זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֽׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ: כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָֹה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ: שמות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ

פה המצווה ברורה, לקוראים ברור מה לעשות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.

פה מוסבר למה:

לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ

והמצוה הזאת היא לכולם לכל יציר נברא בשעריך, גם העסק של הוא משעריך, לא בית מגוריך.

כָּמֽוֹךָ

אם אתה מעסיק את העובד שלך בשבת, ולמרות שאתה שומר, בעשותך זאת אתה מחלל שבת.

וזה ההסבר הכולל למה נולדה המצווה:

כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי

למחשבה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: בראשית.

ביום הראשון בורא עולם ברא עד הערב,

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב

בורא עולם ברא עד הערב

וַיְהִי עֶרֶב

ויהי בוקר, ונגמר יום- יום אחד.

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

ולאחר שבא הבוקר התחיל יום חדש היום השני:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

יום מתחיל ונגמר בבוקר.

לראיה:

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָֹה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:  בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יְהוָֹה:

בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל

סוף היום הוא בבוקר, היום ההוא הוא עד הבוקר.

לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר

משמע אתם יכולים לאמר לילדיכם שהם יכולים ללכת עם החבר'ה ביום שישי בערב, ועד ארבע לפנות בוקר הם בבית.

האדם כמו בורא עולם מצווה לעבוד שישה ימים בשבוע ובשביעי לנוח, שעות העבודה היומיות הן מבוקר עד ערב, כמו בבריאה שישה ימים בשבוע:

כביאור תהלים בשירה אודות מעשה הבריאה:

יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:  אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:  עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:  תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:  הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:  תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: תהלים.

יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:

בחוקת ישראל כנלמד האדם לא יחשב חוטא באם יעבוד עד הלילה בששת ימי העבודה.

שתהיה שבת שלום.

פרשת השבוע- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

לימודי פרשת כל הדברים האלה משנים קודמות.

מחשבות על הדרך..

אם בני האדם יאספו את צואת כלביהם מהמדרכה ואם בני האדם יקפידו לזרוק אשפה בפחי האשמה ולא על המדרכה לא נצטרך את מטאטא הרחובות, למטאטא הרחובות לא תהיה עבודה באם בני האדם לא ילכלכו את המדרכות, וככה מפני אשפה בלבד יבואו על הדרך לאסוף את האשפה .. זה יחסוך הרבה מאוד כסף אם בני האדם היו זורקים את אשפתם ואשפת כלביהם בפחי האשפה הפזורים בעיר. הדבר יחסוך את שכר מטאטאי הרחובות.. יש הרבה מטאטאי רחובות.

מדובר באלפים של שכר מינימום ושכר קבלן כח האדם בעבורם שיחסכו למצוות ומעשים טובים ... עד אז, מטאטא הרחובות וקבלנו צריכים לברך שאנשים מלכלכים את המדרכות, אם לא ילכלכו לא תהיה להם פרנסה.. הרי לא **נעסיק אותם "על הפאדי" כמו שאומרים..

**אנחנו משלמי הארנונה משלמים את שכרם.

יש שמיחסים את התפוח לפרי עץ הדעת.

לא כתוב בתורה שהפרי של עץ הדעת הוא תפוח.

ברור שפרי עץ הדעת הוא דעת.

זה בדיוק כמו שפרי עץ החיים הוא חיים.

בפתיחת המלחמה הכריז הרצי בשפת תורה, שפת קהלת- עת מלחמה.

הדבר הרעיד אותי. הבחירה במילים האלה כמו שיתקה אותי.

למעלה מחודש לא כתבתי. ומאז אני מתפללת שחרית בעמידה.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:  עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:  עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם: מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:  רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף: קהלת.

אביב:

באביב נהינו לעם.

אביב:

עֵת לֶאֱהֹב

קיץ:

וְעֵת לִשְׂנֹא

סתיו:

אנחנו נמצאים פה:

עֵת מִלְחָמָה

"When you knew that it was over You were suddenly aware That the autumn leaves were turning To the color of her hair Like a circle in a spiral Like a wheel within a wheel Never ending or beginning On an ever spinning reel" Alan and Marilyn Bergman.

חורף:

ואז יודעים שבא אביב.

וְעֵת שָׁלוֹם:

(מי יודע, אולי הקייץ יהיה פחות חם השנה.. )

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

הצעה למפגינים למען שחרור השבויים.

עשו זאת בבוקר בערך בשעה 4.30-5.00 ברחובות הערים. זה לא יפריע לתנועה וישמע חזק חזק כשעון מעורר, כקריאת השקמה..

חלקו את כל המפגין לקבוצות של עשרים איש, לא יותר, קולם בבוקר ברחובות הערים  ישמע כקול אלף בערב.

ואת הקבוצות הפיצו בכל הערים, זאת תהיה קריאת המואזין של ישראל.

ברור שהנוסעים בערב הביתה, אלה שנתקעים בפקקים ללא קשר למפגינים, יסעו בשקט כשקולות ההפגנה מהבוקר הזה מהדהדים בראשם, קול המחשבה הזאת בערב שאחרי הבוקר הזה, תהיה כקול של עשרת אלפים מפגינים בראש של הנוסע או הנוסעת הביתה אחרי יום של עבודה  ושהפקקים שחזרו להיות כתמול שלשום.. והעדרותם של החוסמים את הכבישים תהיה כריק כחלל.. אחרי הבוקר הזה.

שנה זאת היא שנה שביעית. אני בשנת שבתון מעריכת תוכניות רדיו. בשנה זאת אערוך נגנים- פלייליסטים.

הנגנים יהיו מסודרים מבחינת התאמת השירים.

בשנה זאת בעמוד המבוא יהיו שלושה נגנים:

נגן שירי השבוע, נגן בעריכה כמו זה, כל פעם בנושא אחר. ונגן תוכניות נבחרות של רדיו זמן השלום. אולי פעם בחודש אערוך תוכנית אחת בשנה זאת.

אני מודדת שנה מחודש האביב עד חודש האביב ולא מתשרי עד תשרי.

אני טוענת ששנת שמיטה (שבתון לאדמה- השמיטה היא מפרי האדמה) ושנת שבתון (שבתון לאדם) צריכה להמדד על פי חודש האביב, הוא החודש הראשון וראש לחודשים על פי דבר תורה.

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

ובחודש האביב יצאנו מעבדות.

חודש ראשון.

ארועי חודש ראשון- חודש האביב.

אם אמות תדעו שלא התאבדתי.