הקולוסטרום לטלה, החדשנות לאדם: מודל חדש להפקת רכיבים פעילים מחלב עיזים תוך שמירה על רווחת הטלאים/הגדיים/ העגלים.

מבוא

בשנים האחרונות גובר העניין המדעי ברכיבים ביו־אקטיביים המצויים בקולוסטרום, החלב הראשוני המיוצר בימים הראשונים לאחר ההמלטה. מחקרים בתחום העור, המיקרוביום ומערכת החיסון מצביעים על עניין הולך וגובר ברכיבים כגון לקטופרין, אוליגוסכרידים, פפטידים ביו־אקטיביים וגורמי גדילה.

בעקבות התגליות הללו נוצר שוק הולך וגדל של מוצרים המבוססים על קולוסטרום למטרות בריאות, תזונה וקוסמטיקה.

אולם בתוך ההתלהבות המדעית עולה שאלה יסודית:

האם נכון לקחת מן הטלה או הגדי את החלב הראשוני שיועד עבורו?

ייתכן שהתשובה נמצאת דווקא במקום אחר: בחלב העיזים הרגיל.

מהו קולוסטרום?

קולוסטרום הוא החלב המיוצר בימים הראשונים לאחר הלידה.

זהו אינו רק מזון.

הקולוסטרום מכיל ריכוזים גבוהים במיוחד של:

• נוגדנים.

• לקטופרין.

• פפטידים ביו־אקטיביים.

• גורמי גדילה.

• רכיבים אנטי־מיקרוביאליים.

• חומרים התומכים בהתפתחות מערכת העיכול והמיקרוביום.

כל רפתן, מגדל כבשים או מגדל עיזים יודע כי בריאותו של הטלה או הגדי תלויה במידה רבה בקבלת הקולוסטרום בימיו הראשונים.

כאשר טלה מתקשה לינוק, הנוהג המקובל בדיר הוא לחלוב את האם ולתת את החלב בבקבוק. המטרה אינה למכור את הקולוסטרום או לנצל אותו, אלא להבטיח שהטלה יקבל בדיוק את מה שנועד עבורו.

הידע הזה אינו חדש.

הוא קיים בעולם גידול בעלי החיים דורות רבים.

התורה הקדימה את המדע

בתורה נאמר:

כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי: שמות.

למרות שהתורה אינה מסבירה את הטעם לציווי, מעניין לראות את ההתאמה לידע הביולוגי המודרני.

בדיוק בימים הראשונים לחיי הוולד:

• הוא זקוק לקולוסטרום.

• הוא רוכש את חסינותו הראשונית.

• מערכת העיכול שלו מתפתחת.

במבט זה, התורה אינה רק מעניקה זמן טכני בין האם לצאצא, אלא שומרת על תקופה חיונית של חיים, התפתחות וחסינות.

מי שמכיר את המציאות בדיר יודע היטב עד כמה הימים הללו חשובים.

הקולוסטרום אינו חומר גלם תעשייתי

הבעיה מתחילה כאשר הקולוסטרום נתפס כחומר גלם עבור תעשיית היופי, הקוסמטיקה או תוספי המזון.

מנקודת מבט מוסרית, יש כאן היפוך סדרי עדיפויות.

הקולוסטרום של הכבשה/פרה/עז לא נוצר עבור האדם.

הוא נוצר עבור הטלה.

הוא שייך בראש ובראשונה לצאצא שזה עתה נולד.

חברה מוסרית צריכה לשאול לא מה ניתן לקחת מהטלה, אלא מה חובה להשאיר עבורו.

חלב עיזים רגיל: הפתרון האלגנטי

כאן נכנס חלב העיזים הרגיל.

חלב עיזים אינו קולוסטרום.

הריכוזים בו נמוכים יותר.

אך הוא עדיין מכיל את אותן משפחות ביולוגיות מעניינות:

• לקטופרין.

• ליזוזים.

• אוליגוסכרידים.

• פפטידים ביו־אקטיביים.

• רכיבים אנטי־דלקתיים.

• רכיבים התומכים במיקרוביום.

• ויטמין A.

• ויטמיני B.

• מינרלים החשובים לריריות ולעור.

כלומר, מדובר במקור מתחדש של מולקולות בעלות ערך ביולוגי.

היתרון הייחודי של חלב העיזים

מבין חיות המשק, חלב העיזים מושך עניין מיוחד בזכות תכולת האוליגוסכרידים שלו.

אוליגוסכרידים הם רכיבים בעלי השפעה על:

• המיקרוביום.

• ריריות הגוף.

• מערכת העיכול.

• תהליכים חיסוניים שונים.

חלק מהמבנים שלהם אף מזכירים מבנים הנמצאים בחלב אם.

זו אחת הסיבות שחלב עיזים מעורר עניין גובר בקרב חוקרים בתחום הבריאות והמזון הפונקציונלי.

העתיד: טיפוח העז כמפעל ביולוגי

במקום להפיק קולוסטרום המיועד לטלאים, ניתן להשקיע בפיתוח חלב עיזים.

אפשר:

• לבחור גזעים מתאימים.

• לשפר תזונה.

• לבצע השבחה גנטית.

• לשפר את תנאי הגידול.

• להגדיל את ריכוז הרכיבים הרצויים.

לאחר מכן ניתן לבודד (כמו שמבודדית את החלבון מהחלב):

• לקטופרין.

• אוליגוסכרידים.

• פפטידים.

• רכיבים ביו־אקטיביים נוספים.

והכול ממקור מתחדש הזמין במשך חודשים ארוכים בכל עונת חליבה.

התובנה ממקרה משה רבנו

גם בסיפורו של ‎משה רבנו ניתן לראות עיקרון דומה.

בת פרעה הייתה יכולה למצוא כל מינקת שתרצה.

במצרים העתיקה לא חסר חלב ולא חסרו מיניקות.

וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד:  וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: שמות.

ובכל זאת, משה המשיך לינוק חלב בהסכמת בת פרעה שאימצה אותו.

המקרא אינו מסביר מדוע, אך קשה שלא לראות בכך הכרה בחשיבות הקשר בין האם לתינוק ובכך שהחלב הטבעי של האם נועד בראש ובראשונה לילדה.

מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי: כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי: שמות.

אותו עיקרון שאנו רואים בטלה ובגדי מופיע גם כאן.

סיכום

הקולוסטרום הוא אחת המתנות הביולוגיות המופלאות ביותר בטבע.

הוא מעניק לטלה הגנה, הזנה ופתיחת חיים בריאה.

לכן הקולוסטרום שייך קודם כול לטלה.

דווקא משום שהמדע גילה עד כמה הרכיבים שבו חשובים, עלינו להקפיד יותר שלא לקחת אותם ממי שנזקק להם ביותר.

חלב עיזים רגיל מציע דרך אחרת.

הוא מכיל לקטופרין, אוליגוסכרידים, ליזוזים ופפטידים ביו־אקטיביים. ניתן לייצר אותו בכמויות גדולות, לשפר את הרכבו באמצעות גידול נכון ולהפיק ממנו רכיבים בעלי ערך לעור, למיקרוביום ולמערכת החיסון.

זוהי גישה המכבדת גם את המדע, גם את בעלי החיים וגם את העיקרון העתיק שלפיו לצאצא יש זכות לקבל את מה שאמו יועדה לתת לו.