לימודי תורה על הדרך– וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן: הכהן לוי מקבל אחוזה דרך הלוי, מהנחלה שניתנה ללוי מישראל– וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר– אותו הדבר עם המעשרות, הכהן מקבל מהלוי ולא מישראל.
כל שבט קיבל נחלה ומהנחלה מצווה כל שבט לתת ערים ללוי מנחלתו:
וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל–אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל–יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן–נ֑וּן וְאֶל–רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד–מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת–לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ: וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן: וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן–הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה: וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה–אֶ֠פְרַיִם וּֽמִמַּטֵּה–דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר: וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה–יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה–אָ֠שֵׁר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִי מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה: לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה–גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה: וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד–מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל: וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר–יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם: ספר יהושע- פרשת כהן ועשרה נשיאים.
וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן:
הכהן לוי מקבל אחוזה דרך הלוי, מהנחלה שניתנה ללוי מישראל:
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה: וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת–קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָֽעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ: וְאֶת–שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת–חֲצֵרֶ֑יהָ נָֽתְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ: וְלִבְנֵ֣י | אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת–עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת–חֶבְר֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת–לִבְנָ֖ה וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–יַתִּר֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–חֹלֹן֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–דְּבִ֖ר וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–עַ֣יִן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת–יֻטָּה֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת–בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה: וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֶת–גִּבְע֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת–גֶּ֖בַע וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: אֶת–עֲנָתוֹת֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–עַלְמ֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע: כָּל–עָרֵ֥י בְנֵֽי–אַהֲרֹ֖ן הַכֹּֽהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ–עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן:
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה:
אותו הדבר עם המעשרות, המעשרות אשר ירימו ישראל (ולא מעמי נכר) לבורא עולם ינתנו ללוי. המעשרות הניתנים ללויאים הם חלף לעבודה בקודש ולא קבצנות:
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: במדבר.
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד:
ובהמשך נותן הלוי מן המעשר מעשר לכהן ושוב , הכהן מקבל דרך הלוי ולא דרך ישראל.
וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר: וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב: כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְהֹוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן: במדבר.
וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
למחשבה,
כמו שאמרתי התהליך הוא כזה,
את המעשרות מקבל מהעם הלוי ולא הכהן הלוי.
הכהן מקבל לאחר מכן מעשר ממה שקיבל הלוי, ללוי תשעים אחוז מהמעשרות ולכהן לוי עשרה אחוז מהמעשרות, מעשר מהמעשר.
שיהיה ברור, הלוי לא מקבל מעמי נכר מעשרות ותרומות. חוק התרומות והמעשרות הוא חוק לארץ הזאת, שמעשרים מהאדמה הזאת ולא בעת גלות וזאת יען כי השכר הוא שכר חלף בעבור עבודה בקודש ואת הקודש הזה אין בעת גלות העם ובעת גלות הארץ.
שירבוטים- ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר.. מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד.. יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט.. — כתובה בעריכה.
השליח של טראמפ עשה הכנה מוקדמת לפני פגישת נתניהו טראמפ.ביבי צריך להפגש עם גנץ ולפיד וליברמן לפני הפגישה עם טראמפ.היה מקרה כזה פעם, וביבי הציע לברק לחבור אליו, ברק העדיף לפזר את הכנסת. ברק בחר פוליטיקה ולא הנהגה.לפיד צדק כשאמר שביבי קרוב יותר אליו מלגולדנקנוף ובן גביר.יש מכנה משותף רחב בקואליציא כזאת שמבינה שיש לשים כמה דברים בצד בעת הזאת לפחות עד תום העסקה- חזרת כל השבויים הביתה.מי יודע, אולי אחדות כזאת גם אחרי המלחמה ובמקום ללכת לבחירות, אחדות שתעזור לעם לאסוף את השברים במקום לשבור את השברים לחלקים קטנים יותר.ושישבו קצת בספסל החרדים וסמוטריץ' ובן גביר שלא עשו צבא...מענין לענין באותו ענין:
ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר..מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד..יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט..מפה נראה שכל הסרט עם אשת ראש הממשלה ובחירת הרמטכ"ל כמבקש לשים את ישראל במקום הזה:אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ: עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ: ישעיהו.זה כמו פולסא די נורא.בענין פדיון בני ובנות ישראל והגר התושב עימנו,שהיינו במצרים בימי פרעה, הם היו רעים אלינו, מאוד רעים.כדבר דוד אודות האסור יוסף, גם עינויי הגוף וגם עינוי הנפש:עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:וברבות הימים בורא עולם ציוונו לזכור כי גר היינו בארץ מצרים מתוך המקום שאנו מצווים לא להיות כמוהם. וזה כלל חשוב בתורה. מאוד חשוב.כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.שיהיה שבוע טוב. |
.
נסגור ענין עם סוריא.. אתה רואה את ג'ולאני היום כמו שהאנגלים ראו את בגין לפני קום המדינה. בסופו של יום בגין לבש את הבנטלון ושם עניבה ועשה שלום עם מצרים, גם ג'ולני שם עניבה. ונכון ג'ולאני קרוי על שם רמת הגולן, גם המבורגר קרוי על שם העיר הגרמנית- המבורג. והלאה.
מחשבות שבת.
דבורה היתה שופטת שבני ישראל עלו אליה למשפט,
אם אשה שופטת בישראל במשפט בנים, ברור שאשה מקובלת כעדה לכל משפט.
מקרה ירוט הטיל על ידי הצוות האמריקאי ושמחתו של החייל האמריקאי על ההתנסות שהוא חיכה לה 18 שנה מלמדת שיש מדינות שלחיליהם חוסר ניסיון ...
ומה אני אומרת,
שר החוץ יכול להזמין את צבאות העמים שבשלום עם ישראל, להציב את המיירטים שלהם סביב ובתוך גבולות ישראל וכל פעם שיש מלחמה בישראל שישלחו את חיליהם לעשות סטאז' בישראל.. הם יכולים להביא צוללות אוניות נושאות מטוסים, גם לטייסי בני בריתינו יש חוסר ניסיון קרבי..
WELLCOME...
כל נושא הכטב"ם מסעיר מוחות במלחמה זאת, הנראות של הכטב"ם והיכולת של חייל אירגון טרור חצי ממוסד להפעילו בדיוק כזה שהגיע לבית ראש הממשלה ולא בפוקס. ברור שהנגישות הזאת מעוררת מחשבות אזרחיות. כבר נשמעו קולות על השמשתו למשלוחים.
עוד דבר מענין הוא הפעלת כלי טייס כזה ללא טייס שהמפעיל שלו לא טייס שיודע להמריא אותו ולתקוף איתו וגם להנחית אותו, מערכת ההפעלה של מטוס זעיר ללא טייס היא בערך אותה מערכת של מטוס גדול ומפה הלאה..
ולענייננו.
נאמר על דבורה שהיתה השופטת של דורה שבימיה עלו בני ישראל אליה למשפט ועוד נאמר שבימי דבורה שהנהיגה את ישראל נכונה , שקטה הארץ ארבעים שנה. זה השכר על ניהול נכון כמו שאומרים.
בתחילת הדרך סופר לנו על כך שדבורה כמנהיגה עלתה עם ברק (לא אהוד) למלחמה זה כמו שראש הממשלה ושר הבטחון מנהלים ביחד את המלחמה והם צוות עבודה כך היו ברק ודבורה במלחמה ההיא בה הופל סיסרא.. (גם בעת ההיא הורידו ראשים כמו שאומרים..) והמה לא בעל ואשה ומה יאמר הרב.. הכצעקתא... גוועלד....
בורא עולם כינה בשם את האדם, את אברהם שהיה אברם, את ישמעאל, את יצחק, את ישראל שהיה יעקב, את שלמה בורא עולם כינה ידידיה.
מלימודי עד כה, שרה היא האישה היחידה שבורא עולם השם לה שם- שרה במקום שרי וזאת בעת הברית.
נסגור ענין עם סוריא..
אתה רואה את ג'ולאני היום כמו שהאנגלים ראו את בגין לפני קום המדינה.
בסופו של יום בגין לבש את הבנטלון ושם עניבה ועשה שלום עם מצרים, גם ג'ולני שם עניבה.
ונכון ג'ולאני קרוי על שם רמת הגולן, גם המבורגר קרוי על שם העיר הגרמנית- המבורג.
והלאה.
כי נפש כל בשר – דמו הוא- עדכון.
מבדיקת תורה בענין הטעות בהפריא באסותא, יש כמה תחומים לבדוק אם הדבר נכון ומה לא נכון ומה נכון:דם:אישה בעולת בעל ביום בעילתה עוברת לעם של בעלה, אם הבעל כנען, היא כנען.האשה היא מצלעו של האדם ביום שהאדם בועל אישה הם נהיים בשר אחד כי הוא דבק בצלע החסרה לו. על אותו משל, ליהודים אסור לבעול ולהוליד מרחם בת כנען אפילו שיהודי בעל אותה הילד לא יהודי זאת צלע טמאה לו.וַיֹּאמֶר הָֽאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻֽקֳחָה זֹּֽאת: עַל כֵּן יַֽעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד: בראשית.וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד:נפש הבשר היא בדם. וכך נפשה של הבעולה כנפש בעלה. כך גם האשה ממקרה ההפריא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם לֹא יֹאכַל דָּם: וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת: ויקרא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִואאם אתה לא שורף את הדם של הבהמה ומשכך אוכל את הדם, הנפש הבהמית הזאת מתערבת עם דמך ומטמאת את דמך וכורתת אותך. מפה ניתן ללמוד שההזנה מהאם הנושאת את העובר ברחמה בעת הריון היא קובעת את מין הנפש. מבחינת נפש הבשר הילדה שלהם.כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹכִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִואהנפש שלך היא הדם שלך.**התינוקת הזאת הוזנה מהדם של האשה שנשאה אותה ברחמה במהלך ההריון ומשכך לאשה הזאת וגם לבעלה של האשה הזאת יש קשר דם ונפש בהתאמה עם הילדה שנולדה. מבחינת נפש הבשר הילדה הזאת שלהם. גם של האשה וגם של בעלה. הדבר נקבע בזמן שהאשה בעולה ומשכך גם לאחר גירושין קשר הדם עם הבעל מתקיים.צריך גם להסביר את הדבר לנעזרים באם פונדקאית. הפונדקאית צריכה להיות מהעם שלכם.אני מציעה לעשות בדיקת דם לראות אם יש התאמת דם בין הפונדקאית לבין הנולד או הנולדת, יכול להיות מאוד שתהיה התאמה כמו כל אם ובנה או בתה במקרה כזה.טומאת זרע:וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: במדבר.וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַעוְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: במדבר.וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:מפה ניתן ללמוד שהזרע שלעצמו הוא מטמא, גם איש שיצאה ממנו שכבת זרע ללא משכב טמא וגם איש ואשה טמאים שניהם לאחר משכב שכבת זרע:וְאִישׁ כִּֽי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָֽחֲצוּ בַמַּיִם וְטָֽמְאוּ עַד הָעָֽרֶב: ויקרא.תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב:וְטָמֵאוְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַעוְטָֽמְאוּשִׁכְבַת-זָ֑רַע- פרשת הטמא והטהור.אישה בעולת בעל היא החסר לו שיוצר אחד שלם מתוקף בניית האשה מצלעו של בעלה הטומאה היא מהזרע שאינו של בעלה והתולדה מזרע שאינו של בעלה. יען כי שכבת הזרע היא המטמאת ובכל מקרה אשה נטמאת מזרע של בעלה, במקרה זה היא נטמאה מזרע שאינו של בעלה.הדבר הוא חוק בינלאומי לכל הגויים כנלמד ממקרה אבימלך ופרעה.וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: בראשית.במקרה אברהם ואבימלך, שרה לא שיטתה באברהם ובכל זאת משכב עימה היה מחטיא את אבימלך שהיה תמים לדבר:הנגיעה אסורה, נגיעת זרע.הפריא מבחינה חוקית משולה למשכב, ומשכך חוקיה על פי חוקת הבורא כדבר בורא האדם וקדוש ישראל ויוצרו.מבחינת לא ידעו ובתם לב:וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵֽעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא תֵֽעָשֶׂינָה וְאָשֵֽׁמוּ: ויקרא.כנראה מסיבה זאת יש טעויות יען כי לא עשו את המצווה הזאת:לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: יהושע.המשל הנכון הוא יאשיהו שאחרי הרבה שנים שלא קראו בספר הספר הגיע ליאשיהו ושקרה בו היה נסער מאוד על הרחוק וחטאי ישראל בשל שנים רבות שלא קראו בספר. הבינה נסתרה מהם ומשכך שווא שקדו השומרים האלה:כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה: וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ (הספר) סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר: וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה: לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר: ישעיהו.וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר:וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:הפלות- חטיפת ביציות מופרות- עדכון.וזה שיעור חשוב לדור הזה ביחס לאורחות הנהוגים בעת הזאת אם רוצים ישראל להביא משך נכון לו.הזנת הנולד לאחר שנולד:וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: שמות.משה ינק חלב עברי וניתן לו שם עברי. לנוכח ידיעתנו שבת פרעה יכלה להביא חלב מהמניקות מצריות ניתן ללמוד שיש חשיבות להניק את הנולד בחלב של אמו ויש ערכיות לדבר.,מהמפגש של משה עם נוגש פרעה שהכה את אחיו אנו למדים שבת פרעה לא הטתה את לבו של משה.ובחזרה לענין ההפריא לאחר שנולד וקביעה משפטים בענין:מבחינת ביטוח:ברור שלאחר התעקשות הזוג הזה להשאיר הילדה אצלו, ומשכך לא יוכלו לתבוע את בית החולים על טעותו זאת.והלאה..חשוב לדאוג שההפריא המקורית של הזוג הזה לא תגיע לזוג אחר.יש התכנות גדולה שהזוג שהילדה היא מההפריא שלו, קיבל מהפריא לא שלו. זאת אומרת שיש התכנות שיש עוד זוג שקיבלו מהפריא לא שלהם.**(ברור שלמרות שקופה יכולה להיות פונדקאית, לא כדאי לעשות זאת). |
בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע– אני טוענת שפצצת אטום שייכת למקום הזה שנולד מדעת טוב ורע ששם את האדם במקום הזה כאלהים שהוא לא נכון להיות בו וזאת מבחינת יצר לב האדם. ברור שאם X יראה ש- Y האויב שלו עשה פצצת אטום, אז גם הוא יעשה ולך תאשים אותו על כך, X יצר את הרצון של Y לעשות פצצת אטום.
גן עדן זה לא בשמיים.האדם נברא מהאדמה הזאת על הארץ הזאת והוא הושם בגן עדן.בארץ הזאת.גם עדן זה לא בשמיים.נקווה שיבוא דור שלא ידע טוב ורע ויבוא שלום.הדור שזכה להכנס לארץ היה דור כזה.
וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִֽהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִֽירָשֽׁוּהָ: אַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סֽוּף: דברים.
וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה:
אדם וחווה לפני שגורשו מגן עדן היו כאלה.וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: בראשית.
בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
אדם וחווה יצאו מגן עדן:וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָֽאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַֽחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָֽם: וַֽיְשַׁלְּחֵהוּ יְהֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַֽעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּֽׁם: בראשית.
הדור החוטא לא נכנס לארץ:וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: דברים.
No justice- No peace. No peace- No temple
אני טוענת שפצצת אטום שייכת למקום הזה שנולד מדעת טוב ורע ששם את האדם במקום הזה כאלהים שהוא לא נכון להיות בו וזאת מבחינת יצר לב האדם.
ברור שאם X יראה ש- Y האויב שלו עשה פצצת אטום, אז גם הוא יעשה ולך תאשים אותו על כך, X יצר את הרצון של Y לעשות פצצת אטום.
לכן, אם רוצים לחסל את האטום צריכה להיות החלטה שכווולם מפרקים את האטום כולל ארה"ב כולל רוסיא.
זאת דבר תורתינו וחכמינו על אצילותו של הרב ישראל זעירא, במקרה התפילה בתל אביב: איזה הוא גיבור? – הכובש את יצרו, שנאמר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלֹּכֵד עִיר: משלי.
הרב זעירא בחר לוותר על תפילת חג בתל אביב כי הייתה התכנות לעימות ולא טוב העימות הזה, לכן הוא וויתר שלא יהיה חטא בישראל או מריבה מסוג זה במועד קודש על אדמת ישראל.זאת דבר תורתינו וחכמינו על אצילותו של הרב ישראל זעירא, במקרה התפילה בתל אביב:טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלֹּכֵד עִיר: משלי.מפרקי אבות:נוסח הרמב"םבן זומא אומר:איזה הוא חכם? – הלמד מכל אדם,שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (תהלים קיט צט).איזה הוא גיבור? – הכובש את יצרו,שנאמר: "טוב ארך אפים מגיבור" (משלי טז לב).מוויקיפדיא הציטוט. |
אין כל קשר בין פרשת ניצבים בענין הברכה והקללה, לבין דבריו של ביבי באו"ם- המשלה של זה בזה שמה את דבריו של ביבי כריקים מתוכן.
נכתב לפני נאום ביבי באו"ם:וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת–וַיִּתְפְּשֵׂם. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס. וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת–וְשֶׁבְנָא, הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף, הַמַּזְכִּיר. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ: כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. אָמַרְתִּי, אַךְ-דְּבַר-שְׂפָתַיִם, עֵצָה וּגְבוּרָה, לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל-מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי. הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ: כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו. וְכִי-תֹאמַר אֵלַי, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ: הֲלוֹא-הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת-בָּמֹתָיו וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ. וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ, אַלְפַּיִם סוּסִים–אִם-תּוּכַל, לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. וְאֵיךְ תָּשִׁיב, אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי–הַקְּטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל-מִצְרַיִם, לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה, עָלִיתִי עַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ; יְהוָה אָמַר אֵלַי, עֲלֵה אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל-רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית–כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל-הַחוֹמָה. וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה, הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחוֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חראיהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שיניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם. וַיַּעֲמֹד, רַבְשָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, יְהוּדִית; וַיֹּאמֶר–שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ: כִּי לֹא-יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם. וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה: לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ;כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בוֹרוֹ. עַד-בֹּאִי, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם: אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים. פֶּן-יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, יְהוָה יַצִּילֵנוּ; הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת, וְאַרְפָּד–אַיֵּה, אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם; וְכִי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי. מִי, בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם, מִיָּדִי; כִּי-יַצִּיל יְהוָה אֶת-יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי. וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא-עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, לֹא תַעֲנֻהוּ: ישעיהו.וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס. וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת–וְשֶׁבְנָא, הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף, הַמַּזְכִּיר. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ:וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא-עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר: כִּי-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר, לֹא תַעֲנֻהוּ.דיווחו בכאן שהנציגים של חמאס לועידת העסקה בקהיר הם שליחים לא מדברים, שליחים מקשיבים-היה מקרה כזה בעת המלך חזקיהו ששלח את אנשיו לדבר עם שליח מלך אשור שנשלח לאמר כמה דברים לאמר לחזקיהו, שליחיו של חזקיהו לא דיברו איתו הם היו שליחים שומעים, הם נשלחו לשמוע את דבריו ולהשמיע לאחר מכן למלך:וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל-רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית–כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל-הַחוֹמָה.מאוד מענינת הדרישה של אלייקים שליח חזקיהו, ששליח מלך אשור ידבר איתו בארמית ולא ביהודית וזאת יען כי העם שמע את השיחה הזאת. הוא לא רצה שדבר השיחה יובן לאזני העם.דובר על השליחים דוד ברנע ורונן בר שהם, על הסמכויות שניתנו להם, לנהל שיחות להפסקת אש ושאין להם אישורים לסגור עסקה כשליחים שומעים ולא מדברים, היה נדמה שבנסיעתו זאת של ביבי לאמריקה נסע לסגור עסקה כמדבר. מפה לא נראה שכך הדבר.הדברים הבאים נכתבו לאחר נאום ביבי באו"ם.שלא כמו השיחות הקודמות בענין הפסקת אש ותנאים וכו' ולא מגיעים לפתרון, ביבי דיבר ברור ואין כל דבר שמשתמע לשני פנים.רק חשוב להסביר, אין כל קשר בין פרשת ניצבים בענין הברכה והקללה, לבין דבריו של ביבי באו"ם.אתם מוזמנים לקרוא את לימודי בפרשת הברכה והקללה.חלוקת הפרשות שאני חילקתי ומועדי קריאה שאני קוראת הם לא כמו הנהוג, אני קוראת בשנה מבראשית ועד שופטים (ולא עד דברים) בחלוקה לחמישים וארבע פרשות במחזור שמתחיל ונגמר בחודש האביב.בחודש פסח קוראת בראשית.כדי להבין את רוח הדברים, הברכה והקללה אלה ענינים של שמירה.יש בעם העומדים הקללה, במובן אם ישראל יעשה ככה וככה אז ישראל יענש ואם ישראל יעשה ככה וככה יבורך, לפעמים אם לא יעשה ככה וככה אז יבורך או יקולל תלוי במקרה, וזה בכלל לא קשור לנאום הקללה והברכה של ביבי.מבחינת תורתינו, נאום הברכה והקללה של ביבי לא קשורים לפרשה.המשלה של זה בזה שמה את דבריו של ביבי כריקים מתוכן, להבנה, למשל:מה הביא לעם ישראל ברכה:וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו: וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים: וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה: וַיָּסַר מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו: וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ: דברי הימים.וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים:ומשכך:שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ:דבורה כשופטת ומנהיגה ידעה לרעות את ישראל בדרך הנכונה לו והנכונה לארץ כדבר בורא עולם ומשכך בימיה שקטה הארץ ארבעים שנה. למחשבה: מה יכול להוביל נאומו של ביבי- למדנו שחמאס מרגיש את טבעת החנק של צה"ל הוא מוציא להורג שבויים. יש התכנות שעוד כוחות מהעולם המוסלמי יצטרפו למערכה נגד ישראל, כוחות שיש להם מטוסים וטנקים. ועוד..לנוכח הציוד שהביא עימו, נראה שדבריו של ביבי הוכנו מראש. על כל המשתמע מכך.וכל זאת שלא שמעתי את מלוא נאומו של בנימין, רק רקע כללי לרוח הדברים. |
וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי– יש ישובים בארץ שהושמו להם שמות כנענים, אני טוענת שזאת כקללה, השמות לא נכונים.
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: בארי.
וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:
וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים: בראשית.
וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת
יצחק ורבקה לא אהבו את בארי ואת בנותיו. רבקה ממש סבלה מהם שהיא אמרה ליצחק שאם יעקב יקח נשים מבארי, למה לה חיים.
אותו הדבר עם כפר עזה.
וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר עֲלוּ הַפַּעַם כִּי הִגִּיד לִי אֶת כָּל לִבּוֹ וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם: וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו: וַתֹּאמֶר פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהוָה סָר מֵעָלָיו: וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית (האסירים) הָאֲסוּרִים: שופטים.
וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם
תתחילו לשנות שמות, אתם מקללים את עצמכם. אותו הדבר לגבי גת ואשקלון:
וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים: אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם: שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ: שמואל.
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:
לצורך הענין יש גם שימוש בשם לוטן, לוטן הוא מהמשפחות האלה שהתחתנו עם עשיו. מתמנע אחות לוטן נולד עמלק.
אֵלֶּה בְנֵֽי שֵׂעִיר הַֽחֹרִי יֽשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַֽעֲנָֽה: וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדֽוֹם: וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם וַֽאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָֽע: בראשית.
שבזי כתב ככה:
היה מקרה כזה שבני ובנות ישראל התחתנו עם אלה, הבנים בעשותם זאת איבדו ברית, הבנות שעשו זאת הוצאו מישראל, ילדיהן לא היו נכונים גם להיות גר עימנו:
וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה: וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי (עולם) עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת: וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה: עזרא.
ככתוב:
וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.
"נורדאו, שנישא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית" וויקיפדיא.
אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם-לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי:הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא-יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד:הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר: מזמור שבעה ושבעים..לעתים בעת מצוקה גדולה ומתמשכת כשלא רואים בעיננו את הסוף לדבר יש גם שאלות כאלה:הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑יהאם בורא עולם זנח אותנו גם בעת הזאת ואין לקוות לתשועה מהבוראהֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹהאם תמו חסדי הבורא לנו,גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר:האם בורא עולם גמר אומר לדור ודור ומשכך שווא לקוות לתשועת האל.קוֹלִ֣י אֶל-אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל-אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי:בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י | לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי: תהלים מזמור שבעה ושבעים.המשורר קשה עורף בדבר הוא רוצה את תשועת הבורא:בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤יוהוא מחכה והוא לא יקבל כל תשועה אחרת..מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי:הוא לא ינוחם ממשהו או ממישהו שאינו בורא עולם.את הנחמה הזאת הוא מבקש.גם למשורר שכתב את שירתו זו שלו שגם היא נכנסה לשירות הקדש של ישראל הכתיבה מממעמקי מצוקתו שלו שהיא גם שלנו לעתים.אני חושבת על הדבר גם בהקשר לגולים בעת הגלות.. היו כאלה שנטשו, כמו נורדאו.. .מוויקיפדיא:"נורדאו, שנישא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה... היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.”"שלא כמו נורדאו, המשורר לא בחר לשנות כיוון...ולא רק, אחרי התבוללותו הוא הציע שואה לעם ישראל שההגירה היתה הכרח לו: וזה הקטע,עדתו של נורדאו שבאה לארץ, התייחסה אלינו כגזע נחות.אני טוענת שאדם שמציע שינהגו באדם כנוהגים בחיות, הוא בעצמו נמשל לבהמה.רועי פרים שרועים בני אדם.אני טוענת שנורדאו כשהנהיג אתכם בארופה הוביל אתכם לאשר את שואתכם, אני טוענת שנורדאו עשה לכם פולסא די נורא. |