לגבי התקלה בשטראוס.

חברת שטראוס הודיעה מיד על התקלה למשרד הבריאות. שטראוס לא כיסתה על עוונה. משרד הבריאות הוא שהיה צריך להוציא הודעה לאחר ששטראוס ידעה אותו. משרד הבריאות הוא שנותן אישור או מסיר אישורים ולעתים גם קובע גורלות של עסקים באם יש לו הזכות לתת או לא לתת אישור בריאות למוצר כזה או אחר. כמפקח נבחר גם שטראוס היא גוף נמשל למשרד הבריאות בדיוק כמו כל אזרח בוחר. גם שטראוס וגם האזרח בחרו במשרד הבריאות כמוסד לדבר. הוא הראש לדבר. ומשכך ברגע ששטראוס הודיעה למשרד הבריאות, האחריות המלאה על גב משרד הבריאות. משרד הבריאות מוציא כל יום הודעות לעם, יש לו דוברות והיה יכול לעשות זאת ששטראוס הודיעה לו. זה בדיוק כמו מכון התקנים. היצרן מציג את המוצר למשרד התקנים וברגע שמכון התקנים על מדעניו מאשר המוצר, הוא יכול לעוף ולמכור ולהרויח כסף ולשלם לעובדים. משרד התקנים הוא הראש לדבר ולכן אחראי לדבר.

ועל כן- המדינה צריכה לפצות את הנפגעים ולפטר את שר הבריאות.

בהמשך, לאחר תיקון התקלה ולאחר שמוצרי שטראוס יוחזרו למדפים, העם יבחר אם הוא רוצה להמשיך לקנות משטראוס כפי שקנה לפני התקלה או לא. יש מתחרים לשטראוס, היא לא היחידה הפועלת בשוק.

מאוד מעניין שלא נשמעת תלונה רצינית נגד משרד הבריאות.

העובדה שאין תלונה למשרד הבריאות שכיסה על הדבר מעידה על כך שהעם לא מתיחס לנבחריו ברצינות כמו שאומרים, העם והתקשורת לא מצפה ממשרד הבריאות להיות אחראי לדבר שהוא אמון עליו, למעשה היא העם והתקשורת רואים את משרד הבריאות כגוף שאין לו ערך, לכן אין תלונה נגדו. זה בדיוק כמו שאמרו שנבחרי העם לא מסוגלים לנהל את הפנסיות והדבר היווה הצדקה להפריטן להמבורגר שלא מחתים על ערבות אישית תשובה על ההלוואות שהוא נותן ןלכן תשובה יכול לעשות "תספורת" מתי שיחפוץ בכך.. מראש אתם מתיחסים לנבחרים שלכם כמוגבלים, כרפי שכל.

"החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." שמואל יוסף עגנון.

"שטראוס יידעה את משרד הבריאות, ועדיין, ההודעה לציבור והריקול של המוצרים, נעשו רק מספר ימים לאחר מכן, ולא באופן מיידי" גלובס.

גם קציני המודיעין ביום כיפור לא דיווחו על הסכנה ונשפטו על כך.

"ב-1 באפריל 1974 הגישה הוועדה דו"ח ביניים (שפורסם בתקשורת למחרת) שעורר סערה. היא קבעה כי היו בידי אגף המודיעין (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם הוא העריך אותן לא נכון עקב שימוש כושל במה שהוועדה קראה לו הקונספציה (כנראה בעקבות עדות זעירא)" וויקיפדיא.

"בעקבות פרסום דו"ח הביניים דוד אלעזר התפטר מתפקידו, זעירא וגונן הודחו משירות פעיל בצה"ל, וגולדה מאיר התפטרה כשבוע לאחר מכן, בעקבות לחץ ציבורי כבד, חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל. בממשלה שהוקמה אחר כך, בראשות יצחק רבין, לא שובץ דיין לתפקיד כלשהו" וויקיפדיא.

שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ: תהלים- מזמור שישי.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:

בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה--בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב, עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר-לוֹ, אֶת-הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן-לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, כַּיּוֹם הַזֶּה.  וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.  וְעַבְדְּךָ--בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט. הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ: מלכים.

וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.  הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ. 

וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ;

רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: תהלים.

לעתים גם האויב של ירא מבורא עולם ומייחל לחסדו.

המשל הכי טוב זה העם הפרסי.

בעת הזאת בעם הפרסי הוא אויב לישראל.

אך כידוע לכולנו, העם הפרסי מאמין בבורא עולם וממלכיו כורש שעזר לעם ישראל להחלץ מגלות בבל ולעלות לירושלים ולבנות את בית המקדש השני:

וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה, מִפִּי יִרְמְיָה:  הֵעִיר יְהוָה, אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס--כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם--יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה--לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְוִיִּם; לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים, אֶת-רוּחוֹ, לַעֲלוֹת לִבְנוֹת, אֶת-בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם, בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת--לְבַד, עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.   וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה. וְאֵלֶּה, מִסְפָּרָם:  אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי-כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.  כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים--    כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים, אָלֶף.   כָּל-כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה--מִבָּבֶל, לִירוּשָׁלִָם: עזרא.

האויב הזה בעת הזאת גם מתפלל לבורא עולם גם מודה לבורא עולם על שמחותיו כעם ועל שמחות יחידים מהעם הפרסי.

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ:כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם: תהלים.

כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:

שאילת נפש היא לא כלי מלחמה בישראל.

דוד המלך, אביו של שלמה הסיר שטן ופגע רע ואת המלך הזה אהב חירם מלך לבנון ועם המלך הזה שלמה עשה ברית.

 וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד--כָּל-הַיָּמִים.  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר.  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ--עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).  וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.  וְהִנְנִי אֹמֵר--לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ-לִי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר:  כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת-עֵצִים--כַּצִּדֹנִים.  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה--וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם, אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלָי; אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-כָּל-חֶפְצְךָ, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן-הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם--וְאַתָּה תִשָּׂא; וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת-חֶפְצִי, לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי.  וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים--כָּל-חֶפְצוֹ.  וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית:  כֹּה-יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה. וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם: מלכים.

ועם העם הזה של חירם יש לנו מלחמות  בעת הזאת.

לקרוא עוד..

"נורדאו, שנשא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה... היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.“" וויקיפדיא.

תחשבו על כך שהשואה באה ממקום שנורדאו היה מזוהה עמו.

לילדה מתרומת זרע יש אב, היא לא יתומה.

אשה שבחרה להוליד דרך תרומת זרע פטרה את האב מחובות לילד או לילדה.

ושוב הילדים האלה הם אינם יתומים הם ילדים שנולדו מתרומת זרע מאם שהתחייבה לא לתבוע את האב לקיים את חובתו לילדיו כחלק מתנאי התרומה.

וזה הסכם בין מבוגרים שנחתם מראש, תוך שהאם מראש מוותרת לתורם.

האמהות  של הילדים מתרומת זרע לא אלמנות  ומשכך הילדים לא יתומים.

לא יתכן שעם ישראל מכספי ביטוח לאומי וגם חברות הביטוח יקיימו את חובת האב לאחר שהאם ויתרה לו.

הילדה הזאת מקבלת לאחר מות אמה כמו כל ילד שאיבד את אימו ויש לו אב. וזה הנכון.

לנוכח ריבוי אמהות שמביאות ילדים בדרך זאת, על חברות הביטוח ,גם ביטוח לאומי, לדרוש מאמהות אלה פרמיא כפולה למקרה ו..

וזאת חברות הביטוח יכולות לעשות פוליסת ביטוח חדשה לאמהות אלה.

תגיד לזהבית כהן שהיא יכולה לדפוק בוחטות מפוליסה כזאת.

אני טוענת שהילדה יכולה לדרוש פתיחת תיק תרומה ולחשוף את התורם, לחשוף את אביה , יען כי היא לא אשמה בדרך שבחרו אביה ואמה להביאה לעולם והיא להבדיל מאמה לא התחייבה לאביה לא לתבוע אותו בעבור חובתו לה. האב חייב לילד לא לאם, האם לא יכולה לתבוע את האב מתוקף התחייבותה. לעומתה הבת הבגירה יכולה לתבוע גם רטרואקטיבית.

בלי כל קשר למקרה זה,

אני טוענת שכל ילד או ילדה מתרומת זרע יכולים לתבוע פתיחת תיק תורם הזרע מסיבה זאת.

אני טוענת שקלמן כצנלסון לא היה יהודי.

ברור שלנוכח העובדה שקלמן כצנלסון לא הועמד לדין, אתה לא יכול להעמיד אותי למשפט בישראל.

ברור שלנוכח שימת שמו של נורדאו (שדרש להכחיד עמים שההגירה לארופה הכרח היא להם) כרחוב בכל ערי ישראל, אין לך כל יכולת להעמיד אותי למשפט בישראל.

זאת תוצאת ההגות של אשכנזים בסטייל של כצנלסון- הלכה למעשה:

יש פה ווידוי מטעם דת אשכנז על חטא. הגיעה העת שהמזרחים ידרשו פיצוי כספי על מעשה נבלה זה, בדיוק כמו שהאכנזים דרשו פיצוי מהגרמנים וקיבלו.

אני אשמח אם עורך דין יהודי מזרחי ממוצא גלות מרוקאי ירים את הכפפה ויגיש תביעה יצוגית.

עד אז האשכנזים חייבין.

תראה, הכסף המופקד בביטוח לאומי הוא כסף שלנו.

השכר לעובדת הסיעוד מטעם ביטוח לאומי הוא שכר שהמפקיד לביטוח לאומי משלם ממה שהוא הפקיד לסועד אותו.

משלם השכר שמגיע לו כ- שלוש עשרה שעות בשבוע עזרה  יקבע כמה שעות הוא רוצה להעסיק אותו ולתת לו שכר של שלוש עשרה שעות. מהכסף שלו הוא יכול להגדיל את שכר המינימום באם ירצה. המשלם בעבור השרות יכול לקבוע שאיכות השירות שווה לשלם בעבור שעה שכר של שעתיים.

הכסף המשולם לבטוח לאומי הוא אינו כסף ששיך למדינה הוא שיך למפקיד הכספים לביטוח לאומי, מקופת תשלומיו הוא צורך עזרה כדי לא להיות לנטל על החברה. או להיות זקוק לתרומות. ושימוש המפקיד גם בדרך כזו היא אינה מעל בכסף של העם. וכסף זה הוא אינו שלל חרם, שדבר כזה מחשיב אותו כמועל בחרם כמו השוטר שהחרים גראס ומכר אותו בטלגראס. 

או כמו עמלות יתר שאישרו השרים למנהלי הפנסיות שלכם.

או כמו אי דרישת ערבות אישית להלוואות שנותן המבורגר לטייקונים מכספים אלה.

הכסף שמנהל המבורגר הוא אינו כסף שלו. הזקן שצורך שרותי סיעוד משלם מכספו שלו.

וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת–פִּינְחָ֖ס בֶּן–אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן:וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית–אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:וַיָּבֹ֜אוּ אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר:כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל | עֲדַ֣ת יְהוָ֗ה מָֽה–הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה בִּבְנֽוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרָדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהוָֽה:הַמְעַט–לָ֙נוּ֙ אֶת–עֲוֹ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא–הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה:וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל–כָּל–עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙. 

וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל–כָּל–עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף: 

כשכל ישראל נענשים בגלל מעשה של חלק מישראל. אתה לא יכול לאמר לישראלי לשתוק כשהוא מעיד על "תקלה"  כמו שאומרים.

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ: שמות.

צדיקים בסדום אם היו, היו למעשה ערבים לסדום כדי שצדיקים וחוטאים באותו מגרש לא ימותו ביחד. למעשה צדיקים כאלה הם ערבים לחוטאים כשהם נמצאים באותו מגרש.

במקרה מצרים בורא עולם הפלה את ישראל כך שהיותם לא היתה ערובה למצרים.

זה המשמעות של פסח.

מהבחינה הזאת חשוב מאוד שחוטאים ידעו זאת, לא בכל מקרה צדיקים הם בני ערובה או חומת מגן אנושית לחוטאים.

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָֹה נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע: שמות.

נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע:

כשעם ישראל קיבל את התורה הוא אמר שיעשה את דבר הבורא בתורתו ורק לאחר מכן ישמע, גם במשמעות של לא מבינים מדוע או מה התועלת או מה הרע בדבר או מה הטוב בדבר.

מאז חלו הרבה מאוד שנים, שנים בהן למד עם ישראל, שנים בהן שמע עם ישראל.

ולאחר כל השנים האלה יש דברים שעם ישראל  עודו מחויב לעשות ולקבל למרות שלא שמע, או לא הבין למה או לא מבין מה רע או טוב בדבר ועודו נבחן על נכונותו לעשות לפני ששמע.

.

העיקום של האדם שהתעקם להיות הומוסקסואל, אינו העיקם היחיד שאנו יכולים לזהות בחברה בישראל היום. יש עוד כמה וכמה עיקומים חברתיים שקיימים בעת הזאת וזאת על פי תורתנו הקדושה כפי שהיא בוחנת מה ישר ומה לא ישר.

העובדה שהזכר ההטרוסקסואלי הוגדר כ"סטרייט" אינה מעידה עליו שהוא ישר על פי דבר תורה.

נצפתה התופעה בה אדם עקום, שאינו הומוסקסואל, מבקש ליישר עצמו בעיני עצמו או בעיני החברה וזאת באמצעות הבדלת עצמו ביחס להומוסקסואל. כשהעקמות של ההומוסקסואל מקוימת כדי לישר את העקום הסטרייט.

עקום לא מישר עקום אחר.

עקום לא מישר עקום אחר. הסטרייט ששכב עם בעולת בעל לא יכול להתישר לעומת ההומו. זה לא מנקה את זה.

""רוב הישראלים עם חשבון בשווייץ מבוגרים מאד ומפוחדים"

עו"ד מאיר לינזן משבח את מנהל רשות המסים, משה אשר, על פגישתו עם ראשי הבנקים השווייצרים כדי להביא לחשיפת ישראלים המחזיקים חשבונות לא מדווחים - אך מבהיר: "לא מדובר בעבריינים הקלאסיים"" גלובס. 2.1.2015 .

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000997870#fromelement=hp_morearticles

האם לפי הגדרת הבחור אנו צריכים להבין שעבריינים קלאסיים הם עבריינים ממעמד סוציואקונומי נמוך?

כמו במקרה הזה:

"מסתמן: עסקה לנערים שהואשמו באונס ילדה11 נערים מאזור המרכז, שהואשמו בביצוע עבירות מין קשות בבת 12, קרובים לחתום על הסדר טיעון מקל. עורכת הדין שלה דורשת פיצוי מקסימלי: "היא תשלם מחיר נפשי וכלכלי כבד בעוד הם ימשיכו בחייהם". בפרקליטות תומכים בדרישה שהואשמו בתחילת 2014 בביצוע אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים בכוח, פגיעה בפרטיות ועוד, קרובים לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון פתוח שבמסגרתו התקבלו טיעוני הסנגורים להקל בעונשם בשל גילם הצעיר ומצבם הסוציו-אקונומי. בנוסף עורכת דינה של הילדה דורשת פיצויים בגובה 2.8 מיליון שקלים ובפרקליטות תומכים בפיצוי גבוה. בפרקליטות אמרו: "איננו מתייחסים להסדרי טיעון לפני הצגתם בבית המשפט". עסקת הטיעון תיחתם ככל הנראה בשל קשיים בראיות. " ynethttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566343,00.html

כנראה שמצבם הסוציואקונומי טוב אם מסוגלים לשלם פיצויים בסך 2.8 מליון שקל..

כמו וורמוס ששילם כופר כדי לא לשבת בכלא על הרצת מניות בשרות פסגות..

נו, מה זה כמה מליונים לעומת ה-75 מליון שקיבל פיצויים מפסגות.."ההר הוליד כופר: חצי מיליון שקל תמורת סגירת התיק נגד רועי ורמוסרשות ני"ע: ורמוס לא יישא באחריות פלילית כלשהי ■ לאחר תשלום הקנס, ורמוס יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח ■ ב-2010 נחשד ורמוס במעורבות בהרצת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בתיק הנוסטרו של פסגות" גלובס 23.7.2013

"רועי ורמוס עזב את פסגות

פרסום ראשון:

05.12.10 - 15:55

יקבל 75 מיליון ש"ח פיצויים" רשת ב'

http://www.iba.org.il/bet/?entity=694909&type=1כמו החבר'ה מקיבוץ שומרת.."פרשת האונס בקיבוץ שמרת אירעה בחודש אוגוסט 1988. במשך ארבעה ימים הפכה הקורבן, ילדת חוץ בת 14, למטבע עובר לסוחר. הנערים המעורבים השתמשו בה כאילו הייתה חפץ, והעבירו אותה מאחד לשני, תוך שהם מאיימים כי יפיצו עליה שמועות ברחבי הקיבוץ. הנערה האומללה אזרה אומץ והתלוננה, חרף ניסיונות הקיבוץ לשכנעה לוותר על כך...."ערכן של הנשים נמחק"עילם מזכירה את קשר השתיקה, בה נהג הקיבוץ כשהתפוצצה הפרשה. "הנערה התלוננה לאחר שנפגעה בצורה אנושה, והקיבוץ ממש הקיא אותה ואת משפחתה מקרבו, עשה חרם, והגן על הבנים" Ynet.http://www.ynet.co.il/articles/0%2C7340%2CL-3592503%2C00.html

"שנתיים לאחר שהפרשה נחשפה הוגש כתב אישום באונס נגד שמונה נערים. כתב האישום לווה בלחץ ציבורי למצות את הדין בפרשה זו. בשנת 1992 הם זוכו מחמת הספק על ידי השופט מיכה לינדנשטראוס בבית המשפט המחוזי בחיפה‏^[1]. השופט טען כי גרסתה של הנאנסת לא אמינה:"העדה עשתה עלי רושם של צעירה אינטֶליגנטית, בעלת כושר הבעה טוב, המוכנה נפשית היטב ל'מערכה' עם הסניגורים הנכבדים. מאידך, צר לי לציין, כבר בשלב זה, כי היו סתירות מהותיות ורציניות בעדותה של המתלוננת, סתירות אשר לא מצאתי להן הסברים מניחים את הדעת"" וויקיפדיה.

"פרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על זיכוים של ארבעה מהנאשמים: אופיר בארי, נדב ביטון, צפריר צביסון ואריק חזון. לאחר דיון בפני הרכב שכלל את נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר ואת השופטים מישאל חשין ואליעזר גולדברג הורשעו הארבעה פה אחד.‏^[2] פסק דין זה נחשב ציון דרך בפסיקה העוסקת בפשיעה המינית.... בפסק הדין נאמר כי חובה על הגבר לחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של האישה לפני מגע מיני איתה. אם לא ניתן אישור כזה, קבעו השופטים, מדובר באונס. וכך כתב השופט מישאל חשין: "גבר היוזם מגע אישות עם אישה, עליו הנטל לבקש הסכמתה של האישה, ועליו הנטל לקבל הסכמתה. ורק במקום בו הסכימה האישה – באחת מדרכי ההסכמה המקובלות: בין מקובלות על בני-אדם בכלל ובין מקובלות על הגבר והאישה המיוחדים – ניתן לומר כי מעשה האישות נעשה בהסכמתה של האישה. ואם לא נתנה האישה הסכמתה – הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע – יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה. במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות – או אם לא הסכימה – המסקנה חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה, וממילא נעשה "שלא בהסכמתה החופשית" של האישה." "וויקיפדיה.

שורה תחתונה:

"לשם קביעת העונש חזר התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, זה שבתחילה זיכה את הנאשמים. על נדב ביטון, אריק חזון ואופיר בארי נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל. על צפריר צביסון - 12 חודשי מאסר בפועל." וויקיפדיה.

קצב קיבל על אותו מעשה 7 שנים. בצדק.

"בינואר 2001 התראיינה הנאנסת בתוכנית הטלוויזיה של יאיר לפיד, ולראשונה נחשף בציבור שמה: יעל גרימברג. בראיון סיפרה שהיא אם חד הורית לשלוש בנות.‏^[3] במהלך שנת 2007 חלה התדרדרות במצבה, ובנותיה נמסרו למשפחות אומנה. היא עצמה שהתה מספר פעמים בבית חולים פסיכיאטרי. בנובמבר 2007 שלחה גרימברג הודעת ביפר לעיתונאי ובה היא הודיעה שבכוונתה להתאבד. עקב הודעת העיתונאי למשטרה נמצא בביתה מכתב התאבדות. גרימברג נמצאה, בחיים, מספר שעות לאחר מכן.‏‏‏^[4]" וויקיפדיה.

4.1.2015. מכתבים לעיתונות- עבריינים קלאסיים

נאמן. לינדנשטראוס.