חשבון היא עיר, לא חשבונאות: על סכנת הבלבול בין מילים זהות במקרא

מבוא

אחת הטעויות הנפוצות בקריאת המקרא היא ההנחה שכאשר שתי מילים נכתבות באותו אופן, הן בהכרח מבטאות את אותה משמעות. אולם השפה העברית, ובמיוחד לשון המקרא, מלאה במילים זהות או דומות בעלות משמעויות שונות לחלוטין. לכן אין די בזיהוי מילה כדי להבין את משמעותה; יש לבחון את ההקשר, התחביר, השורש ומשמעות הפסוק כולו.

דוגמה בולטת לכך נמצאת בפרשת מלחמות ישראל עם סיחון מלך האמורי:

וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל-הֶֽעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל-עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל-בְּנֹתֶֽיהָ: כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת-כָּל-אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד-אַרְנֹֽן: עַל-כֵּ֛ן יֹֽאמְר֥וּ הַמֹּֽשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן: כִּי-אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶֽהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּֽעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן: אוֹי-לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם-כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָי֤ו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן: וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד-דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד-נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖ר֗ עַד-מֵֽידְבָֽא: וַיֵּ֨שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָֽאֱמֹרִֽי: וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת-יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ (ויירש) וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת-הָֽאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר-שָֽׁם: וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ-הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל-עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי:  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ אַל-תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָֽדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת-כָּל-עַמּ֖וֹ וְאֶת-אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן: וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת-בָּנָיו֙ וְאֶת-כָּל-עַמּ֔וֹ עַד-בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר-ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת-אַרְצֽוֹ: וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ: פרשת מי מריבה.

וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל-הֶֽעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל-עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל-בְּנֹתֶֽיהָ:

היה מקום שקראו לו חשבון.

מהי "חשבון" בפסוק:

בפסוק זה "חשבון" היא שם של עיר אמורית, בירת ממלכתו של סיחון מלך האמורי. הביטוי "ובכל בנותיה" אינו מתייחס לבנות אנושיות כלל, אלא לערי הבת והיישובים הכפופים לעיר הראשית.

לכן, גם אם בעברית המודרנית המילה "חשבון" מזכירה לימודי מתמטיקה, הנהלת חשבונות או חשבונאות, אין כל קשר בין הדברים לבין משמעות המילה בפסוק. העובדה שמילה אחת משמשת בשתי משמעויות שונות אינה הופכת את המשמעויות לזהות.

למשל, ברור שאין לומר שמגמת חשבונאות באוניברסיטה היא "חשבון" המקראית, או שהסטודנטיות הלומדות בה הן "בנות חשבון" במובן שבו נזכר הביטוי בתורה. באותו אופן, אדם המבצע פעולת חישוב בסופרמרקט אינו הופך ל"חשבון", וילדיו אינם "בנות חשבון". מדובר בשימושים שונים לחלוטין של אותה מילה.

חשיבות ההקשר:

המשמעות של מילה נקבעת על פי ההקשר שבו היא מופיעה.

כאשר התורה מספרת על כיבוש ערים, מלכים וגבולות, ברור ש"חשבון" היא מקום גיאוגרפי. לעומת זאת, כאשר המילה מופיעה במשמעות של חישוב, מחשבה או שקילה בדעת, מדובר בשימוש אחר לגמרי.

זהו אותו רצף אותיות, אך משמעות שונה לחלוטין מהשורש ח.ש.ב במשמעות של חישוב מספרי:

דוגמה מעניינת נוספת מופיעה בפרשת מי מריבה הוא נחש הנחושת:

וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל-הַנֵּ֑ס:

כאן המילה "נס" פירושה תורן, דגל או אות מוגבה שניתן לראותו למרחוק.

וְהָיָ֗ה אִם-נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת-אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל-נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי:  

 אין הכוונה ל"נס" במשמעות פלא או מעשה על-טבעי אף כי בעברית המודרנית שתי המשמעויות נכתבות באותה צורה. הנס המיוחס למקרה זה הוא בנחש הנחושת עצמו.

ועל דרך ההומור, אם מתעלמים מההקשר לחלוטין, אפשר להגיע לפרשנויות משונות. כשם שאין לזהות את "חשבון" העיר עם לימודי חשבון וחשבונאות, כך אפשר היה לטעון בטעות ש"הנס" שעליו הונח נחש הנחושת הוא מותג מסחרי כלשהו כמו NESTLE למשל.. (גלידה טעימה ולא מתקשה מידי במקפיא מה שמעיד שהיא גם אייכותית) עצם האבסורד שבטענה ממחיש עד כמה מסוכן לפרש מילים ללא הקשרן המקורי.

הומונימים במקרא

בלשון קוראים לתופעה זו "הומונימים" – מילים זהות בכתיב או בצליל אך שונות במשמעות.

דוגמאות נוספות:

• "עין" כעין האדם לעומת "עין" כמעיין.

• "יד" כאיבר בגוף לעומת "יד" ככוח, סמכות או שליטה.

• "פנים" כפרצוף לעומת שימושים אחרים של אותה מילה במשמעויות שונות.

• "ארץ" כשטח גאוגרפי מסוים לעומת "הארץ" במשמעות רחבה יותר.

בכל המקרים הללו, ההקשר הוא שמכריע את המשמעות.

סיכום

המילה "חשבון" שבפרשת כיבוש סיחון אינה קשורה לחשבונאות, ללימודי מתמטיקה או למקצוע הוראת החשבון. מדובר בשם של עיר אמורית קדומה. בדומה לכך, "בנותיה" הן ערי בת ולא בנות אנושיות. העובדה שמילים שונות חולקות את אותו הכתיב אינה יוצרת ביניהן זהות משמעותית.

קריאה נכונה של המקרא מחייבת לשים לב להקשר, ללשון ולמבנה הפסוק. ללא כללים אלו ניתן להגיע לפרשנויות משעשעות, אך גם שגויות לחלוטין. דווקא הדוגמאות של "חשבון", "יראה" ו"נס" מלמדות עד כמה חשוב להבחין בין צורה חיצונית של מילה לבין משמעותה האמיתית בתוך הטקסט.

משמעותה של מילה במקרא אינה נקבעת על פי מה שהיא מזכירה לקורא המודרני, אלא על פי ההקשר הלשוני, ההיסטורי והספרותי שבו היא מופיעה. אחרת, כל עיר תהפוך למקצוע, כל דגל יהפוך לפלא, וכל דמיון בצליל ייחשב כהוכחה לפרשנות.