לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת-שֵׁם-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִשָּׂ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

לַשָּֽׁוְא:

על כל שמשתמע מכך כנלמד מתהלים:

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם

על הגוים האלה:

אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:

אנחנו קוראים בשם הבורא,

וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: תהלים.

פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: תהלים.

יש קריאה לשווא ויש שלא לשווא.

אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה: דברים.

כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה:

ולחזק את הדבר:

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן-תִּשְׁכַּ֖ח אֶת-יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: אֶת-יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַֽעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ: פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ:

ולא לשווא להשבע בשמו.

אסור לשקר בשבועה לבורא, שמישהו משביע אותך בבורא עולם לאמור את האמת אסור לשקר אחרי שנשבעת לאמר את האמת בבית המשפט למשל.

או להפר שבועה שנשבעת לבורא וזאת לפני שהתרת את הנדר הזה בשבועה.

התרת נדרים זה ענין רציני ומפה להבין את גודל שמירת הלשון מצד אחד ומצד שני הקפדה יתרה על הלשון שמשווה לנדר את כל היוצא מפיה. לא כל אמירה או הבטחה נעשית בשבועה בשמו של בורא עולם. וזאת גם מבחינת דין ומשפט, יש הבדל בין אמירת דבר בשבועה לבורא עולם לאמירת דבר שלא בשבועה לבורא עולם. אם נשבעת בבורא עולם על דבר כזה או אחר ולא קיימת אז נשאת את שם הבורא לשווא, אתה לא יכול לשאת או להשבע בשם הבורא לשווא אם לא נשאת על פיך בשבועה את שם הבורא על דבר כזה או אחר.