מחשבת- דבר תורה לעת הזאת.

ניתן ללמוד שגם ללא משכב, אדם שיש לו קרי לילה נטמא מזרעו שלו עצמו וגם הבגד שלו טמא. מבחינת חוק הפונדקאות, במקרים מיוחדים מאשרים גם נשים נשואות, לא טוב.

כתובה מעודכנת.

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת-הַבְּהֵמָ֖ה תַּֽהֲרֹֽגוּ: פרשת קְדשִׁים.

שְׁכָבְתּ֛וֹ

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת-זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּֽוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם: פרשת קְדשִׁים.

יִשְׁכַּ֤ב אֶת-זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה

איש ששוכב עם זכר כמו ששוכבים עם אישה, נכנס בו כמו שאומרים:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּֽי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָֽעֲלָה בוֹ מָֽעַל:  וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵֽעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּֽשָׂה: במדבר.

וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע

כִּֽי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻֽלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים.

ברור לכל שבדיני משכבים הכוונה היא לא למשכב על אותו מזרון בזולה ביום גיבוש מהעבודה, צריך שכבת זרע כדי שתהיה טומאת משכבים.

משכב שכבת זרע.

אישה בעולת בעל היא החסר לו שיוצר אחד שלם מתוקף בניית האשה מצלעו של בעלה הטומאה היא מהזרע שאינו של בעלה והתולדה מזרע שאינו של בעלה. יען כי שכבת הזרע היא המטמאת ובכל מקרה אשה נטמאת מזרע של בעלה, במקרה זה היא נטמאה מזרע שאינו של בעלה.

הדבר הוא חוק בינלאומי לכל הגויים כנלמד ממקרה אבימלך ופרעה.

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר:  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:  הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: בראשית.

במקרה אברהם ואבימלך, שרה לא שיטתה באברהם ובכל זאת משכב עימה היה מחטיא את אבימלך שהיה תמים לדבר:

הנגיעה אסורה, נגיעת זרע.

וְאִישׁ כִּֽי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: ויקרא.

**מפה ניתן ללמוד שגם ללא משכב, אדם שיש לו קרי לילה נטמא מזרעו שלו עצמו וגם הבגד שלו טמא.

מבחינת חוק הפונדקאות, במקרים מיוחדים מאשרים גם נשים נשואות, הטומאה הזאת של הזרע של האיש באישה בעולת בעל שאינה בעולתו מילדת ממזרים יען כי טומאת שכבת- הזרע אינה קשורה למשכבים. בכל מקרה לא לאשר דבר כזה.

פונדקאית לא משטה בבעלה, אך לא בזאת הענין.

חוק הפונדקאות להומוסקסואלים:

"

תנאים הדרושים לאם פונדקאית:

  • תושבת ישראל.

  • גיל האם הפונדקאית ביום חתימת ההסכם 22 ועד 39 שנים.

  • אינה נשואה. (למעט מקרים שתאשר הוועדה ותשתף את בן-זוגה).

  • הרתה וילדה בעבר והילד לא יצא ממשמורתה.

  • שימשה כפונדקאית לילד אחד בלבד.

  • מצב בריאותי תקין וילדה בעבר תינוקות בריאים וללא סיבוכים.

  • חלפה שנה מאז הלידה הווגינלית או חלפה שנה וחצי מאז לידה בניתוח קיסרי.

  • לא יעשו יותר משישה ניסיונות השתלת ביצית בגופה.

  • איננה קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים.

" וויקיפדיא.

חוק הפונדקאות כללי:

"

ועדת האישורים קבעה תנאים נוספים שעל האם הנושאת לעמוד בהם:[11]

  • גילה לא יעלה על 38 שנה ולא יהיה פחות מ-22 שנה.

  • לא עברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים גם אם הליכים אלה לא הסתיימו בלידה.

  • לא עברה יותר משלוש לידות.

  • מצבה הבריאותי תקין, עברה לידות ללא סיבוכים ובמועד והילודים במשקל לידה תקין לגיל ההריון.

  • הרתה ומגדלת ילד אחד לפחות.

  • נמצאת שנה לאחר הלידה האחרונה.

  • אינה נמצאת בעיצומו של משבר (כמו גירושין, אובדן, מחלה קשה של בן משפחה וכדומה).

  • עומדת בדרישות בריאות שפירטה הוועדה.

" וויקיפדיא.

כי נפש כל בשר – דמו הוא- עדכון.

** כשאת שוכבת על אותו מזרון עם הבן שלך זה לא אומר שאת חוטאת בגילוי עריות, שאתה שוכב עם הבן שלך על אותו מזרון זה לא אומר שאתה מקיים משכב את זכר משכבי אישה עם בנך.

מתוך המקום הזה ברור לנו שמשכב של שתי נשים לא יכול להיות משכב שכבת זרע. ומשכך אין טומאה בו.

 

הלכתי ברחוב ושני נערים הלכו מולי ושניהם בעת ובעונה אחת התכופפו וקשרו את שרוך נעליהם שניתק. הדבר נראה לא הגיוני..

למחשבה,

הלכתי ברחוב ושני תלמידים של הרב הלכו מולי כשהגיע למפגש עימי שניהם בעת ובעונה אחת התכופפו וקשרו את שרוך נעליהם שניתק.

הדבר נראה לא הגיוני כי שניהם עשו זאת בעת ובעונה אחת כמו רובוטים שרכו את שרוך נעליהם.אני לומדת תורה, ידעתי מה הפעולה ולכן אמרתי קריאת שמע ישראל והלאה.

וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא: אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:  אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה:  שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא (ושאג) יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל: וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ: ישעיהו.

וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:

ניתק שרוך נעליהם ומשכך ברור שנפתח אזור חלציהם.

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

בורא עולם מניא מחשבות גויים, בורא עולם נוחל בכל הגויים, גם באלה שמסביב לנו, כשעם ישראל חוטא לבורא עולם גם גויים הם כלי להכות בנו.

כשהיטלר כבש את פולין. הוא ראה את נכסי היהודים וקנינם כשלל מלחמה, הוא הוציא את היהודים מבתיהם, מעסקיהם וממשרותיהם ושם את הפולנים במקומם- מעודכן.

כשהיטלר כבש את פולין. הוא ראה את נכסי היהודים וקנינם כשלל מלחמה, הוא הוציא את היהודים מבתיהם, מעסקיהם וממשרותיהם ושם את הפולנים במקומם, לא נתנו ליהודים כל תמורה בעבור הבתים העסקים או על כל קנין של יהודים שהוחרם. ומשם לגטו להכחדה. ביקשו היהודים לצאת אמרו  להם לא- אתם להכחדה. חלק מהיהודים ברחו והנאצים רדפו אחריהם, תפשו אותם, החזירו אותם לגטו והרגו אותם. מי שעזר ליהודים בעת ההיא ונתפס- נענש.

צריך לחשוב אם האישור של הקאפו והשילוח של בני האדם כצאן לטבח כשר וזאת לנוכח חתימת הקאפו.

הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה:

הלכתי ברחוב ושני תלמידים של הרב הלכו מולי כשהגיע למפגש עימי שניהם בעת ובעונה אחת התכופפו וקשרו את שרוך נעליהם שניתק.

הדבר נראה לא הגיוני כי שניהם עשו זאת בעת ובעונה אחת כמו רובוטים שרכו את שרוך נעליהם.

אני לומדת תורה, ידעתי מה הפעולה ולכן אמרתי קריאת שמע ישראל והלאה.

וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבוֹא: אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:  אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה:  שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא (ושאג) יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל: וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ: ישעיהו.

וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:

יש התכנות שניתק שרוך נעליהם ואם כך ברור שנפתח אזור חלציהם. היו מקרים אתה יודע...

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

הנאצים אמרו העבודה משחררת.

כל מי שיכול לעבוד, לא לשחיטה ולא לשריפה.  היהודים לא קיבלו שכר בעבור עבודתם את הנאצים.

הנאצים גם סחרו ביהודים כקבלן כח אדם במפעלים כמו  AUDY בו הועסקו עשרות אלפי עובדי כפיא. ושוב גם בעבודה במפעלים פרטיים, יהודים לא קיבלו שכר, כנראה היה מועבר שכר למדינה בעבורם והמדינה לא נתנה להם חלק מהתקבולים שהתקבלו בעבור עבודתם במפעלים אלה.

על פי תורתינו גם האדם וגם הבהמה זכאים לשכר בעבור עבודתם.

על פי תורתינו החרוץ שלא מותר להקרבה זה בכוונת מום. פגם גוף ולא חרוץ בעבודה. אני טוענת שחיטה לא כשרה.

למחשבה:

גם פרס אמר העבודה משחררת.

ובהמשך לזאת,

האם על האדם שהלך לשכת עבודה ואמרו לא לו מאיפה אתה ואמר להם ממרוקו ואמרו לו תלך מפה, חל החוק הלא כתוב- העבודה משחררת.

ברבות הימים לא נטו הניצולים מהשואה להאשים את הקאפו שחתם, הם ידעו שעשה זאת כשהיה רעב, מעונה ומוכה לעשות זאת.

בדיוק כמו האסיר הלא אשם שהודה באשמה על חטא לא לו תחת עינויים קשים מנשוא.

על פי חוקת הדמוקרטיא הרוב קובע כבוחר אתה מקבל את נבחר הרוב כמושל עליך למרות שלא בחרת בו , הוא מושל בך על כל מה שמשתמע מכך מבחינת גורלך.

בעת שהיטלר הציע את עצמו בבחירות היו יהודים בגרמניא שהיו בוחרים לממשלה  הגרמנית, יהודים אלה כבוחרים במקרה זה השמו את היטלר כמושל בהם למרות שלא בחרו בו.

במצרים לא היתה זכות בחירה ליהודים. יהודים לא בחרו לממשלה המצרית. פארוק וגם נאצר לא משלו את המשילות הזאת על יהודים במצרים.  ברור שגלות מצרים בעת הזאת לא היתה כעבדות ישראל במצרים בעת פרעה שלא ידע את יוסף. אם משווים את הגלות במצרים לגלות בגרמניא בעת הזאת אז גם אפשר לאמר תודה על שאירחו את אבותינו בגלות זאת.

שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה:  וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: דברים.

מִּצְרַיִם לָיְלָה:

מצרים  בעת פרעה שלא ידע את יוסף, נחשבה למצרים לילה. שגם ביום היה לילה וזה משל ברור שנוהגים למשול בו גם היום שאומרים על אדם שהוא חשוך על שלטון כזה או אחר שהוא שלטון חשוך.

בדיוק כמו ההתהפכות בשלטון הגרמני כך היתה התהפכות בשלטון הפרעונים על מצרים הומשלה פעמיים הראשונה כפרעה שידע את יוסף ומשכך.. ופרעה שלא ידע את יוסף ומשכך..

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי:  וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ:  וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם:  וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:

וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:  וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה:  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ:  אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי: בראשית.

ובא הפרעה הזה:

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: שמות.

כדי להבין את אכזריותו של פרעה הזה צריך לזכור שההוראה שנתן היתה הוראת הכחדה- להשמיד את הילוד הזכר ומשכך באין גברים אין משך לישראל, עם הבנות לא היתה לו בעיה לקחת גם אליו הם לא היו האיום הזה עליו.

ולא לשכח שלאחר מכן, לאחר שקם דור במצרים שלא ידע את פרעה שלא ידע את יוסף:

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַיהוָה:  וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם: וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ:  וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם:

וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה

וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה

וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם:

וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ

.

כתוב בתהלים ככה:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:  הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: תהלים.

יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ

יש שחוק ויש צחוק. הצחוק הוא שמשהו מצחיק אותנו.  השחוק נראה כמו צחוק אך הוא משמחה ולא ממשהו מצחיק.

הָיִינוּ שְׂמֵחִים

אפשר לראות לראות את השחוק הזה אצל ילדים.

וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִֽהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּֽחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּֽוֹ:  לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶֽאֱמָן הֽוּא:  פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶֽׁה: במדבר.

הדרך שבורא עולם מדבר עם נביאים שאינם משה:

בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע

בַּֽחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּֽוֹ:

בְחִידֹת

והדרך שדיבר בורא עולם עם משה:

פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה

וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט

בחרתי לא לראות את מראת הלילה הזה.

זה כמו שהיינו ילדים אז היו תוכניות שאסור היה לנו לראות, בשעה של המבוגרים בטלויזיא היינו הולכים לישון. לפעמים הייתי קמה ויושבת בהול מבלי שאבי ואימי היו רואים אותי ורואה ניקוי ראש. אסור היה לנו לראות ניקוי ראש. היום ניקוי ראש מבחינת תכנים מקבילים לדור הזה, זה כמו תוכנית לפעוטות בהגזמה.. זה כמו שלעומת נועה קירל, פראנס גל ואן מארי דוד נראות כמו בפסטיגל..

בעת הזאת ששני ההורים נעדרים מן הבית, המשחר מוסר בנך הוא לא אוהבו כאביו ואימו. וברור שהוא חושך שבטו.

רבות מדברים על הסכנות האורבות לילדים באינטרנט.

הקושי לבודד את הילדים ממראות שלא לגילם או מסכנות האורבות מגישה לילדיך על ידי גורמים המנצלים תמימות ילדים ולא רק בתחום המיני, גם עיצוב דעת הוא סכנה לילד.

אחת הבעיות שהמרחב האינטרנטי הוא מרחב יחיד והוא נגיש לכולם.

אפשר לעשות עוד רשת שאליה יהיה היתר גלישה לגולשים עד גיל 18 ובשנית זאת הקיימת מבני שמונה עשרה ומעלה.

בני 18 ומעלה יוצאים מרשת הילדים ועוברים לרשת המבוגרים ולא יורשו להכנס לרשת של עד בני שמונה עשרה.

אפשר את הרשת הזאת לחלק לשניים האחד מבני שנה ועד מבני 14 ומבני 14 עד בן 18.

ואותו דבר פה מבן 14 לא יורשה להכנס לרשת של מבן שנה ועד 14.

ברור שיהיה להם רשת פייסבוק.. גם יוטיוב עם תכנים שמתאימים להם וללא יכולת גישה ליוטיוב של המבוגרים.

זה יכול להיות מענין מפגש של ילדים מכל העולם ללא התערבות המבוגרים. ללא השפעות זרות.

הם בוידאו של פול מקרטני פייפ אוף פיס ימשיכו לשחק כדורגל למרות שאמרו מלחמה עכשיו.

הם יגידו לכם תעזבו אותנו , לכו תלחמו בינכם ואל תפריע לי באמצע המשחק. ככה יגיד לך הבן שלך והבן של מוחמד אם תתפוס אותם באמצע משחק.

הטובות  מרעיוני זה מבחינה כלכלית ברורות לכולם..

זה יכול להיות יופי של מייזם של נשים היטקיסטיות מהסוג שעובד עד עשר בלילה.. מיזם עולמי של הייטקיסטיות מכוווווול העולם..

שיהיה שבוע טוב.

אגב,

לפני שעשו נשיאי ישראל ברית עם הגבעונים הכנענים, הציווי של בורא עולם היה להורגם, ברור שבעת אובדן/הפרת הברית, הציווי בענינם תלוי ועומד.

.

הנתינה מבית האוצר אותו מנהל הלוי היא נתינה בסתר מבחינת שהתורם היחידני לא עושה לעצמו שם מנתינה זאת שהאדם התורם לא מעלה מעלה קרנו באמצעות שפל העני.

מתן בסתר.

יש התורמים בסתר ויש תורמים שלא בסתר.

מצוות המעשר והתרומה היא מצווה המקויימת לבית האוצר,

הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה:  בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ:  הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַֽעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִמָּֽךְ:  מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָֽאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָֽכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָֽרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַֽעֲשֵׂה יָֽדְךָ אֲשֶׁר תַּֽעֲשֶֽׂה: דברים.

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה:  וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה: אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:  רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:  כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:  כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:  הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא:  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ:  כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: דברים.

הנתינה מבית האוצר אותו מנהל הלוי היא נתינה בסתר מבחינת שהתורם היחידני לא עושה לעצמו שם מנתינה זאת שהאדם התורם לא מעלה מעלה קרנו באמצעות שפל העני.

גם שמיטה היא מתן בסתר כנלמד מדבר תורה זה:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: דברים.

עם הקציר משאירים את פיאת השדה לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה ולאחר שעזבת את השדה באים אלה ללקט, אם שכחת עומר בשדה והעני ליקט גם אותו, המצווה לא לדרוש אותו בחזרה. הדרישה הזאת גם תוביל למפגש עם העני שלא היה בעת שליקט וזה הסתר של העני מעיני התורם ומשכך שמירה על כבוד האדם הזה.

קיום המצוות האלה מקיים היעד הזה הנדרש מישראל:

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: דברים.

המצוות האלה הם גם מעקה:

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

האדם שנפל לעוני באם לא יהיה לו את העזרה הזאת כמצווה על ישראל, יש התכנות גבוהה מאוד שיפול לפשע. וגם ייצור עולם פשע בישראל על כל הסימפטום הנראים והידועים לכולנו גם בימינו אנו. כמובן שגם נפילה לזנות, גם ממין זכר וכו'.

*כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:

**גם טרור מגיע מהמקומות האלה.

למחשבה,

תרומות של נדבנים כמו סמי עופר למוסדות כמו מוזיאון או איצטדיון או בית חולים לא נכנסות למקומות האלה של עשיית שם משפל של אדם.

*כל ישראל אחים כי כולם מיעקב, המושג אחיך בישראל הוא לא רק לאחים בני אב מקרבה ראשונה.

בעת הזאת קורות ישראל נרשמים על ידי אנשים שאינם נביאים, צריך לחשוב על הדבר כמו ההבדל בין משפט אדם לבין שפיטת בורא עולם.

למחשבה,

מי כתב את התורה מבראשית ועד משה בהר כשהוריד את תורת ישראל לעם ישראל.

ומשכך מי רשם את קורות ישראל אחרי בנין בית שני אחרי נחמיה.

לא יתקבלו דברי הסטוריונים כמשך לכתב התורה.

הכתוב בתורה שנתנה למשה בהר היה מבראשית, מהבריאה. את הכתוב הזה הוריד לנו משה ומשם משה והנביאים אחריו המשיכו לכתוב את קורות ישראל בספרי נביאים כתובים  הדבר מעיד שהיה רישום שלא היה לעיננו לפני הורדת התורה אלינו מבראשית ועד משה בהר בספר נחמיה נחתמו ספרי הקודש של ישראל הרשומים על ידי נביאים הידיעה שנרשמו קורות שלא היו לעיננו לפני עלות משה להר מעידה שקורות ישראל עדיין נרשמים ולא לעיננו.

בעת הזאת קורות ישראל נרשמים על ידי אנשים שאינם נביאים, צריך לחשוב על הדבר כמו ההבדל בין משפט אדם לבין שפיטת בורא עולם, שיש דברים שאדם לא רואה ובורא עולם כן רואה אותם ומשכך הרישום לא מלא ולפעמים לא נכון כמו שיש אדם שהורשע על לא עוול בכפו.

למשל מקרה יוסף, ברור שההיסטוריונים בעת יוסף כנראה רשמו את הצד של אשת פוטיפר במקרה הזה וכתבו שיוסף אשם. בתורה שלנו כתוב גם הצד של אשת פוטיפר וגם הצד של יוסף. ומתוך המקום נחשוב על ההיסטוריא הכתובה מהעת שאין נביא עימנו ועד עצם היום הזה.

לרישום הסטוריוני לא נכון יש השפעה גדולה על ראיית המציאות בהווה ומשכך יש קיימות לדברים שקיימותם לא נכונה למקום או לדבר, בהווה וזאת לא רק מבחינת מיקום חברתי של מעמד אדם או קבוצת אדם כזרע כמשך ל.. לא רק מבחינת מיקום אדם במקום שהובא אליו בטעות או באונס.. ולא רק ביחס למעמד כלכלי שהורש, ולא רק במיקום אדם במיקום כהן או לוי ושאינו כזה והוריש ליורשיו ומקוים במציאות ההוה מתוקף ההיסטוריא המעוותת הרשומה והנלמדת  שמאשרת את קיימותו במציאות הווה.

מצב זה הוא כתוהו ובוהו. ומשכך נחשוב מה יקרה שבורא עולם לא יסתיר פניו מעימנו וההיסטוריא תראה כדבר בורא עולם אלינו כמו שנראתה לעם ישראל ההיסטוריא של אבותיו בעת שהורדה התורה על ידי משה לעם ישראל וזאת לאחר שבורא עולם שב לעמו אחרי כארבע מאות שנות גלות ועבדות וזאת במצרים והיציאה מעבדות.

פרשת קרח חקת- אנשי השם.

למחשבה:

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ פרשת מקץ.

יש עוד דבר שנלמד מדבריו של יוסף לפרעה:

אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃

כמאמר- הכל נהיה בדברו של בורא עולם ובורא עולם הודיע לפרעה בחלומו את אשר יעשה.

כפרעה החולם שנאמר לו בחידות מה יקרה לו  גם לאברהם היה חלום נבואי שבו נאמר  שלא בחידות, בשפה ברורה מה יקרה לזרעו אחריו:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:  וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: בראשית.

.

לפני מותו השביע יוסף את אחיו ובניו להעלות את עצמותיו לארץ כשעם ישראל ישוב הנה.

לפני מותו השביע יעקב את יוסף שלאחר מותו יעלה את עצמותיו לארץ, למקום קבורת אבות ואמהות ישראל.

לפני מותו השביע יוסף את אחיו ובניו להעלות את עצמותיו לארץ כשעם ישראל ישוב הנה.

וכך נעשה.

מפה נלמד החטא הגדול של עדת ברסלב על שלא העלו עצמותיו של זה לארץ והחטא עוד יותר גדול שהמה נוסעים שמה לעשות פולחנים באדמת נכר שדרכה אינה כדרך ישראל.

הצעתי, העלו את עצמותיו של ברסלב לארץ, כשם שהעלו את עצמות יוסף עם חזרת עם ישראל לארצו ואם חברות הטיסה והתיירות יאיימו עליכם עשו זאת, אל תפחדו שנאמר והעיקר לא לפחד כלל ואל תתפתו לקחת שוחד מחברות אלה כדי לא לעשות כדבר תורת ישראל.

בורא עולם פקד על שאול להרוג את עמלק ומלכם שאול לא עשה זאת וטען שלא עשה זאת כי זה היה רצון העם, ומשכך שמואל שפט אותו ולמרות ששאול עשה כרצון העם, מלכות שאול הסתיימה ודוד עלה לכס המלוכה, המנהיג נענש ולא העם, המנהיג ירד ולא העם ובא מנהיג חדש. ומשכך זה חוק. דבר תורה זה חוק, אם מנהיג מקבל את רצון העם ומאשר דבר שאסור לאשר על פי דבר תורה ולמרות שזה רצון העם, המנהיג שהחיל הדבר, יורד. לא ניתן להפיל אשמה על העם גם שהדבר נעשה כרצון העם.

.

כשכהן מוליד לאשה לא בתולה, הוא משחית זרעו במשמעות שהנולד לא כהן- כהן נבדל מהלוי בכך שהוא עובד בקודש- בכל מקרה אין עבודה בקודש.

כשכהן מוליד לאשה לא בתולה, הוא משחית זרעו במשמעות שהנולד לא כהן.

על פי תורתינו איש השוכב את זכר משכבי אשה, הוא תועבה שנכרתה נפשו מישראל.

כנפש האב נפש הבן כנלמד מספר יחזקאל.

הבן הזה לא ישראל ולא רק, אסור לבנות ישראל.

הזכר הזה גם יכול להיות זכר שיש לו אשה, אך גם עושה משכבי זכר ומשכך גם ילדיו של זה תועבה לישראל.

על פי חוקות אשת איש, כשאדם מזריע בבעולת בעל שהוא אינו האיש שלה כמו במקרה פונדקאית בעולת בעל- הילד ממזר. והאשה הפונדקאית נטמאה.

חוק בעולות הבעל הוא לכל הגויים.

הזרע שלעצמו הוא המטמא,

בנות שעושות ילדים מתרומת זרע,

אם אתם רוצות ילד יהודי, חייב תורם יהודי ואסור שיהיה הומו.

שִׁכְבַת-זָ֑רַע- פרשת הטמא והטהור.

מצוות ודינים גם מלמדים אותנו על אורחות שהיו מותרים ונהוגים בישראל.

על פי תורת ישראל בני שבט הלוי מתחילים לעבוד באהל מועד מבן עשרים וחמש עד בן חמישים שנה ולא מבן שמונה עשרה.

"חוששים מנפילת הממשלה: חברי כנסת מהמפלגות החרדיות אומרים כי סוגיית חוק הגיוס היא עניין מהותי שעלול להביא להפלת הממשלה. מבחינת החרדים, מוטב להימנע מחקיקה כעת, גם אם הדבר אכן יביא לשלילת תקציבים מישיבות. הדברים פורסמו היום (חמישי) בתוכנית "הבוקר הזה" עם אילאיל שחר בכאן רשת ב" כאן חדשות אחרי..

הצעה נכונה. רק חבל שבשיחות סגורות.

במקור מחשבתי בדבר, אני טוענת שיש לחכות לדיון הזה לאחר המלחמה במשמעות לעשות הארכה עד אחרי המלחמה ואחר המלחמה לדבר על החוק והמשכו וככה אני חושבת נכון לעשות על הסכם תחום בזמן שנפתח בעת המלחמה, לכל הסכם כזה הארכה עד תום המלחמה ואחרי המלחמה לדבר על המשכיות הלאה אם בכלל ואיך.

על פי תורת ישראל בני שבט הלוי מתחילים לעבוד באהל מועד מבן עשרים וחמש עד בן חמישים שנה ולא מבן שמונה עשרה ועל כך מקבל הלוי שכר חלף בעבור עבודתו בקודש. ולא מבן שמונה עשרה ומעלה. כך שלא ניתן לקטרג על ישראל כמתנגדים ללימודי תורה בהתנגדותם לאלה**.

***שלא יהיו אי הבנות בענין דברי.

אני חושבת שזה חשוב לשמור חזק חזק על לימודי הספר ויש לתת לעוסקים בדבר שכר.

צריך בדרך אחרת.

סקיצה למבנה ארגוני של המוסד ללימודי תורת ישראל בישראל:

הקדמה- חשיבות לימודי תורה כשמירה, למה צריך לומדי תורה בישראל:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ:  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם

שהשירה הזאת היא כעד אופי לטובה שלא שכח:

לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

ומתוך הבנת חשיבות הדבר צריך לכוון שהלומדים יהיו מהמייטב ובהתאמה יקבלו שכר גבוה. ומשכך מבחן קבלה ללימודי ישיבה ומכסות- לפחות שמונה עשר אלף לומדים.

יתקבלו תחילה מקבלי הציון הגבוה במבחן עד שמונה עשרה אלף תלמידים ותלמידות.

שכר התחלתי לתלמיד שכר ממוצע (לא מינימום) במשק צמוד ליוקר המחיה.

השכר יעלה בהתאם לפעילות התלמיד והתלמידה בישיבה ובקהילה הערונית המתחדשת.

תנאי קבלה לישיבה:

עמידה במבחן קבלה.

רשאים להבחן:

מבן ובת עשרים וחמש ומעלה- כל יוצאי צבא או **שרות לאומי- לויאים, לויאים כהנים, יהודים וגרים נשים וגברים אזרחי מדינת ישראל.

סימוכין מהתורה:

נשים:

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: דברים.

הַקְהֵל אֶת הָעָם:

הָאֲנָשִׁים

וְהַנָּשִׁים

וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:  וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט:  וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן: וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ:  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ:  וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה:

וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:

וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט:

חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:  הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:  כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה:

ובימיה:

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה:

ברור שתורתינו היתה אומנותה של דבורה. ברור שהיא למדה תורה.

וְהַטַּף

וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ

וזאת למען:

וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם

מבן עשרים וחמש שנה ועד חמישים:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: במדבר.

ואלה שתורתינו אומנותם על פי משל הלוי

מבני עשרים וחמש עד בני חמישים:

וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד: וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם: במדבר.

**כל יוצא צבא, בעת הזאת אין עבודת הלוי והכהן לוי בקודש אך מהנלמד מהתורה הלוי והכהן פועל בתחומים של הדל האביון והגר והאלמנה והיתום וכמובן עבודות קודש ועבודות דת כהן למשל לא יכול לעסוק במלאכת החברה קדישא, בעבודת הקבורה לכהן אסור להכנס לבית קברות למשל, אך הדברים בתחום ניהול הלוי ושוב לנוכח העת הזאת שאין קודש ועבודה בקודש כולם מחוייבים להתנדב בעם מידיעתינו את תחום הפעילות שעוסק בה הלוי מאוד יהיה נכון לקיים צבא שהוא לא פחות חשוב מבחינת רוח העם במקומות שאנו יודעים ששם הברכה שרות לאומי מוכוון  לסעד אזרחי כזה יהיה מכינה נכונה לעתודים האלה.

לצורך הענין, התנדבות ככח עזר  בזק"א, קדישא, שומרי כשרות , צער בעלי חיים, בתי חולים, בתי אבות, וסיעוד לזקנים וזקנות, מד"א,, מכבי אש,   שיטור אזרחי, פעילות מקדמת התנדבות לעזרה לעניים גם במקומות הגר על משל הגר היתום והאלמנה, משל החלשים בחברה, ועוד כהנה וכהנה, יוכרו כשרות לאומי לשמור על זאת:

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:

וזה צבא חשוב מאוד.

כדי להבין את החוקה הזאת צריך להבין את המושג אחיך, בדיבור אל הכלל אחיך הוא לרוב בן עמך כי כולכם בני ישראל ומשכך אחים לכן הדגשה על קיום הדבר:

בְּאַרְצְךָ

לא רק בנחלת או בבית אביך, בארצך במשמעות שכל בני ישראל אחים הם.

שמשה הלך לראות את אחיו בפרשת הנוגש הוא לא הלך לראות את אהרן ומרים, הוא הלך לראות את בני עמו, אחיו על משל המלך:

שׂוֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אָחִ֖יךָ הֽוּא: דברים.

לְבִלְתִּ֤י רוּם-לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו- לימודים מפרשת שופטים ושוטרים.

הצעה זאת היא כתוואי, ככיוון.. העוסקים בדבר ידעו להחיל את הדבר.

ומי העוסקים בדבר,

הזקנים..

מבני חמישים ומעלה יוצאי ישיבה ינהלו את הדבר, מהם יהיו ההנהלה הם יהיו רבני הישיבה ומנהלי הישיבה ופועלה.

.

גם שאיבת מיים מנחלים יכולה להחשב נכונה לשמיטה מבחינת שבת הארץ בשנת השמיטה.

בענין שמיטה, למחשבה:

שנת שמיטה היא השבת של האדמה, זה ציווי חשוב מאוד שהדין שלו באם לא שומרים על הדבר הוא גלות כנלמד בספר ויקרא על מה יקרה באם לא קיימו את שנת השמיטה, את השבת של הארץ, את השבת של האדמה:

וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:  אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ: ויקרא.

האזהרה בספר ויקרא היא שאם הארץ לא תשבות את שבתותיה אז כמספר השבתות שלא שמרו כך מספר שנות הגלות של ישראל מהאדמה הזאת:

וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:

יציאה לגלות שתשבות הארץ את שבתותיה:

וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:

ומפה נלמד שכך קרה:

וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ (כשדיים) כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ: וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל:  וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית: וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס:  לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה: דברי הימים.

וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס:  לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה:

מפה נלמד חשיבות השמירה על חוקת השמיטה. חוקת השמיטה מדברת על שבת לארץ, שבת לאדמה על משל וינפש, זה כמו לתת לאדמה מנוחה כדי שתוכל להמשיך "לעבוד" מבלי ל"קרוס מעייפות" וזאת על משל מנוחת האדם , ועל הנזק והתועלת שבדבר.

שנת שמיטה מקוימת על פרי האדמה. אני טוענת שגם כריית חומרי גלם מהאדמה הם עבודת אדמה, וגז ואשלאג משולים לפרי אדמה. אני טוענת שגם תחומים אלה צריכים לשבות בשנת השמיטה כדי לקיים את שבת האדמה, אני לא רואה הבדל מבחינת לקיחה מן האדמה בתחומי כריה ותחומי חקלאות, שניהם מעבידים את האדמה ומשכך גם מפעילות זאת יש לשבות בשנת השמיטה.

בהמשך באותם כיווני מחשבה גם שאיבת מיים מנחלים יכול להחשב נכון לשמיטה במבחינת שגם האדמה צריכה מים וכמובן גם חיית השדה שהיו מקרים ששאיבת מים היתה כלוקחת מיים מחיית השדה שגם לה השמיטה.

בכל מקרה ולנוכח חשיבות קיום הדבר והנזק שבאי קיום הדבר, יש לחשוב מאוד ברצינות בדבר.

** חוקת השמיטה נתנה לישראל כחלק מברית חורב והוחלה עם הביאה לארץ, לאחר שחזרנו אליה ממצרים, ומשכך החלת הספירה בעת הזאת צריכה להמדד עם חזרת ישראל למשילות על ארצו. בהמשך לזאת בשנה זאת לא רק בגלל המלחמה צריך לעזור לחקלאים שנאלצו לשמוט בשנה זאת, השמיטה בכל מקרה היא על פי חוק ויש לפצות אותם על שנת שמיטה בשנה זאת בכל מקרה.