כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ: — כתועבה הזאת– וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא– בנט והמקומות שהוא בא מהם, מתעקשים להשחית בזאת את צבא ישראל- ומשכך אני טוענת שבנט צריך גם הוא צריך לבוא במשפט על חלקו באסון שמיני עצרת.
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
כסיל נחשב על פי תורתנו הוא אדם שלא השכיל בתורה, או אולי למד, אך בחר לא להשכיל.
על משל חתן התנ"ך שיודע שעל פי דין תורה, איש השוכב את זכר משכבי אישה/אוחנה, עושה תועבה והוא אדם שנכרתה נפשו מישראל, החתן הזה הוא האדם הזה שאין טעם בכלל לדבר עימו.
החתן הזה, הוא אשר שבפוזיציא הזאת הוא מאשר את ההומו בפוזיציא הזאת, והחתן הזה מהפוזיציא הזאת נחשב לחוטא גמור שהוא קיבל את השופט אוחנה תוך שהוא מתכחש לדבר בורא עולם בענין אוחנה ותועבותיו.
כפי שלמדנו גם עם בנט נפתלי, אין כל טעם לדבר..
וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא: ויקרא.
כִּי-יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא-יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה-לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְהָיָ֥ה לִפְנוֹת-עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ: וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל-אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת-צֵֽאָתֶֽךָ: כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.
כדי להבין מה נחשב לטומאה ומשכך מחוץ למחנה תקראו גם ויקרא כ' וויקרא יח'.
וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא: ויקרא.
כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ:
ומשכך תחשבו מי הוא בנט שלמד זאת ובכל זאת דורש לקיים תועבה במחנה. הוא נחשב לקיצון של משהו, הוא והמקומות שהוא בא מהם, ובכל זאת מתעקש להשחית בזאת.
אני טוענת שבנט שהיה ראש הממשלה חרש את החרישה שהולידה את אסון שמיני עצרת. ומשכך גם בנט צריך לעמוד למשפט ודין.
ברור שאנשים כמו בנט יבוזו לדברי ויאמרו שאני חשוכה, חשוב לזכור שהדבר הוא בדבר בורא עולם ומשכך זה מה שנאמר לאדם כמו בנט:
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
ברור שגם עם דרוקמן לא היה כל ענין לדבר:
מפה לא נראה שהבת של דרוקמן היא האשה הזאת..
בתורה כתוב, תרשיעני למען תצדק, אתה לא מוצדק שאתה מרשיע אדם, כך שהנדנדה** הזאת שאתה עולה עליה מתוך מקום שהיורד נושא עולותיך, היא FAKE NEW להקרבת קורבנות.
נראה מפה שדרוקמן ובנט, הצדיקו את ההומו למען יצדקו בעייני האנשים שהם רועים אותם.
בנט, דרוקמן וחתן התורה, הם האנשים האלה:
אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים: משלי עשרים וארבע.
מהבחינה הזאת בימים נכונים גם בנט היה עולה למשפט ומורשע באסון שהיה בשמיני עצרת או שקוראים לו אסון שביעי לאוקטובר.
לצורך הענין בימים נכונים גם האדמו"ר של המפלגות האלה היה מורשע (כמקבל שכר בעבור לימודיו) באסון שמיני עצרת על שאישר למפלגות מטעמו לקבל את אוחנה כיו"ר כנסת ושותף שלהם להנהגה. זאת הסיבה שהם כיבדו אותו ושמו אותו במקום של שופט בחידון תנ"ך כבזים לתורת ישראל.
ושוב:
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
** נדנדה זה אלטלנה.
אל-טל ואל-מטר ושים לב שהם פועלים בשדי תרומות:
בענין 33 שבויים- למחשבה:
מי הוא 33:
מתהלים:
וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ: וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו: תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ: זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי: וְאַתָּה יְהוִה אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי: כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה: בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן: וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם: עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ: וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ: יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח: יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם: אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.
אגב לוטן בתורה הוא אלוף שעיר, השם לוטן הוא לעיתים כקוד לאדם שמוציא שעירים לעזאזל מנקודת השליטה שלו- מרים את זה מצד אחד ומוציא את את זה למדבר מצד שני.
פרשת דבורה, ברק ויעל– הקדמה לפני קריאה– בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל– זה: בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם ועוד זה– בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה– שווה: נצחון מוחלט– — וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה.
לאחר הנצחון על סיסרא, שרו ברק ודבורה את שירת דבורה וברק שזה הפתיח שלה:
קודם השירה מתועדת כשירת שני המנהיגים המובילים, לצורך הענין זה כמו נאום של גולדה ודיין לאחר מלחמת יום כיפור,
וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן–אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר:
במקרה הזה, נאום נצחון ותחילה שבח לחיילים המתנדבים בעם ותודה לבורא עולם על שעזר לנו לנצח:
בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל:
זה:
בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם:
לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
ועוד זה:
בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה:
שווה:
נצחון מוחלט.
והשירה הזאת פונה גם למלכים ורוזנים ששמעו את השירה/נאום הזה דרך "כלי התקשורת" הנהוגים בימי קדם, בדברים האלה:
שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
בפניה הזאת יש הצהרה לאחר ניצחון למנהיגים, ברור שלמנהיגי האזור שלעתים היתה מלחמה עמם ולעתים היה שלום עימם מהמקום הזה כך מסתיימת השירה הזאת:
כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל–אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
עוד מדברי השבח בשירת דבורה וברק לחיילים הגיבורים המתנדבים בעם:
גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן:
זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה:
בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל–מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ:
מִן–שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם–סִיסְרָֽא:
כתובת השבת- שלוש כתובות שחוברו להן יחדיו— קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת– וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה– US– וַתְּהִי לָהֶם: הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר– THEM– וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ– שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה– מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ.
מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: מזמור שמונה עשר.
קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת:
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: בראשית.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה:
US:
וַתְּהִי לָהֶם:
הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:
THEM:
וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ:
שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:
שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה:
צַדִּיק
בונה מגדל כזה:
שֵׁם יְהוָה בּוֹ
ולכן הוא כזה:
מִגְדַּל עֹז
ובמקום הזה:
יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:
אפשר להסתכל על הדבר גם דרך פרעה של יוסף:
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: בראשית.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:
מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ: משלי שמונה עשר.
וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ:
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
וגם פה:
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.
גם שלמה בנה לבורא עולם והוא רץ נשגב במקום הזה, על שלמה שאמר בתחילת דרכו ככה:
בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה: וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: מלכים.
וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא:
מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ: משלי שמונה עשר.
וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ:
מלכת שבא:
וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: מלכים.
וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ:
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי:
יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:
המלך חירם:
וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה: מלכים.
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה:
ככתוב:
מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ: משלי שמונה עשר.
וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה: מלכים.
וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ:
וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם:
שלא כמו זה:
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא: משלי שמונה עשר.
כדי שגברת סטרוק ובן גביר יבינו את גודל חטאם על הכשלת עסקאות השבת שבוים מפה:
רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע: יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר: מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: ישעיהו.
לא לאמור השב כשבני ובנות ישראל לבז ומשסה בבתי הכלאים של החמאס זה חטא:
וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:
וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:
חטא שמהותו לסור מדרך בורא עולם:
הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ:
זה לא רק מצווה לפדות שבויים, זה חטא גדול מאוד לא לבקש להשיב ועל אחת כמה וכמה להכשיל עסקת השבת שבויים.
מענין לענין,
סינוואר דיבר על מלחמת אחרית הימים, אצלנו אחרית הימים זאת עת שלום לכל הגויים:
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה: ישעיהו.
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: מיכה.
מוחמד האציל אמר:
"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." (סורה 10 פסוק 94)" וויקיפדיא.
כמבואר:
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה:
בשורה התחתונה ככתוב בתפילת נשמת כל חי:
כל קומה לפניך תשתחווה:
כך גם בוני מגדל בבל בבוא העת:
וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
הבחירה היא להשתחוות לבורא עולם מרצון לרצון... בטוב כמו שאומרים או ברע..
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה: אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: דברים.
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה:
כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:
אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:
כנלמד, עוני תמיד יהיה, לא רק מסיבות ניהול לא נכון, גם מסיבת אי שליטה על יצר:
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.
לכן מפה:
לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.
הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי:
תבחן בזאת את בורא עולם, בטוב:
וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:
ומשכך:
וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:
אנחנו יודעים מה הסימפטום של העוני, לבחון את הדבר יהיה נכון לעשות על פי שבדיא, זאת הארץ שיש בה הכי פחות עניים ומאז שאישרו את הקנאביס בתי הכלא ריקים בשבדיא. גם ללכת בבטחה ברחוב, גם להיות ללא איום המלחמה, וגם השגי מצוינות בהשכלה וכו'. זאת ברכה. היו עליות וירידות בחמישים שנה האחרונות, והיו גם פיקים של משברים קיצוניים ששבדיא שרדה אותם.
צריך לבדוק את מידת הנתמכות שלה כמדינה.
צריך לזכור שמהדבר הזה, מלכת שבא התפעלה:
וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ:
וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם:
פשע. טרור- אבוטבול לא היה פושע במרוקו- 2.
"הבנק העולמי מעריך כי עלות הנזק שנוצר ברצועה בארבעת חודשיה הראשונים של המלחמה עומד על 18 וחצי מיליארד דולרים. לפי האו"ם, בשטח הרצועה נמצאות 50 מיליון טונות של פסולת, משקל הגדול פי 12 ממשקלה של הפירמידה הגדולה בגיזה. בהנחה שמאה משאיות יעבדו בלי הפסקה לפנות את ההריסות, הדבר יימשך יותר מ-15 שנים" כאן.
לאן תפנה את כל הבטון והבלוקים..
צריך לבנות ברצועה בסמוך להריסות מפעל למחזור בלוקים.. לפורר את כל הבטון מההריסות וממנו לייצר בלוקים חדשים ובטון ליציקה במפעלים צמודים למפעל המיחזור ברצועת עזה. כמובן שמהבלוקים יבנו בתים חדשים.
תבינו, איך שהעזתים שגלו בדרום הרצועה חזרו לצפון הרצועה, הם הבינו שאין להם לאן לחזור, אין להם קורת גג.
זאת אומרת שעד שישקמו את הרצועה, לא יהיו להם מוסדות השכלה לילדים, מקומות עבודה, ומקום לישון בלילה.. אפילו המכולת נהרסה וככה יחיו הפלסטינאים תחת כיפת השמיים עד שיבנו כמליון יחידות דיור.
העזתים ראו והבינו זאת וחזרו לדרום הרצועה.
ברור שצריך למצוא פתרון מגורים ואפשרת להשתכרות לתושבי עזה וילדיהם, ברור שהם לא יוכלו לגור ככה בין ההריסות..
זה לא אנושי.
יש צורך למצוא לעזתים פתרון מגורים זמני מחוץ לעזה.
היו מדינות שהביעו תמיכה בחמאס כמו אוסטרליא** וכמו דרום אפריקה, הם יכולים להתארח שם עד ש...
גם אבו מאזן הציע לבנות עיר בתחומי הרשות, אך דבר כזה ייקח הרבה זמן ומשכך נראה שיש צורך במדינות מארחות.
סיסי ועבדאללה, אומרים מה שאומרים בעניין הגירה מרצון שמוביל טראמפ.
מי שמכיר את האזור והעמים באזור יודעים שהכל דיבורים כמו שאומרים..
סיסי ועבדאללה לא רוצים את החמאס/איראן ועמו אצליהם בבית, מבחינתם זאת רעה חולה שתכניס את איראן לחצר האחורית של מצרים וירדן לחיזוק האחים המוסלמים והלאה.
(שלא תטעה, זאת השורה התחתונה).
החמאס צריך להבין שהוא לא יכול לבקש עזרה לעמו מאומות העולם כדי לקיים את השאיפות הנאציסטיות שלו ושל האיראנים להשמדת ישראל.
**
יהודים שבחרו לגור באוסטרליא מתלוננים על אנטישמיות ודורשים שידאגו להם לבטחון. היהודים האלה לא פליטים באוסטרליא, זה מגוכח להתלונן על אנטישמיות באוסטרליא, יש מדינה ליהודים ואם יש להם בעיה שיבואו לארץ.
אם אפשר תגידו לטראמפ שבזמן שהוא משפץ בעזה, שיעשה רכבת מקהיר לעזה ומעזה לראש הנקרה ואחר נמשיך לדבר הלאה... זה מאוד יקל על ה- TRADING..
שתהיה שבת שלום.
פרשות השבת:
 |  |
לא לאמור השב כשבני ובנות ישראל לבז ומשסה בבתי הכלאים של החמאס זה חטא– וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב– חטא שמהותו לסור מדרך בורא עולם– הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.
כדי שגברת סטרוק ובן גביר יבינו את גודל חטאם על הכשלת עסקאות השבת שבוים מפה:
רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע: יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר: מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: ישעיהו.
לא לאמור השב כשבני ובנות ישראל לבז ומשסה בבתי הכלאים של החמאס זה חטא:
וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:
וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:
חטא שמהותו לסור מדרך בורא עולם:
הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ:
זה לא רק מצווה לפדות שבויים, זה חטא גדול מאוד לא לבקש להשיב ועל אחת כמה וכמה להכשיל עסקת השבת שבויים.
מענין לענין,
סינוואר דיבר על מלחמת אחרית הימים, אצלנו אחרית הימים זאת עת שלום לכל הגויים:
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה: ישעיהו.
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: מיכה.
מוחמד האציל אמר:
"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." (סורה 10 פסוק 94)" וויקיפדיא.
כמבואר:
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה:
לימודי תורה על הדרך– וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן: הכהן לוי מקבל אחוזה דרך הלוי, מהנחלה שניתנה ללוי מישראל– וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר– אותו הדבר עם המעשרות, הכהן מקבל מהלוי ולא מישראל.
כל שבט קיבל נחלה ומהנחלה מצווה כל שבט לתת ערים ללוי מנחלתו:
וַֽיִּגְּשׁ֗וּ רָאשֵׁי֙ אֲב֣וֹת הַלְוִיִּ֔ם אֶל–אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל–יְהוֹשֻׁ֖עַ בִּן–נ֑וּן וְאֶל–רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד–מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת–לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ: וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן: וַיֵּצֵ֥א הַגּוֹרָ֖ל לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י וַיְהִ֡י לִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן–הַלְוִיִּ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יְ֠הוּדָה וּמִמַּטֵּ֨ה הַשִּׁמְעֹנִ֜י וּמִמַּטֵּ֤ה בִנְיָמִן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה: וְלִבְנֵ֨י קְהָ֜ת הַנּוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפְּחֹ֣ת מַטֵּֽה–אֶ֠פְרַיִם וּֽמִמַּטֵּה–דָ֞ן וּמֵחֲצִ֨י מַטֵּ֧ה מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר: וְלִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֗וֹן מִמִּשְׁפְּח֣וֹת מַטֵּֽה–יִשָּׂשכָ֣ר וּמִמַּטֵּֽה–אָ֠שֵׁר וּמִמַּטֵּ֨ה נַפְתָּלִ֜י וּ֠מֵחֲצִי מַטֵּ֨ה מְנַשֶּׁ֤ה בַבָּשָׁן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה: לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֨ה רְאוּבֵ֤ן וּמִמַּטֵּה–גָד֙ וּמִמַּטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה: וַיִּתְּנ֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ לַלְוִיִּ֔ם אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד–מֹשֶׁ֖ה בַּגּוֹרָֽל: וַֽיִּתְּנ֗וּ מִמַּטֵּה֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן אֵ֚ת הֶֽעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר–יִקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן בְּשֵֽׁם: ספר יהושע- פרשת כהן ועשרה נשיאים.
וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן:
הכהן לוי מקבל אחוזה דרך הלוי, מהנחלה שניתנה ללוי מישראל:
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה: וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת–קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָֽעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ: וְאֶת–שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת–חֲצֵרֶ֑יהָ נָֽתְנ֛וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה בַּאֲחֻזָּתֽוֹ: וְלִבְנֵ֣י | אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת–עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ אֶת–חֶבְר֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ וְאֶת–לִבְנָ֖ה וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–יַתִּר֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–חֹלֹן֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–דְּבִ֖ר וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: וְאֶת–עַ֣יִן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת–יֻטָּה֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת–בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה: וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֶת–גִּבְע֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת–גֶּ֖בַע וְאֶת–מִגְרָשֶֽׁהָ: אֶת–עֲנָתוֹת֙ וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֔הָ וְאֶת–עַלְמ֖וֹן וְאֶת–מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע: כָּל–עָרֵ֥י בְנֵֽי–אַהֲרֹ֖ן הַכֹּֽהֲנִ֑ים שְׁלֹשׁ–עֶשְׂרֵ֥ה עָרִ֖ים וּמִגְרְשֵׁיהֶֽן:
וַֽיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה:
אותו הדבר עם המעשרות, המעשרות אשר ירימו ישראל (ולא מעמי נכר) לבורא עולם ינתנו ללוי. המעשרות הניתנים ללויאים הם חלף לעבודה בקודש ולא קבצנות:
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת: וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהֹוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: במדבר.
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד:
ובהמשך נותן הלוי מן המעשר מעשר לכהן ושוב , הכהן מקבל דרך הלוי ולא דרך ישראל.
וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר: וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב: כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְהֹוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן: במדבר.
וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
למחשבה,
כמו שאמרתי התהליך הוא כזה,
את המעשרות מקבל מהעם הלוי ולא הכהן הלוי.
הכהן מקבל לאחר מכן מעשר ממה שקיבל הלוי, ללוי תשעים אחוז מהמעשרות ולכהן לוי עשרה אחוז מהמעשרות, מעשר מהמעשר.
שיהיה ברור, הלוי לא מקבל מעמי נכר מעשרות ותרומות. חוק התרומות והמעשרות הוא חוק לארץ הזאת, שמעשרים מהאדמה הזאת ולא בעת גלות וזאת יען כי השכר הוא שכר חלף בעבור עבודה בקודש ואת הקודש הזה אין בעת גלות העם ובעת גלות הארץ.
שירבוטים- ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר.. מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד.. יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט.. — כתובה בעריכה.
השליח של טראמפ עשה הכנה מוקדמת לפני פגישת נתניהו טראמפ.ביבי צריך להפגש עם גנץ ולפיד וליברמן לפני הפגישה עם טראמפ.היה מקרה כזה פעם, וביבי הציע לברק לחבור אליו, ברק העדיף לפזר את הכנסת. ברק בחר פוליטיקה ולא הנהגה.לפיד צדק כשאמר שביבי קרוב יותר אליו מלגולדנקנוף ובן גביר.יש מכנה משותף רחב בקואליציא כזאת שמבינה שיש לשים כמה דברים בצד בעת הזאת לפחות עד תום העסקה- חזרת כל השבויים הביתה.מי יודע, אולי אחדות כזאת גם אחרי המלחמה ובמקום ללכת לבחירות, אחדות שתעזור לעם לאסוף את השברים במקום לשבור את השברים לחלקים קטנים יותר.ושישבו קצת בספסל החרדים וסמוטריץ' ובן גביר שלא עשו צבא...מענין לענין באותו ענין:
ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר..מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד..יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט..מפה נראה שכל הסרט עם אשת ראש הממשלה ובחירת הרמטכ"ל כמבקש לשים את ישראל במקום הזה:אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ: עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ: ישעיהו.זה כמו פולסא די נורא.בענין פדיון בני ובנות ישראל והגר התושב עימנו,שהיינו במצרים בימי פרעה, הם היו רעים אלינו, מאוד רעים.כדבר דוד אודות האסור יוסף, גם עינויי הגוף וגם עינוי הנפש:עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:וברבות הימים בורא עולם ציוונו לזכור כי גר היינו בארץ מצרים מתוך המקום שאנו מצווים לא להיות כמוהם. וזה כלל חשוב בתורה. מאוד חשוב.כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.שיהיה שבוע טוב. |
.
נסגור ענין עם סוריא.. אתה רואה את ג'ולאני היום כמו שהאנגלים ראו את בגין לפני קום המדינה. בסופו של יום בגין לבש את הבנטלון ושם עניבה ועשה שלום עם מצרים, גם ג'ולני שם עניבה. ונכון ג'ולאני קרוי על שם רמת הגולן, גם המבורגר קרוי על שם העיר הגרמנית- המבורג. והלאה.
מחשבות שבת.
דבורה היתה שופטת שבני ישראל עלו אליה למשפט,
אם אשה שופטת בישראל במשפט בנים, ברור שאשה מקובלת כעדה לכל משפט.
מקרה ירוט הטיל על ידי הצוות האמריקאי ושמחתו של החייל האמריקאי על ההתנסות שהוא חיכה לה 18 שנה מלמדת שיש מדינות שלחיליהם חוסר ניסיון ...
ומה אני אומרת,
שר החוץ יכול להזמין את צבאות העמים שבשלום עם ישראל, להציב את המיירטים שלהם סביב ובתוך גבולות ישראל וכל פעם שיש מלחמה בישראל שישלחו את חיליהם לעשות סטאז' בישראל.. הם יכולים להביא צוללות אוניות נושאות מטוסים, גם לטייסי בני בריתינו יש חוסר ניסיון קרבי..
WELLCOME...
כל נושא הכטב"ם מסעיר מוחות במלחמה זאת, הנראות של הכטב"ם והיכולת של חייל אירגון טרור חצי ממוסד להפעילו בדיוק כזה שהגיע לבית ראש הממשלה ולא בפוקס. ברור שהנגישות הזאת מעוררת מחשבות אזרחיות. כבר נשמעו קולות על השמשתו למשלוחים.
עוד דבר מענין הוא הפעלת כלי טייס כזה ללא טייס שהמפעיל שלו לא טייס שיודע להמריא אותו ולתקוף איתו וגם להנחית אותו, מערכת ההפעלה של מטוס זעיר ללא טייס היא בערך אותה מערכת של מטוס גדול ומפה הלאה..
ולענייננו.
נאמר על דבורה שהיתה השופטת של דורה שבימיה עלו בני ישראל אליה למשפט ועוד נאמר שבימי דבורה שהנהיגה את ישראל נכונה , שקטה הארץ ארבעים שנה. זה השכר על ניהול נכון כמו שאומרים.
בתחילת הדרך סופר לנו על כך שדבורה כמנהיגה עלתה עם ברק (לא אהוד) למלחמה זה כמו שראש הממשלה ושר הבטחון מנהלים ביחד את המלחמה והם צוות עבודה כך היו ברק ודבורה במלחמה ההיא בה הופל סיסרא.. (גם בעת ההיא הורידו ראשים כמו שאומרים..) והמה לא בעל ואשה ומה יאמר הרב.. הכצעקתא... גוועלד....
בורא עולם כינה בשם את האדם, את אברהם שהיה אברם, את ישמעאל, את יצחק, את ישראל שהיה יעקב, את שלמה בורא עולם כינה ידידיה.
מלימודי עד כה, שרה היא האישה היחידה שבורא עולם השם לה שם- שרה במקום שרי וזאת בעת הברית.
נסגור ענין עם סוריא..
אתה רואה את ג'ולאני היום כמו שהאנגלים ראו את בגין לפני קום המדינה.
בסופו של יום בגין לבש את הבנטלון ושם עניבה ועשה שלום עם מצרים, גם ג'ולני שם עניבה.
ונכון ג'ולאני קרוי על שם רמת הגולן, גם המבורגר קרוי על שם העיר הגרמנית- המבורג.
והלאה.
כי נפש כל בשר – דמו הוא- עדכון.
מבדיקת תורה בענין הטעות בהפריא באסותא, יש כמה תחומים לבדוק אם הדבר נכון ומה לא נכון ומה נכון:דם:אישה בעולת בעל ביום בעילתה עוברת לעם של בעלה, אם הבעל כנען, היא כנען.האשה היא מצלעו של האדם ביום שהאדם בועל אישה הם נהיים בשר אחד כי הוא דבק בצלע החסרה לו. על אותו משל, ליהודים אסור לבעול ולהוליד מרחם בת כנען אפילו שיהודי בעל אותה הילד לא יהודי זאת צלע טמאה לו.וַיֹּאמֶר הָֽאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻֽקֳחָה זֹּֽאת: עַל כֵּן יַֽעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד: בראשית.וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד:נפש הבשר היא בדם. וכך נפשה של הבעולה כנפש בעלה. כך גם האשה ממקרה ההפריא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם לֹא יֹאכַל דָּם: וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת: ויקרא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִואאם אתה לא שורף את הדם של הבהמה ומשכך אוכל את הדם, הנפש הבהמית הזאת מתערבת עם דמך ומטמאת את דמך וכורתת אותך. מפה ניתן ללמוד שההזנה מהאם הנושאת את העובר ברחמה בעת הריון היא קובעת את מין הנפש. מבחינת נפש הבשר הילדה שלהם.כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹכִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִואהנפש שלך היא הדם שלך.**התינוקת הזאת הוזנה מהדם של האשה שנשאה אותה ברחמה במהלך ההריון ומשכך לאשה הזאת וגם לבעלה של האשה הזאת יש קשר דם ונפש בהתאמה עם הילדה שנולדה. מבחינת נפש הבשר הילדה הזאת שלהם. גם של האשה וגם של בעלה. הדבר נקבע בזמן שהאשה בעולה ומשכך גם לאחר גירושין קשר הדם עם הבעל מתקיים.צריך גם להסביר את הדבר לנעזרים באם פונדקאית. הפונדקאית צריכה להיות מהעם שלכם.אני מציעה לעשות בדיקת דם לראות אם יש התאמת דם בין הפונדקאית לבין הנולד או הנולדת, יכול להיות מאוד שתהיה התאמה כמו כל אם ובנה או בתה במקרה כזה.טומאת זרע:וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: במדבר.וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַעוְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: במדבר.וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:מפה ניתן ללמוד שהזרע שלעצמו הוא מטמא, גם איש שיצאה ממנו שכבת זרע ללא משכב טמא וגם איש ואשה טמאים שניהם לאחר משכב שכבת זרע:וְאִישׁ כִּֽי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָֽחֲצוּ בַמַּיִם וְטָֽמְאוּ עַד הָעָֽרֶב: ויקרא.תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב:וְטָמֵאוְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַעוְטָֽמְאוּשִׁכְבַת-זָ֑רַע- פרשת הטמא והטהור.אישה בעולת בעל היא החסר לו שיוצר אחד שלם מתוקף בניית האשה מצלעו של בעלה הטומאה היא מהזרע שאינו של בעלה והתולדה מזרע שאינו של בעלה. יען כי שכבת הזרע היא המטמאת ובכל מקרה אשה נטמאת מזרע של בעלה, במקרה זה היא נטמאה מזרע שאינו של בעלה.הדבר הוא חוק בינלאומי לכל הגויים כנלמד ממקרה אבימלך ופרעה.וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: בראשית.במקרה אברהם ואבימלך, שרה לא שיטתה באברהם ובכל זאת משכב עימה היה מחטיא את אבימלך שהיה תמים לדבר:הנגיעה אסורה, נגיעת זרע.הפריא מבחינה חוקית משולה למשכב, ומשכך חוקיה על פי חוקת הבורא כדבר בורא האדם וקדוש ישראל ויוצרו.מבחינת לא ידעו ובתם לב:וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵֽעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא תֵֽעָשֶׂינָה וְאָשֵֽׁמוּ: ויקרא.כנראה מסיבה זאת יש טעויות יען כי לא עשו את המצווה הזאת:לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: יהושע.המשל הנכון הוא יאשיהו שאחרי הרבה שנים שלא קראו בספר הספר הגיע ליאשיהו ושקרה בו היה נסער מאוד על הרחוק וחטאי ישראל בשל שנים רבות שלא קראו בספר. הבינה נסתרה מהם ומשכך שווא שקדו השומרים האלה:כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה: וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ (הספר) סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר: וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה: לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר: ישעיהו.וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר:וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:הפלות- חטיפת ביציות מופרות- עדכון.וזה שיעור חשוב לדור הזה ביחס לאורחות הנהוגים בעת הזאת אם רוצים ישראל להביא משך נכון לו.הזנת הנולד לאחר שנולד:וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: שמות.משה ינק חלב עברי וניתן לו שם עברי. לנוכח ידיעתנו שבת פרעה יכלה להביא חלב מהמניקות מצריות ניתן ללמוד שיש חשיבות להניק את הנולד בחלב של אמו ויש ערכיות לדבר.,מהמפגש של משה עם נוגש פרעה שהכה את אחיו אנו למדים שבת פרעה לא הטתה את לבו של משה.ובחזרה לענין ההפריא לאחר שנולד וקביעה משפטים בענין:מבחינת ביטוח:ברור שלאחר התעקשות הזוג הזה להשאיר הילדה אצלו, ומשכך לא יוכלו לתבוע את בית החולים על טעותו זאת.והלאה..חשוב לדאוג שההפריא המקורית של הזוג הזה לא תגיע לזוג אחר.יש התכנות גדולה שהזוג שהילדה היא מההפריא שלו, קיבל מהפריא לא שלו. זאת אומרת שיש התכנות שיש עוד זוג שקיבלו מהפריא לא שלהם.**(ברור שלמרות שקופה יכולה להיות פונדקאית, לא כדאי לעשות זאת). |
בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע– אני טוענת שפצצת אטום שייכת למקום הזה שנולד מדעת טוב ורע ששם את האדם במקום הזה כאלהים שהוא לא נכון להיות בו וזאת מבחינת יצר לב האדם. ברור שאם X יראה ש- Y האויב שלו עשה פצצת אטום, אז גם הוא יעשה ולך תאשים אותו על כך, X יצר את הרצון של Y לעשות פצצת אטום.
גן עדן זה לא בשמיים.האדם נברא מהאדמה הזאת על הארץ הזאת והוא הושם בגן עדן.בארץ הזאת.גם עדן זה לא בשמיים.נקווה שיבוא דור שלא ידע טוב ורע ויבוא שלום.הדור שזכה להכנס לארץ היה דור כזה.
וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִֽהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִֽירָשֽׁוּהָ: אַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סֽוּף: דברים.
וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה:
אדם וחווה לפני שגורשו מגן עדן היו כאלה.וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: בראשית.
בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
אדם וחווה יצאו מגן עדן:וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָֽאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַֽחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָֽם: וַֽיְשַׁלְּחֵהוּ יְהֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַֽעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּֽׁם: בראשית.
הדור החוטא לא נכנס לארץ:וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: דברים.
No justice- No peace. No peace- No temple