וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא- אץ זה ממהר. במקרה הזה המשוואה לזה– גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב– בלא דעת הוא אץ.. כמו האדם זה– מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה:

גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא: משלי- תשעה עשר.

וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא:

אץ זה לא רץ. אץ זה ממהר.

במקרה הזה המשוואה לזה:

גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב:

בלא דעת הוא אץ..

כמו האדם זה:

מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה: משלי שמונה עשרה.

האדם שעונה על שאלה בטרם נשאלה, לפני ששמע, נחשב לעושה איוולת. האיוולת מביאה עימה בושה וכלימה.

לא טוב ככה.

תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטוֹב רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָב: משלי- תשעה עשר.

תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ:

ברור שאם תקיים מה שהוא על אדם שאינו כרצונו, כתאוותו, הדבר לא יחשב למעשה חסד לו.

עדיף לעשות חסד עם זה:

וְטוֹב רָשׁ

ולא עם זה:

מֵאִישׁ כָּזָב: