תפריט סגור

אגדת גורן– וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו: וַיֹּ֖אמֶר מִי-אָ֑תּ– היי מה את עושה כאן– וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ– אני איתך.

נכתב בשנת שבעים ושמונה- עודכן בשנת שבעים וחמש.

לאחר שרות ונעמי שבו ליהודה, נעמי מנחה את רות למצוא חתן והיא מדריכה אותה איך מוצאים חתן בישראל,

וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ-לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב-לָֽךְ:  וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת-נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה-ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת-גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה:  וְרָחַ֣צְתְּ | וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ (שמלתך) שִׂמְלֹתַ֛יִךְ עָלַ֖יִךְ (וירדתי) וְיָרַ֣דְתְּ הַגֹּ֑רֶן אַל-תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת:  וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב-שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו (ושכבתי) וְשָׁכָ֑בְתְּ וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין:  וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִ֥י אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶֽׂה:  וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר-צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ: וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב: וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו: וַיֹּ֖אמֶר מִי-אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל-אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה:  וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן-הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי-לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם-דַּ֖ל וְאִם-עָשִֽׁיר:  וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל-תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה-לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֙עַ֙ כָּל-שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ:  וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י (אם) גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי: לִ֣ינִי | הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם-יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם-לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי-יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד-הַבֹּֽקֶר:  וַתִּשְׁכַּ֤ב (מרגלתו) מַרְגְּלוֹתָיו֙ עַד-הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם (בטרום) בְּטֶ֛רֶם יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת-רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל-יִוָּדַ֔ע כִּי-בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן:  וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר-עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי-בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר:  וַתָּבוֹא֙ אֶל-חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי-אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד-לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה-לָ֖הּ הָאִֽישׁ:  וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ-הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י אַל-תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל-חֲמוֹתֵֽךְ: וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי-אִם-כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם:

מאוד מענינת הדרך הזאת למצוא חתן, היתה מסיבה בכרם, וכטוב ליבו ביין הלך בועז לנוח המנהג הייה לישון בכרם ונעמי הנחתה את רות שגם עשתה זאת לישון למרגלותיו של בועז:

ויהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב-שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו (ושכבתי) וְשָׁכָ֑בְתְּ וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין:
וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב: וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו:

ורות הלכה לישון למרגלות בועז ובועז מתעורר ורואה שמישהי ישנה למרגלותיו ונחרד ושואל מי העלמה..

וַיֹּ֖אמֶר מִי-אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל-אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה

ורות מזדהה בפניו והיא אמרה לו שהיא ישנה למרגלותיו כי הוא גואל זרע.

גואל מהמקום שהוא היה יכול להקים זרע למחלון בן נעמי קרוב משפחתו של בועז מצד אביו אלימלך,

 וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י (אם) גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי:

ובועז מסביר שצריך לבדוק אם יש קרוב משפחה קרוב ממנו לאלימלך ומשכך שמורה לו זכות ראשונים להקים זרע לאלימלך ומשכך נחשב גואל לפניו ומשלח חזרה את רות תוך שהוא שומר שלא יוודע שהיא שכבה למרגלותיו:

וַתִּשְׁכַּ֤ב (מרגלתו) מַרְגְּלוֹתָיו֙ עַד-הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם (בטרום) בְּטֶ֛רֶם יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת-רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל-יִוָּדַ֔ע כִּי-בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן:  וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר-עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי-בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר:

והוא מסתיר פניה ביציאה מהגורן….

ושהיא חזרה לנעמי נעמי גם רות לא הכירה אותה:

וַתָּבוֹא֙ אֶל-חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי-אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד-לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה-לָ֖הּ הָאִֽישׁ:

מִי-אַ֣תְּ בִּתִּ֑י

ורות באה עם השעורים ששלח בועז עימה לנעמי ונעמי מבינה שזה משל השעורים שאותו ידעה נעמי לפענח:

וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ-הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י אַל-תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל-חֲמוֹתֵֽךְ: וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי-אִם-כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם: רות- פרשת למי הנערה הזאת.

וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ-הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י אַל-תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל-חֲמוֹתֵֽךְ:

אַל-תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל-חֲמוֹתֵֽךְ:

כמבואר פה:

וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל–נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל: וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת–שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר–אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר–הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים: רות- פרשת הגואל.

השעורים נשלחו לנעמי לבקש ידה של זאת, יען כי בועז נחשב לגואל זרע מחלון בן אלימלך.

ולחכות עד שיפול דבר, באם הוא יכול להיות הגואל.. כי אולי יש יותר קרוב ממנו.

ונעמי ידעה שהבחור מאוהב..

כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי-אִם-כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם:

ULALA…

ויפה לראות את המקור לשיר ערימה של חבר'ה על הדשא:

וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב:
וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו:

וַיֹּ֖אמֶר מִי-אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ

היי מה את עושה..

וַיֹּ֖אמֶר מִי-אָ֑תּ

אני איתך..

וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ