כרמים, מכה, גדולה מאד; ויכנעו בני עמון, מפני בני ישראל. {פ}יא,לד ויבא יפתח המצפה, אל-ביתו, והנה בתו יצאת לקראתו, בתפים ובמחלות: ורק היא יחידה, אין-לו ממנו בן או-בת. יא,לה ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו, ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני, ואת, היית בעכרי; ואנכי, פציתי פי אל-יהוה, ולא אוכל, לשוב. יא,לו ותאמר אליו, אבי פציתה את-פיך אל-יהוה–עשה לי, כאשר יצא מפיך: אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות, מאיביך–מבני עמון. יא,לז ותאמר, אל-אביה, יעשה לי, הדבר הזה: הרפה ממני שנים חדשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתולי, אנכי ורעיתי (ורעותי). יא,לח ויאמר לכי, וישלח אותה שני חדשים; ותלך היא ורעותיה, ותבך על-בתוליה על-ההרים. יא,לט ויהי מקץ שנים חדשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את-נדרו אשר נדר; והיא לא-ידעה איש, ותהי-חק בישראל. יא,מ מימים ימימה, תלכנה בנות ישראל, לתנות, לבת-יפתח הגלעדי–ארבעת ימים, בשנה. {פ}יב,א ויצעק איש אפרים, ויעבר צפונה; ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני-עמון, ולנו לא קראת ללכת עמך–ביתך, נשרף עליך באש. יב,ב ויאמר יפתח, אליהם, איש ריב הייתי אני ועמי ובני-עמון, מאד; ואזעק אתכם, ולא-הושעתם אותי מידם. יב,ג ואראה כי-אינך מושיע, ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל-בני עמון, ויתנם יהוה, בידי; ולמה עליתם אלי, היום הזה–להלחם בי. יב,ד ויקבץ יפתח את-כל-אנשי גלעד, וילחם את-אפרים; ויכו אנשי גלעד את-אפרים, כי אמרו פליטי אפרים אתם–גלעד, בתוך אפרים בתוך מנשה. יב,ה וילכד גלעד את-מעברות הירדן, לאפרים; והיה כי יאמרו פליטי אפרים, אעברה, ויאמרו לו אנשי-גלעד האפרתי אתה, ויאמר לא. יב,ו ויאמרו לו אמר-נא שבלת ויאמר סבלת, ולא יכין לדבר כן, ויאחזו אותו, וישחטוהו אל-מעברות הירדן; ויפל בעת ההיא, מאפרים, ארבעים ושנים, אלף. יב,ז וישפט יפתח את-ישראל, שש שנים; וימת, יפתח הגלעדי, ויקבר, בערי גלעד. {פ}יב,ח וישפט אחריו את-ישראל, אבצן מבית לחם. יב,ט ויהי-לו שלשים בנים, ושלשים בנות שלח החוצה, ושלשים בנות, הביא לבניו מן-החוץ; וישפט את-ישראל, שבע שנים. יב,י וימת אבצן, ויקבר בבית לחם. {פ}יב,יא וישפט אחריו את-ישראל, אילון הזבולני; וישפט את-ישראל, עשר שנים. יב,יב וימת, אילון הזבולני; ויקבר באילון, בארץ זבולן. {פ}יב,יג וישפט אחריו, את-ישראל, עבדון בן-הלל, הפרעתוני. יב,יד ויהי-לו ארבעים בנים, ושלשים בני בנים, רכבים, על-שבעים עירם; וישפט את-ישראל, שמנה שנים. יב,טו וימת עבדון בן-הלל, הפרעתוני; ויקבר בפרעתון בארץ אפרים, בהר העמלקי. {פ} |