אם יידרש לפרוש: מדוע אריה דרעי עשוי להעדיף הקמת מחנה עצמאי חדש על פני פרישה מהנהגת הציבור החרדי־ספרדי:

בין נאמנות למנהיגות: האם אריה דרעי עשוי לבחור בפיצול ש"ס אם יידרש לפרוש?

בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים במפת הכוחות הפוליטית בישראל, וגם המפלגות החרדיות אינן חסינות מפני טלטלות פנימיות.

על רקע החלשות ש"ס בבחירות עשויים להישמע קולות שידרשו מאריה דרעי לפנות את מקומו. השאלה המעניינת אינה רק האם דרישה כזו יכולה להתעורר, אלא כיצד יגיב לה יו"ר התנועה.

המודל החרדי הקלאסי: ציות להנהגה הרוחנית

במפלגות החרדיות מקובל לראות בהכרעת ההנהגה הרבנית סמכות עליונה. לאורך השנים היו מנהיגים פוליטיים שקיבלו החלטות קשות ואף ויתרו על תפקידיהם כאשר רבנים הורו להם לעשות זאת. תפיסה זו נשענת על הרעיון שהפוליטיקאי הוא שליח ההנהגה הרוחנית, ולא מנהיג בעל סמכות עליונה.

מדוע המקרה של דרעי שונה?

עם זאת, קיימים הבדלים מהותיים בין אריה דרעי לבין פוליטיקאים חרדים אחרים. בעוד שבחלק מהמפלגות המנהיג הפוליטי נתפס כמוציא לפועל של החלטות המתקבלות במוקד רוחני ברור ומגובש, בש"ס היחסים בין המנהיגות הרוחנית למנהיגות הפוליטית מורכבים יותר.

מאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף, התנועה מתקשה לשחזר את הבלעדיות של הרב כשם שהיה קיים בימיו. במצב כזה, מעמדו האישי של דרעי הפך לחלק מרכזי מזהותה של ש"ס. הוא אינו רק יו"ר המפלגה. עבור רבים מתומכיה הוא סמל, אסטרטג, מגייס קולות ומי שמזוהה עם המותג הפוליטי כולו.

מסיבה זו, דרישה לפרישתו עשויה להיתפס לא כהליך מנהלי רגיל אלא כערעור על המבנה הקיים של התנועה.

לא רק מפלגה חדשה: האפשרות להקמת מחנה שלם סביב דרעי

יש התכנות שאריה דרעי יבחר שלא לקבל דרישה לפרישה, יש התכנות לפיצול פיצול מפלגתי ורוחני. אם תרחיש כזה יתרחש, סביר שהוא לא יסתכם בהקמת רשימה חדשה לכנסת בלבד. ההיגיון הפוליטי והחברתי מלמד כי מהלך כזה עשוי לכלול ניסיון לבנות מסגרת רחבה הרבה יותר, שתכלול גם מוסדות חינוך, ישיבות, כוללים, ארגוני חסד וגופים קהילתיים המזוהים עם הנהגתו.

בקרב החרדים, הכוח הפוליטי אינו עומד בפני עצמו. הוא נשען על רשת רחבה של מוסדות חינוך, הנהגה רבנית, פעילות קהילתית ומערכות חברתיות. לכן, אם דרעי יסבור שנעשה ניסיון להרחיקו ממוקד ההשפעה של ש"ס, ייתכן שיבקש לבסס אלטרנטיבה שלמה ולא רק מפלגה חדשה.

מנקודת מבט זו, התרחיש האפשרי אינו פיצול טכני אלא היווצרות של "חצר" חדשה. סביב דמותו עשויים להתלכד רבנים, ראשי ישיבות, עסקנים, פעילים מקומיים ואנשים הרואים בו את ממשיך הדרך האמיתי של התנועה. מוסדות קיימים עשויים להזדהות עם המחנה החדש, ואחרים עשויים לקום במיוחד כדי לבסס את עצמאותו.

הזרם הליטאי בתוך ש"ס

אחד הגורמים שעשויים להעניק לדרעי יתרון במקרה של מאבק פנימי הוא העובדה שש"ס אינה מורכבת רק מציבור ספרדי מסורתי. לאורך השנים התפתח בתוך התנועה גם זרם בעל מאפיינים והשפעות ליטאיות, הכולל תלמידי ישיבות, אנשי חינוך ופעילים שמצאו את מקומם במסגרת ש"ס, אך מושפעים במידה רבה מתרבות עולם הישיבות הליטאי.

קבוצה זו ראתה פעמים רבות בדרעי מנהיג פוליטי יעיל, בעל ניסיון רב ויכולת מוכחת להשיג הישגים עבור הציבור החרדי. כתוצאה מכך, נאמנותם של חלק מהפעילים הללו עשויה להיות קשורה לא רק למסגרת המפלגתית עצמה אלא גם לדמותו של דרעי כמנהיג.

אם ייווצר עימות סביב המשך הנהגתו, ייתכן שחלק מאותו זרם ליטאי הפועל בתוך ש"ס יבחר להמשיך לצדו. במקרה כזה, דרעי לא יישען רק על תומכיו המסורתיים בציבור הספרדי-חרדי, אלא גם על תלמידי ישיבות, אנשי חינוך ופעילים המשתייכים לזרם זה.

תמיכה כזו עשויה להעניק לו בסיס רחב יותר להקמת מחנה עצמאי, הכולל לא רק מסגרת פוליטית חדשה אלא גם ישיבות, מוסדות חינוך ורשתות קהילתיות המזוהות עם הנהגתו. לפי תפיסה זו, כוחו של דרעי אינו נשען רק על קולות הבוחרים אלא גם על מערכות של פעילות חברתית, חינוכית ורוחנית שנבנו סביבו במשך שנים.

תרחיש הפיצול: מדוע הוא עשוי להיות ריאלי?

האפשרות שדרעי יעדיף להקים מסגרת עצמאית אינה נשענת רק על כוחו האישי. היא נשענת גם על ההבנה שהפך במהלך השנים ליותר מעוד יו"ר מפלגה. עבור רבים מתומכיו הוא מייצג דרך, מורשת וסגנון הנהגה.

לדרעי בסיס תמיכה שנבנה במשך עשרות שנים. הוא מחזיק בניסיון פוליטי יוצא דופן, ברשת קשרים ענפה וביכולת מוכחת להניע מערכות מוסדיות וקהילתיות. בנוסף, רבים מהגורמים שפועלים סביבו אינם מחוברים רק לשם "ש"ס", אלא גם לדמותו האישית ולמנהיגות שפיתח לאורך השנים.

במצב שבו היה נדרש לפרוש, ייתכן שחלק מתומכיו היו רואים בכך ניסיון להחליף לא רק מנהיג אלא גם כיוון, סגנון והשפעה. בנסיבות כאלה, הקמת מסגרת חדשה עשויה להיתפס בעיניהם כהמשך הדרך ולא כמרד בדרך הקיימת.

סיכום

אני חושבת כי לאפשרות שאריה דרעי יידרש בעתיד לפנות את מקומו בעקבות היחלשות פוליטית של ש"ס יש התכנות מסוימת, לנוכח המתיחויות שניכרו בשנים האחרונות בתוך התנועה והשאלות העולות מעת לעת באשר לעתיד הנהגתה. אולם השאלה המעניינת באמת אינה האם תעלה דרישה כזו, אלא כיצד יגיב דרעי אם אכן יעמוד בפניה.

להערכתי, בשל מעמדו הייחודי, רשת הקשרים שבנה במשך עשרות שנים, המוסדות ואנשי הציבור המזוהים עמו, וכן קיומם של זרמים שונים שהתלכדו סביב הנהגתו, ובכללם גם זרם ליטאי הפועל בתוך ש"ס, ספק אם יבחר בפרישה שקטה מהחיים הפוליטיים.

ייתכן בהחלט שבנסיבות כאלה יעדיף לבנות סביבו מחנה עצמאי שיכלול לא רק מסגרת פוליטית חדשה אלא גם ישיבות, מוסדות חינוך, ארגוני חסד ומוקדי השפעה קהילתיים המזוהים עם הנהגתו. אם אכן כך יהיה, המאבק לא יתמקד רק בשאלת זהות יו"ר ש"ס, אלא גם בשאלת השליטה במורשת התנועה, במוסדותיה ובקבוצות הכוח המרכיבות אותה.