שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)

מבוא:

שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.

לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.

 טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):

 תובנות:

• יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.

• שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).

• ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.

• מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.

•  הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב

  • בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.

  • חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).

  • שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.

   מדיניות טראמפ בנושא:

  • הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:

    • בניית חומה בגבול הדרומי.

    • הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.

    • צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.

  • מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.

   הבחנה חשובה:

  • מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.

  • לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.

 השוואה בינלאומית – דמי ניהול פנסיה בפועל:

הטבלה הבאה מציגה השוואה בין 20 מדינות לפי גובה דמי הניהול בפועל, עם הבחנה בין דמי ניהול מההפקדות לבין דמי ניהול מהצבירה:

מסקנות:

• ישראל נמצאת בצמרת דמי הניהול בעולם, בעיקר בשל גבייה כפולה ועמלות עקיפות.

• רוב המדינות המפותחות גובות דמי ניהול רק מהצבירה, בשיעורים נמוכים יותר.

• מערכות ציבוריות או מקצועיות מצליחות לשמור על עלויות נמוכות בזכות ניהול קולקטיבי וללא מטרות רווח.

• יש צורך ברפורמה נוספת בישראל שתשפר את השקיפות, תצמצם את העמלות, ותעודד ניהול ציבורי או קולקטיבי.

הסבר:

 דמי ניהול פנסיוניים בישראל: השוואה בינלאומית והשלכות רפורמת ועדת בכר

רקע כללי:

דמי ניהול פנסיוניים הם העמלות שגופים מוסדיים גובים עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. הם נגבים בשתי דרכים עיקריות:

• מההפקדות – אחוז מהסכום שמופקד מדי חודש.

• מהצבירה – אחוז מהסכום הכולל שנצבר בקרן לאורך השנים.

בישראל, דמי הניהול מוגבלים בחוק, אך בפועל החוסך משלם גם עמלות עקיפות שאינן מדווחות בדו"ח השנתי – כמו עמלות השקעה חיצוניות ועמלות הפצה לסוכנים.

ועדת בכר – נקודת מפנה רגולטורית:

בשנת 2005, ועדת בכר הובילה לרפורמה מקיפה בשוק ההון, שבמסגרתה:

• הועבר ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים.

• הוגברה התחרות בין גופים מוסדיים, מתוך מטרה לשפר את השירות ולהוזיל עלויות.

• נוצרו מנגנונים חדשים לגביית עמלות, כולל:

  • עמלות הפצה – תשלום לסוכני ביטוח ויועצים.

  • עמלות השקעה חיצוניות – תשלום לגופים חיצוניים שמנהלים את ההשקעות בפועל.

למרות הכוונה לשפר את יעילות השוק, בפועל נוצר מצב שבו החוסך משלם יותר – לעיתים מבלי לדעת זאת.

דמי ניהול בישראל – תקרה חוקית מול מציאות בפועל:

לפי הערכות ביקורתיות, העלות הכוללת לחוסך – כולל עמלות עקיפות – עשויה להגיע ל־20–25% מהתשואה השנתית, מה שמציב את ישראל בראש הדירוג העולמי.

במקרה זה, דיעה אישית:

הבעיה היא לא בחברות הביטוח, הם מנהלי עסקים וטבעו של זה כמה שיותר זה בסדר ונכון, ואם נותנים לו ברור שייקח חייב להרוויח ולשלם שכר, במקרה זה, ריווחי יתר לכן הבעיה היא המנהיגים הנבחרים שיהיו חזקים מספיק להציב גבולות נכונים יותר. זאת הבעיה ופה הפתרון.

על משל הסוס שאם לא תרסן הוא ידהר כמו מטורף.. גם במקרה צריך לרסן.

נראה מפה שסמוטריץ גבר גבר מול האיראנים או הפלסטינאים, שמדובר בטייקון הוא מפחד להתמודד מול זה..

יכול להיות שאין לו רצון.. זה כבר סרט אחר.

 סך שווי ההטבות וההכנסות החודשיות:

הערות לדוח,

אנשים אלה גם מקבלים עוד הטבות, לימודים, הטבות בתחבורה, השלמת הכנסה, קצבת אסיר משוחרר, הנחת בארנונה וכו'. לכן אתה רואה אותם עם ג'יפים בשכונות...

וזה כסף יחסית קטן לעומת - תוכנית סידור משרה למקורבים:

המקרה:

גדעון סער באפס מנדטים חזר כמקבץ נדבות לליכוד וכך שרד פוליטית. אם ביבי לא עושה לו טובה אז הוא לא קיים.

אני אגיב בקצרה:

גם הבת שלו לא הייתה שם אם אבא שלה לא היה חבר של ביבי.

נראה מפה שמסביב לביבי מקרקרים הסער.... רק שלא יחזירו את הממצמצת לשידור שוב..

המקרה:

הבת של סער רמזה שהיא הבת של הלוזר, אמרה משהו והוסיפה "זה רק בגלל שאני הבת של שר החוץ" כמהדרת עצמה..

אגיב בקצרה:

גדעון סער באפס מנדטים חזר כמקבץ נדבות לליכוד וכך שרד פוליטית. אם ביבי לא עושה לו טובה אז הוא לא היה קיים.

 השפעת הצבעה מלאה של 135,000 משפחות על מספר המנדטים:

 כלב – פירוט ההוצאות החודשיות הממוצעות:

 חתול – פירוט ההוצאות החודשיות הממוצעות:

 הערות חשובות

• חתול בדרך כלל זול יותר מכלב, בעיקר בגלל גודלו, צרכיו הפיזיים והיעדר צורך בטיולים.

• הוצאות בלתי צפויות כמו ניתוחים, מחלות או בעיות התנהגות עלולות להקפיץ את העלויות למאות ואף אלפי שקלים בחודש.

• אימוץ חיה מעמותה כולל לעיתים טיפולים ראשוניים, מה שמוזיל את ההוצאה השנתית.

 חישוב ההוצאה החודשית הכוללת בישראל

השוואת תקציבים: עמותות בעלי חיים מול עמותות לחסרי בית (2025)

• התקציב לעמותות בעלי חיים מוגדר, מרוכז ומנוהל על ידי משרד אחד.

• התקציב לעמותות חסרי בית מפוזר, לא תמיד מובנה, ותלוי בגורמים רבים.

דוח שעשיתי משנת 2015 או 2014 לפי הספורות הנוצריות:

בהתבסס על נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנה טבלה שמציגה את מספר המועסקים ואחוזם מכלל העובדים במשק לפי גודל העסק:

טבלת חלוקת מועסקים לפי גודל העסק בישראל:

העסקים הקטנים והבינוניים: מנועי הצמיחה של המשק הישראלי:

העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים שמאחורי הקלעים. הם מחזיקים את המשק, מעסיקים את רוב העובדים בישראל, ומהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. למרות זאת, הם אינם זוכים להכרה הראויה או לתמיכה מספקת מהמדינה.

לפי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ־60% מהמועסקים במשק עובדים בעסקים אלה – כלומר, כ־2.5 מיליון איש. מדובר בכ־60% מהצרכנים הפעילים במשק, מה שמעיד על השפעתם הישירה על הביקוש, הצריכה, והצמיחה הכלכלית.

למרות חשיבותם, עסקים קטנים מתקשים לשלם שכר תחרותי, במיוחד בהשוואה לעסקים גדולים שנהנים מהקלות מס, מענקי מדען, ותמריצים ממשלתיים. אין הגיון כלכלי להעניק הטבות לעסקים שמרוויחים מאות מיליונים או מיליארדים בשנה, בעוד שעסקים קטנים נאבקים לשרוד.

אם המדינה תתמוך בעסקים הקטנים – בתנאי שיגדילו את שכר העובדים – התוצאה תהיה רווחית לכלל המשק:

• עובדים ירוויחו יותר ויצרכו יותר.

• עסקים יגדילו את מחזור המכירות.

• הצמיחה הכלכלית תואץ.

• ייווצרו מקומות עבודה חדשים.

• המדינה תרוויח מהכנסות מס מוגברות.

• קרנות הפנסיה ייהנו מהפרשות גבוהות יותר.

מדיניות כלכלית חכמה צריכה לכלול מענקים לעסקים שמעלים שכר, הקלות מס לעסקים שמרחיבים את מצבת העובדים, ותמיכה בחדשנות והכשרות מקצועיות. כך ניתן לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם פערים חברתיים, ולעודד יזמות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.

ההשקעה בעסקים הקטנים והבינוניים היא השקעה באזרחי המדינה, בצרכנים, ובמנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה. הגיע הזמן להעניק להם את הבמה שמגיעה להם – לא רק מתוך צדק חברתי, אלא מתוך ראייה כלכלית אסטרטגית.

עוד כמה נתונים שהצלחתי לחלץ מהרובוטית- הערכה, אך אפשר להבין את רוח הדברים:

סך המסים המשולמים (אומדן):

חלוקה לפי גודל העסק:

• עסקים קטנים ובינוניים תורמים יותר מסים בפועל – למרות שיש להם פחות כוח כלכלי.

• עסקים גדולים נהנים ממבנה מס אפקטיבי נמוך יותר, ולכן משלמים פחות יחסית למחזור המכירות שלהם.

• השקעה בעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הארוך – דרך שיפור שכר, תעסוקה, וצריכה.

17% על 50% מהפדיון– הכוונה היא שרק מחצית מהפדיון הכולל של עסקים קטנים ובינוניים חייבת במע"מ בפועל. למה? כי: חלק מהמכירות פטורות ממע"מ (למשל: חינוך, תרופות, יצוא). יש קיזוזים – עסקים מקזזים את המע"מ ששילמו על רכישות מול המע"מ שגבו על מכירות. לא כל ההכנסות הן ממכירה – חלקן ממענקים, השקעות, או הכנסות אחרות שלא חייבות במע"מ.

חלוקת התוצר וההכנסות ממסים לפי גודל העסק:

 תובנות מרכזיות:

• עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר ממחצית התמ"ג, אך אינם זוכים לתמיכה מספקת מהמדינה.

• מדיניות כלכלית חכמה יכולה לשנות את התמונה: אם המדינה תעניק הקלות לעסקים קטנים בתמורה להעלאת שכר והרחבת תעסוקה – ההכנסות ממסים עשויות לגדול בטווח הארוך.

 הרכב מחיר דלק (בנזין) – כולל כל המיסים | מדינות OECD (2025, USD):

• בישראל, "דלק" = בנזין – אין הבחנה בין המונחים במחיר לצרכן.

• המחיר הסופי בישראל מהגבוהים בעולם, בעיקר בגלל מס בלו גבוה ומע"מ על כל רכיבי המחיר.

• מס פחמן בישראל מגולם בתוך מס הבלו, כמו ברוב מדינות אירופה.

• חשוב מאוד להבין שמע"מ הוא לא על המחיר הבסיסי, למחיר הבסיסי מוסיפים את הבלו וגם על הבלו מחשבים מע"מ. אתה משלם מע"מ על המס בלו.וזה לא יפה לעשות לעם ישראל לאחר 2000 שנות גלות. אין הגיו לגבות מע"מ מס על מס הבלו שהוא כ- 50 אחוז מהמחיר הסופי זאת אומרת שאפשר מבלי להוריד את מס הבלו להוריד במחיר הסופי 16 סנט. בשקלים- 0.54 ש' להבנה העליה האחרונה היתה 0.16 ש'

 ישראל: מחיר בסיסי נמוך – מחיר לצרכן גבוה:

המחיר הכלכלי של הרכבת הקלה: הסוחרים שנפגעו והצורך בפיצוי:

1. מבוא: פרויקט לאומי עם השלכות מקומיות

הרכבת הקלה בישראל היא פרויקט תחבורתי חשוב, שנועד לשפר את איכות החיים, להפחית עומסי תנועה ולחבר בין מרכזי ערים. אך מאחורי החזון התחבורתי מסתתרת מציאות קשה עבור בעלי עסקים ברחובות בהם התבצעה הסלילה: ירידה חדה בהכנסות, פגיעה בתנועה, ולעיתים סגירת עסקים.

2. הפגיעה הכלכלית בסוחרים

הרחובות הפכו לאתרי בנייה רועשים, חסומים ומרתיעים. קונים התרחקו, הגישה הפכה מסורבלת, והאווירה הכללית לא עודדה צרכנות. הסוחרים נאלצו להתמודד עם ירידה במחזורי המכירות, בעוד ההוצאות הקבועות — ארנונה, שכירות, חשמל, שכר עובדים — נותרו כשהיו. לא ניתנו להם הקלות, לא הוצעו להם פיצויים, והם נותרו להתמודד לבד עם ההשלכות.

3. השלכות אנושיות ועסקיות

מעבר להפסדים הכספיים, מדובר בפגיעה ברקמה העירונית: עסקים משפחתיים, חנויות ותיקות, בתי קפה ומסעדות — נעלמו מהנוף. עבור רבים, העסק היה מקור פרנסה יחיד, ולעיתים גם זהות אישית. הפגיעה אינה רק כלכלית, אלא גם חברתית ותרבותית.

4. הטיעון המוסרי והציבורי

מבחינת הלב וההיגיון, ברור שהמצב אינו הוגן. הרשויות עשויות לטעון שהן ממשיכות לספק שירותים ולכן אינן מחויבות לפצות, אך זו הסתכלות צרה. בדיוק כפי שבפרויקטים של תמ"א 38 או פינוי-בינוי היזם מפצה את הדיירים על אי הנוחות, כך גם כאן — המדינה או החברה המבצעת הן היזם, והסוחרים הם הדיירים שנפגעו.

5. הצעה למדיניות פיצוי חדשה

יש להקים מנגנון פיצוי מוסדר לעסקים שנפגעים מפרויקטים תשתיתיים. הפיצוי יכול לכלול:

• הקלות בארנונה ובמיסוי

• מענקים זמניים

• ליווי עסקי ושיווקי

• קרן פיצויים ייעודית לפרויקטים עתידיים

6. סיכום: חברה מתוקנת לא בונה על חשבון החלשים

הצורך בפיצוי אינו רק משפטי — הוא מוסרי. חברה מתוקנת נמדדת לא רק במה שהיא בונה, אלא גם באיך שהיא מתייחסת לאלה שנפגעים בדרך. אם נמשיך להתעלם מהסוחרים, נאבד לא רק עסקים — אלא גם את הערבות ההדדית שמחזיקה את החברה שלנו.