נדרה של חנה:בספר שמואל מתואר נדרה של חנה, המבקשת להיפקד בבן ונודרת לתת אותו לבורא עולם כל ימי חייו:"וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא עַל-מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה: וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל-יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה: וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ".הנדר היה נדרה של חנה לבורא עולם.תפילתה נענית:"וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה: וַיְהִי לִתְקֻפֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו".חנה הרתה וילדה את שמואל.אלקנה – הנדר של חנה הופך גם לאחריותולאחר הולדת שמואל, חנה מודיעה לאלקנה כי תעלה לבית הבורא עם הנער לאחר שייגמל:"וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי-אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת-פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד-עוֹלָם".אלקנה משיב לה:"וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד-גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ עַד-גָמְלָהּ אֹתוֹ".הביטוי החשוב הוא:"אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ".אלקנה מאשר את נדרה של חנה ואינו מתנגד לקיומו. להפך, הוא מביע את רצונו שהדבר שנאמר לפני הבורא יתקיים.כאן מתעוררת שאלה משפטית מעניינת: אף שהנדר נאמר מפיה של חנה, מהי אחריותו של אלקנה כבעלה לקיומו?חוקי הנדרים – סמכות הבעל ואחריותובספר במדבר התורה קובעת את דיני נדרי האישה ואת סמכות הבעל ביחס אליהם:"וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ: וְאִם-בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ-אָסְרָה אִסָּר עַל-נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה: וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל-נְדָרֶיהָ וְכָל-אִסָּר אֲשֶׁר-אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ יָקוּם: וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל-מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוָה יִסְלַח-לָהּ: כָּל-נֵדֶר וְכָל-שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נֶפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ: וְאִם-הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל-יוֹם וְהֵקִים אֶת-כָּל-נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת-כָּל-אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי-הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ: וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת-עֲוֹנָהּ: אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ".הפסוק המרכזי הוא:"וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל-נְדָרֶיהָ".שתיקת הבעל לאחר ששמע את הנדר במועד הקבוע בחוק מעניקה לו תוקף.התורה מגדירה את סמכותו במילים:"אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ".כלומר, הבעל יכול להקים את הנדר או להפר אותו, בהתאם להוראות התורה.אולם עם הסמכות מגיעה גם אחריות.וְנָשָׂא אֶת-עֲוֹנָהּ – האחריות על הפרת הנדרהתורה אינה מסתפקת בהגדרת סמכותו של הבעל, אלא קובעת גם את תוצאות הפרתו המאוחרת:"וְאִם-הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל-יוֹם וְהֵקִים אֶת-כָּל-נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת-כָּל-אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי-הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ: וְאִם-הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת-עֲוֹנָהּ".הדין ברור: אם הבעל שמע את הנדר ולא הפר אותו במועד, הנדר עומד. אם לאחר מכן הוא מפר אותו, הוא נושא בעוונה של אשתו.מכאן עולה עיקרון משפטי חשוב: מי שמחזיק בסמכות נושא גם באחריות הנובעת מהחלטתו.קיום נדרה של חנהאפשר לראות בסיפור חנה המחשה לחשיבות קיומו של הנדר.אלקנה אינו מתנגד להתחייבותה, אלא אומר:"אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ".וחנה, לאחר שהנער נגמל, מקיימת את נדרה:"וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמַלְתּוֹ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית יְהוָה שִׁלוֹ וְהַנַּעַר נָעַר".חנה מביאה את שמואל לבית הבורא ומקדישה אותו כפי שנדרה."וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה: אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ: וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַיהוָה".חנה מסרה בנה לבורא עולם, הנער שירת את בורא עולם, לא את עלי, אפילו שהוא היה כשוליה של עלי, הוא היה שוליה לשרת את בורא עולם.וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל–בֵּית֑וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת–יְהוָ֔ה אֶת–פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן: שמואל -חנה.זאת הגדרת התפקיד:וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת–יְהוָ֔ה: |
.