תפריט סגור

פרשת ירושת הארץ- כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒– יען כי– עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל– כמו ערישה מברזל שעטפה אותו, כיסתה אותו, כמו בית מברזל שהגן עליו במלחמה. וזאת הערישה שהקיפה את עוג– תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת-אִֽישׁ– כמו ממ"ד בגודל 36 אמה מרובעת (על משל מטר מרובע).

מלחמת ישראל במלכי האמורי וירושת הארץ

בפרשת ירושת הארץ מתאר משה את מלחמות ישראל במלכי האמורי בעבר הירדן, את כיבוש הערים ואת ירושת הארץ. בתוך תיאור המלחמה מופיע פרט יוצא דופן הנוגע לעוג מלך הבשן ולמבנה המתואר בתורה בשם "ערש ברזל"..

 

עוג מלך הבשן – "נשאר מיתר הרפאים"

התורה מתארת את עוג במילים:

"כִּי רַק-עֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים".

חשוב להיצמד ללשון הפסוק: עוג מלך הבשן נותר מיתר הרפאים. אין מדובר בקביעה שהוא היחיד שנותר מכל אויבי ישראל במלחמות, אלא בתיאור מעמדו ביחס לרפאים.

אך מיד לאחר מכן מופיע פרט שמזמין מחשבה:

"הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן".

התורה מחברת בין העובדה שעוג נותר מיתר הרפאים לבין תיאור ערש הברזל שלו.

אין זו תוספת מקרית לתיאור המלך. ערש הברזל הוא הסיבה שבזכותה עוג הצליח להישאר ולהינצל. היה לו מקום מוגן, מבנה ברזל שהקיף אותו, כיסה עליו וסיפק לו הגנה.

כלומר, עוג ניצל משום שהיה לו ערש ברזל – מקום שבו היה מוגן.

 

ערש ברזל – המקום שבו עוג לן היה מקום מוגן

התורה משתמשת במילה "עֶרֶשׂ", אך יש לבחון את משמעותה בתוך ההקשר המתואר.

ערש הברזל לא רק כמקום המיועד לשינה וללינה במובן המוכר לנו כיום, אלא כמבנה שהקיף את עוג והגן עליו.

אפשר לדמות אותו לבית קטן עשוי ברזל, מעין תא מוגן או ממ"ד קדום. מקום שבו היה עוג מלין את עצמו, מקום שהקירות שלו והמבנה שלו סיפקו לו הגנה.

הברזל אינו פרט שולי. הוא המאפיין המרכזי שהתורה מציינת. התורה אינה אומרת רק שהיה לעוג ערש, אלא מדגישה: "עֶרֶשׂ בַּרְזֶל".

מקום הלינה שלו היה גם מקום המסתור שלו, וכאשר המלחמה הגיעה אל ממלכתו, המבנה הזה סיפק לו מחסה.

כך אפשר להבין את סמיכות הדברים: עוג נותר מיתר הרפאים, והנה ערשו ערש ברזל.

 

תשע אמות אורך וארבע אמות רוחב – מה גודלו במטרים?

התורה אינה מסתפקת בתיאור החומר שממנו עשוי המבנה, אלא מוסרת גם את ממדיו:

"תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת-אִישׁ".

כדי להבין את גודלו במידות המוכרות לנו כיום, נחשב לפי אמה משוערת של 45 סנטימטרים.

מידת הערש

במידות התורה

במידות מטריות משוערות

אורך

9 אמות

4.05 מטרים

רוחב

4 אמות

1.80 מטרים

שטח

36 אמות רבועות

7.29 מ"ר

המידות מתייחסות לאורך ולרוחב. גובה המבנה אינו מצוין בפסוק.

יש לזכור שאורך האמה הקדומה אינו ידוע בדיוק מוחלט. לפי אומדן של 42–48 ס"מ לאמה, אורך הערש יהיה כ-3.78–4.32 מטרים, והרוחב יהיה כ-1.68–1.92 מטרים.

השטח לפי האומדן המרכזי הוא כ-7.3 מ"ר. אין מדובר ב-36 מטרים רבועים, אלא ב-36 אמות רבועות.

 

"באמת איש" – מידת אדם

התורה מוסיפה שתי מילים חשובות בסוף תיאור המידות:

"בְּאַמַּת-אִישׁ".

נראה שהמידה שבה השתמשו לתיאור הערש היא אמת איש – יחידת אורך הנמדדת לפי אמת האדם.

הביטוי אינו מתאר מספר אנשים שיכלו להיכנס למבנה, אלא את יחידת המידה שבה נמדדו האורך והרוחב.

לכן, כשאנו מתרגמים את המידות למטרים, אנו מקבלים מבנה שאורכו מעט יותר מארבעה מטרים ורוחבו כמטר ושמונים סנטימטרים.

זהו מבנה לא גדול במיוחד במונחים של בית או מבצר, אך בהחלט אפשר לדמיין בו מתחם מוגן אישי, סגור ומחוזק, שנועד להגן על מי שנמצא בתוכו.

 

ערש הברזל והישרדותו של עוג

ראוי להתעכב פעם נוספת על רצף הפסוקים:

"כִּי רַק-עֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל".

התורה מספרת שעוג נותר מיתר הרפאים, ומיד לאחר מכן מציגה את ערש הברזל שלו.

לפי הקריאה שלי, אין כאן רק תיאור של חפץ שהיה ברשותו של מלך. מדובר במקום שהעניק לו הגנה, ובזכותו הוא הצליח לשרוד במקום שבו אחרים לא נותרו.

הוא לא רק מלך בעל ממלכה וערים. היה לו גם מקום מוגן משלו, מקום שבו היה יכול להסתתר וללון בביטחון.

הברזל הוא המרכיב המגן, והערש הוא המקום שבו ההגנה הזאת מתקיימת.

 

ערש הברזל בימינו – ההבדל בין הגנה על אזרחים לבין הגנה על מערך הלחימה

הדברים מקבלים משמעות מעניינת גם במלחמות של ימינו.

כאשר אויבי ישראל יורים טילים ורקטות לעבר ערים, יישובים ואזרחים בישראל, עומדת לרשות האוכלוסייה מערכת הגנה אזרחית: פיקוד העורף, התרעות, ממ"דים, מקלטים ומרחבים מוגנים. המערכת אינה מושלמת, ולא לכל אזרח בישראל יש מיגון נגיש, אך הרעיון העומד בבסיסה הוא הגנה על חיי האדם.

ומנגד, במערכי הלחימה של חמאס וחיזבאללה התגלו מנהרות ותשתיות צבאיות תת-קרקעיות, שחלקן נבנו מתחת למבנים אזרחיים או בקרבתם. לפי ממצאים שפרסם צה"ל, נמצאו בעזה פתחי מנהרות בתוך מבנים אזרחיים, ובדרום לבנון נחשפו מנהרות של חיזבאללה בכפרים אזרחיים, ובהן חדרי שהייה, מחסני נשק ותשתיות צבאיות.

וכאן ההבדל שאני מבקשת להצביע עליו: בישראל נבנו אמצעי מיגון שנועדו להגן על האזרחים מפני הטילים, ואילו המנהרות של הארגונים החמושים נועדו בראש ובראשונה להגן על הלוחמים, לאחסן נשק ולאפשר פעילות צבאית. אין מדובר באותו סוג של מיגון.

גם כאן אפשר לחזור לעוג מלך הבשן.

"כִּי רַק-עֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל".

עוג היה מוגן במקום שבו לן. ערש הברזל שלו היה, לפי הקריאה המוצעת, מקום מחסה שהקיף אותו ואפשר לו להינצל.

אפשר לראות בכך הקבלה לימינו: כשם שמבנה מוגן עשוי להציל אדם במלחמה, כך גם השקעה במיגון האזרחים עשויה לצמצם את מספר הנפגעים. ההבדל הוא בשאלה למי נועדה ההגנה: לאזרחים ולמשפחותיהם, או למערך הצבאי של הארגון.

יש כאן גם נקודה מוסרית ומנהיגותית: תפקידה של הנהגה אינו רק להכין את כוחותיה למלחמה, אלא לדאוג למקומות מוגנים לאנשים שאותם היא אמורה להנהיג.

 

סיכום – עוג נותר בזכות מקום מוגן

פרשת דברים מתארת את מלחמות ישראל במלכי האמורי, את כיבוש השטח מנחל ארנון ועד הר חרמון ואת ממלכת עוג בבשן.

בתוך תיאור המלחמה התורה מקדישה מקום לפרט יוצא דופן:

"כִּי רַק-עֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל".

לערש הברזל היה מקום הלינה המוגן של עוג, מבנה שהקיף אותו, כיסה עליו וסיפק לו הגנה מפני סכנות המלחמה.

מידותיו היו תשע אמות על ארבע אמות, כלומר, לפי אמה של כ-45 ס"מ, כ-4.05 מטרים אורך וכ-1.80 מטרים רוחב. שטחו כ-7.3 מטרים רבועים.

אפשר לדמות את המבנה לממ"ד קדום, מתחם ברזל אישי, או להקביל אותו לתיבת נח, שאף היא שימשה מקום מוגן עבור מי שנמצאו בתוכה.

התורה אינה מסתפקת בציון שמו של עוג ובממלכתו. היא מוסרת גם את פרט ההגנה יוצא הדופן שהיה ברשותו.

עוג נותר מיתר הרפאים, ולפי הקריאה המוצעת כאן, ערש הברזל שלו היה המקום שבו מצא מחסה והצליח להינצל.