נתונים מאירופה ומארצות הברית מצביעים על שינויים ביחס לאסלאם, למוסלמים, לישראל וליהודים. התמונה אינה מתכנסת לשני מחנות: התנגדות לאסלאם אינה מעידה בהכרח על תמיכה בישראל או על ירידה באנטישמיות.
בשנים האחרונות מתרחש במערב שינוי ביחס לאסלאם, להגירה ממדינות מוסלמיות ולהשפעתן של תפיסות דתיות ופוליטיות המזוהות עם האסלאם. במדינות שונות באירופה מתרחבים הדיון הציבורי והמחאה נגד הגירה, נגד ביטויים דתיים במרחב הציבורי ונגד השפעת האסלאם על החברה המקומית.
במקביל, ברחובות הערים הגדולות באירופה נמשכות הפגנות תמיכה בפלסטינים, הפגנות נגד ישראל ופעולות מחאה המכוונות כלפי מדינת ישראל. גם האנטישמיות והפגיעה ביהודים נותרות תופעות משמעותיות, ובחלק מהמדינות נרשמו בשנים האחרונות נתונים גבוהים במיוחד.
לכן יש חשיבות לבחינת שלוש מגמות נפרדות: אנטי־יהודים, אנטי־ישראל ואנטי־מוסלמים. אין להניח מראש שאחת מהן מבטלת את האחרת, או ששינוי ביחס לאחת הקבוצות מביא בהכרח לשינוי ביחס לשתי האחרות.
1. ההתנגדות לאסלאם ולהשפעתו במערב
חשוב להבחין בין התנגדות לאסלאם כדת ולרעיונות המזוהים עמו, התנגדות להגירה ממדינות מוסלמיות, ובין עוינות או אפליה כלפי מוסלמים כאנשים. אלה אינם מדדים זהים.
סקרי דעת קהל באירופה מלמדים על הסתייגות נרחבת מהגירה מחוץ לאיחוד האירופי. לפי סקר Eurobarometer מאביב 2026, שנערך במדינות האיחוד, 51% מהנשאלים הביעו עמדה שלילית כלפי הגירה ממדינות שאינן חברות באיחוד, לעומת 45% שהביעו עמדה חיובית. ב־21 מתוך 27 מדינות האיחוד רוב הנשאלים הביעו עמדה שלילית.
עם זאת, הנתון הזה אינו מודד התנגדות להגירה מוסלמית דווקא, אלא הגירה ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי בכלל. לכן אין להציג אותו כמדד ישיר להתנגדות לאסלאם.
גם בארצות הברית ניכרת מגמה של עמדות שליליות יותר כלפי האסלאם. לפי סקר של מכון Pew מינואר 2026, 51% מהאמריקאים סברו שהדת האסלאמית נוטה לעודד אלימות יותר מדתות אחרות. לשם השוואה, במרץ 2002 עמד שיעור המשיבים כך על 25%. בסקר נרשם גם פער פוליטי ניכר: 76% מהרפובליקנים לעומת 29% מהדמוקרטים והנוטים למפלגה הדמוקרטית החזיקו בעמדה זו.
הנתון האמריקאי מתייחס לעמדות כלפי האסלאם כדת, ולא בהכרח לעמדות כלפי מוסלמים החיים בארצות הברית. הוא גם אינו מוכיח שהמגמה זהה בכל מדינות אירופה.
2. עלייה באירועים נגד מוסלמים
נתוני האירועים נגד מוסלמים מצביעים על מגמה נוספת: לצד הדיון הציבורי והפוליטי באסלאם ובהגירה, נרשמת גם עלייה בפגיעות ובאפליה כלפי מוסלמים.
בגרמניא תיעד ארגון CLAIM, העוקב אחר גזענות אנטי־מוסלמית, 3,080 אירועים בשנת 2024 — עלייה של 60% לעומת 1,926 אירועים בשנת 2023. מדובר ביותר משמונה אירועים מתועדים ביום בממוצע. האירועים כוללים תקיפות מילוליות, אפליה, פגיעות ברכוש ואלימות פיזית. הארגון מדגיש כי קיימים פערי דיווח וכי לא כל האירועים מגיעים לידיעתו.
בצרפת פרסם משרד הפנים נתונים לשנת 2025, ולפיהם נרשמו 326 אירועים אנטי־מוסלמיים — עלייה של 88% לעומת 2024. רובם כללו תקיפות פיזיות או מילוליות ושנאה ברשת. הנתונים כוללים גם שני מקרי רצח שצוינו בדוח.
גם בסקר של הסוכנות האירופית לזכויות יסוד (FRA), שהתבסס על כמעט 10,000 מוסלמים ב־13 מדינות באיחוד האירופי, נמצאה עלייה בחוויית האפליה: 47% מהנשאלים דיווחו שחוו אפליה על רקע גזעי בחמש השנים שקדמו לסקר, לעומת 39% בסקר הקודם שנערך ב־2016. בשנה שקדמה לסקר דיווחו על כך 35%, לעומת 25% בשנת 2016.
הנתונים האלה מודדים אפליה וגזענות נגד מוסלמים. הם אינם מודדים כשלעצמם את היקף ההתנגדות לאסלאם כדת או את התמיכה הפוליטית בתנועות המתנגדות להשפעתו.
3. ההתנגדות לישראל באירופה נמשכת ואף מתרחבת במדדי דעת קהל
בזמן שהדיון באירופה מתמקד גם בהגירה ובאסלאם, היחס לישראל אינו משתפר בהכרח.
סקר YouGov שפורסם ביוני 2025 ובחן את היחס לישראל בבריטניא, דנמרק, צרפת, גרמניא, איטליא וספרד מצא כי שיעורי האהדה לישראל הגיעו לשפל מאז תחילת המדידה במדינות מסוימות.
בגרמניא נרשם מאזן אהדה שלילי של 44 נקודות, בצרפת 48 נקודות שליליות ובדנמרק 54 נקודות שליליות. בכל שש המדינות שנבדקו, רק 13%–21% מהנשאלים הביעו דעה חיובית על ישראל, לעומת 63%–70% שהביעו דעה שלילית.
אלה נתונים על היחס לישראל כמדינה. הם אינם מלמדים כשלעצמם על היחס ליהודים החיים במדינות שנבדקו, ואינם מוכיחים שכל מי שמחזיק בעמדה שלילית כלפי ישראל הוא אנטישמי.
הפגנות התמיכה בפלסטינים
הנתונים על דעת הקהל משתלבים בתמונת מחאה רחבה ברחובות אירופה.
ביוני 2025 השתתפו עשרות אלפי בני אדם בהפגנות תמיכה בפלסטינים בערים אירופיות. בלונדון צפו עיתונאי AFP בעשרות אלפי מפגינים; בברלין דיווחה המשטרה על יותר מ־10,000 משתתפים, ובברן העריכו המארגנים את מספר המשתתפים בכ־20,000.
באוקטובר 2025 התקיימו הפגנות גדולות נוספות ברומא, ברצלונה, מדריד וערים נוספות. בברצלונה העריכו המארגנים את מספר המשתתפים ביותר מ־300 אלף, ואילו הערכת המשטרה הייתה כ־70 אלף. באיטליא התקיימו באותו שבוע שביתות והפגנות תמיכה בפלסטינים.
הפגנות אלה מעידות על היקף נרחב של פעילות פרו־פלסטינית ושל מחאה נגד ישראל. עם זאת, אין להסיק מכך שכל משתתפי ההפגנות מחזיקים באותה עמדה, או שכל הפגנה פרו־פלסטינית היא בהכרח הפגנה אנטישמית אנטי-יהודית.
4. אנטישמיות: עוינות כלפי יהודים שאינה נעלמת עם ההתנגדות העולה לאסלאם
המדד השלישי הוא היחס ליהודים באשר הם יהודים, בלי קשר לאזרחותם, למקום מגוריהם או לעמדתם הפוליטית ביחס לישראל.
נתוני הסוכנות האירופית לזכויות יסוד (FRA), המבוססים על נתונים רשמיים ממדינות האיחוד, מצביעים על עלייה ניכרת במספר האירועים האנטישמיים בכמה מדינות לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023.
בגרמניא נרשמו 2,641 אירועים אנטישמיים בשנת 2022, 5,164 בשנת 2023 ו־6,236 בשנת 2024. בצרפת נרשמו 436 אירועים בשנת 2022, 1,676 בשנת 2023 ו־1,570 בשנת 2024. בבלגיא עלה המספר מ־57 בשנת 2022 ל־121 בשנת 2023 ול־277 בשנת 2024.
חשוב להדגיש כי מדובר בנתונים רשמיים, אך שיטות הרישום וההגדרות אינן זהות בכל המדינות. לכן אין להשוות באופן ישיר את מספר האירועים בין מדינה למדינה.
גם בשנת 2025 נותרה האנטישמיות ברמה גבוהה בצרפת. משרד הפנים הצרפתי דיווח על 1,320 אירועים אנטישמיים — ירידה של 16% לעומת 2024, אך ציין כי שלוש השנים האחרונות היו השנים שבהן נרשם מספר האירועים הגבוה ביותר ב־25 השנים האחרונות.
נתון חשוב: בריטניה, 2025–2026
נתוני משרד הפנים הבריטי לשנה שהסתיימה במרץ 2026 מצביעים על עלייה בו־זמנית בפגיעות על רקע דתי נגד מוסלמים ונגד יהודים.
סוג האירוע
|
2024/25
|
2025/26
|
שינוי
|
פשעי שנאה נגד מוסלמים
|
4,479
|
5,132
|
עלייה של 15%
|
פשעי שנאה נגד יהודים
|
2,874
|
3,162
|
עלייה של 10%
|
זהו נתון משמעותי במיוחד: באותה מדינה ובאותה תקופה נרשמה עלייה גם בפשעי שנאה נגד מוסלמים וגם בפשעי שנאה נגד יהודים.
הנתונים הם רישומי משטרה ואינם מודדים עמדות פוליטיות או את היקף ההתנגדות לאסלאם ולישראל. עם זאת, הם ממחישים ששתי התופעות יכולות להתגבר במקביל.
5. שלוש מגמות — לא שתי חזיתות
הנתונים שהוצגו מצביעים על שלוש תופעות נפרדות:
אנטי־מוסלמים: עלייה באירועים אנטי־מוסלמיים בגרמניא ובצרפת, עלייה בחוויית האפליה בקרב מוסלמים במדינות האיחוד, ובמקביל עמדות שליליות כלפי האסלאם והגירה מחוץ לאיחוד.
אנטי־ישראל: ירידה חדה במדדי האהדה לישראל בכמה ממדינות מערב אירופה, לצד הפגנות תמיכה בפלסטינים ומחאות נגד ישראל בהיקפים גדולים.
אנטי־יהודים: רמות גבוהות של אירועים אנטישמיים במדינות אירופה, לצד עלייה בפשעי שנאה נגד יהודים בבריטניה בשנת 2025–2026.
המסקנה המחקרית החשובה היא שאין בסיס להנחה שהתגברות ההתנגדות לאסלאם מובילה בהכרח לירידה בהתנגדות לישראל או באנטישמיות. הנתונים מבריטניא, למשל, מצביעים על עלייה מקבילה בפגיעות נגד מוסלמים ונגד יהודים. נתוני צרפת מצביעים על עלייה באירועים אנטי־מוסלמיים בשנת 2025, בזמן שהאירועים האנטישמיים אמנם ירדו לעומת השנה הקודמת אך נותרו ברמה היסטורית גבוהה. ובמקביל, סקרי דעת קהל והפגנות באירופה מצביעים על המשך התנגדות נרחבת לישראל.
אין להסיק מכך שכל המתנגדים לאסלאם הם אנטי־ישראלים או אנטישמים, כשם שאין להסיק שכל מי שמתנגד לישראל עוין מוסלמים או תומך באסלאם. אלה קבוצות עמדות ותופעות חברתיות שונות, ויש למדוד כל אחת מהן בנפרד.
העלייה בהתנגדות לאסלאם אינה משוואה לירידה באנטי־ישראליות או באנטישמיות. שלוש המגמות יכולות להתקיים זו לצד זו, ולעיתים אף להתחזק באותה תקופה.
|
