אם נשאל בנות הלובשות גופיות ומכנסיים קצרים האם הן מתלבשות כך כדי לפתות גברים חרדים, כולן ישיבו בלא מוחלט ויבהירו כי אין שום אפשרות שיקיימו עימם יחסי מין, ולכן אין טעם להתגבר על יצר שאינו בר־השגה.
מאמר: על דימוי, יצר, והפער בין מציאות לדמיון
הטענה החרדית:
בקרב חלק מציבור הדוסים נשמעת תלונה כי נשים הלובשות גופיות או מכנסיים קצרים "מעוררות יצר" אצל הגברים, עד כדי כך שהם נאלצים להסתיר את עיניהם או להפנות מבטם.
הפער בין תפיסה למציאות:
הבעיה אינה בלבוש הנשים אלא בפרשנות שמוטלת עליו. יש מי שמניח כי הופעה חיצונית נועדה לפתות, אך בפועל, אם נערוך משאל פשוט בקרב נשים הלובשות גופיה ושורט, נמצא כי:
100% מהן ידחו על הסף את האפשרות שהן מתלבשות כך כדי לפתות גבר חרדי.
רבות אף יביעו סלידה מהרעיון, ויאמרו "איכס" לנוכח ההנחה הזו.
המסקנה ברורה:
אין טעם לנסות "להתגבר על יצר" מול מציאות שאינה קיימת ואין לה התכנות. אישה הלובשת בגדים קצרים אינה משדרת רצון לקשר אינטימי עם גבר חרדי, אלא פשוט מתלבשת בהתאם לנוחותה, טעמה האישי או מזג האוויר.
המסר לגברים החרדים:
אינך "גבר סקסי" בעיני אותן נשים, ואינך נתפס כאטרקטיבי.
עצם המחשבה שהן מתלבשות כדי לפתות אותך היא שגויה ומנותקת מהמציאות.
היצר שאתה מרגיש הוא פנימי שלך בלבד, לא תוצאה של כוונה חיצונית.
המאבק האמיתי אינו מול הנשים אלא מול הדמיון והפרשנות האישית. נשים אינן נושאות באחריות ליצר של גברים והניסיון להטיל עליהן אשמה או להציג את לבושן כ"פיתוי" הוא עיוות. הדרך הנכונה היא להכיר בכך שהלבוש אינו מסר אישי אליך, אלא בחירה חופשית של האישה לעצמה.
איזה גבר אישה ישראלית רוצה.
הציפייה הנשית:
האישה הישראלית רוצה גבר יציב, אחראי, כזה שמביא ביטחון כלכלי ומשפחתי. היא רוצה לדעת שיש מי שעומד לצידה, תומך בה ובילדיה, ומסוגל לשאת בעול החיים מתוך אחריות ולא מתוך תלות.
הגבר העובד והמפרנס:
גבר שקם בבוקר לעבודה, מתאמץ, מתמודד עם אתגרים ומביא פרנסה בזיעת אפו.
אדם שמבין כי כבודו נבנה מתוך עשייה, יוזמה ועמל ולא מתוך קבלת נדבות.
מי שמסוגל להעניק למשפחתו לא רק כסף, אלא גם תחושת יציבות, וערכים של נתינה ולא של לקיחה.
מה היא לא רוצה:
היא לא רוצה גבר שתלוי בקצבאות, תרומות או סל מזון כדרך חיים.
היא לא רוצה מי שבוחר להישען על המדינה או על אחרים במקום לקחת אחריות אישית.
היא לא רוצה קבצן, אלא שותף אמיתי לחיים.
ובנימה אישית כמו שאומרים, כפי שידוע לחלק מכם, אני לא בענין של זכרים/גברים- בורא עולם עדי- וזאת למען גילוי נאות מי הכותבת. בקורות חיי היה תהליך מטמורפוזי שעשני אה-מינית. ואני לא חושבת שהדבר סותר את דברי במאמר זה.
המשמעות החברתית:
המסר הזה אינו רק אישי אלא גם תרבותי: החברה הישראלית מעריכה את מי שעובד, יוזם ומפרנס. אישה ישראלית רואה בגבר כזה דמות ראויה, שותף לחיים, אב לילדיה, ולא אדם שמתחמק מהאחריות ומחפש קיצורי דרך.
אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.
וְעָֽבַדְתָּ֛ אֶת־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה– קיום המועד, זאת עבודת הבורא בקודש, במועד קודש. מועד קודש כמו אוהל מועד שם עובד הלוי את בורא עולם כל ימות השנה (הדוסים אינם שבט הלוי). עם ישראל כמו נפגש עם שבט הלוי ומשכך מותר לעם לבוא לאישי הבורא רק במועדי קודש – פרשת מופת- מעודכן.
באם הכהן התחתן עם גרושה או לא בתולה הוא השחית זרעו ומשכך לבית הזה של הכהן לא יובאו תרומות המעשרות יען כי לאשה הזאת והנולד ממנה אסור לאכול מתרומות הקדשים אותו הדבר בענין החרם, כל חרם בישראל לכהן, למשל הגראס, חרמות של גראס לא יובאו לבית הזה.
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּין-דָּ֨ם | לְדָ֜ם בֵּין-דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל-הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ– במקרה הזה הולכים לכהן, ולשופט לפתח אוהל מועד– פרשת שופטים ושוטרים- כתובה בעריכה.
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– כמתעקש לגייס את ההומואים לצבא בנט הפוך לדבר– וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי– לשמור משמרת לזאת– בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ– מעודכן.
הֲלֹֽא-אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא-תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ:הָֽבָה-לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם:בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: מזמור שמונה ומאה.בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִלברור לנו שכדי שבורא עולם יצא בצבאותנו, צריך לבנות, לעשות חייל/ צבא כשר, כמו שאומרים.לא רק אוכל כשר, גם חיילים כשרים גם נשק כשר, שנקנה כשר,לעשות חייל לבנות צבא שאורחות ישראל החוטאים לא יגיעו לצבא שלנו ולמשטרה שלנו וזאת באם ישראל מאמין בבורא עולם ורוצה שבורא עולם יצא בצבאותיו. שבנט שם את הטרנס ג'נדר כמפקד ואת ההומו כחייל או מפקד בנט תלמיד הישיבות התורניות המזרחי (מפולין) ויבנה, הוא יודע מה הוא עושה לחייל של ישראל, הוא אומר לבורא עולם - לא צריך אותך נסתדר בלעדיך.וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:צריך לחשוב על מעשיו של בנט מהבחינה התורנית, שבנט, הפוך לדבר:וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָֽׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל-הַיָּמִֽים: פרשת שמע ישראל.וְשָֽׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ:למחשבה מפה:אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה: וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה: לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם: יהושע.וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה:אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי: דברים.לשמור משמרת שהעם לא יחטא בחטאים שיביאו עליו קללה.וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי:גם אלה הפוכים לדבר: משה עמד בפרץ למען ישראל כשחטאו לבורא עולם והוא היה כסנגור לישראל עם טיעון הגנה מאוד מעניין– פֶּן-יֹֽאמְר֗וּ הָאָרֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַֽהֲבִיאָ֕ם אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם– ולא רק– וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הֽוֹצִיאָ֖ם לַֽהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר:אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף– חשוב שנזכור שחטאי הדור הזה, הם לא כחטאי הדור שראה ניסים גדולים. יש הבדל גדול מאוד בין חטאי הדור הזה לחטאי דור יציאת מצרים.
ברור שהדוס גם הוא לא ידרוש בזאת לנוכח ישיבתו עם זה. אני טוענת ועדת חקירה ממלכתית גם בזאת. ברור שהדוס גם הוא לא ידרוש בזאת לנוכח ישיבתו עם זה. בשנת 2006 לפי הספורות הנוצריות האפיפיור דרש את ביטול מצעד הגאווה בירושלים.
https://www.jpost.com/international/vatican-steps-into-row-over-jlem-gay-pride-parade |
העובדה שאתה מבקש מחיילי צהל שבאו לשכונות שלך לחלק לך מזון, לפשוט את מדיהם– לא שמה את חילי צה"ל הלובשים מדים אלה במקום הזה– וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו: תְּהִי-ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל-נַפְשִֽׁי:
העובדה שאתה מונע חסד מאדם, כמו סל שיקום לנכים,העובדה שאתה מונע חסד מאדם עני כמו סל מזון,העובדה שאתה מונע סיוע בדיור מעני,
לא שמה את האדם שנמנעו ממנו זכויותיו במקום הזה:אַל-יְהִי-ל֖וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל-יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִיתוֹמָֽיו:יְהִֽי-אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם:היא שמה אותך במקום הזה:יִזָּכֵ֤ר | עֲוֹ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל-יְהוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל-תִּמָּֽח:יִהְי֣וּ נֶֽגֶד-יְהוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם:יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר | לֹ֥א זָכַר֮ עֲשׂ֪וֹת חָ֥סֶד וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ-עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת:העובדה שאתה מבקש מחיילי צהל שבאו לשכונות שלך לחלק לך מזון, לפשוט את מדיהם,
לא שמה את חילי צה"ל הלובשים מדים אלה במקום הזה,וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו:תְּהִי-ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ:זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל-נַפְשִֽׁי:אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום- תקראו זאת תוך שאתם מבינים שהדוסים אינם שבט הלוי, אולי יש פה ושם לוי או כהן, אך הם אינם שבט הלוי.על משל קורח הלוי שביקש כהונה נלמד ששאינם לויאים , אינם יכולים לדרוש כלויאים כשם שבלוי לא יכול לדרוש ככהן.הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי-הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵֽעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל: וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת-כָּל-אַחֶ֥יךָ בְנֵֽי-לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם-כְּהֻנָּֽה– מאוד יפה השפה המדוברת. מאוד יפה לאמר לאדם שלא מרוצה ממה שנתנו לו במילים האלה– הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם– הלוי והכהן לי מקבלים את שכרם מהעם והם נבדלים מהעם הם נושאי משרה בקודש ומקבלים את המעשר וזה הרבה מאוד כסף.. והוא רצה גם את המקום הזה– וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם-כְּהֻנָּֽה– הכהן מקבל מעשר מהלוי, משמע אחוז.. ואת זה לא רצה קורח לתת לכהן כמצווה עליו ולא רק, הוא רצה גם את המשרה. ולכן תהה משה על תאוותו הזאת של קורח– הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם– יש כאלה שיאמרו שקורח היה "תמע'"…– פרשת קרח חקת- הדגשים ללמידה– שפה..יואל אלחנן כתב ככה, |
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי– לא כל אדם שמכנה עצמו ימני הם ימינו של בורא עולם כנלמד– שאומרים ככה ועושים ככה- אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: מזמור שמונה ומאה.לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי:קודם כל נבין מי הם ימינך. לא כל אדם שמכנה עצמו ימני הם ימינו של בורא עולם כנלמד:יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר: יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם: שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: תהלים.שאומרים ככה ועושים ככה.אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ימינך הם לא אלה:שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:למחשבה:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– כמתעקש לגייס את ההומואים לצבא בנט הפוך לדבר– וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי– לשמור משמרת לזאת– בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ:משה עמד בפרץ למען ישראל כשחטאו לבורא עולם והוא היה כסנגור לישראל עם טיעון הגנה מאוד מעניין– פֶּן-יֹֽאמְר֗וּ הָאָרֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַֽהֲבִיאָ֕ם אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם– ולא רק– וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הֽוֹצִיאָ֖ם לַֽהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר: |
אני מאוד כועסת בעת הזאת– יש חיילים הלומי קרב שלא מקבלים עזרה, ויש כאלה שמתאבדים בשל כך– יש עניין עם נאום ה- "לקחנו מהם והעברנו לכם" כפי שנאם גולדקנוף בבית שמש. זאת לא פליטת פה, זאת פליטת כדור כפי שביבי אמר.
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא-יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד: עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה: פרשת שמע ישראל.
אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ: משלי.
אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ: תהלים.
יש עניין עם החלש בחברה בדבר תורה:
כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי: ישעיהו.
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי:
ופה מסר לסמוטריץ' שלא תהיה הסגת גבול, או פריצת גבול ומישהו ייקח את המגיע ליתומים והאלמנות גם של לאחר מלחמה זאת. כשר האמון על האוצר של ישראל שלא יהיה במקום הזה העברה מאלה לאלה או העדפה של אלה על פני אלה.
אני מאוד כועסת בעת הזאת.
יש עניין עם לקחנו מהם והעברנו לכם כפי שנאם גולדקנוף בבית שמש. זאת לא פליטת פה, זאת פליטת כדור כפי שביבי אמר.
יש חיילים הלומי קרב שלא מקבלים עזרה, ויש כאלה שמתאבדים בשל כך. יש פצועים שמתלוננים שלא מקבלים את מלוא העזרה יש שבויים שחזרו ונתמכים בתרומות כי לא קיבלו את מלוא העזרה.
הדבר מזכיר לי את אגדת רובין שיש למצוא מנהיג שישיב מהם את מה שלחו להוא וייתן להם.
הפסיכולוגיא וגם הפסיכיאטריא כבר מזמן למדה שיש דברים שכדור פסיכיאטרי לא משכיח, גם קנאביס לא יעזור מלא העזרה במקרה הזה והאנשים נדחקים לשוליים לעתים עם חוסר יכולת לתפקד ומשכך גם לעוני והמדינה משחקת שהיא לא יודעת שפגיעה בנפש היא לעיתים יותר קשה מבחינה היכולת של האדם לתפקד ולעתים גם לשוב לחברה וגם למשפחתו באם היה לו אישה וילדים.
יש מחקרים על הלימות קרב שלא טופלו במלחמת יום כיפור, אז בוא נאמר שביום כיפור.. לא ידעו.. אך בעת הזאת יש פה אוזלת יד מכוונת.
וזה מכעיס. מאוד מאוד ואתם לא תגידו שלא נכון לכעוס מאוד מאוד.
הוא חרד, אך לא חרד על דברו.
(שהאוחזין בתורה והמשחקים אותה חרדים על דבר תורה ומקבלים כסף על כך יושבים עם זה, הם מט/תעים את העם כשהם מתיירים זאת במיוחד במקום הזה).
פה נראית הזרות, הם לא בני העם הזה, והם לא יהודים.
אני אומרת אם לא יחדלו ממעשיהם- מלחמת אזרחים.
דוח דוסים.
כאשר בית הכנסת עם ארון ספר התורה צמוד ונגיש, הדוס מהישיבה מתעקש להתפלל מול חלון פתוח, מול רחוב מלא נשים ואל מול חלוני הפתוח – כי כנראה הסחת הדעת האמיתית אינה מראה אישה אלא הצורך להעמיד פנים של קדושה מזויפת.
שקר ההפרדה ושקר הסחת הדעת ממראה אישה:
הקדמה
יצאתי לחלון, ותלמידי הישיבה במקום להיכנס לבית הכנסת הצמוד אליהם העדיפו להתפלל לעיני.
במקום להיכנס לבית הכנסת ולהתפלל מול ארון ספר התורה בבית הכנסת. הם העדיפו להתפלל בחדר הישיבה כשחלון חדר הישיבה פתוח. ואמרתי לעצמי: מדוע הוא מעדיף להתפלל לעיני נשים בחלון פתוח מול קיר, ולא בבית הכנסת מול הארון, רק כשהוא ראה שאני מתעדת את הסצנה הוא סגר חלון ואחר כך בדווקאיות פתח אותו שוב.
אותו הדבר בתפילת ערבית – מדוע הוא מתפלל בחדר הישיבה מול חלוני הפתוח, בעוד אני שומעת מוזיקה בווליום גבוה, ולא עם כל באי בית הכנסת מול הארון. והחלון סמוך לשביל בו לעיתים קרובות הולכות נשים עם בגדי ספורט המבליטים את חיטוביהן.
הטיעון הרשמי מול המציאות:
ההפרדה בין נשים לגברים מוצגת כצורך הכרחי כדי לשמור על קדושת התפילה ולהימנע מ"הסחת דעת". אך המציאות מראה אחרת: דווקא הבחירה להתפלל מול חלון פתוח, מול רחוב שבו נשים עוברות, חושפת את המתפללים לגירויים חזקים יותר מאשר בבית הכנסת עצמו.
הסחת דעת אמיתית מול הסחת דעת מדומיינת:
מוזיקה חזקה, תנועה ברחוב, מראה נשים – כל אלה הם גירויים ממשיים. לעומתם, ההצדקה להפרדה מבוססת על הנחת יסוד שמראה אישה כשלעצמו הוא בעיה. הבחירה להתפלל מול חלון פתוח מערערת את ההיגיון הזה ומצביעה על כך שהטיעון בדבר "הסחת דעת" אינו אלא תירוץ.
אך התירוץ הזה אינו מוגבל רק לתחום התפילה. הוא משמש גם להצדקת הימנעות ממחויבויות אחרות בחברה. כך למשל, הטענה שמראה אישה מסיח את הדעת הופכת לכלי להצדיק אי־התגייסות לצבא, או דרישה ליחידות מיוחדות שיתאימו ל"רגישות" זו. במקום להתמודד עם המציאות כפי שהיא – חברה מעורבת, מרחב עממי שבו נשים וגברים חיים ופועלים יחד – נוצרת מערכת שלמה של דרישות חריגות שמטרתן להרחיק את הגבר הדתי מהמפגש עם נשים.
בפועל, מדובר במנגנון שמאפשר להימנע מהשתתפות מלאה בחיים האזרחיים והצבאיים, תוך שימוש במושג "קדושה" או "שמירה על טהרה" כצידוק. ההסחת דעת המדומיינת הופכת לכלי פוליטי וחברתי: היא מייצרת הפרדה מלאכותית, מגבילה את הנשים, ומעניקה לגברים פטור ממחויבויות שוויוניות.
כך מתברר שהטיעון בדבר "הסחת דעת" אינו רק שקר ביחס לתפילה מול חלון פתוח, אלא גם מנגנון רחב יותר של שליטה והדרה. הוא משרת אינטרסים – החל מהימנעות מהתגייסות ועד דרישה ליחידות מיוחדות – ומציג את האישה לא כשותפה שווה אלא כבעיה שיש להרחיק.
המשמעות הסמלית של ארון ספר התורה בבית הכנסת מול חלון הרחוב:
תפילה מול ארון ספר התורה בבית הכנסת מסמלת חיבור למסורת, לספר התורה, ולמרחב ראוי לתפילה. היא מבטאת את הרצון להעמיד את התורה במרכז החיים הרוחניים ולכוון את הלב אל המקום שבו מונח ספר התורה.
לעומת זאת, תפילה מול חלון פתוח מסמלת חיבור למציאות היומיומית, אך גם חשיפה לסתירה בין אידיאולוגיה לבין התנהגות בפועל. במקום להתרכז במוקד הקדושה, הבחירה להתפלל מול הרחוב חושפת את המתפללים לגירויים חיצוניים – נשים העוברות בשביל הסמוך, מוזיקה רועשת מבית סמוך – ומערערת את ההיגיון של ההפרדה והטענה בדבר "שמירה על קדושה".
חדר הישיבה מול אולם התפילה:
העדפה נוספת הממחישה את הסתירה היא בחירתם של תלמידי הישיבה להתפלל תפילת ערבית בחדר הישיבה ולא להצטרף אל באי בית הכנסת. חדר הישיבה עצמו נמצא בתוך מבנה בית הכנסת, ורק דלת מפרידה בינו לבין אולם התפילה המרכזי שבו מתפללים מול ארון ספר התורה בבית הכנסת. הבחירה להישאר בחדר הישיבה, במקום להצטרף אל הציבור בבית הכנסת, מדגישה את הפער בין ההצהרה על חשיבות ההפרדה לבין ההתנהגות בפועל.
המסר החברתי:
המקרה חושף את הפער בין השיח הדתי לבין המציאות. ההפרדה אינה באמת מונעת הסחת דעת, אלא משמשת ככלי שליטה והדרה. כאשר בפועל המתפללים בוחרים להתפלל מול חלון פתוח, הם מוכיחים שהטיעון בדבר "הסחת דעת ממראה אישה" הוא שקר.
סיכום:
הפרקטיקה היומיומית מערערת את ההצדקות האידיאולוגיות. ההפרדה אינה מונעת הסחות דעת, אלא יוצרת מצג שווא. המקרה שתואר מדגים כיצד השיח סביב "שמירה על קדושה" ו"הסחת דעת" אינו נאמן למציאות, ומעלה שאלות עמוקות על מטרותיה האמיתיות של ההפרדה.
בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל הפך לגורם כלכלי משמעותי, כאשר עלותו השנתית, המוערכת בכ־2–3 מיליארד ₪, מהווה בין 2% ל־3.5% ממחזור המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019– הצעה לשיפור..
מבוא:
מערך הכשרות בישראל הוא חלק בלתי נפרד ממבנה שוק המזון המקומי, אך נטל העלויות שלו הולך וגדל לאורך השנים. כדי להבין את המשמעות הכלכלית, יש לבחון את היחס בין עלות מערך הכשרות לבין מחזור המכירות של שוק המזון לצריכה פרטית.
בשנים 2020–2021 סך ההוצאה לצריכה פרטית בישראל הוערך בכ־800 מיליארד ₪, כאשר שוק המזון לצריכה פרטית הסתכם בכ־70 מיליארד ₪ – כלומר כ־8.7% מהצריכה הכוללת. נתון זה שימש בסיס לחישוב יחסיות לשנים הבאות.
בשנת 2024 סך ההוצאה לצריכה פרטית עלה לכ־976 מיליארד ₪. אם נשמור על אותה יחסיות של 8.7%, הרי ששוק המזון לצריכה פרטית מוערך בכ־85 מיליארד ₪. במקביל, עלות מערך הכשרות באותה שנה הוערכה בכ־2–3 מיליארד ₪.
בהשוואה למחזור המזון:
עלות של 2 מיליארד ₪ מהווה כ־2.3% משוק המזון.
עלות של 3 מיליארד ₪ מהווה כ־3.5% משוק המזון.
יש הערכות שהשוק הכשרות היקפו בין 2- 4 מליארד החישוב נעשה על הגבול הנמוך והממוצע.
כלומר, בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל מהווה בין 2% ל־3.5% משוק המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019 (כאשר שוק המזון היה כ־70 מיליארד ₪ ועלות הכשרות כ־1.2 מיליארד ₪).
המשמעות היא שהיקף ההוצאה על מערך הכשרות גדל באופן יחסי לשוק המזון עצמו, והפך מגורם שולי יחסית לגורם בעל משקל כלכלי משמעותי יותר. נתון זה מחדד את הצורך לבחון את מבנה מערך הכשרות, את יעילותו ואת השפעתו על מחירי המזון לצרכן.
חלוקת עסקים בעלי תעודת כשרות בישראל לפי תחום ותתי־קטגוריות (דו"ח 2019)
תחום ראשי | תת־קטגוריה | מספר עסקים (הערכה) | אחוז מכלל העסקים | מאפייני פעילות |
|---|---|---|---|---|
חנויות מזון | מכולות | ~1,000 | ~7% | מכירת מוצרים ארוזים, ביקורים קצרים |
ירקניות | ~600 | ~4% | תוצרת טרייה, בדיקת חרקים | |
מעדניות | ~500 | ~3% | גבינות, נקניקים, מוצרים מוגמרים | |
קצביות | ~552 | ~4% | בשר טרי, פיקוח הדוק | |
סיכום חנויות מזון | — | ~2,652 | ~18% | חנויות קטנות עם צורך בהשגחה מינימלית |
מפעלי מזון | מפעלי בשר | ~900 | ~6% | שחיטה, אריזה |
מאפיות | ~1,200 | ~8% | לחמים, עוגות | |
מפעלי חלב | ~600 | ~4% | מוצרי חלב, גבינות | |
מפעלי משקאות | ~500 | ~3% | שתייה קלה, בירה | |
מפעלי מזון יבש | ~502 | ~3% | פסטות, קטניות, מוצרים ארוזים | |
סיכום מפעלי מזון | — | ~3,702 | ~26% | תעשייה עם צורך בהשגחה רציפה |
ענף ההסעדה | דוכנים/קיוסקים מזון | ~1,200 | ~8% | מכירה פשוטה, ללא בישול מורכב |
בתי קפה קטנים | ~1,600 | ~11% | מאפים, שתייה | |
מסעדות קטנות | ~2,400 | ~17% | מטבח פעיל, תפריט מצומצם | |
מסעדות בינוניות | ~1,600 | ~11% | מטבח מלא, תפריט רחב | |
מסעדות גדולות | ~800 | ~6% | נפח גבוה, כמה משמרות | |
אולמות אירועים | ~400 | ~3% | פעילות לפי אירועים | |
מלונות (מטבח ראשי) | ~156 | ~1% | בופה/חדר אוכל, פעילות יומית | |
סיכום ענף ההסעדה | — | ~8,156 | ~56% | רוב העסקים בעלי תעודת כשרות בישראל |
סה"כ כלל העסקים | — | 14,423 | 100% | — |
ממוצע משגיחים לכל עסק | — | ~0.76 | — | חישוב: 11,000 משגיחים ÷ 14,423 עסקים |
דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019 לפי הספורות הנוצריות.
נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2019:
פרמטר | נתון |
|---|---|
מספר עסקים עם תעודת כשרות | ~14,423 |
מספר משגיחים בפועל | ~11,000–12,000 |
תקנים רשמיים | ~4,500–5,000 |
שכר ממוצע משגיח | ~9,300 ₪ לחודש |
עלות כוללת שנתית | ~1.2 מיליארד ₪ |
ממוצע משגיחים לכל עסק | ~0.76 |
מקור: דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019
נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2024:
פרמטר | נתון |
|---|---|
מספר עסקים עם תעודת כשרות | ~14,000 (דומה ל־2019) |
מספר משגיחים בפועל | ~11,000 (הערכה, לא פורסם מספר חדש רשמי) |
תקנים רשמיים | ~5,000 |
שכר ממוצע משגיח | ~9,300 ₪ לחודש (ללא שינוי מהותי) |
עלות כוללת שנתית | ~2–3 מיליארד ₪ |
ממוצע משגיחים לכל עסק | ~0.78 |
מקור: דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2024
תובנות מההשוואה:
מספר העסקים נותר יציב סביב 14 אלף.
מספר המשגיחים בפועל לא השתנה מהותית – סביב 11 אלף.
העלות הכוללת כמעט הוכפלה בין 2019 ל־2024.
הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים (מפעלים ומלונות מקבלים יותר, חנויות קטנות פחות).
הנה טבלה שלישית מסכמת, שמציגה בצורה תמציתית את ההבדלים המרכזיים בין דו"ח 2019 לבין דו"ח 2024, כולל שורת ממוצע משגיחים לכל עסק.
השוואה מסכמת בין 2019 ל־2024:
פרמטר | דו"ח 2019 | דו"ח 2024 | שינוי מרכזי |
|---|---|---|---|
מספר עסקים עם תעודת כשרות | ~14,423 | ~14,000 | יציבות במספר העסקים |
מספר משגיחים בפועל | ~11,000–12,000 | ~11,000 (הערכה) | ללא שינוי מהותי |
תקנים רשמיים | ~4,500–5,000 | ~5,000 | יציבות |
שכר ממוצע משגיח | ~9,300 ₪ לחודש | ~9,300 ₪ לחודש | ללא שינוי |
עלות כוללת שנתית | ~1.2 מיליארד ₪ | ~2–3 מיליארד ₪ | עלייה משמעותית |
ממוצע משגיחים לכל עסק | ~0.76 | ~0.78 | כמעט זהה |
מקורות:
דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2019)
דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024)
תובנות:
מספר העסקים והמשגיחים נותר יציב, אך התקציב כמעט הוכפל.
הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים.
הרפורמה החוקית מ־2021 לא יושמה, ולכן רוב הבעיות שהיו קיימות ב־2019 נמשכות גם ב־2024.
הצעה לשיפור מערך הכשרות:
הקדמה:
הכשרות בישראל אינה רק דרישה הלכתית אלא גם מנוע כלכלי משמעותי. "כשר" הוא מותג שמקדם מכירות, מעניק אמון לצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם – שרבים מהם רוצים לאכול כשר וגם למכור כשר. כך שיש רצון וברור שיש יכולת.
כדי לשמור על אמינות המערכת, ניתן לבנות מערך פיקוח יעיל, שקוף ומבוקר, שבו כל עסק מקבל הדרכה לשמירה על מטבח וחנות כשרה, וכל משגיח אחראי על מספר עסקים בביקורי פתע קבועים.
עקרונות המערך:
הדרכה ראשונית: כל עסק עובר הכשרה בסיסית לשמירה על מטבח כשר, ניהול מלאי, והפרדה בין בשר וחלב. בדיקה ראשונית אישור ראשוני , תעודה והלאה.
פיקוח שוטף: משגיחים מבצעים ביקורי פתע קבועים, כאשר כל ביקור נמשך שעה–שעתיים בהתאם לסוג העסק.
חלוקת עומסים: כל משגיח יכול לטפל במספר עסקים, בהתאם לתדירות הביקורים הנדרשת.
מניעת סטיות תקן: ביקורים מתוזמנים מראש לפי סוג העסק, כדי להבטיח אחידות ושקיפות.
חלוקת שעות השגחה לפי סוגי עסקים:
תחום העסק | מספר עסקים (הערכה) | תדירות ביקור | ממוצע שעות ביקור | סה"כ שעות שבועיות | משרות נדרשות (סה"כ/40) |
|---|---|---|---|---|---|
מכולות | ~1,000 | פעם בחודש | 1 שעה | ~250 | ~6 |
ירקניות | ~600 | פעם בחודש | 1 שעה | ~150 | ~4 |
מעדניות | ~500 | פעמיים בחודש | 1 שעה | ~250 | ~6 |
קצביות | ~552 | פעמיים בחודש | 1 שעה | ~276 | ~7 |
מפעלי מזון | 3,702 | 3 פעמים בשבוע | 2 שעות | ~22,212 | ~555 |
בתי קפה קטנים | ~1,600 | פעמיים בשבוע | 1 שעה | ~3,200 | ~80 |
מסעדות קטנות | ~2,400 | פעמיים בשבוע | 1 שעה | ~4,800 | ~120 |
מסעדות בינוניות | ~1,600 | פעמיים בשבוע | 1 שעה | ~3,200 | ~80 |
מסעדות גדולות | ~800 | פעמיים בשבוע | 1 שעה | ~1,600 | ~40 |
אולמות אירועים | ~400 | 3 פעמים בשבוע | 2 שעות | ~2,400 | ~60 |
מלונות (מטבח ראשי) | ~156 | 3 פעמים בשבוע | 2 שעות | ~936 | ~23 |
סה"כ | 14,423 | — | — | 39,474 | ~987 |
המשמעות:
המודל המעודכן מצביע על צורך בכ־39,474 שעות השגחה שבועיות, המתורגמות לכ־987 משגיחים במשרה מלאה. במקום כ- 11,000.
טבלה השוואתית – אגרות ושכר משגיחים:
מרכיב | סכום שנתי (₪) |
|---|---|
אגרה קבועה לתעודת כשרות שנתית (כיום) | ~100–120 מיליון ₪ |
שכר משגיחים במודל מוצע (987 משרות מלאות) | ~118 מיליון ₪ |
שכר משגיחים כיום (אלפי משגיחים בפועל) | ~2–2.9 מיליארד ₪ |
המשמעות:
האגרה הקבועה כיום (~100–120 מיליון ₪) היא רק חלק קטן מהמערך הכלכלי.
שכר המשגיחים במודל המוצע (~118 מיליון ₪) נמצא באותו סדר גודל של ההכנסות מאגרות, ולכן ניתן להפעיל מערך יעיל ושקוף בעלות דומה להכנסות הקיימות.
בפועל, שכר המשגיחים כיום מגיע ל־מיליארדי שקלים בשנה, משום שמועסקים אלפי משגיחים בתדירות גבוהה בהרבה מהמודל המוצע.
המשמעות היא פוטנציאל לחיסכון של פי 20–30 בעלויות הכוללות אם יעבור למודל החדש.
המשמעות הכלכלית ברורה: ניתן לשמור על רמת כשרות גבוהה תוך חיסכון משמעותי בכוח אדם ובהוצאות, באמצעות תכנון נכון של תדירות ומשך הביקורים. כך "כשר" נשאר מותג אמין שמקדם מכירות, מגן על הצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם.
**המועדים על פי הספורות הנוצריות.
אולי יעניין אותך/אותך:
דו"ח דוסים.
נאה דורש – נאה מקיים: הציבור החרדי אינו יכול לדרוש לעצמו זכויות יתר ובו־בזמן למנוע מאחרים את אותן הזכויות. אם בערים חרדיות קיימת התנגדות להתיישבות של יהודים שאינם חרדים – הרי שעל פי אותו עיקרון, אין זה ראוי שהחרדים יתיישבו בערי יהודים.
(שלא יהיו העלבויות יש חרדים ויש חרדים, אתם יודעים לאיזה חרדים אני מתכוונת).
באין קודש בעת הזאת – כולם חילונים, כולל החרדים:
לפני חורבן הבית היה קודש בישראל, עבודת הקודש הייתה נחלתם של הלויים והכהנים בלבד. רוב הציבור החרדי של היום איננו לוי ואיננו כהן, ולכן אין לו ייעוד מיוחד בעבודת הקודש. ממילא, אין הצדקה לטעון לייחודיות או לזכויות יתר בשם לימוד התורה, כאשר בפועל הם חיים כחלק מהחברה הכללית אך דורשים לעצמם הטבות מפליגות.
הטענה לעליונות דתית או לייחודיות מגזרית אינה עומדת במבחן המציאות. רוב היהודים אינם עובדים בשבת ובמועדים, מקיימים את חגי ישראל, לומדים תורה בבתי הספר – ורבים גם קוראים ולומדים פרשת שבוע מדי שבת. אין מגזר אחד שיכול לטעון לזכויות יתר על בסיס שמירת מצוות או לימוד תורה.
נאה דורש – נאה מקיים:
הציבור החרדי אינו יכול לדרוש לעצמו זכויות יתר ובו־בזמן למנוע מאחרים את אותן הזכויות. אם בערים חרדיות קיימת התנגדות להתיישבות של יהודים שאינם חרדים – הרי שעל פי אותו עיקרון, אין זה ראוי שהחרדים יתיישבו בערי יהודים וישנו את הנוף בערינו.
דובר רבות על כך שהחרדים מונעים מיהודים קבלת סיוע לדיור בבית שמש. מצד אחד הם מונעים מיהודים בעיר זו, אך מצד שני הם מתנחלים ביישובים שאינם חרדיים. יש אף התכנות שהם מקבלים סיוע לדיור גם ביישובים שאינם חרדיים. זהו מצב שאינו הוגן, על גבול המעל, שכן הסיוע מתקבל דרך משרד השיכון – משרד שעד לא מזמן עמד בראשו יצחק גולדקנופף מהמפלגות החרדיות.
המצב הנוכחי יוצר עיוות מתמשך:
החרדים מקבלים חמישים אחוז מהסיוע בדיור, למרות שהם מיעוט קטן יחסית באוכלוסייה.
ובמקביל, הם מתיישבים בערי יהודים ומביאים לשינוי כפוי בצביון העירוני.
זהו מצב של חוסר צדק חברתי מובהק. אין מגזר אחד שיכול לטעון לעליונות דתית או לייחודיות מגזרית כאשר בפועל הוא חי כחלק מהחברה הכללית, אך דורש לעצמו הטבות מפליגות.
הדרישה הברורה:
שמירה על עקרון הדדיות: מי שמונע מאחרים להתיישב בעריו, לא יתיישב בערי יהודים.
החרדים יניעו עצמם לערים חרדיות בלבד, ולא יגרמו לשינוי כפוי בערי יהודים.
החזרת האיזון והצדק החברתי, כדי שכל אזרח יוכל לחיות בעירו בלי כפייה דמוגרפית או תרבותית.
דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים- עדכון.
נכתב: 10.11.2025 08:26
עודכן: 02.12.2025
"חמשת אלפים שורדי שואה ממתינים לקבל דירה בדיור הציבורי, כך פורסם לראשונה היום (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, בכאן רשת ב'. רוב הניצולים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רבים מהם ללא פנסיה וללא מעטפת משפחתית. הבוקר יתקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא.
בחמש השנים האחרונות הלכו לעולמם כ-2,500 שורדים בעודם ממתינים בתור לדירה. יושבת ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לשורדי שואה, יסמין סאקס פרידמן מ"יש עתיד", אמרה כי יש לפעול מיד למצוא פתרונות דיור לשורדים.
"הנתונים קשים מאוד מאוד, ולמה אנחנו מחכים? ממוצע גילאים הוא 87. אני מבינה שהמדינה כשלה והיא גם לא תוכל לייצר פתרונות של דיור מיידי לניצולי השואה"" כאן חדשות.
ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):
חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:
טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים– יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 36% / 12.5% | 12% / 9.5% | 24% / 55% | 28% / 23% | 100% |
| 2022 | 38% / 12.8% | 12% / 9.7% | 22% / 54.5% | 28% / 23% | 100% |
| 2023 | 39% / 13.0% | 12.5% / 9.9% | 21% / 54% | 27.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 40% / 13.2% | 13% / 10.0% | 20% / 53.5% | 27% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 41% / 13.3% | 13.5% / 10.0% | 18.5% / 53.7% | 27% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.
טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 23% / 12.5% | 11% / 9.5% | 41% / 55% | 25% / 23% | 100% |
| 2022 | 24% / 12.8% | 11% / 9.7% | 40% / 54.5% | 25% / 23% | 100% |
| 2023 | 25% / 13.0% | 11.5% / 9.9% | 39% / 54% | 24.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 26% / 13.2% | 12% / 10.0% | 38% / 53.5% | 24% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 27% / 13.3% | 12.5% / 10.0% | 36.5% / 53.7% | 24% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.
טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 30% / 12.5% | 12% / 9.5% | 33% / 55% | 25% / 23% | 100% |
| 2022 | 31% / 12.8% | 12% / 9.7% | 32% / 54.5% | 25% / 23% | 100% |
| 2023 | 32% / 13.0% | 12.5% / 9.9% | 31% / 54% | 24.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 33% / 13.2% | 13% / 10.0% | 30% / 53.5% | 24% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 34% / 13.3% | 13.5% / 10.0% | 28.5% / 53.7% | 24% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.
חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל
טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 6% / 12.5% | 20% / 9.5% | 72% / 55% | 2% / 23% | 100% |
| 2022 | 6.5% / 12.8% | 21% / 9.7% | 72% / 54.5% | 0.5% / 23% | 100% |
| 2023 | 7% / 13.0% | 22% / 9.9% | 72% / 54% | 0.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 7.5% / 13.2% | 22.5% / 10.0% | 72% / 53.5% | 0.5% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 8% / 13.3% | 23% / 10.0% | 70% / 53.7% | 1% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.
טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).
| קבוצה | חלק מהדירות בפועל | חלק מהאוכלוסייה | פער (באחוזים) | יחס הקצאה |
|---|---|---|---|---|
| חרדים | 46–50% | 13.3% | +33% עד +37% | פי 3.5–4 |
| דתיים לאומיים | לא פורסם | 10.0% | לא ידוע | לא ידוע |
| ישראלים – יהודים (כולל חרדים) | 50–54% | 53.7% | −0% עד −3% | תואם פחות או יותר |
| אזרחי ישראל – לא יהודים | 0.5–1% | 23.0% | −22% עד −22.5% | כמעט אפס |
הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.
למחשבה:
השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:
| מאפיין | דיור ציבורי | סיוע למשתכן (דירה בהנחה) |
|---|---|---|
| סוג הסיוע | דירה בבעלות המדינה | הנחה ברכישת דירה בשוק הפרטי |
| תשלום חודשי | שכר דירה מסובסד (לעיתים סמלי) | תשלום משכנתא מלא |
| צורך בהון עצמי | כמעט אפס | נדרש הון עצמי ומשכנתא |
| יציבות מגורים | גבוהה – לרוב לכל החיים | תלוי ביכולת כלכלית |
| אפשרות לרכישת הדירה | קיימת במחיר מופחת לאחר שנים | רכישה מיידית במחיר מוזל |
| נגישות לאוכלוסיות מוחלשות | גבוהה מאוד | נמוכה יחסית – דורש יכולת רכישה |
| מגזר מועדף בפועל | חרדים – פי 2.5–3 מחלקם באוכלוסייה | חרדים – פי 3.5–4 מהחלק היחסי (2025) |
סיכום:
דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.
סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.
בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.
למחשבה:
תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):
פרמטר | חרדים | כלל האוכלוסייה | יחס לחלקם באוכלוסייה |
|---|---|---|---|
חלקם בגילי העבודה (20–64) | כ־14% | 100% | — |
חלקם בתשלומי מסים ישירים | כ־4% | 100% | פחות משליש |
תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע) | ≈ 230 ₪ לחודש | ≈ 1,345 ₪ לחודש | פי 5.8 פחות |
תשלום מס הכנסה למשק בית | פי 11 פחות מחילוני | — | פער משמעותי מאוד |
הסיבות לפער:
שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.
שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.
משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.
פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.
ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.
עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.
אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.
טבלת מקורות – סיוע בדיור בישראל:
החישובים על פי ניתוח נתונים ממקורות אלה גם על פי פילוח ישובים שעשה הרובוט:
תחום | מקור | סוג | קישור / הפניה |
|---|---|---|---|
דיור ציבורי ושכר דירה | משרד הבינוי והשיכון – סיוע מוגדל בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי | רשמי | gov.il – סיוע מוגדל |
דיור ציבורי ושכר דירה | מסמך מחקר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה | רשמי | PDF הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | דף מידע נוסף באתר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה | רשמי | אתר הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | מאגר מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – חיפוש לפי נושא "חרדים" | רשמי | מאגר הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | רשימת יישובים המזכים בסיוע מוגדל בשכר דירה | רשמי | gov.il – יישובים עם סיוע מוגדל |
דיור ציבורי ושכר דירה | דיור ציבורי בישראל – דף מרכזי | רשמי | gov.il – דיור ציבורי |
דיור ציבורי ושכר דירה | סיוע בשכר דירה – דף מרכזי | רשמי | gov.il – סיוע בשכר דירה |
דיור ציבורי ושכר דירה | מעוף לדיור – מרכזי שירות מטעם משרד הבינוי והשיכון | רשמי | מעוף לדיור |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | מדריך להשתתפות בתוכניות "דירה בהנחה" | רשמי | gov.il – מדריך דירה בהנחה |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | אתר ההרשמה להגרלות "דירה בהנחה" | רשמי | dira.moch.gov.il |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | דף מרכזי בנושא "דירה בהנחה" | רשמי | gov.il – דירה בהנחה |
הקצאה לחרדים | כאן חדשות (דצמבר 2024) – דיווח: 50% מהדירות בהגרלה האחרונה יועדו לחרדים (7% מבתי האב בישראל). שר השיכון גולדקנופף: "צמצום פערים בדיור לציבור החרדי". | עיתונאי | כאן חדשות |
הקצאה לחרדים | מעריב (ינואר 2025) – כתבה: מחצית מהמגרשים המסובסדים בתוכנית "מחיר למשתכן" לחרדים (11% מהאוכלוסייה). | עיתונאי | מעריב |
הקצאה לחרדים | כלכליסט (יוני 2023) – חשיפה: מענק ייחודי לרכישת דירה מיד שנייה (50 אלף ש"ח) מותאם ליישובים חרדיים. | עיתונאי | כלכליסט |
הקצאה לחרדים | סרוגים (מרץ 2025) – דיווח על מסמך ממ״מ בכנסת: החרדים נהנים מהטבות בדיור גם ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות. | עיתונאי | סרוגים |
הקצאה לחרדים | ערוץ 14 (מרץ 2025) – דיון בכנסת: רבים ממשקי הבית החרדים זכאים לסיוע בשכר דירה למרות ש־75% מהם בעלי דירה. | עיתונאי | ערוץ 14 |
הדוח על פי הספורות הנוצריות.