דוד שחבר לאכיש וקיבל מקלט מפני שאול היה נכון להלחם בצד של הפלישתים נגד ישראל/שאול, שרי הפלישתים סרבו שדוד ישתתף במלחמה נגד שאול כי הם לא בטחו בו ולכן שלח אותו אכיש לשלום:
וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת–כָּל–מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל: וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם–אָכִֽישׁ: וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל–שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹא–זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד | שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ–זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא–מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת מות שאול.
מלך אכיש מלכם ניסה לשכנע אותם שדוד אדם אמין הוא הוכיח כבר את אמינותו, שרי פלישתים הוכיחו את מלכם והזכירו לו את המלחמה ההיא שדוד נלחם עם שאול בפלישתים ועל שירות ההלל ששרו ישראל לדוד ושאול לאחר נצחון ישראל על פלישתים:
וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת–הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל–מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽא–יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא–יִֽהְיֶה–לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל–אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם: הֲלוֹא–זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ–ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתו) בְּרִבְבֹתָֽיו: פרשת מות שאול.
מלך אכיש נשמע לעצת שריו חברי הקבינט המכונים סרני פלישתים ונפרד מדוד בשלום:
וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל–דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַי–יְהוָ֞ה כִּי–יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא–מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽא–ט֥וֹב אָֽתָּה: וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽא–תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: פרשת מות שאול.
(אפשר על הדרך ללמוד על אורחות הנהגה בעת ההיא שדי מזכירים את ימינו אנו שביבי יושב עם חברי הקבינט, גם כשאייזנקוט יושב עם מנהיגי הגוש)
צריך לחשוב מה היה לדוד באם הוא היה לוקח חלק במלחמה הזאת כחלק מצבא הפלישתים שהרג את שאול ויהונתן במלחמה הזאת.
בפרשה הקודמת שאול הפר את הברית ביינו לבין דוד ושב לרדוף את דוד. בהמשך שוב פעם כמו בפעם הקודמת, למרות שנזדמן לדוד להרוג את שאול הוא לא עשה זאת.
דוד שמגיע עד למראשותיו של שאול השרוי בתרדמת לוקח רק את החנית של שאול ואת צפחת המים כהוכחה להציג לשאול לאחר מכן כשיוכיח לו ששוב הייתה לו יכולת להורגו ולא עשה זאת.
לדברי דוד, כאשר מדובר במשיח בורא עולם, גם אם חטא, הדין והמשפט מסורים לבורא עולם:
"כִּי אִם יְהוָה יִגָּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה" שמואל- פרשת משיח יהוה.
לקרוא עוד פה:
מן הימנעות דוד מהריגת שאול (משיח בורא עולם) ועד השאלות העולות לנוכח רצח רבין (נבחר עם) על המשל הזה- וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹֽר:
ומפה לקורות דוד בהמשך לזאת בהיותו אצל אכיש שלמעשה התנגדות שרי אכיש שדוד יקח חלק במלחמה נגד שאול מפני שהם לא בוטחים בו, הביאו את דוד לא לקחת חלק במערכה בה מצאו שאול ובנו יהונתן את מותם.
יהונתן היה החבר הכי קרוב לדוד.
דוד שקונן את הקינה הזאת על שאול ויהונתן:
וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת–הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל–שָׁא֖וּל וְעַל–יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ: וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי–יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל–סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל–בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים: אַל–תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל–תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן–תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן–תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים: הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל–טַ֧ל וְאַל–מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן: מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם: שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ: בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל–שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם–עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן: אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל–בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל: צַר–לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים: אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה: פרשת אחרי מות שאול.
למחשבה:
תחילה דוד נס לאחימלך הכהן, דוד בקש עזרה מאחימלך הכהן, לא היה לו נשק וגם לא היה לחם לו ולנעריו, לאחימלך הכהן לא היה נשק מלבד חרב גוליאת הפלישתי שדוד הרגו. החרב הופקדה בעיר הכהנים, שם מפקידים לעתים שלל מלחמה. ועם החרב הזאת המשיך דוד לנוס מפני שאול.
וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ וְאִין יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ: וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי: שמואל- פרשת סלע המחלוקת.
לקרוא עוד:
וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ– פרשת סלע המחלוקות אינה רק פרשה של מרדף בין מלך לבין מי שנחשב בעיניו למורד, אלא פרשה המגלה את הנהגת בורא עולם בתוך המציאות.
ושנצחק, רק שלא תתחיל לדמות את את סגלוביץ' שחבר לעבאס הפלסטינאי לדוד שקיבל מקלט אצל מלך אכיש הפלישתי בבורחו מפני שאול הבנימיני.
|
