ההתיישבות בנגב – בין תקופת מפא״י (1948–1977) לתקופת הליכוד (1977–2026)
הנגב הוא אחד האזורים המרכזיים שבהם ניתן לראות בצורה חדה את השינוי במדיניות ההתיישבות בישראל לאורך השנים.
הוא משקף את המעבר בין שתי תקופות שונות מאוד:
1948–1977 – תקופה המזוהה היסטורית עם מפא״י ומפלגת העבודה;
1977–2026 – תקופה המזוהה בעיקר עם הליכוד, אף שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים.
הנגב היה תמיד יעד אסטרטגי: ביטחון, פיזור תושבים, חקלאות, קליטת עלייה, ובהמשך גם ערים חדשות ויישובים קהילתיים.
תקופת מפא״י: 1948–1977 – בניית הנגב מחדש
ב־29 השנים הראשונות לקיום המדינה, הנגב היה מוקד התיישבות מרכזי.
המדיניות הייתה ברורה: להפריח את השממה, להקים יישובים חקלאיים, ולבסס נוכחות יהודית לאורך גבולות הדרום.
מפלגות מפא״י ומפלגת העבודה הובילו את הממשלה ברוב הזמן, והנגב היה חלק מהחזון הציוני של התיישבות חלוצית ופיזור תושבים.
מאפייני התקופה
התקופה מאופיינת בהקמת מושבים וקיבוצים בקצב מהיר, הקמת עיירות פיתוח גדולות, קליטת עלייה מאסיבית בשנות ה־50,
יישובי ספר לאורך גבול מצרים ופיתוח תשתיות ראשוניות – כבישים, מים וחשמל.
הנגב הפך מאזור דל תושבים לאזור עם עשרות יישובים חדשים.
כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
סוג יישוב
|
מספר יישובים בנגב 1948–1977
|
מאפיינים
|
מושבים
|
40–50
|
מושבים חקלאיים, רבים מהם לעולים חדשים.
|
קיבוצים
|
15–20
|
קיבוצי ספר וקיבוצי התיישבות צעירה.
|
עיירות פיתוח
|
7–10
|
דימונה, ערד, אופקים, נתיבות, ירוחם, שדרות, קריית גת (חלקה בנגב).
|
יישובים נוספים
|
10–15
|
יישובי בקעת ערד, חבל הבשור, הנגב המערבי.
|
סה״כ
|
70–95
|
תקופה של התיישבות אינטנסיבית בנגב.
|
המשמעות היא שהנגב בתקופה זו נבנה כמעט מאפס, מתוך תפיסה חלוצית:
להקים כמה שיותר יישובים חדשים, לחזק את הגבולות, וליצור מרחב חיים חדש לעם היהודי במדינת ישראל.
תקופת הליכוד: 1977–2026 – מעבר להתיישבות קהילתית וערים חדשות
החל מ־1977, עם עליית הליכוד לשלטון, חל שינוי עמוק במדיניות ההתיישבות בנגב.
למרות שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים, המגמות הכלליות נשארו דומות:
פחות התיישבות חקלאית, יותר יישובים קהילתיים וערים, יותר דגש על תשתיות ותעסוקה.
מאפייני התקופה
התקופה מאופיינת בירידה דרמטית בהקמת מושבים וקיבוצים, מעבר ליישובים קהילתיים קטנים,
פיתוח יישובים בדואיים מוכרים, הרחבת יישובים קיימים במקום הקמת חדשים,
ודגש על תעסוקה, תעשייה ותחבורה – רכבת וכבישים.
הנגב הופך פחות "חלוצי־חקלאי" ויותר "קהילתי־עירוני".
כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
סוג יישוב
|
מספר יישובים בנגב 1977–2026
|
מאפיינים
|
מושבים
|
0–2
|
כמעט לא הוקמו מושבים חדשים.
|
קיבוצים
|
0
|
לא הוקמו קיבוצים חדשים.
|
יישובים קהילתיים
|
15–20
|
יישובי חבל לכיש, רמת נגב, עוטף עזה.
|
יישובים בדואיים מוכרים
|
10–12
|
עומר, כסייפה, חורה, לקיה, תל שבע, שגב שלום ועוד.
|
ערים חדשות
|
1–2
|
רהט (הוכרזה כעיר ב־1994), ערד התרחבה אך אינה חדשה.
|
סה״כ
|
30–36
|
קצב נמוך בהרבה מהתקופה הראשונה.
|
במקום עשרות יישובים חקלאיים קטנים, התקופה המאוחרת מתמקדת ביישובים קהילתיים,
ביישובים בדואיים מוכרים ובערים גדולות יותר. הנגב פחות מתמלא ביישובים חדשים,
ויותר מתעבה סביב מרכזים קיימים.
השוואה ישירה בין התקופות בנגב
תקופה
|
שנים
|
מספר יישובים חדשים בנגב
|
ממוצע לשנה
|
1948–1977
|
29
|
70–95
|
2.4–3.2 יישובים לשנה
|
1977–2026
|
49
|
30–36
|
0.6–0.7 יישובים לשנה
|
ההשוואה מראה בבירור:
בתקופת מפא״י ומפלגת העבודה – הנגב נבנה בקצב מהיר, מתוך חזון של התיישבות חקלאית ופיזור תושבים.
בתקופת הליכוד – הקצב ירד, והדגש עבר ליישובים קהילתיים, יישובים בדואיים מוכרים וערים גדולות.
שתי התקופות יחד יצרו את הנגב שאנחנו מכירים היום – שילוב של יישובים חקלאיים ותיקים, עיירות פיתוח, ערים ויישובים קהילתיים.
ערים שהוקמו לפני קום המדינה – בסיס התושבים של ישראל
כדי להבין את התמונה המלאה, חשוב לזכור שרוב התושבים בישראל חיים בערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה.
ערים אלו מהוות את הבסיס הדמוגרפי של המדינה, ומאכלסות כיום כ־6 מיליון בני ובנות אדם.
טבלה: ערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה
עיר
|
שנת ייסוד
|
מספר תושבים כיום (הערכה)
|
ירושלים
|
עתיקה
|
~1,000,000
|
תל אביב
|
1909
|
~470,000
|
חיפה
|
עתיקה
|
~285,000
|
פתח תקווה
|
1878
|
~250,000
|
ראשון לציון
|
1882
|
~260,000
|
רחובות
|
1890
|
~150,000
|
נתניה
|
1929
|
~225,000
|
הרצליה
|
1923
|
~100,000
|
רמת גן
|
1921
|
~170,000
|
גבעתיים
|
1922
|
~60,000
|
באר שבע
|
1900
|
~220,000
|
טבריה
|
עתיקה
|
~45,000
|
צפת
|
עתיקה
|
~36,000
|
עכו
|
עתיקה
|
~50,000
|
נצרת
|
עתיקה
|
~80,000
|
יישובים ערביים ותיקים
|
עתיקים
|
~1,500,000+
|
סה״כ
|
|
~5,800,000–6,700,000 תושבים
|
ערים אלו – יחד עם מאות יישובים חדשים שהוקמו בנגב ובשאר חלקי הארץ –
יוצרות את המפה האנושית של מדינת ישראל: עם של כ־10 מיליון תושבים,
שחלקו חי בערים ותיקות וחלקו ביישובים חדשים, חקלאיים, קהילתיים ועירוניים.
|